“מוות לדיקטטור אחמדינג’אד”, השואה, נאצים, ואיראן שלא הכרתם
מאת ד”ר גיא בכור
איראן מבעבעת מבפנים, תוססת ומודאגת, ככל שהולך ומתקרב, בעוד ימים אחדים, מועד הבחירות למג’לס, הוא הפרלמנט האיראני, ב- 14 במרץ. יש תהליך ברור של רדיקליזציה לשני הכיוונים: משמרות המהפכה, מצד אחד, ממשיכים להשתלט על המדינה, בעידודו של הנשא הרדיקלי, האיש שלהם, מחמוד אחמדינג’אד; ומנגד צעירות מעיזות להפר את תכתיבי הלבוש האסלאמי ברחובות טהראן כאקט הפגנתי סמלי, ולהתעמת עם משמרות הצניעות בגלוי ובצורה מתריסה. המתריסים יודעים שהנוער באיראן איתם, ואינם חוששים.
משטרת הצניעות של משמרות המהפכה מטילה פחד, אך יש יותר ויותר העזה. זה הזמן שהמערב יפציץ את הנוער באיראן בשידורי הסברה בטלוויזיה ובאינטרנט, ויראה להם את תור הזהב במערב, כלחץ לסיום המשטר החומייניסטי, שעולל רק רע למדינה האומללה.
אחת התקריות המפורסמות שהתרחשה באחרונה אירעה בשבת, 23 בפברואר בשעות הערב, כאשר משטרת המוסר ביקשה לעצור צעירה בחשד שלא היתה מכוסה מכף רגל ועד ראש. הצעירה התנגדה למעצר, ואז פרץ עימות בינה לבין כוחות הביטחון. השוטרים ניסו להכניס אותה בכוח לניידת המשטרה, אך היא המשיכה להתנגד, צעקה, ועוררה תשומת לב של העוברים ושבים. כתוצאה מהמכות שספגה היא נפצעה. במקום החלו להתקהל מאות צעירים, שלא חששו להתעמת עם כוחות הביטחון ולהביע את מחאתם. ההמונים הציתו פחי אשפה, מנעו מניידות המשטרה לצאת מהאזור וחסמו את דרכן. הם לא חששו לקרוא סיסמאות כמו “נמאס לנו מהמדינה האסלאמית”, “מדינת משטרה”, ואף קריאות נגד “הדיקטטור“, כן, כולם כבר יודעים למי הכוונה.
אמצעי הטכנולוגיה המודרניים מאפשרים היום לתקרית כזו להיות מופצת במהירות לעולם כולו, והיא צולמה באמצעות טלפון סלולארי, והגיעה ליוטיוב. הצילומים, אותם אתם יכולים לראות, מעוררים עניין גדול אצל כותבי התגובות האיראניים. אפשר לקרוא את התגובות בין הצעירים האיראניים בינם לבין עצמם, באנגלית. שימו לב בסרטון שרבים מאוד מצלמים בוידאו הסלולארי שלהם את התקרית. כבר אי אפשר להשתיק עימותים כאלה.
למשל כותב אחד:
We must stay focused on the real issue here and that is the mistreatment of our people by the regime. The protesters in Sadeghie square were not trying to break up Iran. They simply wanted to be treated like human beings. There was the voice of the people whose rights have been trampled, whose dignity has been insulted, whose wealth, time and opportunities have been wasted for many years with empty slogans.
משטרת הצניעות גם אסרה, כידוע, את עישון הנרגילה בערים הגדולות באיראן, אך לאחרונה נאלצה לוותר על האיסור בלחץ בעלי בתי התה, אשר טענו כי פרנסתם נפגעת בצורה אנושה. המשטר, שהרבה הגיון אין בו, הודיע כי יותר עכשיו עישון נרגילה, אבל רק בטבק רגיל, לא בטעמים מיוחדים כמו תפוח ותות. למה? ככה.
אחמדינג’אד עצמו מודאג מאוד מן הבחירות המתקרבות, שכן המחאה ברחבי המדינה בשל המחדלים הכלכליים שלו גוברת, ויש קיצוב של דלק, ואיסור נסיעה יומיים בשבוע, למרות יצוא הנפט האדיר של המדינה. בלי זה איראן היתה פשוט גוועת בתוך שבועות אחדים. ראשית, הוא והרדיקלים דאגו לכך שאלפי מועמדים לפרלמנט ייפסלו בטענה שאינם אסלאמיים דיים, מה שמרחיק מן הקלפיות מועמדים פופולריים רבים. שנית, הנשיא אחמדינג’אד פיזר את אנשיו במרבית מוקדי הכוח במדינה, בסוג של הפיכה צבאית. כמה איתאללות יצאו נגד המהלך, אך אחמדינג’אד השתיק אותם בכוחניות מילולית ובגסות רוח, כהרגלו.
בשבועות האחרונים הוא עובר מעיר ספר לעיר ספר, ונואם בעיקר בפריפריה. כיוון שהאנשים שם יותר פשוטים, הוא משתמש בכל נאום בישראל, מכנה אותה בכינויים ביזאריים כמו “חיידק” “חיית פרא” ועוד, בסוג של סטנד-אפ, או קומדיה דל-ארטה, בעיקר כדי לזכות בפופולריות ביום הקובע. הוא יודע שהמדיניות הרדיקלית שלו נמצאת במבחן, והוא חייב להצליח, כמובן תוך שימוש בישראל.
הדאגה הזו הביאה אותו גם לעיראק ולמצרים, שם הוא פותח במסעי פיוס היסטוריים, כדי להוכיח כי כוחו במותניו גם בתחום מדיניות החוץ, שם סופגת איראן ביקורת רבה בעיקר בנושא הגרעין.
*
כאן משתלבת בתמונה ההחלטה האחרונה והטריה של מועצת הביטחון, שמספרה 1803, המחריפה במידה מסוימת את הסנקציות על איראן.
כתבתי כבר שכמעט כל הבנקים בעולם, ובעיקר במערב, כבר ניתקו את הקשרים הבנקאיים עם איראן, וההחלטה החדשה הזו מעניקה להם את הלגיטימציה לעשות זאת, לאחר שמועצת הביטחון קראה לכל הבנקים בעולם “לגלות עירנות” בקשרים הבנקאיים עם איראן. זהו הריכוך שאפשר את העברת ההחלטה. לא איסור על קשרים, עירנות.
אך בפועל כבר קיים חרם בנקאי בינלאומי על איראן, וחשוב שגם מצד הבנקים הגרמנים, והוא גורם למדינה נזק עצום. החרם הזה הוא סיבת ביקורת קשה בתוך איראן כנגד הרדיקלים של אחמדינג’אד.
איראן עדיין אינה מודאגת מן הסבב הזה של הסנקציות, אך הוא טומן לה מוקש: ראש הסוכנות לאנרגיה גרעינית, מוחמד אלבראדעי צריך להגיש דו”ח חדש תוך 90 יום, האם איראן אכן הפסיקה את העשרת האורניום שלה. אם לא תפסיק את ההעשרה, היא מאוימת עכשיו בסנקציות חדשות, לפי סעיף 41 לפרק השביעי של מגילת האו”ם, דהיינו ניתוק מלא או חלקי של הקשרים הכלכליים איתה, וכן ניתוק קשרי התעופה, הרכבות, הדואר וכל אמצעי התקשורת, בנוסף לסנקציות דיפלומטיות, כפי שנעשה ללוב בשעתה. זה יתחיל להיות כואב. האיראנים מבינים שהסבב הבא יכאב מאוד, והם בלחץ. סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, ג’וואד וועידי, הזהיר כי סנקציות נוספות של האו”ם על ארצו “יעלו למערב ביוקר”.
ההחלטה החדשה כבר הופכת את איראן למדינה מצורעת, מבודדת ומאוימת מבחינת הקהילה הבינלאומית כולה, כולל רוסיה וסין. אלא שהאיראנים עדיין שמים את מבטחם בסינים. הם יודעים עד כמה חיוני הנפט והגז שבאדמתם לסינים, הנזקקים לכמויות אדירות של אנרגיה, להזנת הכלכלה המזנקת שלהם. סין היא המפלט האחרון של איראן, גם בזכות זכות הוטו שהיא מחזיקה במועצת הביטחון של האו”ם.
בימים האחרונים נמסר כי ככל הנראה חברת הארגיה הסינית האדירה קנוק חתמה עם ממשלת איראן על חוזה לפיתוח שדות גז טבעי בסכום האדיר של 16 מליארד דולר. לפי הערכות, בשדה הגז שתפתח קנוק באיראן, יש 2.3 טריליון קוב של גז טבעי.
ולסיום, הפתעה. מיהי המדינה היחידה בעולם, שמסרבת להטיל סנקציות כלשהן על איראן, או לפחות על חברות הסוחרות איתה? תאמרו סין? רוסיה? צפון קוריאה? סוריה?, אז זהו, שלא. זו ישראל.
על-פי הצעת חוק שיזם ח”כ בנימין נתניהו, ייאסר על גופים מוסדיים, למשל קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, להשקיע בחברות המקיימות קשרים עסקיים עם איראן. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ואף זכתה לתמיכה מוועדת השרים לענייני חקיקה, ואולם עד כה עדיין לא הסתיימו הליכי חקיקתה, והתהליך נמשך כבר יותר משנה, נגרר ונגרר.
מה אנחנו באים בטענות אל מדינות העולם, על שיש להן אינטרסים כלכליים נסתרים מול איראן? לא נעים, כנראה שאפילו לנו יש כאלה.
◄ אנא עיזרו לאתר שלנו, ושילחו את המאמר הזה אל החברים. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה. עיזרו לעצמנו להשפיע.
◄ניתן להירשם כאן, ולקבל את המאמרים ישירות אל המייל שלכם. המאמרים יישארו שלכם לתמיד.
טהראן בשלג: אחמדינג’אד ממשיך להסתבך, והבחירות בפתח
מהי נקודת השבירה של האיראנים, ואיך מגיעים אליה? אין צורך בפעולה צבאית
מה שלומך, אדון אחמדינג’אד? שיעור קצר בפרסית
