אלה ימים היסטוריים, שאחריתם מרה, וההיסטוריה שבה:
כמו במינהרת זמן נשאבת “ספרד” לאחור: פירוק קטלוניה, פירוק מדינת הבסקים, חזרת האלימות, איום על המלוכה, זיכרונות ממלחמת האזרחים, נקמת המוסלמים החוזרים, והקרב על הזיכרון: של מי ספרד? של מי אלהמברה, של מי אנדלוסיה (בווידאו, המוזיקה: אנריקה גרנדוס) ושל מי העתיד (0:49)? של העבר (0:54).
של מי רסיסי הזיכרון על המרחבים הירוקים, הפוריים, הדשנים, באסלאם המדברי? פרדיננד ואיזבלה אמרו: “למי הדת, לו האיזור” (Cuius religio, eius regio) . המוסלמים עונים להם עכשיו בחזרה, תוך שעבוד הדמוקרטיה: בהחלט: “למי הדת, לו האיזור”.
ועל חזרת האסלאם אל “ספרד” – במאמר המפורסם הזה שלנו:
