מאת ד”ר גיא בכור
לאחר פגישה בין קצין גרמני לשני קצינים צרפתים, לוודא שפריז היא “עיר פתוחה”, ושלא תהיה שום התנגדות, חיילי הגנראל פון סטודניץ, מהאוגדה המשוריינת 87 של הצבא הגרמני – נכנסו פנימה.
גדודים גדודים הם צעדו לאורך השאנס אליזה, מעמידים מכונות ירייה, ותופסים את משרדי הממשלה ונקודות אסטרטגיות. קשה להאמין – אך ב- 14 ביוני 1940 פריז נפלה ללא קרב, וללא שום התנגדות.
הממשלה הצרפתית ברחה לעיר טור, ואחר כך המשיכה את בריחתה לבורדו, הדיפלומטים הצרפתים פשוט התאיידו מהשטח, וכך גם מספר גדול של פריזאים. בירת צרפת, שהגרמנים ניסו להשתלט עליה במשך ארבע שנות לחימה במלחמת העולם הראשונה – נכנעה ללא קרב לצבא הגרמני הפולש.
ועדיין, הצרפתים, ובצדק היסטורי, התגאו: לא שקענו, רק ירדנו, והרי זו סיסמתה ההיסטורית של העיר פריז, שסימלה אוניה: Fluctuat nec mergitur (“עולה ויורדת, אך לא שוקעת”).
ציור: Theodore Gudin.
1 מה אחוז המוסלמים בצרפת? שאלה כל כך פשוטה, אך בצרפת היא מאוד מסובכת, ולא במקרה. זהו אחד הסודות השמורים ביותר של המדינה, וכבר זהו מצב לא בריא, המעיד על צורך להסתיר.
התשובה נעה על המנעד הבא: לפי CSA, גוף העורך סקרים על בסיס דתי בצרפת, יש 6 אחוז מוסלמים. על פי IFOP, ארגון סקרים מוביל, בשנת 2011 היו 7 אחוז מוסלמים. שנתון הנתונים הסטטיסטיים של ה-CIA מזכיר 7-9 אחוזים בשנת 2015. מכון INED איזכר 8 אחוזים בשנת 2009, וממשלת צרפת הזכירה באחד הנתונים שלה 9 אחוזים בשנת 2014. אך נתונים לא רשמיים מעמידים את האחוז על 13-15 אחוזים.
על האחוזים האלה מתנהלת מלחמת עולם עכורה ואישית, בין דמוגרפים צרפתיים על פי מפתח פוליטי. אלה השייכים לשמאל ממעיטים מאוד את האחוז, ואלה השייכים לימין, במיוחד הימין העמוק, מעלים את הנתונים, עד 15 אחוזים. כמו בארץ, הקרב הזה מתואר כדמוגרפי-מדעי, אך הוא פוליטי, ומלווה השמצות. ועדיין, באופן רשמי – אין נתונים. בצרפת אסור היה באיסור חמור לערוך סקרים דמוגרפיים, אם כי האיסור הזה הוקל מעט ב 2007.
בצרפת יש כ- 64.5 מליון תושבים, אז ניתן לעשות את החשבון לבד. אך קצב הגדילה הוא גם מדהים, שכן על פי כל נתון, מספר המוסלמים זינק בין 25-100 אחוזים לפי הסקרים השונים, פי שניים, פי שלושה או פי ששה מצמיחת האוכלוסייה הצרפתית הממוצעת.
2 והנה, תדהמה כללית. ב- 4 בפברואר 2016 התפרסמו תוצאות סקר מקיף ומדעי, שערכו שורה של ארגונים מוכרים, ואשר פורסם במגזין הפרוגרסיבי l’Obs מגזין מוביל, שראה בנתונים בבחינת חדשות טובות. הסקר נטל מדגם מייצג של 9,000 תלמידי תיכון בבתי ספר ברחבי צרפת, כשעל המבצע פיקח “המרכז הלאומי למחקרים מדעיים” של צרפת. התלמידים התבקשו להגדיר את זהותם. ואלה הנתונים:
38.8 אחוזים אינם מזדהים עם דת כלשהי. מובן שבעיתון הליברלי ראו זאת בחיוב, הנה, זו החילוניות, ה- Laïcité;
33.2 אחוזים זיהו את עצמם כנוצרים;
25.5 אחוזים הגדירו את עצמם כמוסלמים;
1.6 אחוזים הגדירו את עצמם כיהודים.
במילים אחרות, בשכבת גיל התיכון, לפחות רבע מן האוכלוסייה הצרפתית היא כבר מוסלמית. מעניינת גם מידת המחויבות לדת. מבין המגדירים את עצמם כנוצרים, רק 40 אחוזים הגדירו את עצמם כמי שהדת “חשובה, או חשובה להם מאוד”, לעומת 83 אחוזים מן המוסלמים, כמי שהדת חשובה להם. בתת-קטגוריה “קתולים” מבין “הנוצרים”, רק 22 אחוזים ציינו שהדת חשובה להם. ואכן, הקתוליות היא דת שהולכת וננטשת בצרפת, ובעולם.
לפניכם עתידה של צרפת: והעתיד הוא מוסלמי. לא מדובר על לידת תינוקות, שתבוא לידי ביטוי בעוד כשני עשורים, אלא על צעירים בני 16-18, שיגיעו לבגרות כבר בשנים הקרובות מאוד. חלקם כבר יצביע בבחירות הכלליות והבחירות לנשיאות, בשנה הבאה.
3 לזה יש להוסיף את הנתונים הדמוגרפיים הכלליים השליליים והמדאיגים. במשך שנים התגאתה צרפת בילודה משמעותית לאם, מעל שני ילדים לאם, אך מזה כמה שנים הנתונים צנחו אל מתחת לקו שני הילדים, ורשמית הם עומדים על 1.96 ילדים לאם, כולל האימהות המהגרות והמוסלמיות. אם נתייחס רק ליולדות הצרפתיות המקוריות, הנתון עומד על 1.7 ילדים לאם, וזה כמובן נתון שלילי (כל מספר מתחת ל- 2.1 ילדים לאם הוא כבר שלילי). הצמיחה הדמוגרפית בצרפת היא הנמוכה ביותר מאז שנת 1976, וכל שנה נולדים פחות ופחות ילדים, למרות שהאוכלוסיה גדלה, אם כי באופן מתון. בשנת 2006 נולדו בצרפת 829,400 תינוקות, אך בשנת 2015, למרות שהאוכלוסיה גדלה, נולדו פחות מ- 800 אלף תינוקות. הצניחה נמשכת באופן קבוע, כל שנה. זו כבר המחלה הגרמנית, אי כי שם היא חמורה יותר. ההפלות חוקיות בצרפת מאז שנת 1975.
חוקרים מנסים להבין מדוע כל כך הרבה זוגות במדינה מחליטים על שני ילדים, תוך ויתור על ילד שלישי. יש האומרים שהדכדוך הכלכלי משפיע, חלק טוענים שהצרפתים לא רואים עתיד בארצם שלהם, ויש רצון של מליונים לעזוב, וחלק טוענים שזה בגלל קצבאות הילדים, שמקוצצות בכל פעם, בשל צניחת הנתונים הכלכליים של המדינה.
לזה יש להוסיף את ירידת מוסד הנישואין: אם בשנת 2005 נישאו 278,000 זוגות בצרפת, בשנת 2015 המספר ירד ל- 231,000 זוגות. גיל הנישואין ממשיך לעלות, וזה כבר גיל גבוה: 34.9 לאישה, ו- 37.4 לגבר. בתוך מספר שנים יגיע גיל הנישואין לגבר ל- 40.
ניתן להסביר את הצניחה בנישואין בחוק החדש יחסית, “איחוד אזרחי” שנכנס בשנת 2012, המאפשר קשר משפטי ללא נישואין, ואכן התחייבו דרכו 170,000 זוגות. אך החוק מאפשר להפר אותו בקלות, במעמד צד אחד, ולכן הוא לא נתפס כיציב דיו כדי לאפשר אחריות לילדים ולמשפחה.
אין מספיק ילודה, ואם היא קיימת, בחלקה ההולך וגובר היא ילודה של מהגרים. זה אומר שלא יהיה מי שיממן את הפנסיות הנדיבות של הצרפתים כבר בעוד כמה שנים, והתפוצצות בועת הפנסיות – בדרך.
ובאשר לתמותה – מספר כזה של מיתות לא נרשם בצרפת מאז מלחמת העולם השניה: 600,000 צרפתים הלכו לעולמם בשנת 2015, זינוק של 7.3 אחוזים לעומת שנה קודם לכן. חוקרים ניסו להסביר את הזינוק הזה: החורף היה קשה במיוחד, הקיץ היה קשה במיוחד, או מחלת השפעת. מבחינה כלכלית, למרבית האירוניה, זהו דבר טוב, משום שיש פחות נטל על המדינה ועל הגורמים הכלכליים, לממן פנסיות עתק, אך אלה צרפתים מקוריים שמתים, ואלה מוסלמים חדשים שנולדים.
ככל שהגיל יורד, כך אחוז המוסלמים במדינה עולה. שנים כתבנו באתר על צרפת וגורלה, והנה, העתיד כבר כאן.
4 הממסד הצרפתי, כמו גם הממסד של הנשיא ברק אובמה, מסרבים בתוקף לבצע קישור סיבתי בין האוכלוסיה המוסלמית לבין הטרור האסלאמי. אלה שני דברים שונים לגמרי מבחינתם. אך מאיפה יוצאים המפגעים באירופה? כולם יוצאים ממאגרי הענק של שכונות המהגרים, ורובם ככולם כבר ילידי צרפת, בלגיה או מדינות אירופאיות אחרות. האוכלוסיה מעצבת את “הטרור”, ו”הטרור” מעצב את האוכלוסיה.
על פי סקר שנערך בשנת 2014 לדאעש יש אחוז תמיכה בקרב אוכלוסיית צרפת הכללית של 16 אחוזים, כמעט כמו של הנשיא שלהם, פרנסואה הולנד, שעומד על 18 אחוזים. חלק משמעותי מן התומכים האלה הם בוודאי מוסלמים, ובנוסף לכך יש את השמאל העמוק, המחפש פתרונות קסם מבולבלים. אך המספר מזנק בקרב הצעירים בגילאי 18-24, ושם אחוז התמיכה בדאעש עומד על 27 אחוזים, מעל לרבע מן הצעירים. אלה נתונים מפחידים, משום שדי בצעיר אחד או שניים, כדי לבצע טבח, ופה מדובר על מאות אלפי תומכים פסיביים, מיעוטם גם נסעו לסוריה ולעיראק, להילחם לצד “המדינה האסלאמית” או ג’יהאדיסטים אחרים. צרפת היא אחת התורמות החשובות במשלוח לוחמים למזרח התיכון.
כלומר, אי אפשר לנתק בין האוכלוסייה המוסלמית לבין הרדיקליזציה. הקליטה שלהם תמיד קשה, משום שהאוכלוסייה הוותיקה כבר אינה מתלהבת מהם, ולכן הדור השני הוא בהרבה מקרים אלים וחריף בעמדותיו לעומת דור ההורים המהגרים.
הנקודות הבוגדניות: מתחיל הזמן האסלאמי של אירופה
ספטמבר 2016, ליד כיכר סטלינגרד, פריז: נדידת עמים של מליוני אפריקאים-מוסלמים, הנעים צפונה לעבר אירופה, מאות אלפים כבר הגיעו, והם מתפשטים במדינות השונות. עיריית פריז כבר הודיעה שתקים שני מחנות “פליטים” עבורם, בפריז, לקראת איזרוח, ולכן זה רק יילך ויגבר. אם אלה “פליטים”, איפה הנשים?
הטבעת נפלה: על מותו של אלכסנדר האירופי
ההוצאה להורג של הרפובליקה: מאחורי הקלעים של הטבח בפריז
ח ד ש: עלה הישומון של האתר למשתמשי אנדרואיד, וניתן להוריד אותו ללא חשש בגוגל פליי (לכתוב שם: ג’יפלאנט, Gplanete, או גיא בכור). המשתמשים גם יקבלו הודעה מוקדמת לנייד על מאמרים חדשים בג’יפלאנט. בסלולארי גם ניתן לשתף בקלות את המאמר בווטסאפ, בפייסבוק או במייל. למי שאין אנדרואיד, ניתן לקרוא באתר המותאם לסלולארי, כרגיל.
5 כתוצאה מכך יש כבר איזורים, בהם הצעירים המוסלמים הם רוב, או כמעט רוב, בקרב שכבת הגיל שלהם, ולאיזורים האלה הקדשנו מאמר שלם, שהולך ומתגשם. למשל, מחוז Saine-Saint-Denis של פריז, בו הצעירים הם כבר מעל 50 אחוזים מן התלמידים, או לייל בצפון צרפת. ניקח למשל את העיר מארסיי בדרום, העיר השנייה בגודלה בצרפת, עם 850,000 תושבים. רשמית 220,000 מתוכם הם מוסלמים, אך ההערכה שהמספר גדול יותר. הערכה היא שבמארסיי יש כיום כ- 40 אחוז מוסלמים, עם קצב מרשים של הקמת מסגדים, למרות שבניית המסגד הגדול שהובטח, על גבעה המשקיפה על העיר – נעצרה. לא בידי הימין שהתנגד לו, אלא בשל מחלוקות בין המוסלמים לבין עצמם. כן, גם הם אינם מקשה אחת, יש שיעים ויש סונים, יש ערבים ויש טורקים, יש צפון אפריקאים ויש מן הלבנט.
מארסיי נחשבת כיום כעיר המסוכנת ביותר באירופה, וזה לא ממש מפתיע.
הסוד נחשף: מהם האיזורים הכבושים של אירופה?
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן
6 מה שאומר שעד שנת 2020 נראה ראשי עיר מוסלמים בחלק משמעותי מן הערים הצרפתיות והאירופאיות הגדולות, כפי שקרה בלונדון. הבחירות בבירת בריטניה נתנו את הטון, ונתנו למוסלמים להבין שהנה, נפתח העידן שלהם. אין בעייה ל-30-40 אחוזים להצביע באופן קולקטיבי (כמו שהם יודעים, וכך אכן קרה בלונדון), ואם נוסיף לכך את השמאל “הנאור”, התוצאה ברורה. זה החל עם ראש עיריית רוטרדם, המתון יחסית, והמשיך בראש עיריית לונדון, המתון גם הוא. אלא שזה תמיד מתחיל עם מתונים, וכאשר התופעה מתמסדת ומתרחבת, מגיעים הקיצוניים. ראש עיר מוסלמי צפוי לאמסטרדם, מאלמו, לוטון, ברצלונה, ברמינגהם, מארסיי, בריסל ועוד. בערים הגדולות, כוח ההצבעה המוסלמי הפך כבר לקריטי, אי אפשר בלעדיהם, והם מבינים כבר את כוחם.
בכלל המדינות הם עדיין מיעוט קטן, אך לא בערים הגדולות. בדמוקרטיה מה שקובע זו הדמוגרפיה, ולכן דמוגרפיה היא כוח.
תופעה חדשה: קמות מפלגות מוסלמיות בצרפת, למשל “האיחוד הדמוקרטי של המוסלמים בצרפת” UDMF המתמודד בהצלחה בבחירות לרשויות המקומיות. המייסד, נגיב אזרגי: “אנו מעודדים מהצלחת סאדיק ח’אן לראשות עיריית לונדון, הוא המודל שלנו”. ובאשר לטענה שאין מקום בצרפת למפלגות על בסיס דתי הוא תמה: למה בגרמניה יש מפלגה גדולה הנקראת “הנוצרים הדמוקרטים” (מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל), ולנו אסור להית המוסלמים הדמוקרטים? “אנו נתמוך במוסלמים, אלה שאין להם קול במפלגות האחרות”. לא, הוא לא רוצה שצרפת תישלט באמצעות השריעה, אך הם נאבקים לבטל את האיסור על כיסוי הראש (חיג’אב) לתלמידות מוסלמיות בבתי הספר הכלליים, תוך דרישה לאוכל “חלאל” מוסלמי בכל מתקן ציבורי.
לא רק הוא בתמונה, מודע לכוחו המתעצם, אלא גם מפלגה מוסלמית טורקית בצרפת, PEJ, הזרוע הצרפתית של מפלגת ארדואן. במילים אחרות, חתרנות טורקית ממשית בתוך צרפת. למפלגות האלה תמיד יהיו שמות אטרקטיביים, של “צדק”, “שוויון” חירות”, רווחה”, וכך הלאה, העיקר לא להדגיש את האסלאם. המפלגה הטורקית-צרפתית כבר נערכת לבחירות הכלליות של השנה הבאה.
המשך הטיול של סוף הקיץ ברחובות פריז, היופי המפורסם של העיר, והעתיד המזהיר של הספינה. ב”תקשורת” הצרפתית, חובבת ישראל המושבעת, אסור להראות את המראות האלה. הספינה שם רק עולה, ולעולם אינה יורדת.
לצפות בסרטונים מפריז: להפעיל ברקע את “העולם החדש”, בהמשך, זה מתחבר.
למי שקורא את המאמר בסלולארי: יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים
7 ה”פוליטיקלי קורקט” (מכונה בצרפת “הדעה האחת”, pensée unique) נמשך בצרפת, ולמרות הכל עדיין אסור להזכיר שתוקפים מסויימים הם מוסלמים, ולכן הם מכונים “צעירים”. תופעה מעניינת: דווקא המכחישים כל השנים מן השמאל, מבינים פתאום עד כמה טעו, ואז הם עוברים מהכחשה לכניעה, ומתחילים לדבר עד כמה ההגירה היא נהדרת, כמה היא תועיל לכלכלה, וכמה רצוי דווקא לעודד ולהגביר אותה. לכך כיוון הסופר המאתגר מישל וולבק, כאשר כתב את ספרו (שגם תורגם לעברית) “כניעה”, על כניעת האליטות הצרפתיות לאסלאם בן ימינו, כאשר האסלאם עולה לשלטון בצרפת בראש מפלגה מוסלמית. וולבק קיבל כל כך הרבה איומים מהמוסלמים והשמאל בצרפת, שהיגר מן המדינה, מחשש לחייו. הדעה האחת לא מוכנה לקבל דעה אחרת, ומי שיעז – לא יהיה.
על הספינה יש מקום רק לדעה אחת, וכיוון שהיא כל כך כבידה, היא גם מטביעה אותה.
8 צריך להבין שהאליטה הצרפתית מנותקת באופן מובנה מן המציאות הדמוגרפית המשתנה, מן הרחוב, וממצוקות היומיום של האזרח הרגיל, וזאת בשל שיטת המריטוקרטיה (שלטון “המצויינים”), הנהוגה שם, מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
יש בצרפת כמה בתי ספר אוניברסיטאיים גבוהים, שבהם לומדת האליטה הצרפתית. לכאורה יש מבחנים קשים כדי להתקבל, הפתוחים לכל, אך בפועל בני האליטה מהונדסים כך שיתקבלו. כאלה הם Science Po (פו- הכוונה “פוליטי”); Ecole Normale Superieur, בית הספר הגבוה לחינוך ומחקר; או, כמובן, בית הספר למימשל Ecole Nationale d’Administration, והנתונים מראים ש- 70 אחוזים מהמנהיגים הפוליטיים וחברי הממשלה למדו בבתי ספר אלה. הם מכירים אלה את אלה, ימין ושמאל כאחד, אך לא מכירים כל כך את צרפת החדשה. ולכן, מהפיכה נגד הפקידות הגילדאית הזו עוד תגיע, בהיותה מנותקת מן הציבור, ורואים זאת במהומות נגד חוקי העבודה, שנמשכות זה החודש החמישי ברחובות הערים הגדולות.
שיטת המימשל הצרפתית נכשלה ביצירת מוביליות בין הציבור לשלטון, כאשר הפקידות מנותקת, והנשיא קיסרי. זה מתכון לצרות, שכבר מתרחשות. כמו בארצות הברית, הממסדים של הימין ושל השמאל תומכים אלה באלה, ובמובנים רבים זו אותה גילדה. לכן המועמד דונאלד טראמפ כל כך מסוכן בעיניהם, אפילו בעיני הממסד הרפובליקני. הוא לא חלק מן הגילדה, מן “העולם הישן”. ההיפך, הוא בא להרוס אותה, ולברוא “עולם חדש”.
ערי צרפת הגדולות הן כבר “עולם חדש”, למי שרגיל לאירופה של פעם, ועכשיו אנו מבינים שהטרור הג’יהאדיסטי הוא דווקא הבעייה הקטנה, הטקטית, של המדינה. הבעיה האסטרטגית שלה היא התנגשות הציביליזציות, בין המדינה החילונית למדינה האסלאמית, שהיא הרבה יותר מדאעש, וגם תישאר אחריו. זו השריעה, הבורקיני, זו הגדרת האני, זו הגדרת המדינה.
קדושה מול קדושה, דת החילוניות נגד דת השריעה, ועימות בין קדושים, res sacrae, תמיד ייגמר לא טוב.
פרצופים חדשים, שפות חדשות, דת חדשה ועתיד אחר בעולם חדש – של חמלה (7:12, 8:21), של רוע (1:05, 5:37), של טיפשות (3:41), ולכן של חשכת המצולות (8:51) (מתוך “מן העולם החדש, של אנטונין דבוז’אק, 1841-1904).
דרך טובה לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להוריד את אפליקציית האתר לאנדרואיד, או להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים בשני המקרים – קוראים ראשונים.
9 היהודים, כמו תמיד, קוראים אחרונים את התהליכים הגלובליים, אם כי רובם ככולם כבר מבינים שאין להם עתיד במדינה, הרצה לעבר האסלאם ולעבר הקצנה של כל המחנות, עד כדי מלחמת אזרחים יום אחד. כמו המוסלמים, אין נתונים לגבי מספרם של היהודים, אך הוא צונח בהדרגה, משיא של 600 אלף, לפחות מחצי מיליון כיום, ועדיין זו קהילה עצומה, השלישית לאחר ישראל וארצות הברית. אך היהודים עוזבים, חלקם לישראל, חלקם לבריטניה, וחלקם לקנדה הצרפתית. חבל שאנו לא עושים יותר כדי להביא רבים מהם לכאן, אך גם כך העלייה זינקה, כ- 8,000 בשנה עולים לישראל.
כיוון שבריטניה אכן פרשה מן “האיחוד האירופי”, ספק אם היהודים הצרפתים יוכלו להמשיך ולהגר לשם, ולכן האלטרנטיבה של ישראל תעלה עוד יותר.
יש קהילות יהודיות שכבר נכחדות, כמו למשל בערים ליון או מארסיי, שם נמכר באחרונה בית כנסת “אור תורה” לעמותה מוסלמית, והוא יהפוך למסגד. שם העמותה: “אל-בדר”. מה מקור השם? זהו הקרב המפורסם (שנת 624), בו נלחם צבאו של מוחמד בכופרים, בני העיר מכה, בבחינת הניצחון הראשון של השתלטות האסלאם. זהו שם קוד להשתלטות מפתיעה על לא-מוסלמים: כאשר המוסלמים נלחמים בכופרים שאינם מוסלמים, הם מכנים זאת “בדר”, כאז ועד היום. גם הפתעת יום כיפור כנגדנו, בשנת 1973, כונתה בידי המצרים “קרב בדר”.
היהודים בצרפת ביקשו להשתלב, המוסלמים מבקשים להשתלט. אך היהודים מתמעטים, והמוסלמים מתרבים.
בפני היהודים יש צרה נוספת: האוכלוסייה הכללית עוינת כבר את המוסלמים, אך היא מזהה את היהודים בהקשר של המוסלמים, ולכן עויינת גם אותם. עבור הצרפתים, גם האסלאם וגם היהודים נעשו “בולטים מידי”, ואת שניהם לא אוהבים. זה אומר שהימין העמוק עוד יגיע לעמדות כוח במדינה, וגם תומכיו לא מאוד אוהבים יהודים. כך בני עמנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן.
ליהודים אין מה לחפש שם עוד, ומי שיקדים לעזוב – רק ירוויח, רצוי לישראל.
10 עכשיו מבינים טוב יותר את העיסוק האובססיבי של ממשלת השמאל בצרפת דווקא בישראל. זהו ניסיון נואש להפנות את תשומת הלב אלינו, אולי המתחים האדירים האלה ייעלמו פתאום, ולכן הם ערכו לאחרונה איזו ועידה ל”יוזמה לשלום במזרח התיכון”, כשהכוונה אלינו. אתם מבינים: המזרח התיכון, על הסונים, השיעים, העדות והדתות, סוריה, עיראק, לוב ותימן – זה אנחנו. זו הזייה המעידה על גודל המצוקה. אלא שהימים של עיסוק אובססיבי בישראל חלפו, וכל אלה שהשתמשו בנו ככלי להפניית תשומת הלב החוצה, נותרו עם הצרות הקיומיות שלהם.
La France est en flamme? Sacrifions Israël
צרפת היא מדינה שאיבדה את השליטה על גורלה, ושום נס בנוגע אליה לא נראה באופק, ההיפך. וכמו בשנת 1940, היא מעדיפה להיכנע ללא קרב.
ובכל זאת, אולי יש מקום לטיפה אופטימיות? והלא סיסמתה של פריז (שסימלה אנייה), היא: “עולה ויורדת, אך לא שוקעת” (Fluctuat nec mergitur). לא שוקעת?
ש ק ע ה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להיכנס כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן
