הבוקר השתלטו כמה עשרות חיילי חיל השריון בצבא הסודאני על בניין הרדיו והטלויזיה באומדורמאן (ליד ח’רטום), מתוך כוונה לשדר משם את דבר ההפיכה הצבאית. אלא שהנסיון הזה סוכל בהזרמת כוחות של הממשלה, וכ- 40 מורדים נעצרו (בוידאו).
הממשלה האשימה את תומכי הנשיא המודח הקודם, עומאר חסן אל-בשיר, אך גם את “האחים המוסלמים”, קטר וטורקיה. הרי עד לפני שנתיים סודאן היתה “שייכת” לציר הרוע של “האחים המוסלמים” במימון קטרי, ובנוכחות מטרידה של הצבא הטורקי על הים האדום.
מאז הדחת אל-בשיר נמצאת סודאן במסלול ל”דמוקרטיזציה”, ובעיקר לשלום עם ישראל. ואכן, עם היוודע דבר ה”הפיכה”, פרצו המומצאים ברמאללה ובעזה בתרועות שמחה, אך זה כמובן גווע מהר מאוד, כמו הכפיות. ה”עם” המומצא תמיד יתמוך בכל רודן, מטורף איזורי ובריון, מגמאל עבד אלנאצר דרך סדאם חוסין, מהיטלר ועד למופתי, ומאחמדינג’אד ועד לארדואן.
השלום שהביא הנשיא טראמפ עם סודאן הוא אסטרטגי, והממשלה הנוכחית צריכה להמשיך ולפתח אותו, למרות שהיא לא ממש מתלהבת מהתפיסה המזרח תיכונית הרחבה. כל אזרחי סודאן הנמצאים בישראל (כ- 6,000 איש) חייבים להיות מוחזרים לארצם , ו”ההגנה הקולקטיבית” שניתנה להם כאן צריכה להיות מוסרת, שכן בסודאן נסתיימה המלחמה הפנימית, גם בדארפור, ובני כל האיזורים המורדים שולבו בצבא ובממשלה. בג”ץ ממתין לתשובת הממשלה, ואם זו לא תגיע, הוא יאפשר להם תושבות זמנית. הנה אנחנו מזהירים כאן.
והנה מאמר היסוד שלנו, משנת 2007. הוא היכה בתדהמה את דעת הקהל בישראל, שכן עד אז הענין היה די מוסתר, או תואר בצבעים חיוביים ונהדרים, כנהוג אצל כת ה- PC, שאז עדיין שלטה בתודעה שלנו.
במאמר הזה בפעם הראשונה הם כונו בידי מישהו, על ידינו: “מחפשי עבודה”. עד אז הם כונו בכל מקום: “פליטים”. למינוח יש השפעה ישירה על יצירת התודעה: