בעוד שבעולם הקורונה משתוללת והורגת, בישראל היא בפועל הסתיימה, ואנחנו מתעוררים, שוב, למדינה חדשה: פרוייקטים אדירים התבצעו בשנה האחרונה, מבנים אדירים, רכבות, וכבישים. ישראל היא הנמר הציוני, שהתכונן לתפקידו אלפיים שנה, ועכשיו הוא פשוט מזנק וטורף את החיים, אין מילה אחרת להגדיר את מה שמתרחש כאן. ערך המנייה של ישראל ממשיך לזנק, למרות העסקנים, שכרגע מתרוצצים סביבנו ומפריעים, וה”עם” המומצא, שעומד המום מול הברדלס הציוני. רבים ממנו מהגרים, בעיקר צעירים.
הפיאצה היפה בהמשך הסרט (2:23) היא כיכר גבעון החדשה, שאני זוכר עד כמה מכוער היה החניון המאובק, שהיה שם פעם; התביישתי לחנות שם. עכשיו הכל השתנה, ומתחת לכיכר החדשה והנוצצת הזו יש כמובן חניון תת קרקעי ענק, של קומות רבות.
ועדיין, מה שאתם רואים כאן, זה כלום לעומת מה שצפוי בשנים הקרובות: