מאת ד”ר גיא בכור

זה שאתם לא רואים אותם ברגע זה, לא אומר שהם לא קיימים, אך בעוד כמה דקות נבין כולנו עד כמה עיוורים אנו: האיזור שלנו מלא בדרקונים. חלקם מסוכנים מאוד, זוללי דם ואסונות, חלקם סתם בעייתיים וטורדניים, אך הם שם. מרחפים למעלה, מכים בכנפיהם וזוררים בעצבנות, מחכים לרגע שיצללו מטה ויתקפו. מסוכנים מאוד. אילו הדרקונים מן הזן המזרח תיכוני המצוי. לעיתים נדירות דרקונים מן הזן המקומי נצפים אפילו במקומות רחוקים. בחודש ספטמבר, חודש הנדידה, של שנת   2001 נצפה דרקון מזרח תיכוני אפילו בצפון אמריקה! אך תופעות כאלה הן נדירות.

למשל: עניין ירושלים והר הבית הוא דרקון מסוכן מאוד; הפליטים הפלסטיניים וענייניהם – דרקון מזן אלים; הדתות באיזור שלנו, דרקונים זקנים ומסוכנים; חיזבאללה, דרקון צעיר אך בעייתי, הוא מוטציה של דרקון יבשתי מזן אסייתי מרוחק; חמאס, דרקון יבשתי חדש; זכות השיבה, דרקון ערמומי במיוחד, בלתי צפוי; ועוד ועוד דרקונים קטנים וגדולים. השמיים מלאים בהם………….. אופססס.. עבר אחד ממש עכשיו.. דרקון האתניות והעדתיות של העולם הערבי. הוא בדרכו למתקפה במזרח.

הדרקונים האלה חיים באיזור שלנו לפעמים אלף שנה, חלקם בני אלמוות. אלא שבשנים האחרונות הם נעים באי נחת. יש אורח באיזור, והוא מתעקש לצוד אותם כל הזמן. הם יודעים שאין לו סיכוי להצליח, ובכל זאת, בכל פעם יורים עליהם, ויש להם אי-נחת לקום כל פעם ולהתרומם מחדש לשמיים. הדרקונים מתפלאים לעיתים כמה הצייד הזה סובל. הם תוקפים אותו, יורים עליו באש חרונם, הוא נופל, נפצע, ושוב יורה לעברם, אינו מבין שלא כדאי לו להתעסק איתם. כך נאלצים הדרקונים להתרגל למציאות מעצבנת מבחינתם, לאחר שבמשך דורות אף אחד מבני האדם לא תקף אותם. ההיפך, באיזור הזה חיו עם הדרקונים בסך הכל בנעימות די הרבה שנים.

אחת התופעות המסוכנות ביותר באיזור שלנו באלף השנים האחרונות נקראת “התקבצות דרקונים“, שבה מגיעים לאיזור הזה המוני דרקונים מקומיים, זרים, חלקם מזנים נדירים, ופוצחים במחול של מוות. התופעה אינה נדירה, והיא נצפית פעם בעשר שנים בערך. כרגע היא מתרחשת בעיראק, והתוצאות כמובן נוראיות. למרבית הצער ההתקבצות הקודמת ארעה אצלנו, תופעת טבע שהחלה בשנת 2000 ונסתיימה ב-2005. בשנות השבעים והשמונים היא נצפתה בעוצמה רבה בלבנון.

היא מסוכנת במיוחד כאשר מגיעים צלמי טבע של הביביסי וערוצי טלוויזיה זרים. הדרקונים משתלהבים כשמצלמים אותם, והופכים אכזריים עוד יותר. גם צלמי הטבע מרוצים במצב כזה, כי אז הצילומים מביאים יותר רייטינג. דרקונים וטלוויזיה – לא נגמר טוב.

עכשיו אנחנו מבינים, יש דרקונים במזרח התיכון, והם חזקים מידי: אי אפשר לצוד אותם, אי אפשר לנצח אותם. אז איך מתמודדים איתם? האם אפשר לאלף אותם? ניתן, אך יש להתאמן בכך, ולא מומלץ לטירונים להתחיל ישר איתם. אך מה עם מי שמותקף על ידי הדרקונים?

בטבע אנו מכירים כמה שיטות מרכזיות להתמודד עם דרקונים:

שיטת ההתחמקות

הטוב ביותר, בוודאי למתחילים, הוא פשוט להתחמק מהם. להתעלם. בשום פנים ואופן לא לזמן אותם לעימות, כמו שעשינו פעם בטעות עם דרקון “המזרח התיכון החדש”, שהפך עם השנים לדרקון מסוכן ואלים במיוחד. הדרקון שיצר הסכם אוסלו מסתובב רעב מאוד בימים אלה באיזור. אבוי למי שיתקל בו, יש שמועות שממשלת ישראל הנוכחית שוב מתגרה בו. מסוכן ביותר. אם יש דברים מסוכנים על הפרק, יש לדחות אותם שוב ושוב, שכן שיטת הדחייה יעילה כנגד דרקונים. אפשר להכריז, למשל, שאין לנו עניין להתעסק עם שום דרקון. אנו לא מעונינים לאלף אותם, להפוך אותם לדמוקרטיים, או להכניס אותם למכלאות בפארקים תעשייתיים.

שיטת המעקף האנטי דרקונית

כל אחד באיזור יודע שאסור לצאת חזיתית נגד דרקון, שכן הסיכוי לנצח אותו קלוש. מהלך חזיתי נגד חיזבאללה המחופר והיורה קטיושות היה התאבדותי מראש, כאשר הבטן האזרחית שלנו חשופה לגמרי. כך גם מהלך קרקעי כרגע כנגד חמאס. גם אם ייגמר בניצחון צבאי, תוצאותיו העתידיות יהיו קשות. זיקני הדרקונים זוכרים כיצד בן אדם יהיר אחד, לפני הרבה שנים, תקף כמה דרקונים ביחד, היה זה בשנת 1967, והוא מתייסר עד היום בעינויים קשים. אחח.. נאנחים זקני הדרקונים, לפעמים בני האדם עושים טעויות קשות מאוד.

אם יש חובה להילחם מול דרקון, ורוצים להימנע ממנה, יוצרים מעקף:  למשל, כאשר מצרים עמדה מול דרקון חדש, ארגון פתח, שאיים עליה בראשית שנות הששים, היא יצרה מעקף, דרקון- תחליף בשם “אש”ף”, כדי שההמונים הפלסטיניים יתמכו בדרקון שלה ולא במקורי. המהלך הזה הצליח. כאשר מנסח הקודקס האזרחי המצרי, עבד אלרזאק אלסנהורי, ביקש להכין חוק אזרחי למדינות ערב, הוא ידע שאסור לו להיכנס לחוקי המעמד האישי, אחרת המימסד הדתי, שהוא איום גדול, ייצא נגדו.

ומה יעשה בשאלת הווקף? אותו מוסד דתי שהקפיא נכסי נדל”ן רבים בעולם הערבי? לבטל אותו אי אפשר, זהו הרי דרקון גדול. ולכן הוא עקף אותו: הוא ניסח מוסדות יעילים יותר מן הווקף, למשל קרן השקעות ועוד, בתקווה שההמונים יעברו אל התחליף הטוב יותר, וכך היה. הוא ידע, יש דרקונים שלעולם אסור לצאת נגדם באיזור.

כאשר ביקשה עו”ד מונה זולפיקאר להגמיש את חוקי הגירושין לטובת הנשים במצרים, היא לא יצאה, חלילה, נגד חוקי המעמד האישי. היא העבירה בפרלמנט כלי חדש, שאינו גירושין, אך כזה המאפשר לאישה לפדות את עצמה מקשר הנישואין (מוח’אלעה), מעקף.

האם ניתן לפתור את בעיית השבוי גלעד שליט באמצעות מעקף? חשיבה קריאטיבית אחרת? לקשור להסדרים מול עזה הקשרים אחרים? בודאי. אני משאיר זאת לחשיבה שלכם. הציעו לי רעיונות למעקפים, אותה שיטה נפלאה להתחמק מחרון הדרקונים.

שיטת החשאיות

הדרקונים מתחזקים מן הפומביות, ולעומת זאת סודיות מחלישה אותם, ולכן כל מאבק בדרקונים חייב להיות חשאי. הפומביות, מאמרי התקשורת, האינטלקטואלים הערביים שומרי החומות, הנוקשות, האנטישמיות, כל אלה מופיעים בעיתונות הערבית, ומשמשים מזון לדרקונים. הם מחזקים אותם. ולכן כל מהלך חייב להיות חשאי, צנוע, בלתי מתגרה.

לדוגמה: כאשר נעצר עזאם עזאם במצרים, בימים הראשונים איש לא שמע על הפרשה. זה היה הזמן לחלץ אותו במהירות, כאשר הוא עדיין אנונימי. אך כאשר שמו הופיע בתקשורת המצרית, הפכה הפרשה לדרקון. נכרכו סביב שמו ענייני פטריוטיות, ריגול, בגידה, נאמנות ומה לא.

או השבויים שלנו: ככל שנרבה לעסוק בהם, ונעורר את העולם בגינם, כך עניינם הופך לדרקון גדול עוד יותר ויותר.

שיטת החדש והישן

הדרקונים מן הזן המזרח תיכוני פוחדים מאוד מן העתיד, והם עושים הכל כדי שלא יגיע. אם רוצים להתמודד איתם, יש לשכנע אותם שמדובר במשהו הקשור לעבר. לדוגמה, כאשר המורה הגדול שלנו, עבד אלרזאק אלסנהורי, רצה לבטל-למעשה את הדרקון הגדול של ווקף במצרים הוא השתמש דווקא בכלי עתיק יומין, חכירה אסלאמית, שהיא דרקון בפני עצמה, אך הוא שינה אותו במקצת כדי שיהווה “ווקף חדש”. כך הוא לקח מינוס ישן, שיפר אותו קצת, כדי לבטל מינוס גדול יותר.  במילים אחרות, אם רוצים לחדש משהו, חובה להציגו כאילו הוא קשור לעבר, לתקדימים, למסורת, או להסתיר אותו, להסוות אותו. אם הדרקוניים מזהים שמדובר במשהו חדש, הם מתחילים לירות אש מפיהם, וזה מסוכן מאוד. אם החדש יושתת על הישן, הם יתעלמו מכך, וזהו הישג גדול במלחמה נגדם. הדרקונים רגישים מאוד למילה “תקדים”. הם מתחילים להיות עצבניים במקרה כזה. או אז צריך להגיד לידם – “זה כבר היה, זה לא חדש, הכל כבר היה”. הדמוקרטיה, למשל, הפכה לדרקון אלים מאוד באיזור שלנו.

שיטת ההסוואה

שיטה מצויינת היא להרדים את הדרקונים. נניח שרוצים לחדש משהו, אז יש לעשות זאת בשקט, בלי תנועות מהירות מידי, ואז מרדימים ומהפנטים את הדרקונים במילים: “לא קורה שום דבר, ששש…. הכל אותו דבר, לא קורה שום דבר, הכל בסדר. לא קורה כלום. הכל ממשיך כמו שהוא”.

למשל, במקום לדבר עם הסכסוך הישראלי-ערבי, שידברו על הפחד של מדינות האיזור מאיראן והשיעים. פחד זה מחבר אותם אלינו. זו הסוואה.

לפעמים הדרקונים, שאינם טיפשים בכלל, יודעים שמשהו קורה, אך בגלל שמהפנטים ומרדימים אותם, הם מתעצלים לתקוף, וגם זה הישג.

הנה לנו כמה שיטות, שחובה, כמובן, לתרגל לפני שמפעילים, לניטרול דרקונים. ברור לנו שאסור להתגרות בהם. זה עלול להיגמר רע מאוד. כשאני חושב על זה עלולה להתעורר בעיה נוספת. לא תמיד קל לזהות שמדובר בדרקון, שכן הם מסווים את עצמם, לעתים. האם חושבים אתם על דרקונים נוספים לאלה שהזכרתי, כדי שנוכל להכין את אלבום הדרקונים השלם, מן הזן המזרח תיכוני המצוי?