מאת ד”ר גיא בכור
ארמון ורסאי של המלך לואי ה- 14 לא היה רק מיבנה מפואר. היתה מאחוריו חשיבה ארכיטקטונית נסתרת: לא היו בו חדרים קטנים, או אפשרות לפרטיות. במכוון אולם גדול אחד הוביל לאולם גדול שני, ולשלישי, ולרביעי.
כך פקח לואי ה-14 עין על כל האצילים שחיו סביבו בארמון. לא היתה להם שום פרטיות לזמום מזימות נגדו, שום אפשרות להתבודד. לואי היה מספיק נבון כדי לתכנן ארמון שבו גם לו עצמו לא תהיה אפשרות לבודד את עצמו, שכן הבדידות מסוכנת. בהעדרו של המלך יצוצו קונספירציות, רעיונות של חתרנות ומרד, לפני שיספיק להגיב, וזה עבד. לואי ה- 14 החזיק מעמד בשלטון מעל שבעים שנים, בין סערות לפניו ואחריו. מבנה הארמון תרם לכך לא מעט.
ז’אן בטיסט לולִי (1632-1687) היה מלחין החצר של לואי ה- 14, בסגנון הבארוק של אז, מלחין החביב גם עלי. הנה הוא מנצח על יצירתו האקטואלית “מצעד התורכים” בארמון ורסאי, שבו, אנחנו כבר יודעים, חדר אחד מוביל לחדר אחר לגמרי. לולי האומלל היה קורבן למקצועו: אז היה מקובל מטה המנצחים הגדול, ולא המקל הדק של היום. באחד הימים היכה לולי בעוצמה עם המטה הכבד על רגלו, ומהזיהום שנוצר בפצע הוא נפטר (Tous les matins du monde).
לנו בישראל יש תכונה מנוגדת לארמון ורסאי: ברגעים של חוסר ודאות וסכנה, אנחנו מתכנסים פנימה ומתחפרים, ואנחנו חייבים להילחם בנטייה הזו. במקום זאת עלינו להיות יותר נגישים, לחפש בעלי ברית ותיקים בעולם, ולהכריח את עצמו לצאת החוצה, לא פנימה, שכן ההתכנסות הצדקנית פנימה, תוך שאנחנו מקיפים את עצמנו בחומות פסיכולוגיות – היא מסוכנת.
הביטו בחדרים העצומים של ארמון ורסאי, כל חדר מוביל לחדר הבא. ואם בחדר הזה של המשט לא הצלחנו, אסור לנו להסתגר בתוכו ולהתחפר, כפי שעושה גם ראש הממשלה נתניהו, אלא פשוט – לפתוח את הדלת אל החדר הבא, ואת זה נעשה עכשיו. הגיע הזמן לפתוח דלת לחדר הבא. את הקריסה ביחסי החוץ של ישראל, בעקבות פרשת המשט, ניתן לבלום באופן מיידי, ואף לזכות את ישראל ברווח היסטורי, כך שבהחלט ניתן להוציא מתוק מעז; זה לא מאוחר.
על ממשלת ישראל להודיע באופן מיידי, שהיא מוכנה להסיר את המצור הימי על רצועת עזה, תמורת משטר פיקוח בינלאומי ימי שיוטל על מימי הרצועה, במקומה. משטר פיקוח עם מנדט ברור לבדוק כל ספינה שתגיע לעזה, ולהתיר מעבר של סחורות אזרחיות בלבד, על פי רשימה מדוייקת של סחורות, שתופיע בכתב המנדט של הכוח הימי הבינלאומי. ישראל לא תהיה שותפה לכוח הזה, אך היא תעודכן על כל משלוח. ברגע שנודיע זאת, לא רק יוסר הלחץ הבינלאומי על ישראל, פשוט ישכח באחת כל מה שאירע כאן בימים השחורים האחרונים, והרוח במפרשי שונאי ישראל תתפוגג כלא היתה.
מה נרוויח? קודם כל המשטים שהיו ושעוד יהיו ייהפכו ללא-חדשות, שכן ניהול בינלאומי יימצא כבר על הפרק. מעבר לכך, בבת אחת כל הלחץ הבינלאומי יורד מעל כתפי ישראל. אך הרווח הגדול עוד ממתין לנו: אם עזה נפתחת אל העולם דרך הים, אין עוד צורך במעברים לישראל, וישראל תוכל סוף-סוף לסגור את המעברים שלה לרצועה העוינת, בלי שום ביקורת של העולם. בכך תושלם ההתנתקות שלנו לעד. ההיפך, העולם יריע לכך. הרי זה מה שאנחנו רוצים, להתנתק מעזה ומהאחריות האזרחית לה.
הרי היום אנחנו גם מפרנסים את עזה, וגם מואשמים במצור עליה, דהיינו מפסידים פעמיים. על פי התוכנית החדשה, גם לא נפרנס את עזה, וגם לא יאשימו אותנו עוד במצור, כלומר, הרווח יהיה כפול.
הסחורות יגיעו דרך הים לאחר סינון, אנחנו נסגור את המעברים שייהפכו לגבול, ומובארק כבר פתח השבוע באופן היסטורי את מעבר רפיח לחלוטין. זהו הישג ישראלי היסטורי. זוהי התנתקות אמיתית.
את המהלך הזה היה צריך לבצע עוד לפני פרשיות המשט, שכן הוא אינטרס ישראלי ברור. מדוע שחיל הים יטריח את עצמו שוב ושוב, כאשר כוח ימי בינלאומי יכול לעשות זאת במקומו? ברגע שחומרים יכנסו לעזה דרך הים באופן שוטף, יפחת גם הצורך במנהרות, דבר שייקל על המצרים. העולם ידאג לפלסטינים שלו ברמה הומניטארית, אנחנו נקבל מענה סביר לבעיה הביטחונית, וכולם מרוצים.
בים קל יותר לבדוק כל ספינה, בניגוד להברחות יבשתיות, וכך כל ספינה שפניה לעזה, תיעצר בנקודה קבועה בים, פקחי הכוח הבינלאומי יעלו, יבדקו, וידווחו. ספינות חשודות – ייבדקו באל-עריש. למה שישראל תתעמת עם שקרי חמאס? תנו לעולם להתעמת איתם. כיוון שמנדט הכוח צריך להיות ברור ונוקשה, אני מעדיף שהוא יחשוף הברחות בלתי חוקיות של חמאס. כל הברחה שכזו רק תסבך את חמאס יותר. במקום שישראל תסתבך, חמאס יסתבך, אם הפתרון הזה יאומץ. כל הברחה של נשק רק תחשוף את פרצופו האמיתי של הטרור, ותעשה את העבודה עבור ישראל.
נכון הוא שהעולם יטען שזהו ניצחון על ישראל, אך לנוכח המצב, למה לא לתת לעולם תחושה שהצליח לשכנע את ישראל? ישראל אינה מדינה אטומה, אלא הגיונית, השומעת לעולם, והמוכנה להתגמש, אם האינטרסים שלה נשמרים. אין לי בעייה שאפילו ארדואן יטען שההישג שלו, אדרבא.
ארצות הברית תפקח על המשא ומתן להקמת הכוח הימי הבינלאומי, הנשיא אובמה ירשום לעצמו הישג, והעולם ינשום לרווחה, משום שהמשבר הזה מביך גם אותו.
גם נכון הוא שבכך תנציח ישראל את שלטון חמאס ברצועה, אך אני מעדיף את חמאס, שאין איתו שום משא ומתן, והוא נתון לחרם העולם, מאשר את ההידברות העקרה עם הרשות הפלסטינית. כל העולם יהיה חייב לקבל פתרון שכזה, משום שהוא דורש אותו, וכך תעשה עכשיו גם ממשלת ישראל.
כך יקרה שהמשט האנטי-ישראלי בא לקלל את ישראל, והוא ייצא עוד מברך. האוייבים יחשבו שניצחו את ישראל, בעוד שבעצם יעניקו לה הישג היסטורי.
הנה היא הדלת, אל תחששו, פיתחו אותה, וצאו אל החדר הבא. הבדידות מסוכנת.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו מנוי היכרות לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
