“העם רוצה את הפלת המשטר” – עשר שנים אחרי גל החורבן הקודם, של “האביב הערבי”, תוניסיה שוב במצב חירום, עם יום רביעי של התקוממות כללית, ב- 15 ערים. שלטונות הדיכוי עצרו כבר מאות מפגינים, האינטרנט הורד, הערים הוחשכו, והמשטרה מנסה להטיל טרור. בפועל, זו חזרה להיות דיקטטורה בשליטת הצבא. ברחובות – שריפה, ביזה, חורבן ויאוש.
אבל בכת סיפרו לנו שיש “דמוקרטיה” בתוניסיה, מדינת הפח האנטישמית. אז אמרו. הסיבה לגל המהומות: התעמרות של השלטון. מצב כלכלי שהוא כבר פחות מפשיטת רגל, ויאוש מוחלט. כמו לעם המומצא, אנחנו ממליצים גם להם לעבור לאירופה, שם אוהבים אותם שם, והם גם עוברים.
יום רביעי של מהומות. האתר כבר יודע: “הדמוקרטים” מגיעים – המזרח התיכון מתחיל לבעור, ויש קשר, כמובן. המפגינים יודעים ש”דמוקרטים” יכולים שוב לנטוש את המנהיגות הקיימת, כהרגלם:
ופעם סיפרו לכם שאתם הבעייה במזרח התיכון. לתוניס, המדינה המתפרקת, היה זמן למתוח ביקורת על שכנתה מרוקו, על השלום הנהדר שלה איתנו. אתם מבינים? מפנים את תשומת הלב נגדנו.
גם היום ארגון הטרור הפשיסטי Betzelem (או איך שהוא מכנה את עצמו) מנסה להטות את תשומת הלב נגדנו. אז לא, אנחנו לא הבעיה, אנחנו הפתרון של המזרח התיכון.
ועוד מפרעות תוניסיה:
מה נשאר מהמרחב הערבי? חורבן והגירה, וכתבנו על כך מאמר מפורסם. תוניסיה היתה פעם מוקד של “הערביות”, ומה נשאר?
מתוך המאמר, תרגמתי עבורכם, תרגומים כאלה לא קיימים בעברית בשום מקום אחר. כגודל היומרה, גודל החורבן, אבל זה יפה, עם גדולי הזמרים.
ואם כבר פגישות שלי עם כוכבי האמנות המצריים, תמונה נדירה, שמתפרסמת לראשונה, פגישה עם שני ענקי הקולנוע האגדתיים: הזמרת והשחקנית יוסרה, וענק הקולנוע, פריד שווקי, מצרים, 1989: