הטעם המר-מתוק של הבוגדנות, ועל עזה שהפכה לאיזור חסות של מצרים, כמו לפני 1967

ראשי תנועת חמאס לא ידעו את נפשם מרוב שמחה
וציפיה בדיוק לפני שנתיים: הנה, שנוא נפשם, נשיא מצרים חוסני מובארק,
הודח, ובמקומו תעלה תנועת “האחים המוסלמים” לשלוט בכל מצרים, תנועת האם שלהם, בשר
מבשרם. הרי אמנת חמאס משנת 1988 נפתחת בציטוט של חסן אלבנא, מייסד “האחים המוסלמים”
במצרים. האם יכול להיות מהפך מוצלח מזה מבחינתם? היו אלה ימי אופוריה, שמחה וציפייה
דרוכה לגורל, שיתהפך. אלא שלגורל יש, כידוע, את ההעדפות שלו. היו לחמאס כמה איתותים
שזה לא הולך לקרות כפי שהם  קיוו, אך
הם העדיפו את הפתק הזה שלא לקרוא.

בתקופת מובארק: היתה תנועת חמאס בעזה מנותקת מן העולם אבל
עצמאית בתוך הרצועה, כלומר שיקול הדעת האם לפגוע בישראל ואיך, היה שלה. כמו כן היא
זכתה לפרופיל בינלאומי בזכות טענת “הסֶגר” על הרצועה, היא עדיין היתה חלק מן המערכת
הפלסטינית, והיה לה סוג של חירות דרך המינהרות שחפרה החוצה
לסיני.

והנה הגיע תקופת הנשיא האסלאמיסט, מוחמד מורסי, לאחר מבצע
“עמוד ענן”, ומה המצב? עזה הפכה לפרוטקטורט מצרי, כמו לפני 1967,
כלומר שטח חסות מצרי. ראשי חמאס איבדו את העצמאות שלהם, ובהחלטות החשובות, כמו היחס
לישראל, הם כפופים כיום לשיקול הדעת המצרי. מי שמנהל היום מרחוק את רצועת עזה זה
המודיעין המצרי. לא רק זאת, חמאס איבדה את הטיעון הבינלאומי של “סגר”, שכן הרצועה
נפתחה למצרים, כשהיא כבר חלק מן המערכת המצרית, לא עוד הפלסטינית. אחדות עם פתח? מה
נשאר עוד “פלסטיני” ברצועה?

חמאס הפכה כיום לתנועה פרו-מצרית, המשרתת קודם כל את
האינטרסים המצריים, ולא עוד את אלה ה”פלסטיניים”. למשל, מנהיגות חמאס רצתה
מאוד שאחמדינג’אד יבקר בעזה, אך המצרים הטילו וטו, זה לא היה האינטרס שלהם. כך גם
לגבי ארדואן. יותר מכך: חמאס היא כיום סוג של עתודה ואיצטלה להקמה עתידית של
מיליציה אסלאמיסטית מצרית, כדוגמת “משמרות המהפכה” באיראן. במילים
אחרות, אם חמאס תנצח גם ביו”ש, המשמעות היא שמצרים תקבל שם דריסת רגל, דבר שאבו
מאזן לא יכול להרשות לעצמו בשום אופן. אך הוא גם לא יגיד זאת למצרים, וכך מנהלים
אלה עם אלה נשף של צביעות. משמעות נוספת: חמאס יודע שמצרים כבר לא תעזוב אותו, הוא
הפך לקניינה.

גם אם ירצה להתנתק ממנה, מצרים לא תאפשר לו זאת
עוד; הוא הפך לבן ערובה למגלומאניה של עצמו. כאשר ראו את פניהם הנפולות של
ח’אלד משעל ומנהיג הג’יהאד האסלאמי עבדאללה רמדאן שלח, בלילה שלאחר עמוד ענן, במטה
המוח’אבראת בקהיר, אפשר היה להבין הכל. הם הבינו שהפכו לכלים בידי
מצרים.

המצרים לאחר מבצע “עמוד ענן” הפכו בעזה באופן היסטורי
ממתווכים ומגשרים – לאחראים. האחריות על עזה היא כיום שלהם, ולא
עוד של חמאס, שכפוף להם. אם לנו יש בעיות מעזה, אנו פונים אל המצרים, לא עוד אל
חמאס דרך מתווכים; יש לנו כתובת.

עזה נפתחה למצרים, אך בכך איבדה את עצמאותה, ומצרים מספקת לה
מיום ליום יותר מים, חשמל, ואנרגיה. התלות המצרית הכלכלית היא מוחלטת, ועזה נשלטת
באמצעות אותה אספקת האנרגיה, המים, החשמל, והמעבר אל העולם. מצרים מכתיבה מי ייכנס
שם לכלא, מי ייצא, ומי אסור ביציאה; שליטה כמעט
מוחלטת.

מכלא פיזי בעזה נכנס חמאס לכלא בלתי נראה, אך חמור
בהרבה.



(תמונה: אימג’בנק
Getty Images)


הרצאה של ד”ר גיא בכור
באירוע העסקי שלך? מי כבר
הזמין?

וככל שמצרים נכנסת, כך ישראל מתרחקת, וזה האינטרס שלנו.
אגב, עכשיו, עם סיום כהונתו של נגיד בנק ישראל, יש לקוות שיורשו יבטל את החלטתו
התמוהה של פישר לכפות על עזה עד היום את השקל הישראלי, כהליך חוקי. תנו להם ללכת
לגינֶה המצרי, זה גורלם ועתידם. הם כבר חלק מן המערכת המוניטארית
המצרית.

למה המצב הזה דומה הדבר? לשליטה הסורית על לבנון. כל עוד
שלטה שם סוריה, עד 2005, היה חיזבאללה מחויב לשיקול הדעת המאזן שלה, אך ברגע
שהוכרחה לעזוב את לבנון, העז הארגון הזה לבצע טעות מבחינתו, ולהתחיל במלחמה עם
ישראל. הוא מצטער על המלחמה הזו עד היום, והיא לא היתה מתרחשת אלמלא הואקום
הסורי בלבנון.

ומה עם המנהרות? גם כאן מטילים המצרים את אימתם. בגל הגשמים
האחרון שמחו המצרים לגלות שמנהרות חמאס שוקעות בשל השיטפונות הכבדים, וקורסות.
התפתחות זו הביאה להם רעיון להרוס גם את ייתר המנהרות באמצעות מים. זה
כשבועיים הם ממלאים בהנאה את פתחי המנהרות במים, ואלה קורסות למול
העיניים. חמאס יוצא מדעתו מרוב זעם, הוא מאבד כלי עבודה, עצמאות וכסף רב,
אך מה כבר יש ביכולתו לעשות נגד הריבון? “יָעיש אלחאכם”, ועוד ריבון שאיתו לא
משחקים. זו כבר לא ישראל, שאיתה אפשר להשתעשע, על בג”ץ הנאיבי שלה, עיתונאיה
הסוגדים לכל מה שהוא “פלסטיני” או עמותות “זכויות האדם”. הפעם זו מצרים; העולם
הערבי על כלליו האכזריים. 

 

לפניכם רגע הבוגדנות: ברוטוס עוד יכול היה להציל את קיסר, אביו הרוחני. אך
הוא בחר לבגוד בו, ושילם על כך בעצמו בחייו. הרצח לא היה קל לברוטוס, שהסביר אחר כך
להמון הנזעם את נימוקו: “אני אוהב את קיסר, אך את רומא אני אוהב יותר”. ההתנקשות
בקיסר עוררה זעם עצום בצבא, שסגר לבסוף את החשבון עם ברוטוס, כפי שאתם רואים. מתוך
סדרת הטלוויזיה “רומא” של HBO. קיסר עצמו היה אומר: “בני
האדם מאמינים במה שהם מעוניינים בו”, וגם הוא, מסתבר, היה אנושי. וחמאס? הבגידה
בחמאס היא הברכה לישראל.

רבים ביקשו את המאמר “כל
הדרכים מובילות לומא, על עשרה שקרים שסיפרתי לעצמי” – באנגלית. ניתן לקרוא אותו בדף
הפייסבוק של האתר – כאן. אנא, שתפו אצלכם, ושילחו לחברים
בחו”ל



לבוגדנות יש טעם מר-מתוק (מר זה ברור, אך
גם מתוק, משום שרוב הנבגדים מתעטפים ברחמיהם העצמיים). בחלומות השחורים ביותר לא
היה חמאס מאמין שכך יתייחסו אליו אחיו, “האחים המוסלמים”, בשר מבשרו-לכאורה. נכון
הוא שהמצרים ככלל לא אוהבים את הפלסטינים, וזה ידוע, אך אפילו מובארק לא
העז להרוס כך את המנהרות. הוא ניסה באמצעות “חומת ברזל” (שחלקה עדיין קבור
באדמה, ללא תכלית), אך אצל מורסי זה הרבה יותר פשוט ואכזרי: מציפים וזהו.

ולמה אין “אחדות פלסטינית”? בין הייתר משום שמצרים
לא מעוניינת לאבד את ההשפעה החדשה שלה בעזה. הרצועה כבר שייכת לה, כקניין
עליו יש לשמור. כמו אצל מובארק, מצרים מדברת על אחדות פלסטינית, אך בפועל היא רק
מרחיקה בין הצדדים. וגם כך למצרים אין בכלל זמן לעזה או לפלסטינים, שקועה בצרותיה
הקיומיות, כך שעזה נשמטת עוד יותר מן התודעה.

עכשיו אנו מבינים שגם מובארק שיחק משחק כפול, אבל איתנו: הוא
היה לכאורה לצידנו נגד חמאס, אך נתן לארגון הזה לטרטר את ישראל במשך שנים עם רקטות,
תוך השארת “העניין הפלסטיני” חי וקיים. מצרים של היום נתנה הוראה, ואפילו רקטה אחת
לא נורתה מאז מבצע “עמוד ענן”. שיקול הדעת הוא עכשיו של מצרים, ואוי ואבוי למי
שימרה את פיה.

מובארק היה אוייב של חמאס, אך היה בבחינת יתרון;
מורסי הוא ידיד, אך הוא גורם לארגון נזק
גדול.

עוד מאמרים מקוריים של ד”ר
גיא בכור ניתן למצוא בדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. איך מצטרפים? למי שהמילה “אהבתי”
או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים
הזה.

אכזבה, תסכול ואיבוד
עצמאות. חמאס הפך לארגון מצרי, במסגרת משחקי הכוח המצריים, וכך גם ח’אלד
משעל, שנתנו לו להיכנס לעזה, ובכך הוא חתם על היותו בן חסות מצרי. ומי עשה לו את
זה? “אחיו”, “האחים המוסלמים.

Et tu, Brute? זהו
הטעם המר של הבוגדנות.

איך שולחים את המאמר הזה
לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא
להירשם
כאן, ולקבל התראה למייל האישי.
הנרשמים קוראים
ראשונים.

ומה באשר לישראל? הרהב של הארגון ירד, כמו
חיזבאללה לאחר מפלת 2006, כששני הארגונים ספגו מכה צבאית עצומה, והבינו. כאשר ראו
בכירי חמאס את חורבן המפקדות והמשרדים שלהם בעזה עד עפר, הם הבינו. עכשיו נאלץ חמאס
לתאם עמדות מול ישראל, דרך פטרוניו המצריים. הרבה ברירות אין לו, כאשר גורלו קשור
במצרים, לחיים ולמוות. מצרים מבינה שרצועת עזה היא מקור סכנה מבחינתה, ולכן האינטרס
שלה לשלוט שם מרחוק, כדי שלא להפקיר את הגבול הרגיש עם ישראל. הבגידה בחמאס היא
הברכה לישראל.

חמאס העז להרים ראש מעל למצרים, שכח את המותר והאסור, חשב שמדובר בישראל,
התגרה בגורל, ולכן הגיע האידו של חודש מארס. מה שהוא עשה לאבו מאזן בשעתו, עושים לו
עכשיו המצרים. וכמו גורלם של שני הקושרים, ברוטוס ולונגינוס שנרצחו לאחר הקשר, גם
גורלם של הפטרונים מן האחים המוסלמים נראה היום במצרים מעורפל מתמיד. אלה בוגדים
באלה, ואלה עוד יבגדו באלה. סיפרו לכם ניצחון של חמאס? על הישגים, עצמאות ותהילה?
בעידן שלנו תהילה, אתם יודעים, נועדה לחלוף Sic transit gloria
mundi.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון
Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים
הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום
ולהירשם – כ א ן.

◄אני
מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש
אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או –
כ א ן.

◄אם
ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף
הזה, למטה.

◄למבקשים
לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.
[face-book-like]