מאת ד”ר גיא בכור
למה הביזה והחורבן של העיר רומא בשנת 410 (כאן, בתמונה) נכנסו להיסטוריה
כחורבן מוחלט, הרי היו הרבה ערים שנכבשו ונחרבו? התשובה היא שרומא נבזזה בשל הונאה.
באותה תקופה העיר רומא כבר לא היתה בירה של אימפריה גדולה. מרכז הכובד של הפיצול המזרחי של האימפריה עבר מזרחה לקונסטנטינופול, ובזו המערבית, הקיסר הונוריוס העביר את החצר שלו לרבנה, שעל חוף הים האדריאטי באיטליה. ועדיין, היתה זו עיר עשירה ומיושבת, מוגנת בידי החומות העצומות שהקים הקיסר אורליאנוס כמאה שנים קודם לכן (עובי החומה עד 3.5 מטרים, וגובה שמונה מטרים). תושביה של העיר התגאו שלא נכבשה לפחות 800 שנים. אך בלילה של 24 באוגוסט 410 – רומא נבגדה.
האדם שסיים את הרצף הבלתי מנוצח היה אלריק, מפקד הויזיגותים. כמו קבוצות ברברים אחרים הוא הוטמע בתוך צבאות רומי כבעל ברית (Foederati), אך הוא האמין שלא תוגמל כראוי על שירותיו, ולכן הטיל מצור על העיר, כדי לסחוט את מנהיגיה.
ספק אם אלריק התכוון לתוצאה שקרתה.
לאחר מצור וכפיית רעב על תושבי העיר, אחד השערים של העיר, פורטה סלריה, נפתח באותו לילה מבפנים. על זה לא חשבו המגינים: החומה היתה אדירה ואיתנה, אך מישהו פתח את השער, והויזיגותים ההמומים מן ההתפתחות הלא צפויה – נשפכו אל תוך העיר הנמה את שנתה, ללא כל התנגדות.
אלפי הלוחמים החלו לבזוז מכל הבא ליד, הרי בשביל זה הם באו, והמיטו אסון היסטורי על העיר. רובם היו כבר נוצרים, ולכן חסו על הכנסיות, ועל מי שמצא בהן מסתור, אך כל מה שנראה להם פגאני, נהרס. רצח, שוד, אונס, שריפה וביזה, כך שלושה ימים רצופים, כאשר שומרים על שערי העיר, שהתושבים לא יימלטו. אחרי שלושה ימים שבעו הויזיגותים, ונטשו את העיר ההמומה כשהם דוהרים דרומה, לסיציליה העשירה בחיטה. אבל הזעזוע נשאר עד היום, קודם כל בשל התדהמה והבגידה מבפנים.
1 קבוצות הסונים, שבלשון המכובסת נקראים “אופוזיציה”, הסכימו לבוא לשיחות “השלום” בג’נבה, על סמך ההבנה הבינלאומית שאת משטר בשאר אלאסד יש לסלק. מדובר ברוצח המונים, שהביא למות כחצי מליון סורים מכל הסוגים. זוכרים את הקריאות הנלהבות של אובמה וקרי שעל בשאר ללכת, הם היו משוכנעים ש”תקופת המעבר” עליה מדברים כבר שנים, תהיה ללא בשאר.
מה רבה היתה תדהמתם השבוע, כאשר השליח של מזכ”ל האו”ם, סטפן די מיסטורה, הגיש להם טיוטת הסכם, ובה, לחרדת תושבי רומא, בשאר אלאסד יישאר השליט בתקופת המעבר, אך יהיו לו שלושה “סגנים יועצים” מבין המורדים. משטר בשאר אלאסד אמור להישאר ולשלוט, ולהכין “בחירות”, בהן הוא כמובן ינצח, אך הפעם עם לגיטימציה בינלאומית.
התדהמה ותחושת הבגידה היו מבחינת הסונים יותר מידי, והעסק התפרק.
אותו די מיסטורה הוא חצי שבדי חצי איטלקי, שחי בשבדיה, עסקן או”ם שהסתובב הרבה בעולם, וספק אם הביא איזו תועלת. הוא קיבל תואר מרקיז מבית המלוכה השבדי, מצרות של אחרים. בחודשים האחרונים הוא הרבה להסתודד עם בשאר אלאסד בארמונו, עד לתוצאה של תיווכו. הסונים העריכו שההסכם הזה, שהוצע להם, הוא בלחץ הרוסים ובשתיקת האמריקנים, והזעם היה עצום.
מי שחגג, וכנראה לא הופתע מן הטיוטה, היה בשאר אלאסד, שחש שהמטוטלת נמצאת בצד שלו. כל כך חגג, עד שדרש שוב את הגולן שלנו, כדי להציג בעולם שמבחינתו העניין הפנימי גמור, וחוזרים למשחקים הישנים מול ישראל. ביהירותו הוא העצים את ההתקפות שלו על המורדים לסוגיהם, וכמובן על האזרחים.
מובן שהיתה זו הזיה גמורה, ושום דבר בסוריה לא נגמר.
ח ד ש: עלה הישומון של האתר למשתמשי אנדרואיד, וניתן להוריד אותו ללא חשש בגוגל פליי (לכתוב שם: ג’יפלאנט, Gplanete, או גיא בכור). המשתמשים גם יקבלו הודעה מוקדמת לנייד על מאמרים חדשים בג’יפלאנט. בסלולארי גם ניתן לשתף בקלות את המאמר בווטסאפ, בפייסבוק או במייל. למי שאין אנדרואיד, ניתן לקרוא בסלולארי כמו מקודם.
2 הראשון שפרש מן התמיכה בשיחות היה ארגון ג’יהאדיסטי סוני בשם “אחראר א-שאם” (“חופשיי הלבנט”), שהודיע החודש שהוא חוזר להילחם במשטר בכל העוצמה. המשיך אחריו השבוע ראש צוות “המשא ומתן” מוחמד עלוש, העומד בראש קואליציית הארגונים הגיהאדיסטים “צבא האסלאם”. מג’נבה הוא קרא לתומכיו להכות במשטר אסד “בכל העוצמה”, והשיחות, בפועל, קרסו. לאחראר א-שאם ולצבא האסלאם עשרות אלפי לוחמים ג’יהאדיסטים סונים.
מעולם לא היה קשר ממשי בין נציגי המורדים בג’נבה לבין השטח, שכולל מאות ארגונים גדולים וקטנים. ההנחה היתה שמהשיחות האלה אפשר רק להרוויח: או לסלק את בשאר, או להרוויח זמן התאוששות מן המכות הרוסיות הקשות. אך לאפשרות שאסד יישאר – לזה לא נערכו, ולא יסכימו. טעם לשיחות האלה הסונים כבר אינם מוצאים.
3 ואיפה תוקפים במזרח התיכון? תמיד בבטן הרכה, והג’יהאדיסטים הסונים החלו לתקוף ברקטות, טילים ויבשתית את האיזור הכפרי העוטף את המעוז העלווי האולטימטיבי, לטקיה, שלחוף הים. הם מכנים את המבצע החדש: “התשובה על מעשי העוול” (“רד אלמט’אלם”).
זהו המקלט של העלווים, נקודת הכובד של משפחת אלאסד, לשם הם מתכננים להימלט, אם הדברים יחמירו מבחינתם. זהו גם איתות לרוסים, היושבים איתן בשדה התעופה חמיימים שליד העיר, שאין להם חסינות. ביומיים האחרונים מצליחים המורדים להתקדם באיזור, למרות ההפצצות הרוסיות ואלה של בשאר. המורדים חזקים על הקרקע, וחלשים באוויר, בעוד שהרוסים ובשאר חזקים באוויר, וחלשים על הקרקע. והקרקע בסופו של דבר תמיד מנצחת.
קטע קטן ממאות קרבות: איזור דרום חאלב, הנלחמים בבשאר הם “אחראר א-שאם” יחד עם פלגים ג’יהאדיסטיים אחרים. סוריה הפכה לשטח הפקר אסלאמי, מעבדת הנסיונות של הויזיגותים.
גלגלי הענק הנאנחים: על מותה של המדינה הסורית
האם קראתם את מדד המדדים? סיכום של תשע שנות מדד האיומים הביטחוניים על ישראל – מעל מאה מאמרים חודשיים מאז 2007 וגרף של כולם, מיוחד לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים.
4 הפסקת אש מעולם לא היתה, זו היתה העמדת פנים, וראינו זאת בזמן אמת, אבל עכשיו חזרה תופת הקרבות לכל רחבי המדינה, בחמת זעם כפולה ומכופלת. רומא מנסה לנקום על הבגידה בה, והסונים לא יוותרו לשיעים, וההיפך. מה שהג’יהאדיסטים גילו הוא, שהעוצמה הרוסית פחות מפחידה אותם. לזה יש להוסיף את שני הארגונים האדירים, שרק התעצמו בחודשים האחרונים, “המדינה האסלאמית” וג’בהת אלנוסרה, שלא הפסיקו להילחם לרגע. במערכה על האיזור הכפרי של לטקיה משתתפת גם ג’בהת אלנוסרה, ובעוצמה רבה. בניגוד לתעמולה האמריקנית, מספר המתנדבים לשני הארגונים האלה ממשיך לעלות, ויש להם הישגים, כמו גם כישלונות. לרוע מזלם, הם נלחמים גם זה כנגד זה.
5 מה הצליחו הסונים להשיג בחודש וחצי של “הפסקת האש”? טילי נ.מ. ואחדות, ואלה מרכיבים שמשנים את התמונה. במשך שנים מנסים הג’יהאדיסטים לשים ידם על טילי נ.ט., שיבלמו את העליונות האווירית של בשאר ושל הרוסים, ועכשיו הם הצליחו. יש טילים כאלה באופן מוכח לפחות אצל שלוש קבוצות: דאעש, ג’בהת אלנוסרה ואחראר א-שאם, שלושתן הוכיחו זאת בהפלת מטוסי קרב של בשאר. מאיפה יש להם את הטילים? מטורקיה, מסעודיה או ממדינות סוניות אחרות, שמעבירות להן מימון ונשק למכביר. סעודיה וטורקיה הרי נלחמות באיראן במלחמת המשנה בסוריה.
ואחדות, לא פחות חשוב. עשרות ארגונים סוניים מתמזגים (למשל מביעים נאמנות לדאעש) או משתפים פעולה, ודוגמה מובהקת היא הקרב על לטקיה או המערכה ליד דרעא. אין להם ברירה, עוצמת ההפצצות הרוסיות העיקה עליהם מאוד. בשאר חי מן הפיצול בין הסונים; והתקרבות שלהם, אפילו לג’בהת אלנוסרה, אלה חדשות רעות מבחינתו.
כוחו של כל צד ניזון מחולשת הצדדים האחרים, ולכן כל צד מנסה לתקוע טריז אצל אויביו. ממותם הוא חי (Mors tua, vita mea).
הקטסטרופה בנפילת רומא לא היתה רק אנושית או כלכלית, אלא בעיקר דתית, כהתערערות של האמונה. אם כך קרה לרומא, אז איפה הדת הנוצרית? ומיהי, מבחינה דתית, היד הנעלמה שפתחה את השער לרווחה? רבים חדלו להאמין במה שהאמינו קודם לכן. התפיסה היתה תמיד של Roma aeterna, “רומא הנצחית”, כפי שכינה אותה המשורר הרומי אלביוס טיבולוס, חמש מאות שנים קודם לכן.
הירונימוס (342-420, מתרגם התנ”ך ללטינית מן המקור העברי) טען שחיי ההוללות והחטאים של רומא גרמו לחורבנה. “העיר שכבשה את העולם נכבשה בעצמה”, כתב, לא בלי מעט שמחה לאיד. אך על התושבים הוא טען שנשבר ליבו. “קולי אינו יכול להמשיך, דמעות מפריעות את כתיבתי. רומא כלתה ברעב בטרם הומתה בחרב, ורק שבויים מעטים נמצאו. זעם הרעבים ביקש ומצא מזון נורא, ובני האדם קרעו איש את רעהו לגזרים. אם לא חסה על עוללה, יונק שדיה, ואכלה את אשר ילדה זה מכבר”.
החורבן של רומא נתן לרבים להבין שאויבים מבפנים עלולים להיות מסוכנים יותר מן האויבים שבחוץ. האחרונים אינם מפתיעים, כמו אלה שבפנים.
6 כל “סוריה” קרבות:
חאלב בצפון – שם נלחמים נגד המשטר: דאעש, ג’בהת אלנוסרה וקבוצות מורדים, שיש להם הישגים טריטוריאליים בשכונות אעט’מיה, צלאח א-דין וראמושה בפרברי חאלב, שם מתבצרים חיילי המשטר, אך כל אלה גם נלחמים בינם לבין עצמם. לזה יש להוסיף יחידות של הכורדים, שנלחמות גם בדאעש וגם במורדים סונים. גם לדאעש הישגים טריטוריאליים, כולל הפינג פונג הבלתי נגמר במעבר ח’נאסר, המקשר את המשטר עם כוחותיו בחאלב. פעם בידי דאעש, פעם בידי המשטר וחיזבאללה, וחוזר חלילה. העלות האנושית מבחינת המשטר וחיזבאללה עצומה וכבדה מאוד.
האיזורים הכפריים של חומס, אלחאמה, אידליב – בשאר והרוסים מפציצים מן האוויר, קבוצות הסונים מנסות להתקדם, וגם מצליחות. עשרות אלפי התושבים (אלה שעדיין נשארו, מליונים כבר נמצאים מחוץ לסוריה) ממשיכים להימלט צפונה, וזו מערכת התשה בלתי נגמרת. המשעשע הוא שמזכ”ל האו”ם הפתטי (מסיים בינואר) כבר מעריך את העלות לשיקום סוריה. איך שיקום, אם המלחמה ממשיכה להשתולל? את מורשתו הוא משקם.
תדמור ודיר א-זור – קרבות קשים בין המשטר ונאמניו לבין דאעש, שלא מוותר. ארגון המדינה האסלאמית ויתר בתדמור, אך הוא שולט על העיר מסביבתה הכפרית, למשל העיר סח’נה. בדיר א-זור חשוב לדאעש להשלים את השליטה שלו באיזורים המדבריים העצומים, על נהר הפרת, בואכה השטחים שלו ב”עיראק”. המשטר מפציץ אוכלוסיות אזרחיות שלמות, נשים, ילדים וזקנים, העיקר לדחוק את דאעש, אך ללא הצלחה. מעניין לציין כי אחרי “שחרור” תדמור, שהקנה נקודות זכות בעולם לבשאר, בזזו הלוחמים שלו את העיר, ולא הותירו בה דבר. אלה כבר לא לוחמים סורים, אלא שכירי חרב שהמשטר ואיראן מייבאים מאפגניסטן, פקיסטן, או הקווקז. ואת הרווח שלהם ישיגו הרי הלוחמים הויזיגותים בכל מחיר.
דמשק – קרבות מרים ונואשים משני כיווניה של העיר הנחרבת. באיזור הכפרי המזרחי (ראוטה) של דמשק שולטים הסונים הג’יהאדיסטים, והמטוסים של בשאר לא מפסיקים להפציץ עם פגזים וחביות תופת, למשל בעיר החבוטה-כבר, ג’ובר. יש גם קרבות יבשתיים. תמונה דומה מתרחשת בראוטה המערבית, המובילה אל הגבול שלנו ואל דרום לבנון. קרבות שליטה קשים גם בשכונה הפלסטינית של דמשק, ירמוכ. פעם היו כאן 300 אלף פלסטינים, היום נשארו כ- 6,000. הייתר כבר באירופה או בלבנון. דאעש ממשיך את השתלטותו על השכונה, אותה הוא כובש מג’בהת אלנוסרה. דאעש כבר שלט כאן פעם, ועכשיו הוא מרחיב את אחיזתו, משום שהשכונה נמצאת כמה קילומטרים בודדים מארמונו של בשאר.
חזית הדרום – קרבות מרים באיזורי הכפר של דרעא וסווידא הדרוזית. שני ארגונים ג’יהאדיסטים נשבעו אמונים לדאעש, והם שוהדא אלירמוכ ואלמות’נא, והם הצליחו להשתלט על חלק מן הגבול שלנו, מבלי להתעסק איתנו, בינתיים. זה גרם ללחץ גדול במערכת הביטחון. אלא שארגוני מורדים סונים מתונים יותר הצליחו לכתר אותם, והם נלחמים זה בזה. גם בשאר מפציץ שם, לאחר שאיבד את מרבית השטח, אם כי לצבאו יש עדיין נוכחות. הדרוזים ממשיכים לשתף פעולה עם בשאר, מחשש לדאעש הקרוב אליהם, אך הם לא עושים זאת כי הם מאוהבים בבשאר. בדרעא עיקר הקרבות כרגע הוא בין סונים לסונים.
לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג’יפלאנט בפייסבוק? יש בו פרשנויות מהירות של ד”ר גיא בכור, שלא תמיד מופיעות באתר:
7 האמריקנים הם כבר היסטוריה (שנואה בידי רבים) במזרח התיכון. תחת הנהגתם הכושלת של אובמה וקרי, ארה”ב איבדה לא רק את מאחזיה ואת בעלי בריתה, אלא גם את אמינותה. את הוואקום הזה ניצל פוטין, שנכנס בעוצמה, אך גם הוא גורם כושל, על סף פשיטת רגל. מלחמת העולם בין הסונים לשיעים הביאה לקריסת הניסיון להחזיק את מחירי הנפט, ולצניחה מחודשת בהכנסות. הם שונאים אלה את אלה, ומחריבים אלה את אלה.
בכל שנותיו החזיק הממשל האמריקני הזה באובססיה שלו שאנחנו הבעיה, תוך שהזניח את ייתר הנושאים, ועכשיו זה כבר מאוחר מידי. לאובמה, שנשארו לו כ- 250 ימים עד שיעזוב את הבית הלבן, אין רצון, אין יכולת ואין עניין. כה כושל הנשיא הזה, עד שהחריב את המזרח התיכון כולו, ועדיין הוא וממשלו מחזיקים באובססיה המוטרפת שאנחנו הבעיה. על פי תפיסת הממשל הזה אנחנו היינו אמורים לקרוס, והמזרח התיכון לשגשג. עד היום הם לא מבינים איך ההיפך קרה, וכועסים עלינו. סליחה באמת שלא הפכנו לסוריה, לעיראק או ללוב.
ומה עשה אובמה, לאחר שסוריה שבה וטבעה במלחמת האזרחים? הוא התקשר שלשום בטלפון לפוטין, וביקש ממנו לשמור ביחד על “הפסקת האש”.
הויזיגותים החדשים: לג’בהת אלנוסרה יש הימנון, כאן ברקע, בעל אופי היפנוטי, כמו ייתר השירים הג’יהאדיסטיים. ארגון זה רק הולך ומתחזק, כמדינה בפני עצמו. המסר הוא חורבן, מוות והקמת ח’ליפות, על חורבות הקיים.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן
8 שנה וחצי מאז האמריקנים החלו להפציץ את דאעש, והארגון ממשיך להילחם. הוא איבד חלק מן השטחים שלו בעיראק, שם מרכזים האמריקנים מאמץ, ושולחים עוד ועוד חיילים (אז בשביל מה יצאו?), אך לא בסוריה. מערכת התעמולה האמריקנית לא מפסיקה לספר כמה הארגון גמור, מחוסל ומרושש, אך הפלא ופלא, הוא ממשיך להכות ולהתיש את הממשל השיעי של בגדאד ואת הממשל העלווי בדמשק. דאעש בונה על כך שבקרוב עלולה להתרחש מהפיכה פרו-איראנית בבגדאד, בראשות המיליטנט השיעי מוקתדא סאדר, הנתמך בידי טהראן, להפלת ראש הממשלה השיעי הפרו-אמריקני חיידר אלעבאדי. במקרה כזה תקרוס המדיניות האמריקנית בעיראק.
בונוס לגולשי ג’יפלאנט בסלולארי: עלה מאמר קצר חדש ופתוח לכל של ד”ר גיא בכור, והוא ניתן לקריאה רק מהסלולרי של ג’יפלאנט (יש הפנייה נעה). לבעלי מכשיר אנדרואיד – ניתן להוריד את ישומון האתר ב”גוגל פליי”; ולבעלי מכשיר אייפון – נכנסים דרך הסלולרי. שם המאמר: “סוף רע, מהתחלה רעה” (Mali principii malus finis).
9 כל מי שמכניס אצבע למטחנת הבשר הסורית, מאבד את היד. האיראנים נאלצים לשלוח מאות חיילים להילחם לטובת בשאר, שמתקשה על הקרקע, ויש להם כבר עשרות הרוגים, חלקם בכירים. יש סרטונים שמפיצים דאעש, ג’בהת אלנוסרה והמורדים, המראים, לצד גופות הלוחמים האיראנים, את תעודות הזיהוי שלהם, את הסמלים והנשק.
כך קרה גם לחיזבאללה, שמספר הרוגיו עומד על כאלפיים, וכמספר הזה מנוטרלים פצועים. אלה מספרים שמאיימים בחיסולו של הארגון. השיעים משלימים זאת עם שכירי חרב מאיפה שניתן. אך גם פוטין מתחיל לשלם מחירים צבאיים וכלכליים, וכך גם ארדואן, שעדיין נזהר שלא להכניס כוחות לסוריה, והוא מפציץ מרחוק או מלמעלה.
דרך טובה לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להוריד את אפליקציית האתר לאנדרואיד, או להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים בשני המקרים – קוראים ראשונים.
10 כעיקרון, המדיניות שלנו בשנה השישית למרחץ הדמים היא לא להתערב. כל התערבות, ואפילו מילולית, מכניסה אותנו למטחנה, כאשר כל צד טוען שאנחנו עוזרים לאויבים שלו. הגולן הוא חלק של מדינת ישראל על פי החוק הישראלי, וזה הקובע מבחינתנו, והוא גם יישאר כזה. אתם כבר יודעים שהגולן על פי הדין הבינלאומי צריך להיות בידי ישראל. והעולם? הולך ושוקע בטירוף משלו, אנחנו לא מעניינים ולא נעניין אותו. את הריבונות יש לבנות במעשים, לא בדיבורים, למשל הכפלת אוכלוסיית העיר קצרין, ובניית מקורות הכנסה בעיר, בעוד השחיטה ממזרח נמשכת ומתגברת.
הלקח הסורי של רומא הוא מאוד ברור: מי שהאמין – נבגד, ומי שנבגד – חדל להאמין. “רומא הנצחית”? הדבר היחיד הנראה כרגע הוא, אבוי, נצחיות המלחמה.
עוד מאמרים ברצף על סוריה, בציר הזמן לאחור
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן
