מאת ד”ר גיא בכור
אַרס אל המלחמה רותם את מרכבת החרבות שלו, האדס אל השאול צוחק את צחוקו החלול והמרוצה, ויצורי הגיהינום המכוערים, עולים אחד אחד מן המאפליה: השנאה הזוחלת על הקרקע, והנקמה המתגוללת בסחי, ומלחמת האחים השנואה, התופת המעכלת, והאש השחורה, הזוללת כל. כל יום הם מתרבים, וסביבם צוחקים הצבועים השחורים, וקולם בא מן המדבר. על הטיפשים הם צוחקים, על התמימים ועל המתים. והמתים עוד יהיו רבים שם מאוד.
האם זה שיגעון? לא, זוהי ספארטה!
115,000 חיילים אמריקנים עזבו עכשיו את עיראק, ונשארו 52,000. בחודש ספטמבר יישארו 50,000, והעיראקים כבר בפאניקה. הם כבר רואים יום יום את ארס אל המלחמה ואת האדס אל השאול, מחכים להם. לילה לילה מסתננים אל המדינה כנופיות השיעים מאיראן, וכנופיות הסונים מסוריה ומכל עבר, לקראת המלחמה הגדולה ביותר שעוד תהיה בעולם האסלאם, ואשר היא מתקרבת ובאה: המלחמה הגדולה שתפרוץ בין הסונים לשיעים, על אדמת מי שהיתה החשובה בין מדינות ערב, ואשר תארח את קרב הארמגדון של המוסלמים. זו תהיה מלחמת שנאה נוראה בין מוסלמים למוסלמים, לא בין מוסלמים לנוצרים כמו בלבנון.
לאחר שהנשיא האמריקני קל הדעת אובמה פער ואקום כה גדול בעיראק, מתחילים להישאב פנימה הכוחות השליליים והאפלים, כמובן בניצוחה של איראן, המנצחת הגדולה בעיראק, אך גם סוריה, טורקיה, סעודיה, אלקאעדה, ומי לא, בוחשות שם. רק בימים האחרונים חזר לבגדאד “זרקאווי השיעי”, אסמאעיל אבו דרע, רב מרצחים, שהיה אחראי לגלי האלימות העדתית בשנים 2006-7, ולמות עשרות אלפים. עד עכשיו קיבל מקלט מדיני באיראן. גם אלקאעדה הסונית אוספת את לוחמיה, ומשגרת אותם לעיראק. לילה לילה המתח גובר, והמיליציות מתחמשות ומתארגנות.
אם יש מדינה אכזרית במזרח התיכון, בעלת מסורת ארוכה של אלימות וברוטאליות זוהי עיראק. מאז נטבחו שם בשנות השלושים הנוצרים-נסטוריאנים, ומאז שגורשו משם היהודים בראשית שנות החמישים, ועד לרצח העם שבוצע בשיעים ובכורדים. למדינה האומללה אין ברירה אלא להיות אכזרית, שכן מיעוט סוני קטן שלט ברוב שיעי גדול, והדרך לשלוט היתה חייבת להיות אלימה, זו היתה תורתו של סדאם חוסין. עיראק היתה המקום ביחיד במזרח התיכון שעלתה בו ממשלה פרו-נאצית, בראשות רשיד עלי אלכילאני, עיראק היא שבנתה את התפיסה הפשיסטית הערבית (בידי סאטע אלחוצרי, וסאמי שאוכת), שערפאת הביא איתו לשטחים באוסלו, ועיראק היתה זו שיצרה בשנות השלושים והארבעים תורת גזע משל עצמה. דורות של אידיאולוגיה אלימה, שעכשיו סוף סוף יזכו לממש את עצמם.
שיגעון? הו, לא. “זו-ה-י ספארטה” של המזרח התיכון. מתוך הסרט “300”, העוסק בממלכת האכזריות של ספארטה (2:10), והמוזיקה היא מן הסרט “רקוויאם לחלום”.
החורבן יתקרב אל המדינה הזו עכשיו, כאשר אין עוד חיילים אמריקנים לוחמים שייצבו את המצב, וימנעו את הקריסה. הצבא שהקימו האמריקנים הוא אוסף פוליטי של מיליציות, שנקנו באמצעות גיוסם לצבא, שיעים, כורדים וגם סונים, שכאשר תתגבר האלימות יתפרק מהר למרכיביו. ותיבת הפנדורה הזו כבר נפתחה. קשה להאמין עד כמה כבר גדולה האלימות במדינה, השנאה העדתית היוקדת, שריפת המסגדים, מעשי השחיטה, ומה לא. מעשי הזוועה קשים לצפייה. רק בשבוע שעבר התרחש עוד פיגוע התאבדות בבגדאד, של מגוייסים שיעים צעירים, ובו נטבחו 61 צעירים, ומאות נפצעו. הזוועה היא כה גדולה, עד שהחלטתי שאני לא אכניס ל-Gplanet את סרטי הוידאו הקשים האלה. מי שיכול לעמוד בזה, יוכל לראות את הזוועה כאן, ועל אחריותו. לפנינו פיגוע ההתאבדות מהשבוע שעבר, כבר לאחר יציאת אובמה, כאשר עשרות הטבוחים מוטלים בשקט מקפיא דם. האם מישהו מתעניין בזה בכלל בעולם?
מה יתרחש עכשיו במדינה, שתסחוף כדרכה את המזרח התיכון? לפנינו עשרה טרוריסטים מתאבדים מתוצרת עיראק.
1. מלחמת האזרחים והעדות תאיים על הגבולות הלאומיים המוכרים כיום. היא תתרחש בעיראק, אך תשאף לפורר את הגבולות סביב. אחמדינג’אד צוהל, ובצדק, על בריחת אובמה מעיראק, אך הטבח בסונים של עיראק ימשוך את הערבים הסונים של איראן, הקרובים לגבול העיראקי, באיזור חוזיסטאן ומוחאמרה. הם ידרשו להתפצל מאיראן, דבר שיכול להוביל להתפוררות עדתית של איראן כולה כאפקט דומינו. כך יקרה גם לכורדים של צפון עיראק, שיסחפו את טורקיה למחול של דמים. האמריקנים הם המעבירים כיום מודיעין לצבא הטורקי על הכורדים (והמטוסים שלנו ללא טייס) אך באין אמריקנים הטרור הכורדי יזנק עכשיו. כך צפוי לקרות גם בסוריה, אשר גלי הפליטים מעיראק יציפו אותה שוב, רובם סונים שואפי נקם. גם לסוריה יש בעייה כורדית משל עצמה, שלא לדבר על המתח בין הסונים לעלווים השליטים.
2. המשמעות היא שאיראן, טורקיה וסוריה עלולות לשלם מחירים טריטוריאליים, והן כבר מבינות את זה. מצד אחד איראן חוגגת את מותה של יריבתה עיראק, לאחר שהאמריקנים שנואי נפשם נמלטו ממנה, אך הם גם יודעים שהאש עלולה להגיע גם אליהם. מלחמה עדתית בעיראק משמעה מלחמה עדתית גם באיראן ובטורקיה. הם שמחים על חורבן עיראק, אך כולם מבינים שזה עלול להיות גם חורבנם.
3. הכורדים, שחלקם קרובים לישראל, ממתינים לראות מה יקרה עכשיו. הם עדיין לא דורשים להתפצל מעיראק, אך הם קרובים לכך. בכך תקום באופן היסטורי מדינה כורדית, לחרדת איראן וטורקיה, המשתפות כיום פעולה בדיכוי הכורדים. מדינה כורדית כזו תשאף לגדול. אם לפלסטינים מגיעה מדינה, למה לא לכורדים?
4. איראן קרובה היום לטורקיה ולסוריה, אך בחודשים הבאים, בעקבות גלי האלימות בעיראק, ההבדלים יתחילו לגבור. איראן עוזרת לשיעים של עיראק, וסוריה לסונים של המדינה. איך יסתדרו בעתיד ביחד? קשה. היום הם זורמים לעיראק, מחר עיראק תזרום אליהם.
5. אין אפשרות לחלק את עיראק, שכן השיעים יושבים בהמוניהם בתוך בגדאד הבירה, הם רוב בה, והמרכז שלהם, רובע צאדר שבצפון הבירה (לשעבר רובע סדאם) הוא מדינה שיעית בתוך הריכוזים הסוניים. האמריקנים הקימו שם גדרות הפרדה כפי שאנחנו הקמנו. משם מפציצים בטילים אחת לכמה ימים את “האיזור הירוק” בבירה, שבו יושבות הממשלה העיראקית והשגרירויות החשובות. זו תופעה מתחדשת, שכן מרבית האמריקנים הלוחמים כבר התפנו, ואין מי שיגן.
6. תוהו ובוהו עדתי בעיראק יקרין מייד על סעודיה ועל מדינות הנפט, החשובות לארצות הברית ולעולם, והסעודים יודעים את זה. אין להם עניין לערער את היציבות, ולכן הם ינסו לגבש הסדרים שקטים עם איראן וטורקיה, לייצוב המצב. זה יהיה קשה מאוד, שכן המתח יקרין על כולם. הסעודים האומללים, רועדים מפחד משכנתם איראן, ועכשיו גם מן האנרכיה שעוד תגיע משכנתם עיראק. אכן, שכונת יוקרה.
7. כבר עכשיו, לקראת סוף אוגוסט, מי שמחליט מה קורה בעיראק אינו עוד הממשלה העיראקית (היוצאת, שבקושי מתפקדת). מחליטות איראן, טורקיה, סוריה וסעודיה. כן, ואלקאעדה. עיראק נמכרה על ידי אובמה, ועוד לגרועים שבאוייבי ארצות הברית. קשה לחשוב על פיאסקו כה נורא כמו זה של עכשיו. רק בריחת ארצות הברית מטהראן של 1979 יכולה להיות דומה, הקו המחבר בין הנשיאים הדמוקרטים ג’ימי קרטר לברק אובמה. שניהם פעלו בקוצר ראות, בפזיזות ואכזריות כלפי האינטרסים של ארצם שלהם.
8. מרבית חיילי הצבא העיראקי כיום הם שיעים, וזו הסיבה שהטרור הסוני מתמקד בו. מעבר לשנאת השיעים הנוראה, הסונים מעוניינים לפורר אותו, ולהחיש את מלחמת האזרחים. לסונים אין הרבה מה להפסיד. בעבר זה היה הצבא של הסונים, “צבא הערבים” ותפארת המשטר, וכיום קואליציה רופפת של אינטרסים עדתיים, שהאמריקנים תפרו בתפרי חאקי גסים. הצבא החדש הזה יתקשה לשמור על המתכונת הקיימת שלו.
◄כדי לעזור ל-Gplanet, לחצו בבקשה על המילה “אהבתי”, והצטרפו אל דף קוראי Gplanet בפייסבוק. תמצאו בו חומרים נוספים שלי. אם כבר הצטרפתם יהיה כתוב בריבוע למטה: “את/ה אוהב/ת את זה”. במקרה כזה אין צורך ללחוץ על דבר. תודה.
9. תופעת המתאבדים הרוצחים נולדה נגד חיילי צה”ל בלבנון, בידי חיזבאללה של שנות השמונים, והועתקה על ידי חמאס ופתח לשטחים הפלסטיניים בשנות התשעים, ובראשית שנות האלפיים. אלא שבעיראק מוסלמים הורגים מוסלמים בפיגועי ההתאבדות האלה, שמעולם לא היו כה אכזריים כלפי ישראל, כפי שהם מתרחשים עכשיו בצורה זוועתית בעיראק. מה שמתחיל נגד ישראל תמיד יתפשט בסופו של דבר בחברה המוסלמית עצמה, ומצהלות השמחה על מות יהודים מתחלפות תמיד בקינות אבל על מות הערבים בידי בני עמם. עיראק היא חלום הבלהות והסוף של מה שהתחיל בלבנון ובשטחים. ה”שהיד” היה החטא, ועכשיו הוא העונש.
10. ואיפה תעמוד ישראל בתרחישים הקשים שמתקרבים לאיזור שלנו? מצבנו טוב. העימות הקיומי בין הסונים לשיעים רק מוכיח שישראל אינה עוד לב הסכסוך במזרח התיכון, והסכסוך הפלסטיני, שהוא מלאכותי במידה רבה, ומונשם בידי המשטרים הערביים, אינו רלבנטי עוד לאיומים האמיתיים של האיזור. ואם תקום מדינה פלסטינית, זה אמור להשפיע על אחמדינג’אד והאג’נדה שלו? או שהסונים בעיראק יפלו לזרועות השיעים באהבה? מה הקשר בכלל, ואת מי זה מעניין בואקום הנורא המתרחב כאן כמו ברעידת אדמה.
באופן גורף, עיראק תהיה עסוקה בעצמה, והאיזור שלנו סביב יהיה עסוק בעיראק ופחות בנו. זה כמובן, טוב.
כאשר עיראק תדמם, איראן תילחם, טורקיה תתגונן וירדן תספוג, לא יהיה זה מזרח תיכון יציב במיוחד, והתפקיד שלנו יהיה להתרחק ככל האפשר מן היורה הרותחת הזו, אם כי נצטרך לדאוג שגרורות השיעים, חיזבאללה, סוריה וחמאס יהיו תחת שליטה, שכן גם הם יושפעו מן המלחמה העדתית הפנים-מוסלמית המתקרבת בעיראק. בגדול, ישראל תהיה אי של יציבות בתוך זעזוע גדול, אך נהיה חייבים לשמור על כך בקנאות ולא להתערב. יתכן שהצדדים הנלחמים ינסו לגרור את ישראל למערכה, באמצעות פרובוקציות המוכרות לנו, מַשָטים או תקיפות נקודתיות, ואנחנו נצטרך להיזהר. כלל הזהב יהיה: לא להתערב בשום צורה, ולא להיגרר בשום אופן למה שעוד יגיע.
לא רק אֵלי החורבן ארס והאדס, משמיעים עכשיו את הצחוק הנורא שלהם. גם קליאו, אלת ההיסטוריה, נמצאת שם, כמו בכל מקום חשוב. עיראק חלמה תמיד לאחֵד את הערבים באחדות פוליטית אחת, פָן ערבית, והנה, היא תזכה באמת לאחד אותם, אך לאחדות של אכזריות, אלימות וזעזועים מסוכנים.
זוהי עיראק, תמיד מדינה הגדולה מהחיים, של מעשים גדולים. ומסוכנים.
זו-ה-י ספארטה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו מנוי היכרות לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן. אם לא תצטרפו למועדון, איך תדעו מה קורה סביב?
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
