מאת ד”ר גיא בכור
באדר הינו גדוד, שהיה שייך במקורו ל”צבא השחרור הפלסטיני”, הגוף הצבאי של אש”ף, עוד לפני שיאסר ערפאת השתלט עליו. במילים אחרות מדובר במאובן כמעט פרה-היסטורי. כמו כל גופי צש”ף, גם הוא היה כפוף לחלוטין ותמיד לצבא המדינה בה שהה, ונתון למרותה, ולא למרות אש”ף. במקרה של באדר זו היתה ירדן. דוגמה טובה לנאמנות של הגדוד לירדן ולא לאש”ף ניתנה בתמיכתו הפומבית של מפקד הגדוד דאז, עקיד (קולונל) נעים אלחטיב ליוזמה מדינית של המלך חוסין מינואר 1985 (שאש”ף יאמץ את החלטות האום 242 ו-338) למרות שערפאת התנגד לה מאוד.
כוחות באדר הם חלק מן הכוח הצבאי הירדני, ולאנשיהם אף פעם לא נתנו נשק כבד או סמכויות. תמיד נהגו בהם בזהירות. עיקר פעילות באדר היא במצעדים הצבעוניים, שעורך הצבא הירדני. הכוח מנוון לחלוטין, וסגור בקסרקטינים שלו.
עד לביטול שירות החובה בצבא הירדני בשנות התשעים, עמדה האפשרות בפני צעיר פלסטיני בירדן, להצטרף לצבא הירדני, או לכוח באדר.
כשאר כינויי היחידות והחטיבות של צש”ף, מכונה גם גדוד זה בשם מלחמה ידועה של המוסלמים נגד אויביהם הכופרים. מלחמת באדר הגדולה, 16 במארס 624 לספירה, התנהלה בין אנשיו המעטים של הנביא מוחמד לבין אנשי מכה. הנביא ניצח (סורה 8 בקוראן).
אם נדרשת מעורבות של הצבא הירדני ביו”ש, עדיף שיהיה זה הצבא ממש ולא באדר, כוח פלסטיני מנוון ורדום, שהמלך עבדאללה מחפש פשוט הזדמנות להתפטר ממנו סופית. מדוע אני אומר זאת? כאן אנו מגיעים לקטע המדהים בסיפור שלנו היום.
מבחינת המלך חוסין כוח באדר תמיד היה עצם בגרון. הוא היה חייב להשאיר אותו, שכן זו ה”סולידריות” שלו עם הפלסטינים. והוא רצה לחסל אותו, שכן זה היה איום פלסטיני פוטנציאלי על משטרו. מה עשה?
על-פי מיטב המסורת הבריטית, מצטיין הצבא הירדני, צבא של מתנדבים כיום, במצעדים צבאיים.
“נגן על המולדת, על העולם ועל עיני (המלך) עבדאללה”. עם חמת חלילים, ומורשת בדואית, זהו כיום צבא טקסי, בעיקר להגנת המשטר. לתקוף??
במלחמת לבנון הראשונה, בקיץ 1982 הגה המלך רעיון גאוני. איך לשלב את שתי המטרות: גם להציג סולידריות אמיתית עם אש”ף, וגם לחסל את באדר. החליט ועשה.
הוא שלח את חיילי הכוח המסכנים האלה להילחם נגד צה”ל בלבנון, לטובת הפלסטינים כמובן. הגדוד נשלח מאוחר מידי ובלתי מצוייד, חלק ממנו הספיק להיכנס לביירות לפני הגעת צה”ל לשם, והחלק הזה נפל במצור צה”ל, אך ניצל; וחלק נתקע בבקעת הלבנון. ב- 10 ביוני 1982 אירעה התקלות בין אנשי באדר לבין כוח צנחנים של צה”ל באיזור הכפר מתא. הקרב בגבעות נמשך ארבע שעות. הגדוד הוכה קשות, כ- 50 מאנשיו נהרגו, רבים אחרים נפצעו ונמלטו מוכים ומושפלים. שאר הכוח שהספיק להיכנס לביירות התפנה באוגוסט 1982 מביירות עם פתיחת המצור, יחד עם הצבא הסורי שנלכד שם. בדרך היבשה מסוריה הם חזרו לעמאן, אבלים וחפויי ראש, מי מהם שעוד נשאר בחיים.
כאשר חזרו הכריז המלך חוסין בגאווה: שוב עמדה ירדן במחויבותה לצאת לעזרת העם הפלסטיני, בכל פעם שהדבר נדרש! לא נהסס לעשות זאת שוב!
ואני שואל: האם הגיע מחדש זמנו של הנשק הסודי, כוחות באדר, בעזרתו “עוזרים” הירדנים לפלסטינים? ומישהו בישראל יודע את הסיפור האמיתי הזה?
