"היהלום שבכתר" של ברק אובמה, ועל סופה של האימפריה האמריקנית במזרח התיכון

מאת ד”ר גיא בכור

כאשר נערכה בוומבלי, באפריל 1924, “תערוכת האימפריה הבריטית” האדירה, נדמה ששום דבר לא יוכל לעמוד בפני האימפריה הגדולה והחשובה בתולדות האנושות. זו אשר גם הכתיבה, או ניסתה להכתיב “פאקס בריטאניקה”, כלומר שלום בחסות הכתר הבריטי, ואכן, זו היתה מטרת התערוכה. להציג את האימפריה כסדר הפוליטי הטוב ביותר, במסגרת של עולם מעורער.

האימפריה הזו כללה בשיאה את הודו (“היהלום שבכתר” האימפריה, “מלכות הראג’ “, בין 1858-1947), מצרים, חלק חשוב ממדינות אפריקה, ובכלל זה דרום אפריקה החשובה, קנדה, מלאיה, אוסטרליה, מדינות המיפרץ הפרסי של היום, בסיסים בפרס, אחיזה בדרום אמריקה, ארץ ישראל וקפריסין, ועוד ועוד. על רוב המדינות הללו שלטה בריטניה באופן מלא במאה העשרים, ועל חלקן רק כמקור של השפעה.

מי היה מאמין שכעשרים וחמש שנים לאחר תערוכת ההתרסה המרשימה, תתפרק האימפריה הזו לחלוטין, ומספר תושביה, מחוץ לאי הבריטי, יצנח מ- 700 מליון ל- 5 מליון, מתוכם שלושה מליון תושבי הונקונג. איך קרה הדבר? קודם כל מאובדן ביטחון עצמי.

בתום מלחמת העולם השניה והניצחון הבריטי, אך גם פשיטת הרגל הכלכלית של בריטניה, עלה באופן מדהים לשלטון ראש ממשלה חיוור והססן, במקומו של וינסטון צ’רצ’יל המהולל. שמו היה קלמנט אטלי ((Clement Attlee, והוא היה נציג מפלגת הלייבור. וינסטון צ’רצ’יל, גיבור מלחמת העולם השניה, שהפסיד לאטלי, כינה אותו בבוז ובשנינות “כבש בעור של כבש”. אטלי כיהן כראש ממשלת בריטניה בין השנים 1945 ועד 1951. הוא החל כראש אימפריה עצומה, וסיים בראשות אי קטן וחיוור, חסר ביטחון עצמי וסוציאליסטי-סהרורי, עם אחיזה בנקודות זעירות בגלובוס. בשנותיו התנתקו מן האימפריה הודו ופקיסטן, בורמה וסרי לנקה, ירדן, המנדט הבריטי הסתיים בארץ ישראל ומלאיה נקלעה למרד מזוין אנטי-בריטי.

אטלי האמין שעל האימפריה לסיים את דרכה, וכי בריטניה לא תוכל לשלוט עוד בחלקים כה רחבים של העולם. שתי החלטות מיידות שלו היו לוותר על הודו, ובניגוד להבטחותיו לפני הבחירות להניח יד קשה על הישוב היהודי בארץ ישראל. שר החוץ הנודע שלו לשמצה, ארנסט בוין, אסר על העלייה לארץ ישראל, בתקווה למצוא חן בעיני הערבים. לבסוף נאלץ אטלי לברוח גם מארץ ישראל. האם כל זה נשמע לכם מוכר?
 

כאשר פותח ברק אובמה את נשיאותו רק לפני כשלוש וחצי שנים ארצות הברית היא מעצמה אדירה במזרח התיכון. לאחר שערפה את ראשו של נשיא עיראק הכוחני סדאם חוסין והטילה אימה משתקת על חלק מן הרודנים באיזור, היתה לה שליטה טובה כבר בעיראק, לאחר דיכוי של הטרור הפנימי, והיתה לה שורה ארוכה של בעלי ברית חזקים וחשובים. חוסני מובארק נשיא מצרים, עבדאללה מלך סעודיה, מועמר קדאפי שליט לוב, שהפך לידיד חשוב של האמריקנים, זיין אלעבדין בן-עלי, נשיא תוניסיה, עבדאללה מלך ירדן, עלי עבדאללה סאלח, שליטה החזק של תימן, כל מנהיגי מדינות המפרץ הפרסי, מחמוד עבאס ראש הרשות הפלסטינית, ואפילו המשטר בביירות. הלחץ האמריקני הופעל על איראן, סוריה וחיזבאללה, כשלארצות הברית היו הרבה יותר ידידים מאשר אויבים או מתנגדים.

כיום, בסך הכל שלוש שנים ויותר מאז, נעלמו כל בעלי הברית של ארצות הברית, היא הפילה אותם, והיא עשתה זאת בערמומיות. את מי ארצות הברית איבדה? את עיראק, את הרשות הפלסטינית, את מצרים, את תוניסיה ואת לוב ותימן. מי התרחק ממנה? סעודיה, בחרין, מרוקו וירדן, הכועסות עליה. נשארו לה כמה מדינות זעירות במפרץ הפרסי, שפשוט אין להן ברירה.

(תמונה: אימג’באנק, GettyImages)

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.

◄גלורי גלורי הללויה, כך הפך ברק אובמה לאקדח עירום


ברק אובמה הוא קלמנט אטלי של העידן המודרני, “כבש בעור של כבש”, ולכן אף אחד לא ממש סופר אותו במזרח התיכון. הוא פתח עם אימפריה, וסיים עם רסיסי תמיכה. שניהם באו מן השמאל של ארצותיהם, שניהם שידרו חוסר ביטחון עצמי, ושניהם יצרו לאחר מכן זעזועים עולמיים כבדים, עם המוני הרוגים. שניהם רצו להתמקד בארצותיהם בלבד, תוך נטישה בכמעט פאניקה, פשוטו כמשמעו, של בעלי ברית רבים, שבנו על תמיכת האימפריה שלהם ועליהם, וכך הם ייכנסו אל תולדות הימים. ושניהם חוללו את המפץ הזה תוך זמן קצר. לאחרים זה לקח מאות שנים במקרה הבריטי ועשרות שנים במקרה האמריקני לבנות את האימפריות האלה. השניים האלה חיסלו את המאמצים במחי יד.
 

1.      ההיסטוריה העמידה בראשות ארצות הברית זוג כושל, ברק אובמה והילרי קלינטון, אולי אחד הגרועים בתולדות יחסי החוץ של המימשל האמריקני המודרני. באופן מדהים הם חיסלו בשיטתיות את בעלי בריתם, אך לא נגעו במתנגדי ארצות הברית. במקום לתמוך בבני החסות הערביים שלהם במזרח התיכון, הם איפשרו להם ליפול, ובמקום להחליש את אויבי ארצות הברית, איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס, הם אינם נוגעים בהם, ולכן מחזקים אותם. את אחמדינג’אד הפכו לאליל איזורי, שווה-ערך להם, בלי להבין עד כמה הוא מהתל בהם. הזוג הזה מאמין עד היום בסיסמה שיש לכבד את האוייבים (למשל הם שלחו שגריר אמריקני לסוריה של אסד) ולבוז לידידים, שממילא נמצאים כבר בכיס שלך. הסיסמה הזו התבררה כהרסנית ולחלוטין בלתי נכונה. 

2.      הזוג הזה התרחק בתחילה מישראל באופן מודע, כדי לקרוץ לערבים, אך בסופו של דבר הוא הפסיד את האהדה גם של אלה, וגם של אלה, כאטלי בשעתו. מתברר שאף אחד לא נמצא בכיס של אף אחד, ושום דבר ביחסים בינלאומיים אינו מובן מאליו, גם לא ישראל. אובמה התלונן באחרונה שהוא לא אהוד בישראל בגלל שם אביו המוסלמי, חוסיין. ממש לא, והטיעון הזה רק מוכיח עד כמה לא מבין אובמה את ישראל. הוא אינו אהוד בישראל לא בגלל שמו ואפילו לא בגלל שהרס את המרחב הערבי, אלא בשל  קרירותו ויחס הריחוק הצונן ששמר לנו, לפחות בראשית דרכו כנשיא. בוש שמר על קשר מצויין עם המנהיגים הערביים, ועדיין העריצו אותו בישראל. 

3.      המעצמה ארצות הברית היתה ערובת השלום והמלחמה במזרח התיכון. היא היתה ערובת היציבות, התיווך והשמירה על הסדר האיזורי, תוך ידיעה שכל הצדדים יכולים לפנות אליה ברגעי משבר, וכי היא תמיד תתערב אם העניינים ידרדרו יותר מידי, גם במקרה של מלחמה. היא היתה המסגרת בפסיפס מזרח תיכוני מורכב, ומסגרת כזו אינה קיימת עוד, לא מבחינת השלום ולא מבחינת המלחמה. 

4.      כתוצאה מן הקריסה המזרח תיכונית במעמדה של ארצם, חיזק הזוג הכושל את שתי המעצמות האחרות בעולם: סין ורוסיה, המנסות לחדור בעצמן אל המרחב שלנו. פוטין נלחם על סוריה למען בעלי הברית העתידיים שלו בעולם הערבי. המטרה שלו היא להראות שבניגוד לבוגדנות האמריקנית, הוא לא יוותר על בעל ברית, וילחם עבורם בכל כוחו. הלקח הזה נלמד עכשיו במדינות “האביב”, שיצטרכו תמיכה מעצמתית, וכבר בקרוב. לא למען העבר או ההווה נלחם פוטין על אסד, אלא למען העתיד. בעוד שלוש השנים האלה הרסו את מעמדה של ארצות הברית, הן משקמות את מעמדה העולמי של רוסיה. 

5.      ג’ורג’ בוש האמין בחיזוק הציר הסוני על חשבון השיעי. בפועל מה שעשה הזוג המוזר היה לחזק את הציר השיעי על חשבון הסוני, שקרס בשל הפלת מנהיגיו. מה שקורה עכשיו הוא שהציר הסוני מתחיל להתאושש ולפתח נוגדנים, הפעם בעצמו, בלי ארצות הברית. הוא לא זקוק לה, ולכן גם לא חייב לה דבר. היא לא קיימת.

6. האימפריה הבריטית שקרסה כמו מגדל קלפים העבירה את השליטה לידי הלאומיות. כך קרה במצרים, בהודו, בפקיסטן ובייתר המאחזים. האימפריה האמריקנית שקרסה העבירה את השלטון לאסלאם הרדיקלי ולאנרכיה, וזה גרוע יותר. ללאומיות עוד היה קשר מסוים עם המערב, אך לאסלאם או לאנרכיה אין כבר הרבה מן המשותף עם הסדר העולמי המוכר לנו.

7. האימפריות הבריטית והאמריקנית האמינו במבט בוטח החוצה, ויתכן שזו היתה אשלייה. אטלי ואובמה האמינו במבט חיוור פנימה, להסתגר בחומות של רחמים עצמיים, אך גם זו אשליה. האימפריה היא אשלייה אך ההצטנפות פנימה היא אשלייה גדולה עוד יותר, משום שמי שלא רצה את בריטניה בפקיסטן, באה פקיסטן לבריטניה, ומי שלא רצה את צרפת באלג’יריה באה כיום אלג’יריה לצרפת. ומי שלא רוצה את ארצות הברית במזרח התיכון יבוא המזרח התיכון אל ארצות הברית, אם בפיגועים ואם בהגירה מואצת. למה נטתה המדיניות האמריקנית רק לקצוות?

8. ההקשר היהודי: מאחורי שתי התפיסות עומדים, בין הייתר, יועצים יהודים, המבטאים את הגישות הרדיקליות השונות. מאחורי תפיסת העוצמה האמריקנית המזרח תיכונית (למשל רעיון כפיית הדמוקרטיה) עמדו יועצים שמרנים כמו פול וולפוביץ או ברנארד לואיס, ומאחורי הקלעים של אובמה נמצאו יועצים או מנטורים ליברלים כמו דיויד אקסלרוד, רם עימנואל, מרטין אינדיק ואחרים, בצמוד לעיתונאי חצר יהודיים כמו תומס פרידמן ובוב סיימון. בשני המקרים הוליכו יועצים אלה את הנשיאים לשיאים של אשליה, כל אחד לצד שלו.

האם המדיניות האמריקנית חייבת להיות או של מעצמה או של הסתגרות? האם אין מצבי ביניים?

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.

◄הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. לקריאת תנאי הרישום.

9. ומה נשאר כיום לארצות הברית במזרח התיכון? אודים עשנים, שנאה עצומה מצד מנהיגים כמו גם חברות, ו- ישראל. אם בעבר שמרה ארצות הברית על האינטרסים של ישראל באיזור, היום זו כבר ישראל ששומרת על מעט האינטרסים של המערב ושל וושינגטון במזרח תיכון איסלאמי אלים ורווי יצרים ופחדים. זו שהזוג המוזר ביקש להתרחק ממנה. זה לא שישראל נשארה נאמנה לוושינגטון, פשוט אין לה מישהו אחר ללכת אליו, כפי שעשו מרבית מדינות ערב הפרו- מערביות. פרדוקסלית, ישראל נשארה נאמנה למימשל של אובמה, משום שאין לה משהו אחר.

10. ולבסוף, האם זה ניתן לשיקום? האם ארצות הברית עדיין יכולה לחזור אל מעמד חזק במזרח התיכון? ובכן, הכל אפשרי, צריך רק ביטחון עצמי, ואת זה היא איבדה. נשיא חדש, אם יהיה, יצטרך להתמודד קודם כל עם אובדן האמון האיזורי, הישראלי והערבי, בוושינגטון, שאת זה חובה לשקם. איש לא סומך עוד במזרח התיכון על ארצות הברית, כתוצאה מבריחת הזוג הכושל, ואפילו סעודיה שומרת ממנו מרחק בטוח. נשיא חדש יצטרך לבנות את הכל מחדש, למפות מי אוייב של ארצות הברית ומי ידיד, במי תומכים ואת מי מתכוונים להפיל, למי מזרימים כספים ואת מי מנתקים, ולהיות מוכן ללכלך את הידיים. יש להתחיל הכל מההתחלה.

צחוק הגורל, שמראה לכם שאין רע בלי טוב וטוב בלי רע? כיום נהנית ישראל מן המעמד האסטרטגי החשוב ביותר שהיה לה אי פעם בוושינגטון, משום שהיא נותרה לבד עבור האמריקנים. הערבים נעלמו. כל בנייה מחדש של מעמד האימפריה האמריקנית במזרח התיכון תצטרך לבוא במידת מה על חשבונה. ובכן, משטר ברק אובמה היה בסופו של דבר טוב לישראל או רע? תלוי מהיכן אתם מסתכלים. מי היה מאמין. לחלוטין שלא ברצונו, ישראל היא זאת שהפכה לבסוף ל”יהלום שבכתר” של ברק אובמה. את כל השאר הוא פשוט סילק.. וכמה ההיסטוריה אוהבת לפעמים להתל בבן האנוש.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן