[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
הספינה האדירה “מרי רוז” היתה חלק מצי של שמונה ספינות מפרשים, שהפליגו מנמל פורתסמות’ כדי לבלום פלישה ימית צרפתית אל חופי בריטניה. השמונה היו אמורות לבלום כ- 200 ספינות משוטים צרפתיות, כאשר המלך הנרי השמיני בעצמו השקיף על הקרב הימי מן החוף.
למרבית הצער חוסר רוח השאיר את צי ספינות המפרשים תקוע על מקומו, כשהצרפתים שהשתמשו במשוטים, התקרבו אל החוף יחד עם התותחים שלהם. בערב של אותו יום, 19 ביולי 1545, הגיעה סוף-סוף הרוח, והספינות הבריטיות התחילו להתקדם ולרדוף אחר הצרפתים. בשלב הזה לא ברור מה קרה, אולי מן המהירות והלחץ, אך ספינת הקרב האדירה (במונחי של אותם ימים) ה”מרי רוז” התהפכה, מים חדרו דרך פתחי התותחים שלה, ותוך דקות היא טבעה כולה, כולל 400 אנשי הצוות שהיו עליה, למול עיניו הנדהמות של המלך הנרי השמיני.
הספינה, שנבנתה בשנת 1509 היתה ספינת קרב ארוכה, עם צריחים מקדימה ומאחורה, והיתה הראשונה עם פתחי תותחים מובנים בשלד האנייה. אובדן הספינה האדירה, במרחק קצר מן החוף, וללא פגיעה ממשית של האויב, גרם לתדהמה באותה עת, ונכנס להיסטוריה הבריטית כמכה צורבת.
על רקע החלטת מועצת הסטודנטים באוניברסיטת אוקספורד “להצביע האם להחרים את ישראל”, הגיע הזמן עבורנו לבחון מהי בריטניה זו, ומדוע היא טובעת, שכן עצם ההצבעה הזו מעידה על מצבה: מי שהופכת במהירות למדינה של עולם שלישי, עם נורמות חשיבה של חרמות, כמקובל בעולם הערבי. ואכן לאחרונה התפרסם ספר בבריטניה בשם Going South: Why Britain will have a Third World Economy by 2014 (“בדרך למטה: מדוע בריטניה תיהפך לכלכלת עולם שלישי עד 2014“), שעורר שם זעם. זה לא ממש התאים למצהלות האולימפיאדה וליובל היהלום המתוקשר של המלכה. דווקא הזעם הזה מעיד על כך שהמדינה היא כבר עולם שלישי, משום שזה מאוד אופייני לעולם השלישי להתעלם מן המציאות הקודרת, ומן המראה שעל הקיר.
מי שמחרים – מחרים את עצמו. כך היה עם “החרם הערבי” שהוטל עלינו עם קום המדינה, וכך יקרה למי שיצטרף אליו. זו כבר אינה שאלה של ישראל כלל, אלא שאלת הגדרה עצמית של מה שנותר מן הציביליזציה המערבית. אוניברסיטה הדוגלת ב”חרם” על מחשבה, ספרים ואנשים, אינה אוניברסיטה מערבית עוד. ההחלטה הזו של אגודת הסטודנטים היא עצמה – חלק מן השקיעה.
לאחר החגיגות חוזרת “הממלכה המאוחדת” לשגרה האפורה שלה, פיזית ומנטאלית. בריטניה היא מדינה גדולה וחשובה, שאין להמעיט מערכה, אך רק מה שנראה כנֵס, יצליח להרים אותה מן השקיעה, אליה תימרנה את עצמה.
1 השבוע הורד דירוג האשראי של בריטניה, מן הדרגה המושלמת של AAA לדרגת Aa1, לראשונה זה עשרות שנים (רק קנדה וגרמניה נשארו עם דירוג כזה בעולם כולו, כלומר בריטניה אינה עוד בין “הגדולים”), מה שיצר תחושת השפלה לאומית, ותדהמה מוזרה במדינה: האם הם לא הבינו זאת לבד? כאשר המדינה במיתון שלישי ברציפות, עם נטל חוב לאומי שרק ממשיך ומזנק (מ-90% בשנת 2012 ל-98% בשנת 2014) ומדיניות מוכרזת של צנע? התוצר המקומי לנפש ממשיך להתכווץ בקצב מעורר רחמים (38,850 דולר לנפש בדצמבר 2012, לא מופיע בדיאגרמה, המעודכנת ל-2011), זאת לעומת 46,740 בשנת 2008, נתוני ה”אקונומיסט”, כשישראל מתקרבת במהירות אל הנתון הבריטי. לפני עשור ישראל היתה כמחצית הנתון הבריטי), ובריטניה אינה עוד מקום כל כך טוב להיוולד בו.
במחקר המחקרים של האקונומיסט בשנת 1988 היתה בריטניה במקום ה- 7 בעולם, כמקום בו כדאי להיוולד, כשלפניה רק ארצות הברית, יפן וכמה מדינות מערב אירופאיות. בדצמבר 2012 שוב ערך האקונומיסט את המחקר הזה, ועכשיו הידרדרה בריטניה למקום ה- 27. לשם השוואה במחקר הראשון היתה ישראל במקום ה- 30 (כשלפניה אפילו הודו, הפיליפינים ומקסיקו), אך עכשיו זינקה ישראל למקום ה- 20, בעוד בריטניה הידרדרה למקום ה- 27. במילים אחרות, עדיף באופן משמעותי להיוולד בישראל מאשר בבריטניה (או בצרפת, מקום 26). זה נכון שישראל התקדמה, אך באותו זמן בריטניה צנחה מאוד.
זוהי מדינה החיה כבר שלושה עשורים על חובות, כלומר מעבר ליכולתה. הפעם האחרונה שהיתה בעודף תקציבי היתה בשנת 1983, עדיין בימי מרגרט תאצ’ר, שהבריטים דווקא כה אוהבים לשנוא, והמנטאליות היא של הישרדות, כאשר רבים מאבדים את בתיהם, והתלות בגוש האירו רק מסבכת את הבירוקרטיה במדינה הבירוקרטית הזו ממילא. כתוצאה מן החוב הוטל לפני שנתיים צנע (Austerity), מה שרק מגדיל את הלחץ על האזרחים הסובלים.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך? מי כבר הזמין?
קריאת המואזין מעל לעיר אוקספורד
2 העשירים בורחים: המיסים עלו, כולל מס שולי חדש-יחסית של 50% ל”עשירים” והתוצאה? העשירים, בעלי היכולת, היזמים והמפתחים נוטשים את המדינה. יותר מחצי מליון בריטים צפויים לעזוב את הממלכה המאוחדת בשנים 2012-2013 בשל המיסוי הגבוה, הפשיעה הגואה, מערכת הרווחה הבלתי מספקת והתשתית המיושנת. “אנגליה אינה אטרקטיבית עוד”, זה הטיעון, שבאופן מוזר אין בו פטריוטיות למדינה שלהם. אבל העוזבים האלה הם אלה שיכלו להציל את הכלכלה, ליזום וליצור, אך הם מעדיפים לעזוב לצפון אמריקה או למדינות אירופאיות אחרות. אלה נתונים שהבריטים היו צריכים להיות מזועזעים בגינם, וזהו גם לקח לנו: יותר מידי מיסים, והחזקים עוזבים. זה קל בעולם קטן כמו שלנו. ואכן, ההכנסה בבריטניה ממס החברות רק יורדת כל הזמן.
3 המדינה מתאסלמת בקצב מהיר ממה שציפו שם, כולל הגירה, שממשיכה להיות בלתי נשלטת. על פי המפקד הרשמי של 2011 מספר המוסלמים בממלכה עלה מ- 1.5 מליון ב- 2001 ל- 2.7 מליון ב- 2011, כלומר שיעור רשמי של 4.8%, אך רבים אינם מאמינים לנתון הזה, משום שאין הוא כולל מליונים רבים של מהגרים בלתי חוקיים, שאינם נספרים (ההערכות האמיתיות: בין 5-15 מליון מוסלמים בבריטניה), ויחד עם זאת זוהי הכפלה בתוך עשור. הנתון הרשמי הזה נכון ללפני תחילת “האביב הערבי”, שבעקבותיו הוצפה הממלכה בשנתיים האחרונות בעוד מאות אלפי מהגרים חוקיים, ובלתי חוקיים. כבר כיום האזרחים ממוצא בריטי-ילידי הם מיעוט בלונדון, אך כל דיון בבעיה הדמוגרפית-תרבותית של המדינה נתקל בתגובה אחת: “גזענות”. אסור לדבר על כך, והבעיה רק מחריפה, כאשר רבע מתלמידי בתי הספר כבר אינם בריטים מקוריים. גם בצרפת אסור לבצע סקרים דמוגרפיים, ושם ההערכה היא של 10-12% מוסלמים, ואם בבריטניה ובצרפת איש באמת אינו יודע מה היקף התופעה, אז איך אפשר לטפל בה? זה מאוד אופייני לעולם השלישי פשוט להתעלם מבעיות, במקום להציף אותן על סדר היום.
על אי המטמון: המספרים הסודיים של בריטניה
מדוע זו בעיה? משום שהמהגרים המוסלמים אינם משתלבים. רק 7% מהמוסלמים בבריטניה רואים עצמם קודם כל בריטים, בעוד ש- 81% הם קודם כל מוסלמים, בעיני עצמם. שכונות שלימות בערים הגדולות בבריטניה הן כבר שכונות מזרח תיכוניות, שגם המשטרה אינה נכנסת לשם. בניית המסגדים מואצת בשל ריבוי האוכלוסיה, ועוד תופעה מרתקת: בתי דין מוסלמיים שרעיים. יש בממלכה 85 בתי משפט שרעיים, המוצפים בעבודה, כאשר עולה בהתמדה מספר הבריטים-הילידיים שבאים להתדיין מולם באופן וולונטארי. התופעה הזו מעידה על נתק בין המוסלמים לבין המדינה, שכן בתי דין אלה משמעותם אי הכרה בחוק הבריטי, ובמערכת האכיפה הבריטית. זו מדינה בתוך מדינה. בישראל דנים בתי הדין השרעיים רק בנושאי מעמד אישי, והם מוכרים ומוסדרים. בבריטניה אין הם מוכרים ומוסדרים, והם דנים בכל הנושאים.
4 מערכת הרווחה הבריטית מתפרקת, משום שהיא לא מסוגלת לקלוט כמויות כה גדולות של מהגרים, שרובם אינם יצרניים. על פי ה”דיילי טלגרף” 75% מהנשים המוסלמים אינן עובדות ו- 50% מן הגברים, ובסך הכל 67.5% מן המוסלמים במדינה. אלה מספרים עצומים, המעידים שרבים מעדיפים לחיות מן הקצבאות הנדיבות, מן הדיור המסובסד והחינוך שמעניקה המדינה, בלי לתרום לה בחזרה. מערכת הרווחה הבריטית משקיעה 13 מליארד פאונד לשנה באותם מהגרים בלתי יצרניים, בשעה ששאר התושבים אינם מסוגלים לכלכל עוד את המערכת המפלצתית הזו. שר האוצר, ג’ורג’ אוסבורן, אינו מצליח להפחית מן ההוצאות הלאומיות.
מספר הילדים הממוצע למשפחה בבריטניה עומד בשנת 2012 על 1.9, וזו ילודה שלילית (שאינה מצליחה להחזיק את הפנסיות של הדור המבוגר), ואשר עלתה במעט בשנים האחרונות, אך ורק כתוצאה מילודת המהגרים המוסלמים. מספר הילדים הבריטים המקוריים נופל בחדות, ומספר הילדים המוסלמים עולה בהתאמה. ברור למי שייך שם העתיד.
יש לכך גם השלכה חברתית: ככל שהמהגרים (שכמובן אינם רק מוסלמים) מתרבים, הבריטים החזקים נפלטים מן המדינה. דומה הדבר לשכונה, שפעם היתה שכונה טובה, אך לאחר שלאט נכנסים לתוכה תושבים פחות טובים, החזקים בורחים. בריטניה היא מדינה שהחזקים בבריחתם רק מחלישים עוד יותר, וזהו תהליך הרסני.
5 שחיתות: אין שבוע שלא מתפוצץ איזה סקנדל שלטוני עסיסי בתקשורת הבריטית, שבעצמה שקועה במשבר: שערוריית הוצאות חברי הפרלמנט, גניבות, מעילות, פרשת בשר הסוס שנמצא כמעט בכל מקום (ופתאום רבים מאוד רוצים לאכול בשר “כשר”), פרשת הציתות לטלפונים, “שיפוץ” דיווחים כלכליים חלשים, ועוד. אמון הציבור במדינה ובפוליטיקאים שלו נמצא בשפל המדרגה, מה שמקנה תחושה של חוסר אונים לאומי. בנוסף לזה התלות בבריסל הקונטיננטלית, על הפקידים העייפים של האיחוד האירופי, רק מוסיפה לעגמומיות הציבורית.
אלא ש- 430 שנים אחרי הטביעה, חזרה מרי רוז לחדשות, כאשר צוות של ארכאולוגים ימיים החל להוציא מה שנמצא בקרקעיתה: אלפי פריטים יומיים מחיי המלחים, שהשתמרו באופן מפליא. באוקטובר 1982 אף הורמו שרידי הספינה והוצאו מן המים, והם מוצגים כיום במוזיאון בפורתסמות’. אך זו כבר לא בריטניה של תקופת טיודור, זו כבר היסטוריה, המוצגת במוזיאון, כקפסולת זמן אבודה.
6 האוניברסיטאות באנגליה איבדו את יוקרתן: חוץ משלוש הערים – לונדון, אוקספורד וקיימברידג’ ייתר האוניברסיטאות בבריטניה בינוניות ולא נחשבות, אך גם באלה היוקרתיות יש צניחה בכל הפרמטרים. תמיד הפליאה אותי עליבות הכיתות באוניברסיטאות יוקרתיות-לכאורה בלונדון, בנייה אפורה, כיתות לא מאובזרות, בלאי גבוה; מזכיר את ישראל בשנות השמונים. בשל מדיניות הצנע הרשמית, 31% מהקורסים לתואר ראשון נחתכו מאז שנת 2006, ובשנת 2012 היו 25,000 מקומות פחות ללימודים לעומת 2011. שכר הלימוד עולה, אבל הוא לא מצליח לכסות על הוצאות האוניברסיטאות, שמידרדרות בתחומי המחקר וההוראה. חוק חדש שמגביל את היכולת של אוניברסיטאות לקלוט סטודנטים זרים חותך נתח הכנסה נאה מהן, ולהתמרמרות, לכאורה בשם “החופש האקדמי”. התרומה למוסדות האקדמיים יורדת, ועימה בריחת מוחות החוצה. בעוד מדינות אסיה משקיעות סכומים אדירים לעידוד האקדמיה ודירוגה, בריטניה נשארת הרבה מאחור. היתרון שלה זו המורשת ארוכת השנים והשפה האנגלית, אך בהדרגה גם זה הולך ומתכרסם.
עוד מאמרים מקוריים של ד”ר גיא בכור ניתן למצוא בדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. איך מצטרפים? למי שהמילה “אהבתי” או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
7 בריטניה הפכה למקום שנתפס כלא-הישגי בעיני תושביו, עד שמחצית מן הבוגרים בתארים מתקדמים שוקלים להגר ממנו; רבים גם מהגרים. בריחת מוחות היא דימום, שבריטניה אינה מצליחה לעצור, מה שאומר שהיא מוותרת בעצם על העתיד שלה. למדינה נכנסים מהגרים שמכבידים על הכלכלה, והיא ננטשת בידי צעירים מעולים, שהיו יכולים להציל את הכלכלה. עיקור שיטתי של הלאומיות ושל הכנסיה, הָרס מסגרות אפשרויות של חיבור עם המדינה והחברה.
8 בריטניה התנחמה בשנים האחרונות ברמת אבטלה נמוכה, אך זו עומדת על סביבות 8%, רמה שאינה נמוכה, אם כי לעומת 12% אבטלה בגוש האירו באופן כללי, או מעל 20% במדינות אירופאיות אחרות, זה אולי הישג. כשהמדינה מוצפת במהגרים ממזרח אירופה ומרוסיה כמו גם מהמזרח התיכון ומאפריקה, לעובד בריטי בלתי מיומן אין הרבה אפשרויות, כמו הבוגר בתארים מתקדמים.
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
ה- Mary Rose טובעת, איור: Richard Willis. אימג’בנק,Getty Images
9 המדינה לא עלתה על רכבת מהפיכת המידע וההיי-טק. כמי שהתעשרה מן “המהפכה התעשייתית” במאות ה- 18-20, עם המצאת מנוע הקיטור של ג’יימס ואט והלאה, ומן המסחר הבינלאומי במשך מאות שנים, לא זיהתה בריטניה בזמן את המהפכה העולמית החדשה, “מהפיכת האינפורמציה”, ששתי ערי הבירה שלה הן ארצות הברית וישראל. לעומת האופי היזמי והאינטרדיסציפלינרי של הישראלים ב”מדינת הסטארט אפ”, בריטניה נשארה עם מפעלים תעשייתיים גדולים וכבדים, שיש להם חשיבות רבה, אך הם לא חלק מן העולם החדש. עם חשיבה קופסתית, הגירת מוחות יצירתיים, ותחושה שהמדינה כבר אינה שלהם, איך תנהיג המדינה בתחומי ההיי –טק?
בריטניה החליטה להתחבר אל הראש ההיי-טקי הישראלי, וראש הממשלה דיויד קמרון אף מינה לאחרונה שליח מיוחד לתיאום הקשר בין שתי התעשיות, יזם בשם סול קליין. הבורסה הבריטית מחזרת אחרי חברות ישראליות שינפיקו אצלה ולא בארצות הברית, והחיזור הזה רק מתגבר. יותר משישראל צריכה את בריטניה, צריכה בריטניה את ישראל, ושום חרם אין כאן; ההיפך, חיזור גורלי. ישראל הפכה מבחינת התעשייה הבריטית לחלק משאלת הזהות העצמית הרצויה.
אלא שבריטניה אינה מבינה שבשביל המצאות ויזמות סטארט אפ אין די בהקמת איזור גיאוגרפי כזה, כיכר Old Street בלונדון עם תקציב שיפוץ של 50 מליון לי”ש. צריך חשיבה אחרת, דמיון יצירתי, חוצפה והעזה, כל מה, שאבוי, לאנגלים אין, ולישראלים יש בשפע. ולמלא את המדינה בנטל של מהגרים המגיעים מתרבות של קיבעונות בוודאי שלא יעזור בהתחדשות לאומית או מחשבתית.
10 איך נאפיין את היחסים בין ישראל לבריטניה? בית המלוכה רב-הפרסום לא טרח לבקר בישראל (נכון, הנסיך צ’רלס נאנס להגיע ללווית יצחק רבין), דבר שמעלה הרבה תהיות. המלכה וצאצאיה, שלא נשאר מקום בעולם שלא ביקרו בו, לא טרחו להגיע לישראל, מה שמותיר ניחוח אנטישמי קל. אין שום אפשרות אחרת להסביר זאת, ואכן, האליטה הישנה בממלכה לא סלחה לישראל, שבניגוד לציפיות היא גם הצליחה ואפילו עוברת אותה. היא גם לא תסלח.
מן המהגרים המוסלמים שממלאים את האוניברסיטאות הבלויות והאפורות אין הרבה למה לצפות, ואלה נותנים שם את הטון, בטרור מחשבתי מקובע. מה שקרה בעולם הערבי בשנות החמישים, קורה עכשיו באירופה, עם הגירת הערבים והמוסלמים צפונה: הצקות ליהודים, עד שלא יוכלו לחיות שם עוד, ואכן היהודים בסימן של עזיבה. רבים מדברים על כך, במיוחד בערי הצפון, אך למרבית הצער ישראל אינה יעד מועדף עבורם. היינו יכולים למשוך אותם יותר, וזהו מחדל כבד שלנו.
מן השמאל, שממלא את האקדמיה, גם כן לא נוכל לצפות להרבה, הם אינם אוהדים את ישראל ומעולם לא אהדו, ואם זה היה תלוי בהם לא היתה קמה בכלל מדינה יהודית בשנת 1948, אך מבחינת הסקטור העסקי והיזמי ישראל היא חיבור חשוב ביותר, מושא לשיתוף פעולה ואפילו חיקוי. אך לטעמי, השאלה היא בכלל הפוכה: האם בריטניה והאיחוד האירופי הם יעד לחיזור ולפיתוח שלנו?
המלצה ליצואנים וליזמים שלנו, שמבחינתם האיחוד האירופי הוא עדיין חשוב מאוד, ובצדק: הבינו את המגמות הבינלאומיות, כאשר האיחוד הזה כולו מצטמצם לפחות מ- 20% מן הסחר העולמי (למזלו יש לו עדיין את גרמניה), והַתחילו להעביר את הסחר שלכם אל המזרח. זה לא קורה אצלנו מספיק מהר, משום שהתרגלנו לשוק האירופי הנוח, אך מי שלא יבין זאת בזמן ויתחיל כבר עכשיו להתארגן, עלול לשלם מחיר גבוה אחר כך. האיחוד האירופי, על מדינותיו, הוא ענק חולה, שזמנו כאיחוד קצוב, ואפילו בריטניה תשאף לברוח ממנו בעתיד הלא רחוק. אין הוא סך מדינותיו, אלא מינוף והעצמת כישלונן.
מי שתולה את גורלו ב”מרי רוז” רבת העוצמה, זו הבריטית, או זו של “האיחוד”, עלול לטבוע יחד איתה, וזה כלל לא מנחם שעוד 400 אנשי צוות טבעו איתה. ומי שיקרא את המגמות העולמיות האדירות בזמן – יינצל.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
