מאת ד”ר גיא בכור
במשך חמישים וחמש שנים שלט “המצב הפלסטיני” ב”מצב הערבי”, אך עכשיו התהפך הגלגל, ו”המצב הערבי” שולט שליטה מוחלטת ב”מצב הפלסטיני”.
למה אני מתכוון?
עשרות שנים חִייב מאבק הפלסטינים את העולם הערבי לפחות בנטל מוסרי, בוודאי בהטלת סוג של וטו על תהליכים. כך למשל כפה ערפאת את רצונו על כלל הערבים.
אך כיום השתלטה המלחמה החוצה את העולם הערבי כולו על העולם הפלסטיני וקרעה אותו לשניים, בצורה מוחלטת. כך יש היום מדינת רמאללה, שהיא שריד של המשטר הערבי הקלאסי, בעיקרון פרו-מערבית ומוכנה לשתף פעולה עם ישראל; ומדינת עזה, שהיא אנטי מערבית, פרו-איראנית וכמובן אינה מוכנה לשום שיתוף פעולה עם ישראל.
האחת היא מדינת הלאומיות, הפתח, השנייה היא מדינת האסלאם הפוליטי, החמאס; הראשונה משקפת את החצי השני של המאה העשרים, השניה את החצי הראשון של המאה עשרים ואחת. ובעצם הרי אין מדובר במדינות של ממש, אלא בהלכי רוח המקובלים בעולם הערבי, במצבים כמעט פילוסופיים. ברור לכן ששוררת מלחמת עולם בין שתי המדינות האלה, כאשר אילו הופכים להיות כבר שני עמים, עם שני גורלות נפרדים.
היחידה שיכולה לחבר ביניהם מחדש אי פעם זו תהיה ישראל, אם תחליט לפתוח במבצע יבשתי גדול נגד עזה. איזו אירוניה של הגורל הפלסטיני, שהיחידה שיכולה להציל אותו תהייה אויבתו המושבעת.
כבר כתבתי על עזה הנובלת, אלא שהעוינות בין שתי המדינות הללו ממשיכה וגוברת מיום ליום, וחודש ינואר המשיך את התופעה.
ממשלת סלאם פיאד כבר הפסיקה את תשלום המשכורות ללא פחות מ- 40,000 עובדי מדינה ברצועת עזה, ומשמעות הדבר מורגשת שם כמעט בכל משפחה. לא ישראל עושה זאת, אלא אחיהם שלהם. הפסקת המשכורות החלה בחודש ספטמבר 2007, כאשר בראמאללה הוקמה ועדה המורכבת בעיקר מאנשי צבא, ועובדי מדינה המזוהים עם חמאס, משכורתם מופסקת, ואין זה משנה כלל אם עבדו או לא עבדו. משכורת הם לא יקבלו עוד. בסוף השנה הופסקו משכורות של 20 אלף אנשי צבא בעזה (הכלולים בסך הכל של 40,000 המוזכרים), אשר ממשלת אבו עלאא החליטה בזמנה למזג בתוך שירותי הביטחון הפלסטיניים. אלה היו מבוקשים למיניהם, אשר עם השתלטות חמאס לפני כחצי שנה, עברו לתמוך בו. כולם, אגב, אנשי פתח.
בחודש ינואר 2008 הופסקו משכורות של מאות מעובדי מערכת הבריאות בעזה, אשר בראשון לפברואר לא חיכתה להם שום משכורת בבנק. בכך נעצרים במידה רבה שירותי הבריאות ברצועה. הפסקת המשכורות נעשית ללא הודעה מראש או אזהרה, פשוט אין משכורת. זו דרכה האכזרית של ממשלת סלאם פיאד להעניש את תושבי עזה על תמיכתם בחמאס, השליט החדש. המשכורת הופסקה בחדשים האחרונים ללא פחות מ- 2,800 מקבלי משכורות בתחום הבריאות, כך על פי דיווח של היומון “א-שארק אלאווסט”.
התקווה בממשלת פיאד היא שהעוני ההולך ופושה בכל מקום והרעב, ישכנעו טוב יותר את האנשים בעזה ולא רק שם, לראות בחמאס אשם. לפי מה שנראה כרגע, ההיפך קורה. חמאס מאשים את אבו מאזן בהפסקת הכספים, ומודיע שכאשר הוא עצמו ישלוט גם ברמאללה, יוחזרו כל המשכורות. חמאס מתאר את אבו מאזן כסוכן ציוני, ושולל כך את הלגיטימציה שלו.
המלחמה בין רמאללה לעזה הולכת ומסלימה, גם ברמת הטחת ההאשמות. בימים האחרונים יצא נשיא בית הדין השרעי (המוסלמי) לערעורים בעזה, חסן ג’וגו, בקרָב האשמות קשה נגד נשיא מועצת השופטים העליונה ברמאללה, בהאשימו אותו ואת המערכת המשפטית של אבו מאזן כולה ב”שחיתות מובנית”. הנשיא המואשם, תייסיר תמימי, איש אבו מאזן, מכחיש את ההאשמות וטוען כי הן נובעות מכך שג’וג’ פוטר באחרונה, ואכן, הנשיא אבו מאזן פרסם לפני כמה ימים צו המפטר את ג’וג’ו.
עיקר טענותיו של הנשיא המפוטר ג’וג’ו, המתפרסם בפירוט בתקשורת הערבית: מערכת בתי המשפט של אבו מאזן מושחתת, בנויה על אי צדק, זיוף ורמאות, בסך הכל טענות קשות מאוד. הוא למשל מאשים את נשיא מועצת השופטים העליונה בשתיקה לנוכח מעילה שנתגלתה בעזה (לפני ימי חמאס), בסך 80 אלף דינארים ירדנים. לדבריו המעילה היתה בנוגע לבית יתומים בעזה. “יש לי כל הראיות והוכחות לכך”. לדבריו הכסף היה מיועד לקנות אדמה לבניית בית יתומים בעזה. האדמה נקנתה במחיר של 14 דינארים למטר מרובע, בעוד שנרשם בחוזה שהמחיר היה 25.5 דינארים למטר. הפער בסך הכל: 80 אלף דינארים.
ג’וג’ו מציין כי העניין הועבר אל השופט העליון תמימי, אך הוא פירק את הוועדה שחשפה זאת, ומינה במקומה ועדה אחרת. “וזו רק ההתחלה”, אומר ג’וג’ו, המקורב כמובן לחמאס.
“בידי ראיות לזיוף חוזה נישואין ולזיוף חוזים על ידי מערכת המשפט ברמאללה, ושימוש לרעה במשכורות השופטים הבכירים. חיברתי דו”ח, אותו שלחתי לאבו מאזן אישית, אך במקום לטפל בעבירות החמורות, או לפחות לבדוק אותן, הוא העדיף לפטר אותי, ללא שום סיבות”.
לדבריו “החרמנו במשרד המנהל של השופט תמימי בעזה חומרים פורנוגרפיים, סרטים אסורים וכלי עישון, ואני נשבע על כך בפני אללה הגדול. מצאנו עוד שמנהל המשרד שלו זייף חוזה נישואין, וסגן התובע הכללי גינה אותו על כך”.
על כך השיב תמימי לעיתונות הערבית: “ראשית, לא נכנסתי לעזה כבר 3.5 שנים. הכל שקרים חצופים, וטענות בלתי מוכחות. ג’וג’ו פוטר משום שהוא הצטרף למרידה של חמאס יחד עם בתי הדין השרעיים בעזה. הוא הכתיר את עצמו כמנהל שם, והחל לפטר שופטים או למנות שופטים, ללא שום סמכות. ובנוסף, הוא מזדהה עם מיפלגה (הכוונה לחמאס), דבר שהוא כמובן אסור לשופטים.
בעניין אדמת בית היתומים, אכן היתה מעילה של אדם אחד, והעברנו את העניין לטיפול הפרקליטות”.
יש להוסיף כי הצו של אבו מאזן הפוטר את תושבי עזה מתשלום מיסים עודנו בתוקף, ובעזה מי שרוצה משלם מיסים לממשל הנייה, ומי שלא מעוניין, אינו משלם. החרם מראמללה הולך וגדל, ועזה הפכה בינתים לאחד המקומות העניים בעולם. לא להאמין שזהו אותו מקום אופטימי, אשר לפני עשר שנים זכה במליארדים של דולרים מכל העולם לשיקום, לבנייה ולהפיכתו המתוכננת ל”סינגפור של המזרח התיכון”.
*
פתחתי ואמרתי שכיום המצב הערבי השתלט על המאבק הפלסטיני. זה נכון, אך המאבק הפלסטיני עודנו קובע גם לגבי העולם הערבי. לא עוד בהקשר הישראלי, זה כבר ממש לא מעניין את העולם הערבי, אלא בקרָב בין מדינת עזה למדינת רמאללה. רבים מבינים בדמשק, בקאהיר ובקזבלנקה, שלמאבק הזה יש משמעות איזורית גדולה. אם מדינת עזה של חמאס תשתלט על מדינת רמאללה, משמעות הדבר ברורה לגבי הערבים כולם, ולהיפך. זהו המאבק בין האסלאם הפוליטי העולה לבין הלאומיות הערבית הנסוגה. המעבדה היא בפלסטין, התוצאות יורגשו בכל מקום.
אם זה המצב הערבי, כאן אנו יכולים להיכנס לפעולה.
זה הזמן של ישראל לבוא אל מנהיגי העולם הערבי ולהציע להם הצעה, שצריך להיות ותיק באתר שלנו כדי להבינה: מה אתם נותנים לנו עבור חיסול חמאס? הצעת שלום כלל-ערבית, הרבה יותר ריאלית? פתיחת משרדים? עסקות כלכליות? תמיכה במהלך הם בוודאי יתנו, שכן בכך אנו עושים את העבודה עבורם ובעצם מצילים אותם. אך זה לא מספיק. מה אנו נקבל מהם?
זה הזמן לבוא גם אל אבו מאזן ולדרוש, מה הוא נותן לנו עבור חיסול חמאס? הרי המחיר שלו ירד מאוד מאז איבד את עזה, ושל ישראל עלה מאוד. צריך לזכור, תהיה זו ישראל שתחליט אם תהיה תקומה לאבו מאזן ולממשלת הלאומיות הפלסטינית, אם לאו.
ואם מתכוונת ישראל ללכת על חיסול חמאס, שלא נבצע את המהלך הזה ללא תמורה! יש לגבש קודם לכן מחירים, ללמוד לדרוש אותם, וללמוד גם לקבל. כך עלינו למקסם רווחים במזרח התיכון.
מדוע שייתנו? כי גם הם מבינים שבנוגע לעזה, ידה של ישראל שלנו על שאלטר גורלו של המרחב הערבי כולו. כן, ההשתלטות של חמאס על עזה, ומלחמת מדינת חמאס במדינת פתח, מקנות לישראל גם הרבה הזדמנויות חדשות.
◄אנא, סייעו לאתר ולעצמנו, ושילחו את המאמר הזה לחבר. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למצטרפים החדשים לאתר: ניתן להירשם ולקבל את המאמרים ישירות למייל שלכם. המאמרים ישארו אצלכם לתמיד. נרשמים – כאן.
◄ועוד דבר, האתר שלנו מתקיים בזכות המודעות המתפרסמות בו.
עקרונות זריקת הבומרנג, ולקחי עזה
רצועת עזה: וערפאת מסתכל מלמעלה
ועוד עשר הפתעות מתוקות כלענה
