עיתון שפעם כינה את עצמו “העיתון של המדינה” הפך לעיתון נישה פרוגרסיבי וחסר השפעה. קשה לעקוב אחר ההתחסלות המהירה שם: עכשיו הם סוגרים 17 “מקומונים” (איזו מילה מיושנת), ומפטרים עוד 100 עיתונאים. בפברואר כנראה יפטרו עוד 100-200 עיתונאים ועובדים, ואולי יותר.
השוק הסיטונאי.
זה ה”עיתון” שבמשך עשרות שנים רצה את רעתנו, ונלחם בנו, באושרנו ובעתידנו, על “פרשניו”. אז למה הם ציפו? הוא ננטש, וצולל. לאתר שלו ברשת לא נכנסתי שנים, משום שאני לא מאמין למילה אחת הכתובה שם. אז בשביל מה להכנס? כתבים, הרואים את עצמם פטריוטים, צריכים לעזוב שם.
מי עוד צפוי להיזרק לרחוב? העובדים ב”עיתון” השנאה האנטי ישראלי, ששמו מתחיל באות ה’. עיתון אוטו ויינינגרי נידח. מי שזורע שנאה, יקצור אותה בעצמו, ומי שחכם מביניהם, שיברח משם עכשיו.
“מעריב” כבר מזמן אינו עיתון, אלא כותרת, עם מוציאי חשבונית; והתאגיד הפרוגרסיבי, על הרדיו שלו, משדר בעיקר לעצמו, בהון עתק מבוזבז של כמעט מליארד שקלים בשנה, מכספכם. “ישראל איום” הפך ליומון פרוגרסיבי, ולא ברור למה שלדון אדלסון עדיין מבזבז עליו את כספו.