מאת ד”ר גיא בכור
10חברים
החודש לפני ארבע שנים (ובדיוק: 20.12.09) החליטה קבוצה של קוראי אתר ג’יפלאנט (שנוסד ב – 2006) להפיץ את המסרים שלו לקהל רחב יותר, והם הקימו את דף “מועדון קוראי ג’יפלאנט” בפייסבוק. נמאס להם משטיפת המוח התקשורתית בישראל שמכניסה את האזרחים לסיר לחץ מדומיין, לחץ המוביל לקבלת החלטות לאומיות שגויות. נמאס להם מהגילדה הקטנה של “תקשורתנים” ששולטים במדיה ובתודעה שלנו כבר חצי מאה: אותם פרצופים, אותן דעות, אותם צבעים. אותו לחץ, אותו סדר יום מדומיין. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה התודעתנים שלה מפעילים מלחמה פסיכולוגית פנימה, לא החוצה.
מעניין, הדף הזה בפייסבוק נולד מהשטח ועלה למעלה, ואני אפילו לא ידעתי על קיומו במשך חודשים ארוכים. לאחר שנודע לי מחברים על דף הקוראים, למדתי להכיר את המפעילים אותו במשט שערכנו, עוד לפני הגעת המשט הטורקי אלינו, כדי להזהיר את המעורבים, את ישראל ואת הטורקים מן הצרה המתקרבת. אנחנו הבנו מייד שמדובר בארדואן, בעוד שסדר היום המדומיין בישראל התעקש שזה קשור ל”פלסטינים”, ולכן כמעט ולא התייחס למשט האזהרה שלנו.
אז לא ידעתי, אך דף הפייסבוק של האתר עתיד להיות חרבו של הקנטאור, כדי לפרוץ באמצעות טכנולוגיית הרשתות החברתיות, ולהגיע הלאה. כמו שהחרב אינה יכולה בלי הקנטאור, כך הוא יתקשה להשפיע בלי החרב. חרב האיכפתיות, האחריות וההיסטוריה, ותודה למי שעשה זאת.
הקנטאור הפלאי, שהגיע לביקור מפתיע
בשיא הלחץ התודעתי עלינו (2010): הגיע הזמן לקולות חדשים ולצבעים חדשים בחברה הישראלית הנתונה בדיכוי תודעתי, מה גם שאנחנו באנו ליהנות באתר הזה.
100 חברים
שיטת ההפצה של הדף היתה בעיקר מפה לאוזן, בשימוש בכפתור שנקרא “שיתוף” של מאמרים, וכך זה המליץ לחבריו, זו המליצה לחבריה, והחברים של כל אחד ואחת גם הם הגיעו. זהו תהליך סיזיפי וארוך, אך אתם כבר יודעים ש”מה שמבשיל מהר, מרקיב מהר” (Cito maturum, cito putridum). בכוונה, הבשלת הדף והאתר היתה איטית, אך איתנה:
בשיא ההיסטריה התודעתית (“אל-חזור”, “פצצה עוד השנה”, תילי תילים של מומחים): איראן לא תרשה לעצמה להגיע לפצצה, כי היא יודעת את המחיר הבינלאומי, שיגרום לקריסה עדתית פנימית, אבל גם לא תוותר לגמרי על ההעשרה, ולכן ההסדר יצטרך להכיר בהעשרה סמלית שתפורק מייד, ומבוקרת היטב, אם בכלל.
התפרקות איראן לעדותיה זו שאלה של זמן, ופרדוקסלית היא תתפרק מהר יותר אם מצבה הכלכלי יהיה שפיר, מאשר אם תחזיק את שלל עדותיה בתחושת מצור מלכדת.
חיזבאללה לא ניצח, הוא עתיד לבודד את עצמו, בהעדר הסולם עליו טיפס כל השנים, ישראל. שום “ניצחון אלוהי” לא היה לו.
1,000 חברים
בשיא הלחץ התודעתי להעביר את הגולן לידיים זרות: הגולן כלל אינו שייך לסוריה, ולכן אין מה לדבר על “להחזיר” אותו. הסורים, עוד לפני הקריסה, גם התכוונו ליישב בגולן מליון כורדים ואחרים, כדי לפזר אותם כאיום. משטר אלאסד לא יכול להרשות לעצמו שלום עם ישראל, משום שהוא שואב את זכות קיומו מן “הסכסוך” (אך זה לא אומר מלחמה).
בשיא ההיסטריה התודעתית: שד הדמוגרפיה הערבית כבר אינו קיים, ההיפך, הילודה היהודית מזנקת וזו המוסלמית צונחת. כמאה אלף צעירים פלסטינים כבר היגרו מכאן בעשור האחרון, והקצב הזה נמשך.
10,000 חברים
בשיא הפאניקה התודעתית: “האביב הערבי” יהיה לטובת ישראל, משום שכל האחרים יקרסו. הסכסוך הישראלי-ערבי כבר אינו קיים למעשה, והוא מצטמצם בעיקר לפלסטינים. האחרים עסוקים בהשמדה עצמית.
בשיא הפאניקה התודעתית: המשטר הביטחוני-צבאי במצרים חזק מידי מכדי שיוותר על השלטון. כיום אנו מבינים שאימת האמריקנים נפלה על המשטר הזה, אך הוא בהחלט ידע להתעשת, משום שהוא החזק. אלא שמצרים כבר השתנתה, והיא במערבולת של טרום-מלחמת אזרחים.
כל זה מחייב, כמובן, קריאה ביקורתית-מודעת, במה שמכונה “התקשורת הישראלית”.
20,000 חברים
בשיא הפאניקה התודעתית: ישראל כבר לא “לב הסכסוך” במזרח התיכון, ההיפך, אנחנו סכסוך שולי, אם בכלל סכסוך. היה זה אסד שביים את חדירת “הפליטים” לגבול שלנו בגולן (האם הוא ביים גם את מטען התופת על הגדר השבוע?).
בשיא הפאניקה התודעתית: המשטרים הלאומיים הערביים נעלמים, מלחמת העולם הסונית-שיעית משתלטת שם על הכל: אסור לנו להתערב באיסור חמור.
בשיא הפאניקה הכלכלית המבויימת: הכלכלה הישראלית דווקא מזנקת, והיא מגיעה ל – 38,310 דולר תוצר מקומי לנפש, לעומת פחות מחצי מן המספר הזה לפני עשור. אנו בצמרת הכלכלות של מערב אירופה, והעולם רואה את זה, ומגיע.
עזרנו להציף את בעיית המסתננים מאפריקה מראשיתה, הטרפנו את האינטרנט, כך שהצלחנו להביא לשינוי תודעתי, ולבלימת התופעה בסופו של דבר, בידי הממשלה. ולא שכחנו, כמובן, לספר את סיפור ההצלחה של הציונות.
30,000 חברים
בשיא הפאניקה התודעתית הכוזבת: ישראל כלל אינה מבודדת, ההיפך, לא מפסיקים להגיע, משום שאנחנו כבר מדינה בעלת כוח בינלאומי, בזכות הראש היהודי, היותנו מדינת מעבר, ואנרגית הגז. ישראל חייבת לשדרג את כוחה לכוח דיפלומטי. ביצענו דה-לגיטימציה של ה”דה-לגיטימציה”.
בשיא הפאניקה התודעתית הכוזבת של עמותות “זכויות האדם”: כסף אירופי זר, המתחזה לישראלי עם שמות “עבריים” לעמותות, זורם לכאן, ומשחק תפקיד חברתי, משפטי ופוליטי כוזב בחיים הישראליים שלנו.
למדנו גם כיצד לנצל את הרשת לטובת ישראל, גם ברמה הבינלאומית, וזה עובד, מספר התיירים המגיעים אלינו גבוה מאי-פעם. לתיירים יש מבחינתנו רווח כפול, משום שרק פה הם מבינים ששיקרו להם כל השנים.
(תמונה: אימג’בנק, Getty Images)
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר. הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
40,000 חברים
עכשיו, כאשר מספר החברים יחצה בקרוב את 40,000 החברים, מה המסר?
אין לנו שום סיבה אמיתית למהר או לוותר מול “הפלסטינים”, גם אם אלה ייזמו מהלך אלים או דיפלומטי, שיובילו להתרסקותה הסופית של הרשות הפלסטינית. ההיפך, האביב הערבי מחץ את העניין הבינלאומי ב”פלסטינים” משום שהאמת האכזרית עלתה, מה גם שישראל התעצמה יותר מפי שניים בעשור האחרון, ויש לנו כוח בינלאומי רב, אותו יש לתעל לטובתנו. תבינו: העשור האחרון חיזק אותנו, והחליש את האחרים. וזה חייב להיות מתורגם ברמה הדיפלומטית, כך פועל הכוח.
לא הגיוני לכן, וגם לא נכון, להפגין דווקא עכשיו חולשה או וותרנות מול הצדדים הערביים, משום שזוהי ההרתעה הצבאית שמחזיקה את הגבולות שלנו שקטים. ללא הרתעה אפקטיבית, נהיה הרבה יותר מאוימים, ושום תחנות התראה פיקטיביות, ממוחם הקודח של ג’והן קרי ומרעיו, לא יעזרו כאן, רק עוצמה צבאית ישראלית מוכחת.
באקלים החדש והאלים שהשתלט על האיזור, מי שמנוצח – מחוסל, עם 130,000 הרוגים בסוריה, וארבעה מליון פליטים רעבים, והמספרים רק מזנקים. אולי היה פעם מרווח ויתורים מצומצם בעבר, אך הוא לא קיים עוד, בעולם של סלפים השועטים ומחריבים כל מה שניצב לפניהם, ועדתיות אלימה, מלובה בשנאה יוקדת.
חרב הקנטאור: ההיסטוריונים הגדולים ליביוס (59 לפני הספירה – 17) ופלוטרכוס (46-127 לספירה) מספרים את אותו סיפור: כאשר הגאלים פלשו לרומא בשנת 390 לפני הספירה ושרפו את רובה באכזריות, תושבי רומא הסכימו לשלם לגאלים כופר בשיעור 1,000 ליברות זהב (כ- 320 ק”ג זהב), כדי שהמצור הגאלי על גבעת הקפיטוליום יוסר.
הובאו מאזניים, כשבצד האחד משקולות, ובצד השני אמור היה להיות הזהב. אלא שהרומים התלוננו שהגאלים מרמים אותם, ומשתמשים במשקולות מזוייפות, הכבדות מערכן הממשי. שמע זאת ברנוס, מלך הגאלים, הוסיף את חרבו על כף המאזנים, שם נמצאו המשקולות, ואמר בלעג: “אבוי למנוצחים” (vae victis) (“וה ויקטיס“).
לעולם אל תהיו מנוצחים, במיוחד שבמזרח התיכון החדש, מי שיפסיד – לא יהיה.
50,000 חברים
ומה יהיה המסר אז? כדי להגיע למספר הזה מהר, בכל פעם שמתפרסם מאמר באתר, אנא, היכנסו גם אל דף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. בראשו יש פונקציה הנקראת: “הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה“. בכל פעם לחצו 10 פעמים על כפתור “הזמן” ליד תמונות החברים המופיעות שם.
ככל שמספר החברים יהיה גדול יותר, והחרב תהיה עוצמתית יותר, כך יחלחלו המסרים האלה עמוק יותר לחברה הישראלית, וינפצו את הבועה המדומיינת, שבה יש גורמים שרוצים לעטוף אותנו.
ועכשיו אנחנו מבינים: כל אחד ואחת מאיתנו מחזיק במו ידיו את חרבו של הקנטאור. החזיקו חזק, אל תרפו!
וזהו דף מועדון קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק, שתמיד הוא בצד, אבל היום הוא במרכז; יש בו גם מאמרים של ד”ר גיא בכור שאינם מופיעים באתר. למי שהמילה “אהבתי” או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן
