מאת ד”ר גיא בכור
כמה תהליכים מתבררים בסוף השבוע בנוגע למלחמת הטילים שבה פתחה חמאס על מדינת ישראל, והם אינם חיוביים.
חמאס מתחילה להגדיר את הטילים שהיא משגרת על ישראל כעניין קיומי לה, מה שמאשר את הנחתי כי בכוונתה להמשיך ואולי אף להסלים את השיגורים בטווח ובאיכות, אם כי לא בהכרח בכמות, שכן אין צורך בכך לשם המשך ההתשה נגד ישראל.
בהודעה שפרסמה אתמול תנועת חמאס, הדרג הפוליטי נכתב: “זו מלחמת קיום מבחינת התנועה האסלאמית הפלסטינית, שכן מאז עלתה התנועה לשלטון בבחירות דמוקרטיות עושה ממשלת ישראל הכל כדי להכשיל את התוכנית האסלאמית בפלסטין. חמאס היא הלב הפועם של הרנסנס האסלאמי באיזור הערבי והאסלאמי”.
חמאס אינה תופסת את השיגור כעניין טקטי, כפי שמתפללים אצלנו, אלא כעניין מהותי, כתהליך שהבשיל לאחר תקופת דגירה צבאית ארוכה, ולכן הוא לא צפוי להסתיים במהרה.
אבו מאזן מנסה לקדם הבנות הודנה חדשות בין ישראל לבין הפלגים הפלסטיניים בהיותו מתווך ותו-לא בין הצדדים, אלא שההבנות שהוא מציע בלתי מקובלות על ישראל ועל הפלגים. אבו מאזן מציע שהטילים ייפסקו ובתמורה תתחייב ישראל שלא לפעול עוד בשטחי עזה וביו”ש, דבר שישראל לא תוכל להסכים לו, שכן המשמעות היא שהחמאס יהפוך גם את יו”ש למצבור טילים לקראת עימות כולל. העובדה שאין היום פיגועי התאבדות בתוך ישראל, במיוחד בשבוע האחרון, נובעת מן העובדה שצה”ל ומערכת הביטחונית יוזמים כל הזמן ביו”ש מעצרים, חיפושים וסיכולים. הטרור הפלסטיני נמצא במיגננה, והוא מתקשה לבצע את תוכניותיו.
הפלגים מוכנים לקבל את ההצעה, שכן הם זקוקים לחירות הפעולה ביו”ש, אך הם יודעים שישראל תתנגד לה, ולכן הם לא רוצים להופיע כגורם רך במשא ומתן, וכמי שהסכימו לדבר שישראל דוחה.
מתפתח ויכוח פומבי מר בין אבו מאזן לבין חמאס, כאשר הנשיא הפלסטיני הגדיר אתמול את הטילים כ”חסרי תועלת, ואין לנו צורך בהם” במסיבת עיתונאים משותפת עם חאווייר סולאנה. בתגובה פרסם דובר חמאס בעזה, סאמי אבו זוהרי, כי “הטילים ישוגרו כל עוד נמשכת התוקפנות הישראלית נגד העם הפלסטיני”, התבטאות המעידה כי חמאס מתבצרת בעמדתה ואינה מתכוונת לרדת ממנה כל כך מהר. הוא אף האשים את עבאס כי לא רק שהוא לא תומך במוקאוומה נגד ישראל אלא שבדבריו הוא סותר את “הקונצנזוס הפלסטיני”, האשמה חמורה בהקשר הפלסטיני.
אלא שמבחינת הפלסטינים הויכוח הפומבי הזה אינו כל כך גרוע, שכן הוא מסייע לשבור את הבידוד בו הם נתונים מול העולם, הרואה פתח תקווה באבו מאזן.
באשר לחייל השבוי גלעד שליט, אותו אבו מאזן, שכל כך הרבה פעמים הבטיח בראיונות עיתונאיים כי הוא ישוחרר “תוך שבוע” או פרקי זמן מוזרים מעין אלה, אישר אתמול כי “לא קרה דבר”. ברוב המקרים, אם לא בכולם, אבו מאזן הפריח הצהרות שדבר לא עמד מאחוריהן. ברור שבעיתוי הנוכחי גם המעט שהיה, אם בכלל, נעצר.
מלחמת הכנופיות הפלסטינית ברצועת עזה נבלמה לפי שעה, קודם כל בשל תיווך מצרי אפקטיבי. הלילה התכנס בעזה בחסות המצרים ובתיווכם הפעיל “משרד משותף” שבו יש נציגים לשני הצדדים הפלסטיניים, מתוך כוונה שבעתיד יפקח המשרד המשותף על כל התפרצות, כאשר תקום. לא בטוח שכך אכן יקרה, אך לפי שעה, כאשר ישראל תוקפת, הפלסטינים בינם לבין עצמם – ממתינים.
