מאת ד”ר גיא בכור
אובידיוס: על החוף, שיחקה שם תמיד אירופה, בת מלך צור, עם רעותיה ובנות לוויתה. יופיטר, נטש את תפארת השבט, הוא, האדון האוחז את קלשון הברק בידיהו, פתע לשור התחפש, פר יפה תואר בעשב רועה וגועה עלי דשא.
עור לו כשלג לבן, עין שקטה לו, ארשת שלום נסוכה על פניהו. אין בהן איבה לאדם. התפלאה על יופיו בת אגנור (אירופה היא בתו של המלך אגנור), אך בכל זאת פחדה בראשית ללטפו בידיה.
אז מגישה היא עלים אל ליבנת שיפתותיהו. שש האוהב ויצפה לעדנת תאווה תשמחנו, דום ילקק את כפיה, ובכתם החול ישתעשע.
פג פחדה הראשון, את חזו הוא מפקיד בידיה הענוגות, או קרניו היפות הוא מושיט לה למען זר תענוד לראשו, תתאושש מפחדה בת המלך, גם תעלה על גבו (לא תדע עוד על מי היא רוכבת)..
אט מתרחק האל מן החוף היבש, ובמים שם הוא עקב מזויף, בראשית בגלים הוא נוגע, אז הוא מרחיק ושוחה עם טרפו, והנה בלב ים הוא..
היא מפחדת, תסב את עינה אל החוף עזבתו, קרן תאחז ימינה, ושמאלה תישען על גבהו. חיש היא נישאת למרחק, שמלתה מתבדרת לרוח..
(אובידיוס, מטמורפוזיס, כרך ראשון, ספר שני, 106-107, עברית: מוסד ביאליק, תרגום שלמה דיקמן)
המיתוס על חטיפת הצעירה אירופה בידי יופיטר, המחופש לשור לבן, וכך הוא מפתה אותה לעלות על גבו, הועבר אל העולם בידי המשורר הרומי אובידיוס (43 לפני הספירה – 17 לספירה), וסיפור הפיתוי הזה הצית את דמיונם של אמנים רבים לאורך ההיסטוריה. אחד החשובים שבהם הוא הצייר האיטלקי בן תקופת הרנסאנס טיציאן (1477-1576), שצייר את ציור הענק (178X205 ס”מ) “האונס של אירופה”, שחלק ממנו ניתן לראות כאן: את פניה המופתעות של אירופה, ברגע בו היא מבינה שנפלה בפח ובשבי. זוכרים את הטורבן, שהיה סביב ראשו של האירופי במאמר קודם? עכשיו הוא מתפזר לכל רוח, בחסות מעשה אינוס אכזרי, והרי הזמן מתקדם.
מעניין שטיציאן צייר שבע יצירות ענק על פי המטמורפוזיס של אובידיוס, כולם על רגע של הונאה ובגידה, למשל ונוס שמלכדה את אדוניס, או העוזרת של דיאנה, קליסטו, שמאחורי גבה הרתה ליופיטר, שוב יופיטר. אלה הן השניות, שבהן מבינים שהפיתוי הוא מלכודת (והרי מקור המילה “פיתוי” באנגלית, Seduction היא המילה הלטינית “להוליך שולל” (Seducere) ).
פיתוי קטלני.
אירופה נחטפת 1: בליל האירופי האפל של 1 לינואר 2016 מעל 600 מקרים של מעשים מגונים ואונס נרשמו בגרמניה בלבד, כאילו היבשת מצויה שוב בחשכת ימי הביניים. המקרים התגלו בעיר קלן, אך מעשים אכזריים וכפייתיים כאלה בוצעו באותו לילה גם בברלין, ובנוסף גם בפינלנד, אוסטריה, שבדיה (סטוקהולם, קלמר), שוויץ, וכל יום מביא עימו גילויים חדשים. המעשים נעשו בידי צעירים מוסלמים ללא שום הפרעה. קבוצה של צעירים כאלה מקיפה צעירה בלונדינית מקומית, הם נצמדים אליה וכולם שולחים ידיים בו זמנית, לכל חלקי גופה. זה נעשה כמעט באופן שיטתי, ואלה בנות המזל שלא נאנסו.
בחסות פיתויי חגיגות סילבסטר, זיקוקים ושמחה, דברים אפלים מאוד התרחשו. בתחנה הרכבת המרכזית של הלסינקי, כאלף מבקשי מקלט צעירים מעיראק התגודדו, וביצעו בדיוק באותו הזמן את אותם מעשים כמו בקלן. כך גם בציריך ובערים בשבדיה
אירופה נחטפת 2: המשטרה המקומית פעלה בכל אירופה בדיוק באותה צורה: לא התערבה ולא הפריעה לפשעים הסיטונאיים. למרות שצעירות שנאנסו או הושפלו בפומבי הגיעו בתחינה אל השוטרים, אלה לא עשו הרבה, אולי הסתובבו עם הניידות במרכזי הערים. לא מעצרים, לא קבלת תלונות, לא מניעה ולא ענישה. במשך כשבוע המשטרה הגרמנית דממה, ועיתונים גרמניים ציטטו שוטרים שהודו שהם פעלו תחת פקודות “לא לדווח על פשעים שבהם מעורבים פליטים”.
התקינות הפוליטית בגרמניה מציגה את סיפור הפליטות הזה, משני קצותיו, כעניין נאצל, ולכן לא יכול להיות שהוא כרוך במעשים אפלים. ומהסיבה הזו – מתעלמים.
כאשר משטרת קלן החציפה פנים אל מול ציוויי הפוליטיקלי קורקט, והודיעה שמדובר בצעירים “ממוצא צפון אפריקאי או מזרח תיכוני” מיהרו פוליטיקאים ופקידים גרמנים לציין שזה לא קשור לפליטים ולהגירה החדשה. אך אחרי שבוע התברר שבין העצורים יש גם מבקשי מקלט.
המשטרה המקומית ידעה כבר באותו ערב שמדובר גם במבקשי מקלט שזה עתה הגיעו, שכן הם הראו לשוטרים את התעודות שסיפקה להם גרמניה. אחד מהם תועד אומר: “אני סורי. אתם צריכים להתנהג אלי יפה, גברת מרקל הזמינה אותי”.
זו הסיבה מדוע היהודים בצרפת איבדו אמון במשטרה המקומית: כאשר מדובר בתוקפנות של מוסלמים, המשטרה מטייחת ומתעלמת. זה צריך להיות פיגוע עצום, כדי שבכלל יתייחסו.
מפחיד לגור במקום המושתת על שקר והונאה. מה שנשאר זה רק לברוח משם, למי שיש לאן.
ליל האימה של סילבסטר, ערי גרמניה, הסרטונים המוסתרים: צעירים עם אקדחים וחומרי נפץ. לקח שבוע עד שסרטונים כאלה בכלל עלו לרשת, וגם זה נדיר. המשטרה מפגינה סובלנות מלאה, לנוכח סוריה שבהתהוות.
מאקס ומוריץ נעלמו: על האסון הדמוגרפי של גרמניה
אירופה נחטפת 3: ה”תקשורת” הגרמנית והאירופית הסתירה במקצועיות רבה את האירועים. כיום מתבררת האמת: הדיווחים הגיעו אל מערכות כלי התקשורת בגרמניה, אך הפוליטיקלי קורקט קובע שאין תקיפות של מוסלמים ובוודאי לא של פליטים – ולכן בחרו במודע שלא לדווח על כל העניין. הוא לא היה. ידוע על ישיבות במערכות עיתונים, שם עלתה השאלה, וכולם כאיש אחד, כמו עדר, החליטו לשכוח מדיווח.
התקשורת הממסדית במערב היא לא עוד תקשורת בין הצרכן למציאות, היא תקשורת בין הצרכן להזיית הפוליטיקלי קורקט, ולכן אי אפשר עוד להאמין למילה הכתובה שם. זו כיום תקשורת שאומנותה להסתיר, לא לגלות, וכתבנו על כך מאמר שלם.
למשל, רשות השידור הגרמנית ZDF לא הזכירה ולו במילה, את מה שקרה בקלן או במקום אחר במשך ארבעה ימים שלמים. והמערכת ידעה היטב מה קרה. הם בחרו להסתיר, כלומר לשקר.
מרוב העיתונים בסקנדינביה אין מה לצפות, אלה ביטאוני כת הפוליטיקלי קורקט, בדיוק כמו שהם מתייחסים אלינו. אנחנו מבחינתם מדינה שאינה פוליטיקלי קורקט, ולכן מותר להעליל עלינו, לשקר ולצטט בחדווה את העמותות השתולות כאן ואת העיתון ששמו מתחיל בה’, שבאנגלית מהותו המרכזית היא להעליל על ישראל. ולכן “הפלסטינים” הם תמיד טובים, בעוד שלישראל שמור תפקיד הרע. המתח הזה בלט ב”צוק איתן”, כאשר הם ראו את הפלסטינים משגרים לעבר ישראל, אך הדיווחים היו כמעט תמיד ארסיים לישראל. יש טוב ויש רע בכת הזו, מה מותר לפרסם ומה אסור, על מה מותר לחשוב, ועל מה אסור.
לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולסט
אירופה נחטפת 4: השלטונות מפנימים את הקודים המוסריים החדשים לגבי נשים. ראש עיריית קלן, הנרייט רקר הדהימה לאחר התקיפה את גרמניה, כאשר פרסמה “קוד התנהגות לנשים”, כדי שלא ייפגעו בתקיפות מיניות בעתיד. ומה קובע הקוד שלה? על נשים ללכת ברחובות בתוך קבוצה של מכרים שאפשר לסמוך עליהם; כאשר יש תקיפה לבקש עזרה מאחרים; ולדווח למשטרה; והעיקר: “להימצא במרחק של זרוע מזרים”. במילים אחרות, נשים בגרמניה חוזרות עכשיו כמאתים שנים אחורנית, ועליהן להיות מלוות בגברים, כאשר הן צועדות ברחוב. ראש העיר הזו שייכת לכת מברכי הפליטים, ויש לה היסטוריה בעניין. לפני שנבחרה לאחרונה, שימשה מאז 2010 ראש משרד האינטגרציה של פליטים בקלן, ובאוקטובר התמודדה לראשות העיר, וגם זכתה. אלא שבמהלך מערכת הבחירות, היא נדקרה בצווארה בחודש אוקטובר בידי פעיל, שכך ביקש למחות על הדלת הפתוחה לרווחה לפליטים מוסלמים.
אם היה מדובר בישראל, חלילה, כבר היו חברי הכת, מבפנים ומבחוץ, מזעיקים את העולם כולו בביקורת עלינו, אך גרמניה לא נזעקה מן המעשה, שכבר אינו כל כך ייחודי שם.
לא רק זאת, מפקד משטרת וינה, גרהרד פורסטי הבהיר לאחר ליל הבלהות: “נשים בכלל לא צריכות ללכת לבד ברחובות וינה”. כלומר, הנשים הן הבעיה, לא המהגרים המציפים את הרחובות. הקורבן אשם בחטיפתו ובאינוסו. פינלנד ושבדיה קראו אף הן לנשים להיזהר ברחובות, מחשש להתנפלות מינית עליהן. זו בעצם הבעיה שלהן.
אירופה נחטפת 5: מליוני מהגרים מוסלמים מציפים את אירופה ובמיוחד את גרמניה, עד לאחרונה בקצב של 10,000 איש ביום, וכרגע כחצי מכך, בשל גובה הגלים בים של יופיטר. תארו לעצמכם מה יילך שם בעוד כמה חדשים. הם באים מכל רחבי עולם האסלאם, לכאורה פליטי מלחמה אומללים, שכולם כבר באים ממדינות שלישיות, שבהן אין מלחמה.
זרם המסתננים המוסלמים לא נעצר ולו לשנייה. גרמניה פרסמה שהיא “קלטה” (כלומר נכנסו ולא ייצאו עוד לעולם) 1.1 מליון מהגרים מוסלמים בשנת 2015, אם כי דו”ח ממשלתי שהודלף, קבע שהמספר הנכון הוא 1.5 מליון, וגם בנתונים האלה משקרים. בשנה החדשה שלפנינו המספר יכול להיות כפול, משום שכבר עכשיו, בחורף, גרמניה קולטת כ- 4,000-5,000 מהגרים ביום, ובקיץ המספרים יכולים להיות גבוהים פי שלושה. כלומר מאז ליל הבלהות כבר נכנסו לגרמניה כ- 50,000 איש. אין אפשרות לעצור את הזרם הזה, משום שאם ינסו לסכור אותו, ערי גרמניה עלולות לעלות באש המהגרים שכבר הגיעו, בסוג של “ימי זעם”.
הסכם שנגן לגבולות פתוחים של מפלצת “האיחוד האירופי” הופך להיסטוריה, כאשר שבדיה מפעילה בקרת גבול עם דנמרק, דנמרק מפקחת על הגבול שלה עם גרמניה, אוסטריה מתגברת את הגבולות, איטליה שוקלת להציב ביקורת גבול עם סלובניה, הונגריה עוזרת למקדוניה להקים גדר, ועוד ועוד. מתק השפתיים של הנאורות הולך ונמס.
דנמרק הנאורה בכלל מתכוונת להחרים רכוש של פליטים, כדי לממן את שהייתם. ומה יחרימו להם? טלפונים ניידים? גרביים? יושב בארץ שגריר של “האיחוד האירופי” שרק רוכב עלינו כל הזמן. הוא דני. מעכשיו צריך לשאול אותו מה מתרחש אצלו במדינה.
המציאות מתרסקת על הצביעות, או ההיפך.
נשף המסכות (Masquerade) והצביעות של אליטות “האיחוד האירופי“, זהו ואלס של חיזור גורלי. אירופה חושקת במסתננים, והם חושקים בה; היא משקרת להם, והם לה; היא מפתה אותם, והם אותה; היא חודרת לנשמתם, והם לנשמתה; אך היא מצילה אותם, והם דווקא מחריבים אותה.
ואלס הגהינום האירופי: שקרים, צביעות, עמותות שקר במימון מלא, סימון מוצרים הזוי, לילות אימה בראש השנה האזרחית, עד לקריסה הצפויה.
הבגידה השמינית של טיציאן.
אירופה נחטפת 6: הקנצלרית אנגלה מרקל לא מוכנה לשמוע גם עכשיו על הגבלת ההגירה לגרמניה. בנוקשות טהרנית היא מתעקשת להטביע את ארצה בצרות, מהן לא תשתחרר לעולם. נכון, בעקבות ליל האימה היא הצהירה ש”תחושת חוסר האונים המוחלט של נשים היא בלתי נסבלת, גם לי אישית”, ובכך רק העצימה את הפחד, אך בפועל לא עשתה כמעט דבר. היא הודיעה שפליטים שיבצעו תקיפות מיניות יוחזרו לארצותיהם, אך איך אפשר להחזיר לסוריה, לעיראק, ללוב, לתימן ולאפגניסטן? יש לאלה חסינות מוחלטת מצד הכת, ולכן מותר להם, בעצם, הכל.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
אירופה נחטפת 7: למה אותם מוסלמים מבצעים זאת? האם זה נכון שהם בודדים, דחויים, ולכן מבצעים את מעשי האימה האלה? כמובן שלא, זו תעמולה של הכת, שתמיד תאשים את עצמה.
המוסלמים הזורמים לאירופה מגיעים עם תחושת יהירות ואדנות. הם, בעצם, אדוני הארץ. בעיניהם אירופה היא חטא אחד גדול, ולכן הכל מותר בתהליך הדהומניזציה כלפי “הכופרים”. הכוונה שלהם היא לכונן את המערכת הדתית-תרבותית הנבדלת שלהם, ובסופו של דבר לכונן אותה בכל אירופה. תחושת אדנות כזו אפשר לראות גם בחוגי משכילים ערביים בישראל. אירופה וישראל חולפות, לפי תפיסתם, הם העתיד, וככל שייכנסו עוד ועוד מליונים לאירופה, כך התחושה הזו רק תתממש.
בדיוק כמו הפרהסיה בעולם הערבי: אין פה מקום לנשים. לאחר “האביב הערבי” הנשים נודו מן המרחב הציבורי, וכך יש המצפים שיקרה גם באירופה. השיטה היא הטרדות, עד שהנשים מסתתרות בבתים. זה אות מבשר רעות, משום שאחרי היהודים והנשים, יתחילו לטפל שם בחברה בכלל.
זה גם קשור למועדים נוצריים: כפי שאין נכונות לקבל את הנצרות במזרח התיכון, כך אין נכונות מצד המגיעים לקבל את הנצרות באירופה. באוקטובר-פסט האחרון בגרמניה, שם שותים בירה באופן המוני, היו לא מעט תקריות של הטרדות ואלימות, כשכמעט אף אחת מהן לא הגיעה, כמובן, לתקשורת. רק עכשיו יש נזכרים במה שקרה. ולכן, סילבסטר הוא ציון דתי, שאין נכונות לקבלו.
לאט לאט נודדים חוקי המזרח התיכון לאירופה, שהופכת לשלוחה המערבית שלו. משולטת לנשלטת; מאונסת לנאנסת.
פה המשטרה הגרמנית דווקא באה מאורגנת היטב, ועם מעט סובלנות: תגובות הנגד של פגידה האנטי-הגירה ואנטי מוסלמית, באותו מקום בקלן, תשעה ימים אחר כך. החברה הגרמנית נקרעת מבפנים, אלה מפחידים ואלה מפחידים.
אירופה נחטפת 8: כתבנו מאמר שלם על כת הפוליטיקלי קורקט, שהולכת ונפוצה גם בארצות הברית, על מה מותר להגיד, ומה אסור. זו כת, שנועדה לתקן את המציאות, ואם אי אפשר לתקנה, אז להתעלם ממנה, כאילו לא היתה. אך המציאות כבר מתנפצת על דלתות הכת הזו. היא התנפצה במזרח התיכון כולו, שהיה אמור ללבלב ב”אביב ערבי”, כפי שאותה כת כינתה את המהומות והמהפכות. ועכשיו, גם אצלה בבית.
למה הכת הזו מצליחה אצל רבים? משום שהיא פועל בשיטת הסוגסטיה, כפי שהגה בזמנו זיגמונד פרויד: במקרה של סוגסטיה מעוררים במוחו של אדם אחר רעיון שמתקבל על ידו כאילו הוא נולד באופן עצמאי במוחו של אותו אדם. הכת מבטיחה אושר עילאי, תוך שהיא יודעת שאין לה שום אפשרות לממש את זה, ובשם הכמיהה לאושר, הכל מותר.
אך מי שמנסה לחסל את המציאות, המציאות בסופו של דבר תחסל אותו, וזה כבר קורה, קודם כל אצל החלשים.
אירופה נחטפת 9: בין גאולה לחורבן – זה מה שהם ניסו לעשות לנו כל כך הרבה שנים, עד שהמציאות דפקה על דלתם: להציג את ישראל כבעיה, ואת המרחבים הערביים כפיתרון. אנחנו-לכאורה החולי העולמי, שריפויו יביא גאולה לא רק למזרח התיכון כולו, אלא גם לאירופים. בריפוי הבעיה שלנו, הפוליטיקלי קורקט יתמזג סוף סוף עם המציאות, וזו הגאולה. אך במקום איחוד חל עכשיו פירוד גמור, משום שאנחנו המציאות, ואותם אירופים הם ההזיה. ומי שמתעלם מן המציאות, סופו שהיא תתעלם ממנו, ובמקום גאולה אחריתו חורבן.
“תהליך אוסלו”? הוא חוזר עכשיו הביתה, למקור.
אפקט פרח הצבעוני, המהדורה האירופית: מוות מתכחש לעצמו
אירופה נחטפת 10: עכשיו אנחנו מבינים: אותם מליוני מסתננים רק מחלצים מהאליטות השולטות באירופה את דמותן האמיתית: הם ראי מול פרצופן הדשן של אליטות אלה: הצביעות, השקרים, ההונאה והאלימות. הכל לא נגמר, הוא רק מתחיל: השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני, האלימות, והחורבן הצפוי. לסמן אתכם? הם מסמנים את עצמם. אז מי חטף את אירופה? שום יופיטר חיצוני לא היה בסיפור הזה;
אירופה פיתתה, חטפה ואנסה את עצמה.
לקרוא ברצף את מאמרי האתר על אירופה, מאז שנת 2006
