מאת ד”ר גיא בכור
העיר העתיקה סוסיתא (“היפוס”), שהיו לה מעגנים ימיים בדרום מזרח הכינרת, מאתגרת ארכיאולוגים כבר זמן רב, לאור ממצאים הולכים ותוכפים. היא אחת מעשר הערים (“דקפוליס”) שהיו חלק מן התרבות היוונית והרומית באיזור שלנו, וכדאי לבקר בה.
כהמשך לחפירות שלהם החליטו בנובמבר כמה ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה לנסות ולאתר מטבעות עתיקים, כדי לתארך את הממצאים הבנויים במקום. מטבעות הם בועות זמן מובהקות, שערכן ההיסטורי רב. אחת השיטות היעילות לגילוי מטבעות היא באמצעות גלאי מתכות, המצפצף כאשר נתקלים במתכת. ב- 28 בנובמבר האחרון יצאה משלחת קטנה של ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה לחפש שם מטבעות. לפי מה שנמסר בתקשורת ד”ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור, במכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, הפעיל את גלאי המתכות, שבנקודה מסוימת השמיע צפצוף ברור. חפירה מהירה ולא עמוקה גילתה גוש גדול וחום שהיה עטוף בבוץ, והנה, מדובר במסיכת ברונזה גדולה. כחמישה קילו משקלה, והיא גדולה מראש של אדם. בניקוי ראשוני התגלו קרני התיש שעל המצח, ואכן, זו היתה מסיכה ענקית של האל היווני פאן, אל הרועים והפאניקה.
האיזור הזה של צפון ישראל כבר קשור בפאן, הרי לא רחוק משם שוכנת העיר היוונית-רומית פאניאס, שם הוקם מקדש לכבוד אל הרועים וההוללות הזה. כיוון שבערבית לא קיימת האות פ’ הפכו הערבים את שם המקום לבניאס.
עוד לפני ניקוי התגלית המרשימה השמחה וההתפעלות היו רבים: מתברר שזוהי מסיכת פאן הגדולה שנתגלתה בעולם, היחידה שיצוקה מברונזה בגודל כזה, ולכן זהו ממצא מדהים, אחד החשובים בעולם בשנים האחרונות. לאחר הניקוי, שנמשך כמה שלבים, התגלתה התמונה שאתם רואים למעלה: עבודת אמנות יפהפיה ומדויקת, שנעשתה לפני למעלה מ- 2,000 שנים. ישראל התעשרה בתגלית היסטורית כמוה אין לאף מדינה בעולם, אפילו לא ליוון או לרומא, שם סגדו לאלים שכאלה. ושוב הוכח שישראל היא בוודאי גן עדן של ארכיאולוגיה עם היסטוריה אינסופית.
רק השבוע חשפה אוניברסיטת חיפה את הגילוי המדהים, ומבחינתנו זו הזדמנות לדון קצת בשורשי הפאניקה, ואיך להתמודד איתה. קשור גם לבחירות, שעברנו אתמול? אתם תחליטו.
1 על פי המיתולוגיה היוונית פאן (Pan) היה אל היער המרעה והצאן, בנו של הרמס שליח האלים, שהיה “סאטיר”, כלומר חלקו העליון אנושי אך עם קרניים על מצחו, וחלקו התחתון של תיש בעל פרסות. יש מקורות רבים מדוע הפך פאן למקור המילה “פאניקה”. יש האומרים שהמינקת שלו ראתה עד כמה הוא כעור כאשר נולד, עד שפרצה בצעקות וברחה מן המקום. יש הטוענים שלהיתקל בו ביער האפל בהפתעה היה מעורר פלצות ואימה, ויש הטוענים שאם היו מפריעים לו במנוחת הצהרים היה מעורר פאניקה בעדרי הצאן, עד שאלה היו קופצים ונהרגים. מאות שנים לאחר מכן הפכה דמות איש התיש למזוהה עם שדים, ואפילו עם השטן. הפאניקה השתלטה על עיקר זהותה של הדמות המיתולוגית הזו.
לקרוא ברצף את המאמרים על ישראל האמיתית. לא תמצאו את זה בשום מקום אחר
2 מהי פאניקה? מצב בו כוח הרצון משותק זמנית, כשאנחנו חושבים באופן בלתי נשלט על הרע מכל שיכול לקרות לנו. אם זה נמשך לאורך זמן, החיים הופכים לבלתי נסבלים. לא במקרה תואר פאן כשד, משום שכמו הפחד הוא משתלט על אדם, על חפץ או מקום, ולכן בתרבויות רבות נולד הצורך ב”מגרש שדים”, שיוציא את השד, ולכן את הפחד, מתוך אדם או מקום. הפאניקה היא בעצם השתלטות עוינת ובלתי רצונית.
אני מעלה את הנקודה הזו משום שהחיים שלנו בישראל, ובעצם בכל העולם, מדיחים אותנו לעיתים לפאניקה, ויש גורמים רבים שאף משתמשים בזה ככלי. האזרח הישראלי עובר אינסוף ההפחדות ברמה יומיומית: דה לגיטימציה, איראן, דמוגרפיה, טרור, דיפלומטיה עוינת, אויבים מבפנים ואויבים מבחוץ, קריסה אזורית, קריסה כלכלית, ומה לא. עוד אגיע בהמשך למקומה של המדיה בהבניית הפאניקה. כיוון שכאינדיבידואליסטים אנחנו לא ממש סומכים על הממונים עלינו, החרדה מחלחלת למטה, והיא מופרטת אל האזרח. רבים מרגישים מאוימים אישית בשל איומים כלליים, שספק אם הם בכלל קיימים.
הפחד נהיה כרוני, ומוחנו נופל בשבי מחשבות לא רציונאליות. האינטרנט מטבעו מעודד את השבי הזה, שכן הוא מלא בדיסאינפורמציה, שמועות, ספינים והפחדות מכוונות. יש גם גורמים זרים שבהחלט רוצים לכבוש את התודעה שלנו, כדי שנוותר, נתקפל ומה לא, ולכן עלינו ללמוד להתמודד. ראינו את ההשתלטות העוינת הזו בחודשים האחרונים גם בקמפיין הבחירות התקשורתי, שברובו היה מדומיין, רק כדי להשתלט לנו על התודעה, ולעצב אותה.
במצב של פאניקה החרדה גוברת כל כך עד שקשה כבר לסלקה, וזה משפיע על התפקוד היומיומי. רבים מן הקוראים כתבו אלי במהלך תשע השנים האחרונות, ולמדתי כבר מה מעורר חרדות אצלנו.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
3 ניסיתי לחשוב, מה הכי מעורר חרדה, והגעתי למסקנה שזה העתיד הלא ידוע. רבים חשים התרגשות וחרדה לפני אירוע מסוים, ואז, כשהוא מגיע, הם מנהלים אותו בטבעיות ומתפלאים מדוע חששו כל כך. זה הטבע האנושי: אנחנו פוחדים מן הלא-ידוע, ובראשנו אנחנו מריצים אינסוף תרחישים איומים, שרובם אם לא כולם, לעולם לא ממש יתגשמו.
אם אפשר לנהל את החרדה הזו, היא לא פאניקה. אם כבר אי אפשר לנהל אותה, והיא יוצאת מכלל שליטה, זו כבר ממלכתו של האל פאן. ולכן, אחת השיטות הטובות היא לא לחשוב על מחר, ולחיות רק את היום, על שלל הפעילויות הטכניות שלו (המשורר הגדול הורציוס כתב לאהובתו: Carpe diem quam minimum credula postero, כלומר “קטפי את היום, בלי לתת אמון רב ביום המחר”).
4 אחד הכלים האפקטיביים ביותר, מולם נאלצנו להתמודד במשך עשרות שנים הוא ה”טרור” (מילולית: “חרדה”), שבא ישירות ממקדשי פאן ומרעיו. הפילוסוף היהודי ריימון ארון הגדיר פעם את הטרור כמעשה אלים, שבו האפקט הפסיכולוגי משמעותי מהתוצאה המעשית בשטח. ולכן יש כאן מקום עצום לתקשורת ולמדיה בכלל. אם לאירוע טרור יש כיסוי מילולי בלבד, יש אפקט אחד, ואם מדובר על שידורים חיים, תצלומי תקריב, גופות, יריות ושחזורים, אפקט הטלת האימה הוא אחר. בעוד אצלנו מקובל לצלם הכל, בשל איזו חירות לדעת, אין זה כך בעולם המערבי. שום גופה לא צולמה בעקבות הפלת התאומים או בפיגוע בשארלי אבדו בפאריז. אפילו מקום הפיגוע לא צולם מקרוב, כדי שלא להעצים את האפקט הפסיכולוגי.
לכן אנחנו מבינים שהמדיניות של “התקשורת” הישראלית בשנות התשעים לדווח בשידור חי על כל פיגוע התאבדות בישראל עודדה בעצמה את הפאניקה המובנת אצל האזרחים, ולכן עודדה את המחבלים להעצים עוד יותר את השימוש האפקטיבי הזה מבחינתם. בטרור העיקר הוא לא מספר ההרוגים אלא מספר אלה שפאן השתלט עליהם.
הדמוקרטיה בצרפת או בארצות הברית לא נפגעה כלל, כאשר המדיה שם הבינה לבדה שאין לצלם תמונות תקריב מעוררות פאניקה. ההיפך, היא דווקא התחזקה.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
5 עכשיו אנחנו מבינים את השימוש בטרור שמבצע דאעש במה שהיה פעם סוריה ועיראק: אין להם (עדיין) דיביזיות עצומות, ולכן הם משתמשים בנשק ממקדשו של פאן. מטילים אימה באמצעות ענישה מחרידה, כריתת ראשים, שריפת אנשים חיים, צליבה, סקילה, זריקה ממגדלים, וכל זה כמובן מצולם ומועלה ביוטיוב אל העולם כולו.
זו היתה השיטה של המונגולים. הם הרי הגיעו ממרחקים, רחוקים מהבית אלפי מילין, כשהם גם לא יכולים להרשות לעצמם מצור ארוך, או מלחמת התשה. ולכן הם היו תוקפים עיר, מחריבים אותה לחלוטין, שוחטים את התושבים, עורמים אותם לערימה, ועוזבים. מהר מאוד השמועה היתה נפוצה בכל המרחב על האכזריות הנוראה, כך שערים אחרות היו, ברוב המקרים, נכנעות מראש, ובכך היה נחסך הקרב לפולשים. תארו לעצמכם עכשיו את עוצמת העברת המסר של האינטרנט ושל יוטיוב.הפאניקה היא כלי נשק יעיל שנצמד ישירות לכוח הרצון, זה שמנצח מלחמות או יוצר תבוסות. ערכו שווה יותר מדיביזיות שלמות.
זו כמובן המטרה של הטרור הפלסטיני כל השנים: להטיל עלינו אימה, שננטוש, שנהגר, שנוותר. ואכן, יש כאלה שמוותרים, על הרצון להילחם, על שטח או על אישיותם. זה אומר שהמהלך נגד וותרנים אלה הצליח. במתקפה של טרור וחרדה אנו עלולים להפוך בני ערובה למחוללים פסיכולוגיים בלתי נראים, אך רבי עוצמה.
המסיכה: דווקא אנשים שמרגישים חלשים וחסרי כוח מתפתים לעיתים קרובות להתפרצות כעס, אלימות או להתנהגות לא רציונאלית, וזה אומר שפאן הצליח להשתלט על תודעתם. וההיפך, לדעת להשתלט בשעת לחץ על הרגשות, איזהוא גיבור הכובש את יצרו, זה ניצחון על פאן, שבעצמו נרגז, אם מעירים אותו משנת הצהריים שלו. קלוד דביסי (1862-1918) כתב על היקיצה (המסוכנת) של פאן (פאון) ממנוחת אחר הצהרים את יצירת המופת האהובה הזאת (L’après-midi d’un faune). לעיתים מי שמופיע כחזק הוא חלש, והחלש מתחפש לחזק. החוכמה בחיים היא לפענח את מה שמאחורי המסיכה.
הקנטאור הפלאי שהגיע לביקור מפתיע
6 תרופת השכלתנות: המטרה של הטרור היא לא להשיג ניצחון בשדה המערכה, הפאניקיסטים יודעים שזה לא יקרה. המטרה היא תודעתית: לשתק את רצון היריב להתנגד, ולהרוס את יכולתו לתכנן תגובה אסטרטגית. ליצור מקסימום תוהו ובוהו, ולגרור את היריב לתגובה נמהרת של יאוש.
ראינו תגובות נמהרות של צד זה או אחר גם במערכת הבחירות שמסתיימת היום. ברגע שיש צניחה בסקרים של הרגע האחרון, צנח גם הלב, ואז מבצעים שינויים מהירים, מתוך פאניקה, ומבצעים טעויות. מי שמבצע זאת לא יודע להתמודד עם הפאניקה, שכן הוא משדר בכך חולשה, ורק מעצים את החרדה הגוברת אצל הסובבים אותו.
הפיתרון: חייבים להישאר מאוזנים בכל מחיר. להילחם בפאן, שחדר לתוכנו. השכלתנות היא קו הביצורים האחרון של המאוים בנשק החרדה והטרור.
7 אפשר לנסח חמישה כללים עיקריים, כאשר נתקלים בדמותו של האל פאן מחולל הטרור:
הראשון, לנהוג בשיקול דעת. לא לזנק מייד בתגובת זעם, שכן בזה בדיוק מעוניין התוקף. להוציא אותנו משיווי משקלנו, מה שרק מעצים עוד יותר את תחושת החרדה של הסביבה.
השני, מודיעין. להביא מודיעין בכל מחיר על הטרור, ללמוד מיהו, מיהם אנשיו, ולהכיר אותם היטב.
השלישי: חדירה מאחורי הקלעים אל תוך שורות הטרור, בעקבות השגת המודיעין. להכות אותו בבטן הרכה שלו. הציבור לא צריך לדעת על המתקפה העזה מאחורי הקלעים.
הרביעי: המקורות הכספיים. טרור חי מכסף, וחובה לסגור על המקורות שלו. הוא תלוי בהם. בלי כסף אין רשות פלסטינית.
ולבסוף, שיתוף פעולה רחב, איזורי, בריתות, שיתופי מידע ופעולה חיוניים לא רק לטפל בטרור אלא גם להשיג חמצן מוסרי של לגיטימציה. התמיכה הבינלאומית חיונית לכל מאבק, בוודאי באל פאן, ויש לנו הרבה מאוד כלים לכך.
8 כמה אופייני: בעוד אנחנו חושפים את העבר הארכיאולוגי של ארצנו, ומתחברים אל השורשים שלה ושלנו, אל הארץ שלנו לכל תקופותיה וגווניה, וכמובן לעברנו היהודי, האסלאם מסביב עסוק בחיסול העבר ובחיסול השורשים אליו. זה לא רק דאעש בעיראק ובסוריה, שעסוק בהרס שיטתי של הארכיאולוגיה אלא גם על הר הבית. להרוס ככל האפשר את השורשים שלנו. מי שעסוק בהרס שרידי העבר פוחד ממנו, שמא יאפיל על ההווה ועל העתיד. ומי שחושף את העבר ומתחבר אליו, העבר יעניק לו גם את העתיד. אין עוד אומה שעסוקה בקדחתניות בארכיאולוגיה כמונו, משום שזה משלים את הזהות שלנו, ומעמיק את השורשים. ומי שהורס את הארכיאולוגיה, הורס גם את הזהות שלו.
הארכיאולוגיה היא העבר, הבונה את העתיד. ומי שאין לו עבר שורשי, אין לו גם עתיד.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
9 ולכן, מעכשיו, יש להאמין רק בעצמנו ולהתעלם מרעשי הרקע מסביב, בעיקר של “התקשורת”, כפי שהתעלמנו מרעשי הרקע האלה בתקופת הבחירות, שברובם היו שקריים. רצוי גם להפחית את המינון בחשיפה לאותה “תקשורת”. לפנינו הזדמנות של כמה שנים שבה אנחנו אמורים לשנות לגמרי את מדינתנו: לקדם אותה טכנולוגית, דמוגרפית, התיישבותית, פיננסית ותחבורתית. יהיו הרבה התנגדויות, ניסיונות ללכוד אותנו במציאות מדומיינת ומאיימת, אך המפתח להצלחה הוא קור רוח ודבקות בכל מחיר במטרה.
(צילום: ד”ר מיכאל איזנברג): תמונת פאן לפני הניקוי, ולמעלה אחריו. ללמוד לשלט ברגשות – זה מחשל, ומבוץ אפשר להוציא זהב (התמונות מוויקיפדיה)
10 לפניכם המסיכה של פאן, דקות לאחר שהתגלתה, ולפני שנוקתה (ולמעלה תוכלו לראותה לאחר הניקוי), שוכבת שם בבוץ כבר אלפיים שנים, והיתה יכולה לשכב שם עוד 2000 שנה אלמלא החריצות שלנו, ההתמדה וההתחברות אל ימים קדומים. הפאניקה התגלתה, נחפרה, ונחשפה, אך ראו איך מחזיקים אותה ביד, כאשר הפכנו אותה לעוד עדות לעוצמתנו. הפחד הופך לחיבור, לחיוב ולעוצמה.
זה לא פאן עצמו ולא הפאניקה, זו מסיכה שלהם, והרי הכל עניין של תיאטרון והצגה. בימי הביניים רווח מינהג שנקרא In effigie (“אין אפיגיה”). אם נידון למוות לא מת, או הצליח להימלט לפני ביצוע פסק הדין, היה נערך טכס הוצאה להורג שבו מילא צלם דמות את מקומו של הנדון עצמו. מציאות והזיה.
