מאת ד”ר גיא בכור
1 המערכת הביטחונית הצרפתית הוכתה אתמול בהלם: כישלון משולש ומביך. כישלון במניעת הטבח במערכת “שארלי הבדו” (Charlie Hebdo, “השבועון של שארלי”, כלעג לשארל דה גול); הכישלון בעת ביצוע הטבח; והכישלון לאתר את הרוצחים או קצות חוט שלהם. בנוסף, בראש המערכת ניצב נשיא, שבלשון המעטה ניתן לתארו כ”חסר כישורים”, שלא הבין, ואולי עדיין לא מבין, באיזה בוץ טובעני נמצאת המדינה המבוהלת שלו.
הכישלון במניעה: מערכת הביטחון הצרפתית יודעת שיש מאות ואולי אלפי ג’יהאדיסטים הנעים בקו בין “המדינה האסלאמית” לבין צרפת, הלוך ושוב, ושעל חלק גדול מהם אין מודיעין ואין מידע. הם אזרחים צרפתים-מוסלמים, שמוצאים מסתור בים של שמונה מליון אזרחים מוסלמים בצרפת. כיוון שמדובר במספרים גדולים, המערכת המודיעינית לא הצליחה לפתח טכניקה לאתר מי מאלה שיוצאים אל העולם הם חשודים. הם יוצאים למדינות שלישיות, ומשם לטורקיה או ללבנון. ה”פוליטיקלי קורקט” שרק התגבר תחת שלטון הסוציאליסטים בצרפת, מונע מעקב רציני ויעיל אחר מוסלמים עוד בנקודות היציאה.
הכישלון בביצוע: טרוריסטים מצוידים בנשק אוטומאטי ובמטולי רקטות מחסלים את השוטר שניצב דרך קבע בפתח מערכת העיתון, שעוד נדבר עליו, מחסלים שוטרים שמגיעים מאוחר יותר לעברם, עולים לבניין, נכנסים למערכת השבועון, מתחקרים בקצרה את היושבים שם, והורגים את מי שבאו לחסל, בדם קר. היתה להם רשימה מדויקת של שמות העיתונאים והקריקטוריסטים שהעזו ללגלג על הנביא מוחמד. הם מדברים בצרפתית עם חלק מהנוכחים (כמובן מכוסים בשחור כך שאין אפשרות לזהותם), ונמלטים מן המקום ללא פגע. תוך כדי התהליך הזה הם יורים כמויות עצומות של כדורים.
אין זה זאב בודד אלא אירוע טרור מתוכנן לפרטי פרטים, עם רכב מילוט בסוף. הרוצחים היו מיומנים בהפעלת כלי נשק בזמן קצר, בעלי כושר גופני גבוה שכן ביצעו את הפעולה במהירות, ניכר שהיה להם ניסיון קרבי ומודיעין מדויק. הם למשל ידעו ששארלי הבדו מתפרסם כל יום רביעי, וביום הפרסום מתכנסת המערכת בשעה 12:00 לישיבה, המנתחת את הגיליון החדש. גם הרוצחים הגיעו לישיבת המערכת, משום שידעו שבכך יחסלו את המערכת כולה.
יתכן והיה להם מקור מבפנים שכיוון אותם, תוך שימוש במערכת קשר פנימית בין הרוצחים לבין הסייענים שלהם. מדובר ברמה של מיקצוענים.
הכישלון באיתור ובלכידה: יממה שלמה עוברת, הרוצחים לא מאותרים, ובקושי יש קצה חוט כיצד להגיע אליהם. החשש הוא שכבר חצו את הגבול למדינה אירופית אחרת, או שהם כבר בדרכם חזרה למזרח התיכון. הבולשת הצרפתית יודעת עם זאת שהם צרפתים, לפי המבטא שלהם בזירת הטבח, וכי ההקשר הוא מוסלמי בבירור, שכן הם זעקו “אללה אכבר”, וצעקו שנקמו את נקמתו של הנביא מוחמד.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית המאמר.
חדש: אתר ג’יפלאנט הותאם לקריאה נוחה בסלולארי
2 הטבח הזה הוא המקבילה האירופית של טבח 11 בספטמבר בארצות הברית, משום שבשני המקרים מדובר באירועי טרור סימבוליים, ציביליזציוניים, היסטוריים, כשלכולם ברור שהם פותחים תהליך, ולא מסיימים אותו. בשני המקרים היה מדובר בנעיצת פגיון בלב המדינה המותקפת: התאומים, סמל העוצמה האמריקנית, והשבועון הסטירי “שארלי הבדו”, סמל בסיס הרפובליקה.
הרפובליקה הצרפתית בנויה על הערך המקודש של החילוניות, האנטי-דתיות, בהמשך לאינדיבידואליזם של המהפכה הצרפתית (1789), והמורה הרוחני של כל אלה הינו הפילוסוף והסופר הצרפתי “וולטייר” (1694-1778). התפיסה שלו לא היתה רק חילוניות אלא גם “הזכות לחילול הקודש”. אם אין חילול של הדת, אין זו חילוניות ממש. הוא קרא לדת (הקתולית) “הדבר הידוע לשמצה”, ובמכתב שלו לפרידריך הגדול האשים: “הנצרות היא הדת הכי מגוחכת, אבסורדית ונוטפת דם, שנולדה מעולם”. הוא סיים כל מכתב לחבריו במילים: Ecrasez l’infame, כלומר “מחץ את הקלון”. על אלוהים (כלומר ישו) תמה: “איך אלוהים יכול להיוולד מנערה, למות על הגרדום ולהיאכל כפיסת בצק?” השיא היה כמובן ברומן שלו, “קנדיד“, שם לעג בצורה מרה לכל מה שהוא דתי: לקתוליות, לפרוטסטנטיות ולאסלאם, בו ראה דת פנאטית ופרימיטיבית.
וולטייר לא מחל גם ליהדות וליהודים, בהם ראה “את האומה הבזויה ביותר עלי אדמות”, בעיקר משום ששימשו השראה ומקור לנצרות השנואה גם היא עליו.
וולטיר הוא הרפובליקה הצרפתית, ובמדינה הזו הוא נערץ על ידי רבים גם היום.
מסעי קנדיד ביבשת, והתמימות האירופית שקרסה, ואולי לא
“שארלי הבדו” אימצו מראש את תפיסת “הזכות לחילול הקודש”, כל קודש (למשל, הרבה בדיחות על “השואה”), אך במיוחד הדת. בקריקטורות שלהם הם תיארו לא אחת את הכמרים כנוטפי זימה, את היהודים כרוצחי פלסטינים חמדנים, אך בשנים האחרונות הכוכב הוא ללא ספק הנביא מוחמד. קשה להאמין עד כמה צויר שם מוחמד באיורים גסים במיוחד. לעיתים הוא צויר בעירום מלא, לעיתים עירום כשהוא מצויר מאחור, להשפלת המתפללים המוסלמים הכורעים בתפילה, או באיור ידוע אחר, לאחר הסרט שנטען שהוא מביך את המוסלמים (2012), אז צויר מוחמד עירום לגמרי. זה באמת חסר טעם, אך זה פורסם.
בקריקטורה אחרת מופיע מוחמד הפרוע בשער המגזין, והוא מכריז: “מאה מלקות אם לא תמותו מצחוק” (תוך שינוי שם העיתון מ”שארלי” הבדו” ל”שריעה הבדו”, משחק מילים), רמז לדאעש. מספר תביעות משפטיות הוגשו כנגד העיתון בידי מוסלמים, אך עורכי העיתון טענו שזו מהות החילוניות: הזכות לחילול הקודש, כפי שוולטייר לימד, וכמובן, חופש הדיבור.
מייסדי האיחוד האירופי האמינו שזה זה, החילוניות ניצחה ביבשת, והיא תשרור שם לתמיד, בצד שגשוג כלכלי ורווחה. אלא שאל מול החילוניות הופיעה דת האסלאם, שכל כולה הערצת הקודש הדתי ללא עוררין, ומי שרק מעלה ספק הוא כופר, שדינו מוות. כל מהות הדת היא “אסלאם”, דהיינו כניעה מוחלטת של האדם מול האלוהות, בעוד שבחילוניות זוהי האלוהות של פעם הכפופה לאדם.
אלה שתי תפיסות הפוכות בתכלית. דת ומדינה, מזרח ומערב, קודש וחול, אדם מול דת, כפיה מול חופש בחירה.
ברצח הקריקטוריסטים המכוון המסר של הטרור האסלאמי הוא לכן מצמרר: אנחנו מוציאים להורג את וולטייר ואת הרפובליקה הצרפתית כולה. ולא במקרה מדובר בקריקטוריסטים: סמל כל כך מרכזי של הבעת הדעה בצרפת,לעומת האסלאם, האוסר כל ציור, דמות או צלם.
לקרוא ברצף את מאמרי האתר על אירופה המתאסלמת
3 אליטות השמאל, השולטות בצרפת וברוב האיחוד האירופי, בהלם גם כן. עד היום אסר ה- pensée unique (“מחשבה אחת”, כלומר התקינות הפוליטית) לדבר על “בעיה” מוסלמית באירופה. אין בעיה, יש רק קשיי קליטה, שבהם אשמה, כמובן, המדינה, לא המהגרים. אפילו עכשיו הם נזהרו שלא לדבר על “טרור מוסלמי”, חלק בכלל לא דיבר על “טרור” אלא על “התקפה”, ופרשנים מכובדים בצרפת טענו שזו לא היתה התקפה מוסלמית, שכן “אין שום דבר מוסלמי ברצח כזה”, כאילו אין עיראק, אין סוריה, אין דאעש, אין חמאס, אין פלסטינים. לראשונה הם נתקלו במן תופעה כזו, שבוצעה בידי חייזרים. חלק מהם רמזו ששארלי הבדו הוא האשם בגורלו, בשל הקריקטורות המעליבות את נביא האסלאם שפרסם, עד כדי כך. כלומר הקורבן אשם בהירצחו, כשם שישראל אשמה בהתקפות הפלסטינים עליה, או האישה אשמה בכך שנאנסה, שכן גירתה לכאורה את האנס. בכך מצדיק השמאל האירופי את הטרור, הפעם כלפי עצמו.
אז למה ההלם? משום שכל אחד בצרפת מבין עכשיו שרימו אותו, שטענו שרצף אירועי הטרור מאז חג המולד האחרון מקרי, והוא לא קשור למוסלמים, אלא לסתם אזרחים שלקו ב”שיגעון” רגעי. אז מה אם האזרחיים האלה צעקו “אללה אכבר” לפני שדרסו נוצרים בשווקים של חג המולד. מעכשיו מי שיטען שאין מדובר בטרור אסלאמי עושה צחוק מעצמו, וה”פוליטיקלי קורקט” התנגש בסלעי המציאות.
לשמאל אין תשובה למצב כזה, שלא מופיע בשום תרחיש אליו התכונן. טרור אסלאמי זה שם, במזרח התיכון, או בישראל, מה פתאום לא אצלם?
זה אומר שהימין והימין הקיצוני יזנקו עכשיו בצרפת, משום שרבים מבינים שלמדינה אין פיתרון ואין תשובה. זה אומר שסיכוייה של מארין לה פן להיות נשיאת צרפת מזנקים, וכי עימותים אזרחיים קשים עוד מצפים למדינה המידרדרת הזו: פעולות גמול של קיצונים, שריפת בתי תפילה, מעשי רצח נוספים, מתאבדי טרור, ועוד.
זה גם אומר שאירופה מתבגרת עכשיו, והתמימות, אמיתית או מעושה, תפנה עכשיו את הדרך לגישה הרבה יותר מעשית, כי אין ברירה.
המדיה המרכזית-מימסדית בצרפת קיבלה החלטה: לא מכסים הפגנות נגד האסלאם, בטענה שהן “גזעניות”, ולכן הן לא היו. זה שנים יש תהלוכות, אירועים גדולים ומצעדים, ושום דבר מזה לא מגיע לתקשורת המימסדית. לפנינו הפגנה כזו, שחיה רק ביוטיוב (הכתבה היא של רשת הטלוויזיה הנוצרית בארצות הברית, שגם היא “מנודה” בידי התקשורת המימסדית). “יש כאן תהליך של חילופי אוכלוסיות”, מסביר הוגה דעות צרפתי, התומך בהפגנות, שבעצם לא היו.
זהו ה- .pensée unique
אבל מה עושים עם רצח שאי אפשר להסתיר, ועוד של החברים שלהם בשמאל הקיצוני?
4 רק דבק אחד חיבר עד היום בין מי שאינם יכולים להתחבר, השמאל והמוסלמים בצרפת, וזו ישראל. רק בנושא הזה שארלי הבדו ודאעש יכולים לשתף פעולה, ושארלי הבדו אכן היה עויין לא אחת לישראל, כנציג של השמאל האירופי הרופס. לכן האובססיה של “מדינת פלסטין”, שאין לה שום קשר לפלסטינים או לנו. זו פוליטיקה אירופית של אומללים, בהעדר מכנה משותף אחד, הבנויה על שנאה. זו גם הסיבה מדוע תמכו הצרפתים במועצת הביטחון בהזיה הפלסטינית, שקרסה כמובן, העיקר להפנות את תשומת הלב לעבר ישראל. להראות שהאלימות הפנימית בצרפת נובעת מישראל, מן “הסכסוך” הישראלי פלסטיני, שהוא סכסוך “המיובא” לצרפת. כך מפנים את תשומת הלב החוצה, שלא יראו עד כמה שקועה צרפת בסכסוך דתי-עדתי-טרוריסטי משל עצמה.
עכשיו, בפיגוע בפריז, הדבק הזה מותך. השמאל החילוני, המדבר על זכויות ועל דת החילוניות מבין שלא יכול להיות לו שום בסיס משותף עם האסלאם הקיצוני, או עם האסלאם בכלל, למרות גינויים של ראשי קהילות מוסלמיות בצרפת. הכל מבינים שהמצב הפנימי רק יילך ויורע, וכי ישראל ממש לא שייכת למשחק הזה.
חלק גדול מן האלימות היה מופנה עד היום כנגד יהודים. עכשיו זה כבר מגיע לרפובליקה, ואי אפשר להסתתר עוד מאחורי האשמת ישראל.
קשה להאמין, אך זו בירת צרפת בחודש יולי 2014, עם ראשית המלחמה בעזה. הממשלה אסרה הפגנות, כיוון שאלה התפתחו למהומות נגד יהודים, ולכן האלימות הקשה שאנו רואים כאן. לכאורה ההפגנות נגד ישראל, אך זו יריית הפתיחה באלימות מוסלמית אפשרית נגד המדינה, נגד הממשלה ונגד המימסד. מדברים על “ישראל” אבל מתכוונים לצרפת. התקווה של הממשלה הסוציאליסטית היתה שהכרה ב”פלסטין” תרגיע את הנמר השוכן בבית. בא הפיגוע אתמול, והנמר דווקא טרף את יושבי הבית. והוא עדיין רעב.
הצרפתים מרגיעים את עצמם כאשר הם מדברים על “אסלאם קיצוני”. אך אלה לא דאעש, אלה הנוער המוסלמי במדינה, והוא אלים, ומלא שינאה.
5 זה הזמן שלנו. בשל האילוצים הביטחוניים שלנו פיתחנו עם השנים שיטות מתוחכמות לאיסוף מודיעין, להפעלת סוכנים, ולתוכנות אבטחה וביון שאין לאף אחד בעולם. הצרפתים והאירופים כולם חייבים את השיטות שלנו, את העזרה וההדרכה, וארגוני הביון אכן עובדים זה עם זה. אך עכשיו צריך להיות לנו תנאי: אנו מוכנים לעזור לכם וללמד אתכם, אך המחיר ברור: שום ביקורת או החלטות לגבי ישראל. אתם שוכחים מהעניין “הפלסטיני” המומצא, שכולו טרור בדיוק כמו אצלכם. לא יסכימו? אין שיתוף פעולה, תסתדרו בעצמכם עם דאעש.
הם יסכימו לכל דבר, משום שמדובר כאן בקיום שלהם. לימדו לדרוש מחיר, ולא תאמינו לתוצאות. זוהי הזדמנות עצומה מבחינתנו, ומבחינתם.
6 למה מנגנוני הביטחון והמודיעין בכל מדינות אירופה בלחץ אדיר? משום שהם מבינים שפיגוע איכותי כזה הוא בבחינת תקיעת שופר (“נפיר”, בטרמינולוגיה האסלאמית) לכל המוסלמים הקיצונים באירופה: כך אנו עשינו, וכך תעשו גם אתם. זהו מודל, תקדים, חלוץ לפני המחנה, שבעקבותיו יגיעו השאר. התרחיש ממנו כה חששו, ואשר הם מדברים עליו חודשים (וכתבנו על כך בהרחבה) הגיע, ותפס אותם לא מוכנים.
אין שיתוף פעולה יעיל בין המדינות האירופיות עצמן;
אין שיתוף פעולה בין המדינות האירופיות למדינות מזרח תיכוניות כמו עיראק, סוריה, טורקיה או לבנון;
אין שיתוף פעולה מוסדי ומבנה בין אירופה לארצות הברית, שבעצמה חשופה עכשיו, בשל תוכנית ויתור הויזה בינה לבין אירופה. כל דרכון אירופי יכול להיכנס לארצות הברית ללא ויזה וללא פיקוח.
מוזר, היו להם חודשים ואפילו שנים להתארגן ולהתכונן ליום הזה, וכאשר הגיע התברר שהיבשת האירופית נותרה תמימה וחסרת אונים כפי שהיתה. עיראק, סוריה, דאעש, עזה? זה רחוק, בטלוויזיה, לא אצלנו.
זאת ועוד, צרפת, בריטניה, הולנד, נורווגיה ועוד מדינות אירופיות נענו לקריאת ארצות הברית, והן משתתפות במערכה האווירית נגד דאעש ב”מדינה האסלאמית”. ודאעש הרי איים שהוא יגיע אליהן הביתה, וקיים.
תמונה: אימג’בנק Getty Images
7 ההקשר של דאעש/עיראק/סוריה אינו מוכח בינתיים, אך הוא ברור. לקראת החגים הנוצריים אך לפני כמה ימים, פרסם “שארלי הבדו” כרטיס ברכה, שכוון נגד “הח’ליף” של המדינה האסלאמית, אבו באכר הבגדאדי. וכך נכתב שם בצירוף איור שלו: “ברכות גם מאל-בגדאדי … והעיקר הבריאות”. זה נתפס כעלבון אצל מאמיניו הרבים של “הח’ליף”, שנקמו את נקמתו, ואת נקמת מוחמד.
כלי הנשק שהיו בידי הרוצחים מעידים על ארגון בעל יכולות: רובי קלצ’ניקוב, ומטולי רקטות. לא כל אחד יודע להפעיל מטולים שכאלה, וזה גם מצריך תרגול, ואנחנו יודעים איפה מתרגלים את אלה. אירופה וצרפת חשופות לגמרי לחדירות לוחמי טרור ואמצעי לחימה, אם זה דרך הים התיכון, עם עשרות אלפי מסתננים בחודש לאירופה, או דרך היבשה, למשל מהבלקנים או מטורקיה.
דאעש חי ומתקיים בצרפת, ובוודאי לא אמר את המילה האחרונה.
לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולסט
מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור
מארין לה-פן בתגובה ממלכתית לפיגוע בפאריז: “זמן הצביעות נגמר, זה הזמן לדחות לחלוטין את הפונדמנטליזם המוסלמי”. היא נזהרת עכשיו, משום שהסיכוי שלה להגיע לנשיאות צרפת מזנק. ומה הקשר שלנו אל הימין בצרפת ואל לה-פן עצמה? כמעט כלום, למרות שהיא מאוד מעוניינת. כמו אישה מוכה, אנחנו חוזרים אל הפוליטיקאים הצרפתים הישנים מהשמאל, הסולדים מישראל.
ה- pensée unique של “האליטות” שלנו, לא מאפשר להן להתקרב לימין האירופי. כן, גם אנחנו סובלים מאותה הכחשה צרפתית קיומית.
8 מטרת הפיגוע היא זריעת חרדה, טרור ואימה בקרב תושבי צרפת, זריעת שנאה נוספת בין נוצרים למוסלמים, גרימת גירוש ליהודים, שרבים מהם יעזבו עכשיו את המדינה, ובכלל לעקר כל ביקורת נגד מוסלמים באירופה, כפי שהיה לאחר פרשת הקריקטורות הדניות נגד הנביא. דנמרק לא העזה עוד למתוח ביקורת על מוסלמים והאסלאם מאז. כל אזרח צרפתי פוחד עכשיו, שידרסו אותו, יהרגו אותו או יערפו את ראשו ברחוב. המדינה נכנסה למוד של חרדות.
המטרה היא גם לעודד ויכוח בתוך צרפת האם להמשיך את המתקפות האוויריות נגד דאעש ב”מדינה האסלאמית”. יהיו עכשיו גורמים לא מעטים בצרפת שיגידו שהטרור עלול לפגוע בכלכלה, בתיירות, ומה אנחנו צריכים את זה; שהמוסלמים יהרגו מוסלמים, ושהאמריקנים יסתבכו איתם, לא אנחנו.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
9 האיחוד האירופי הוא אסון למלחמה בטרור. “הסכם שנגן” מחייב גבולות פתוחים, כך שצרפת אינה יכולה לסגור את הגבולות שלה, למשל בחיפוש אחר הרוצחים. הם יכולים לעבור כבר מה מדינות בתוך אירופה מאז הרצח, ללא מפריע. האיחוד גם אוסר על מדינות להילחם בהסתננות האדירה לשטחן של מוסלמים, חלק משמעותי מהם לצרפת. האיחוד מושתק בנורמות של “זכויות אדם” ומעקב אחר מוסלמים אסורה באיחוד, כיוון שזה נתפס כגזענות נגד קהילה אחת.
במילים אחרות, “האיחוד האירופי” הוא הפרס הגדול ביותר של הטרור האסלאמי.
10 אנחנו מביטים בזוועות שבפריז, ויודעים שזה עשוי אולי לשחק לטובתנו. עכשיו הם ואנחנו באותה סירה מול קנאים מוסלמים, הרוצים להשתלט על המערב; המשחקים הטיפשיים נגד ישראל, בתקווה שזה יבלום את הטרור האסלאמי – מתבררים כהזויים; ואשליות “פלסטין” נראות כחסרות תועלת ולא רלבנטיות.
הפלסטינים מבינים שאירוע טרור כביר כזה פועל לרעתם, משום שהם נתפסים באירופה כחלק מ “הערבים” וה”מוסלמים”, כפי שאירוע התאומים פעל נגדם בעשור הקודם. ישראל היא לא הבעיה, היא חלק מן הפיתרון, כשהקהילה המערבית מאוימת בכל מקום. יש פתאום זהות גורל שלהם ושלנו, דבר שהשמאל האירופי ביקש להרחיק מעם עצמו.
היהודים הצרפתים כבר מבינים, ועשרות אלפים מהם יעזבו בשלוש השנים הקרובות. כיוון שמעטים יתקבלו בארצות הברית, וקנדה בולמת גם היא הגירה לתחומה, הרוב העצום יגיע לישראל. אצל יהודים צרפתים רבים זו גם בחירה ראשונה, שכן הם מסורתיים וציוניים מאוד. יציאת אירופה החדשה תקפיץ את אוכלוסיית ישראל ביהודים רבים, משכילים, בעלי מקצועות, ואנו נרוויח מן היבשת המזדעזעת. נכון, האירוע האחרון לא היה מכוון נגד יהודים, אך כל אחד בצרפת כבר יודע בתוך תוכו בצער רב, שהצרות הולכות ומתקרבות.
לקרוא את הכתבה המדהימה ועצובה של “ואניטי פייר” על הגירת יהודי צרפת
את, פריז, לקחת אותי בזרועותייך, על המהפיכה הצרפית-מוסלמית החדשה
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן
