דברי הסבר: המדד הינו מ- 1 עד 10.
1 – האיום הנמוך ביותר, 10 – המקסימלי, לפי הדירוג הכללי הבא:
איום נמוך 1-4
איום בינוני 4-7
איום גבוה 7-10
מאת ד”ר גיא בכור
איום פלסטיני, טרור קונוונציונלי, אנתיפאדה – 7.3 (כמו בחודש שעבר) מסומן בגרף האדום
ככל שהירי הפלסטיני נמשך על שדרות, מכים הפרשנים הצבאיים אצלנו בתופי המלחמה: אין ספק שהם בעד מלחמה. זו כמובן מלכודת למקבלי ההחלטות אצלנו, שכן מיד לאחר פתיחת מהלך יבשתי גדול, יהיו אותם פרשנים בדיוק, בעד הקמת ועדת חקירה כיצד פרצה המלחמה הזו. ולכן, אין להתרגש מתיפוף ה”אוטוטו” של פרשנים, שכבר הפכו למקבלי החלטות בפני עצמם, כפי שראינו לפני שנה וחצי.
לגופו של עניין, כיוון שהמדד שלנו מתייחס לכללים הנסתרים מן העין של המזרח התיכון, מי שתחליט עכשיו מה מידת האיום הבטחוני מעזה תהיה ממשלת ישראל, אשר בנתונים הקיימים לפנינו, אין לה סיכוי סביר להצליח במערכה. אם תחליט הממשלה לפתוח במהלך כולל, מידת הסיכון הבטחוני מעזה תעלה מאוד. אם תחליט להמשיך בצעדים נקודתיים, מידת הסיכון תצטמצם.
כיוון שאין אנו יודעים עדיין מה תחליט ממשלת ישראל, אני משאיר החודש את מידת הסיכון הפלסטיני באותה דרגה, אשר היא כבר כך דרגה גבוהה למדי. ועם זאת בשקלול החשבונאי של המדד, האיום הפלסטיני מקבל תמיד ניקוד נמוך מייתר האיומים.
מדוע אין לנו סיכוי לנצח? בשל משולש הזהב, המוכר לקוראים הותיקים של האתר, ואנא קיראו את המאמר הזה שוב. שלב ראשון: כמות טילים על ערים במרכז ישראל, וכבר זו הכרזת ניצחון של חמאס. שלב שני: צה”ל הולך לאיבוד בסבך סמטאות מחנות הפליטים, שכבר הפכו לממוקשות וממולכדות, ובנוסף לכך תמונות זוועה של הרוגים פלסטינים בתקשורת העולמית, זהו ניצחון שני; שלב שלישי: ועדת חקירה, התנצחויות פנימיות ודיכדוך ישראלי לאחר מכן, וזהו ניצחון מספר שלוש.
בידי ישראל כרגע אינסוף אפשרויות פעולה לפני מבצע גדול, כאשר העולם מבין בהחלט את מצבנו. מיגוון פעולות, מסנקציות תשתית על כל שיגור, מניתוק הרצועה עוד יותר, מגוון פעולת צבאיות סמליות, למשל, שיגור קסאם זהה לאותה נקודה ממנה שוגר הקסאם, מגביית מחיר ממחנות האימונים של חמאס והג’יהאד בעזה, או מן המנהיגות הצבאית והפוליטית, שכיום היא חופשית לגמרי. כל זאת, בלי להיכנס פנימה, שכן זהו האינטרס של הצד השני שניכנס.
בכניסה ישראלית הוא מרוויח את ההישגים הבאים:
סוף התהליך המדיני השברירי בו כבר הוחל.
המצור על עזה יישבר, בשל שינוי המצב בעקבות המלחמה
השגת אחדות פנים פלסטינית, שכן הרובים יופנו עכשיו במקום אחד על השני, לעבר ישראל.
טענת ניצחון היסטורית על ישראל, שכן הבטן האזרחית הרכה שלה חשופה לגמרי לטילי האוייב.
פגיעה קשה לתדמיתה של ישאל בעולם, הפסקת התיירות לישראל, תוך נסיון לגרור גם את הגדה המערבית למאבק בסגנון אנתיפאדה נגד ישראל.
אם בכל זאת תתקבל החלטה להיכנס למהלך יבשתי גדול, הייתי ממליץ לתאם מראש את הדבר עם מועצת הבטחון וארצות הבית, ולהחליט מראש על הקמת מערכת בינלאומית כמו יוניפי”ל, אשר תוכנס לעזה מייד בתום המערכה הצבאית וחיסולו של חמאס ככוח צבאי. באופן פרדוקסלי מדינות ערב ואבו מאזן יתמכו במהלך כזה, שכן חמאס מדאיג אותם לא פחות מאותנו.
הדבר הזה יתן לנו לגיטימציה בינלאומית, ויפתור אותנו מראש מבעיית היום שאחרי, מה גם שאין לנו עוד שום שאיפות ברצועת עזה.
באשר לאנאפוליס, דבר לא יצא מכך, להוציא חידוש הלחץ הבינלאומי על ישראל, הועידה חלפה, וכאילו לא היתה בכלל. בהערכת המצב, חמאס והג’יהאד הגיעו למסקנה כי לא ייצא מכך דבר, ולכן אין טעם להסתכן בחידוש פיגועים בפנים ישראל.
חיזבאללה, מגה טרור, אלקאעדה 5.9 ( כמו בחודש שעבר) מסומן בגרף השחור
מאז הקמת האתר נטען אצלנו כי חיזבאללה ממולכד בטענת נצחונו הבדוי בלבנון:
נסראללה בצרות
הזייה ושמה נסראללה: על התבוסתנות הישראלית
חידת האל תמוז וחסן נסראללה: כאשר ההישג הוא גם התבוסה
הטענה הזו מאושרת בכל פעם מחדש, שכן מרחב התמרון של חיזבאללה הצטמצם מאוד בלבנון, והמנהיג נסראללה עדיין מתחבא במחתרת מחשש שיחוסל. הוא אינו יכול ליזום מהלך כלשהו נגד ישראל, כיוון שאין לו עוד גבול משותף איתנו, והמערכת הבינלאומית לא תסבול זאת, בלי נזקים לארגון. נסראללה מעדיף את כללי המערכת הפנים לבנונית על פני ההוראות מאיראן, ויתכן ועל רקע זה עבר חתול שחור בינו לבין מנהיג הרוחני של איראן, האיתאללה עלי חמנאי. זהו הרקע לדווחים כי חמנאי הדיח את נסראללה מתפקיד המפקד הצבאי של חיזבאללה, תוך שהוא מעדיף במקומו את שייח נעים קאסם. אם אכן הדבר נכון, הרי שזו מכה נוספת לארגון, שכן קאסם אינו מוכר במרחב האסלאמי, אינו כריזמטי כמו נסראללה, ואינו זוכה להערצת הלוחמים כמו חסן נסראללה.
באשר לאלקאעדה, כבר כתבנו על ניצני התפתחות של הארגון בעזה, אך חמאס מקפיד לפקח ולבלום את התאים האלה, שיכולים לסבך אותו מול ישראל, יותר מכפי שהוא מתכנן.
דרך אגב, גם “נצחונו” של חיזבאללה בלבנון משמש תמרור אזהרה בפני חמאס לא לחצות את הקווים יותר מידי מול ישראל, שכן גם לחמאס ברור היום שה”ניצחון” הזה מילכד את נסראללה ואת ארגונו, וסגר אותם בתוך בועה.
סוריה , איראן, 5.6 (בחודש שעבר: 5.8) מסומן בגרף התכול
נשיא סוריה בשאר אלאסד זכה החודש בנקודות בקרב שלו על ההישרדות, כאשר ארצות הברית הזמינה אותו לאנאפוליס, והכירה בו כפרטנר איזורי. הסורים ממשיכים לראות את עצמם מאויימים מכמה חזיתות, תוך נסיון לחזק את מעמדם בלבנון. הם ממשיכים לעשות זאת בשיטות הרגילות שלהם, בחיסול המתנגדים להם פיזית, והחודש הם חיסלו את המפקד המיועד של צבא לבנון, פרנסואה אלחאג’. זוהי דרישת שלום מסוריה לצבא לבנון ולממלכתיות הלבנונית, שהסורים – כאן. הם דורשים את חלקם בעיסקה האפלה שכרתו ל לבנון, ובמידת מה הם גם צודקים.
רמת הגולן חזרה לשיגרה של הרתעה מול צבא סוריה, הנמצא שם בנחיתות גיאוגרפית, כך שסכנת מלחמה אינה נראית כרגע, לאחר מתיחות הקיץ, אך הרתעה יש לשמר!
גם הפצצת המתקנים הסוריים, אשר דווחה בתקשורת העולמית, עשתה את שלה. לפי הדיווחים, מערכות הקשר של צבא סוריה הודממו באותו לילה, דבר שאמור להדאיג מאוד את הצבא הסורי.
באשר לאיראן, כאן קורים דברים מענינים מאוד. דווקא הסעודים, שהטריפו את האיזור שלנו לפני שנה ושנתיים בשל הסכנה האיראנית, הגיעו למסקנה שאיראן אינה מפתחת נשק גרעיני, ולכן אינה מאיימת עליהם בהקשר הזה. אין לי הוכחה עדיין, אך ההערכה הסעודית תרמה לדו”ח המודיעין האמריקני בעניין.
איך הסעודים הגיעו להכרה, אשר גם האתר שלנו התקרב אליה? במספר פגישות אישיות בין הנשיא אחמדינג’אד לבין המלך עבדאללה, ובין ראשי מערכות המודיעין של שתי המדינות, הועברו התחייבויות, מסמכים, והבטחות. קשה להאמין שהסעודים עד כדי כך טפשים. מה הובטח, ואילו ערבויות נתנו, איננו יודעים כרגע, אך בעתיד נדע. המלך עבדאללה אף יצר ידידות אישית עם אחמדינג’אד והוא הזמין אותו לעלייה לרגל למכה בימים הקרובים, יחד איתו. מחווה סעודית כזו כלפי האיראנים מעולם לא נעשתה.
אם הסעודים הגיעו למסקנה שהכורים האיראניים אינם מסכנים אותם, ההגיון הזה פועל גם עלינו, שכן די בהתחמשות גרעינית כדי ליצור סכנה אוטומאטית למדינות המפרץ ולישראל.
המהלך הבא של עבדאללה, ובזה אין לי ספק, יהיה בתיאום מיפגשים רמי דרג בסעודיה, בין האמריקנים לבין האיראנים, ולשלושת הצדדים יש מה להרוויח מכך. איראן עצמה מגלה סימני עצבנות פנימית, שכן הפגנות הסטודנטים, עם היותן מינוריות, מטרידות אותם, בשל התהודה הבינלאומית שלהן. הבחירות למג’לס, הפרלמנט האיראני מתקרבות, והמתח בין המחנות בפנים איראן עולה. בחודש הבא ננתח את הסיכויים של הצדדים בפנים איראן.
מי הגורם היחיד בעולם, שיכול לקלקל את ההתפתחויות הזהירות והבראשיתיות הללו בנושא הגרעין האיראני? ישראל.
בשיקלול הנתונים, תוך מתן דגש חשבונאי לתחום ג’ (סוריה ואיראן) יותר מאשר לתחום ב’ (חיזבאללה) ויותר מאשר תחום א’ (הטרור הפלסטיני), הציון המשוקלל של מדד האיומים הביטחוניים על ישראל לחודש נובמבר 2007 (מסומן בגרף בצבע כתום) הוא: 5.98, ירידה זעירה לעומת החודש שעבר.
למצטרפים החדשים: ניתן לקבל את מאמרי האתר ישירות אל האימייל הפרטי שלכם.
הרישום מהיר, חינם ומיידי.
למדד האיומים הבטחוניים לחודש נובמבר 2007
פחתה סכנת המלחמה עם סוריה. כיצד זה קרה
