מאת ד”ר גיא בכור
על-פי הדיווחים בתקשורת הערבית, תוך נטילת הזהירות המתבקשת, לנוכח לוחמה פסיכולוגית רבה שמפעיל האויב, כולל שקרים בוטים, או אתרי אינטרנט ערביים, זו תמונת המצב בליל הראשון של המבצע היבשתי:
זהו מבצע טקטי, וכפי הנראה מוגבל בהיקפו, שנועד להשתלט על האיזורים של צפון מזרח רצועת עזה, איזורים בהם התקיימו עד לפני כשלוש שנים התנחלויות צפון הרצועה, או כיום איזורי השיגור. ישראל שבה ותופסת שטח, שהיה בחלקו בידיה, עד להתנתקות.
ישראל ויתרה על השטח ופינתה את ההנחלויות באופן חד-צדדי, ועכשיו היא כובשת אותו בחזרה, באופן חד-צדדי. הנסיון לסמוך על הפלסטינים עלה לנו במחיר כבד מאוד.
בכך יכתר צה”ל, למעשה את העיר עזה עצמה, כפי שזה נראה בשלב הזה מבלי להיכנס אליה או לאיזורים צפופי האוכלוסיה. מה שאומר שבעיית בכירי ופעילי חמאס והג’יהאד נשארת על כנה, שכן הם מסתתרים בפנים הערים, לכן לא יהיה מנוס מלהדק סביבם בהמשך את הכיתור.
על פי דיווחי התחנות הערביות נכנס צה”ל בשעת ערב בשלושה טורים אל פנים הרצועה, איזורים המוכרים לו היטב מן העבר: באיזור בית לאהיה מצפון מערב, מחנה הפליטים ג’באליה מזרחה יותר ואלמנטאר, מעט דרומה יותר. צה”ל נכנס בחסות החשיכה שהיא מבחינתו יתרון, ומבחינת המחבלים חיסרון. הכוחות נכנסו רגלית, מלווים בטנקים ובחיפוי אווירי של מטוסים ומסוקים. למעשה, כך דווח, מעניקים המסוקים מטריה אווירית לחיילים למטה, תוך תיאום איתם. עדי ראייה דיווחו על אש טנקים שנשמעת כל העת.
המטרה המיידית היא השתלטות על איזורי השיגור, והפחתת הלחץ מעל ערי ישראל. או אז תוכל ישראל להתפנות להמשך המצור על העיר עזה ובנותיה מדרום לה. הבעייה כאן היא שקל יותר לזנב בחיילי צה”ל לאחר הכיבוש, למשל בצורת מטענים. מן הסיבה הזו חייב צה”ל להשאיר את השטח הזה ריק לגמרי מאוכלוסיה, ואולי גם מבתים, כדי לא לחזור על נסיון לבנון. סביר שהמחבלים ינסו לשגר מדרום לצפון הרצועה, אולי מן העיר עזה עצמה, כדי להוכיח שמשימת ההשתלטות לא הועילה. שלא ניקלע ל”רצועת ביטחון” חדשה, על כל המשתמע מכך מן העבר.
האם צה”ל מתכוון להישאר באיזור זה, או לנקותו ולצאת? טרם ברור. רצוי ליישר את השטח כולו, ולצאת. אחרת ניפול לסנדרום לבנון, כאשר חיילי צה”ל פועלים בקרב אוכלוסיה ערבית עויינת, המשתפת פעולה עם הטרור.
נושא ההרוגים הוא מרכזי כאן, כאשר מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה ייעץ אתמול לחמאס לגבות כמה שיותר אבידות מקרב חיילי צהל, “כי זה מה שיקבע את הניצחון“, תוך שהוא סומך בכך על נסיונו רב השנים עם החברה הישראלית שאינה מוכנה לאבידות, ורואה בהן תבוסה. חמאס עצמו קבע אתמולת בשחצנות כי אל לישראל להיכנס לרצועה, כיוון שהיא תהיה מלכודת מוות לאנשיה, דבר שחייב את צה”ל להיכנס, אחרת היה חמאס מתפאר בניצחון.
לא נותר לי אלא לקוות שצה”ל פועל בעורמה, תוך הטעיית האוייב, שכן לחמאס יש את יתרון הביתיות והיכולת להסתתר במבנים.
חבל שהפעולה הטקטית הזו לא בוצעה מייד לאחר הלם ההפצצה הראשון עם תחילת המלחמה, כאשר האוייב היה שרוי בבלבול מוחלט ובאנדרלמוסיה.
קשה לפי שעה לדעת מהם היעדים שאותם השיג צה”ל, שכן האינטרנט הערבי מלא דיסאינפורמציה, ולכן ויתרתי על דיווחים רבים בנוגע להתקדמות, או להתקלויות. אך ברור שישנה אש, למרות שזו יכולה להיות בעיקר אש ישראלית, כאשר המסוקים אינם נחים לרגע מלמעלה, דבר שהיה בלתי אפשרי בלבנון. בסך הכל מדובר כאן על מרחקים קצרים מאוד, הרצועה בהחלט אינה לבנון, בעלת הזירה הרחבה, הבלתי מוכרת, ההררית, הכפרית. בלבנון היה עורף חם למחבלי חיזבאללה, בצפון לבנון, במרכז, במזרחה, ובסוריה כמובן. חמאס מבודד כאן לגמרי.
תמונת מצב איזורית: מצרים מגבה את הפעולה הישראלית ומונעת סיוע מחמאס, המכותר כולו.
חיזבאללה מאותת שאינו מעוניין להתערב צבאית, אלא מילולית בלבד, לטובת חמאס
סוריה שומרת על פרופיל נמוך, וכך גם ירדן.
איראן מסתפקת במילים. אין לה כוונה להתערב.
מה שמותיר את המחבלים של חמאס מבודדים בעולם כולו, ונצורים לגמרי בידי ישראל.
אך כיצד לשלוף החוצה את בכירי ומפקדי חמאס? כאן יש צורך בתוכנית שהצגתי במאמר קודם, ולפעול כפי שפעל אריאל שרון בביירות הנצורה בקיץ 1982. אז עזבו מחבלי אש”ף את העיר באוניות, בלית ברירה, בשל המצור הכבד.
כיבוש צפון הרצועה מתבצע, אך מערכה ארוכה, המצריכה אומץ לקבל החלטות, עוד לפנינו.
קוראים יקרים:
◄האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? אנא, ספרו להם על האתר. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן למטה.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם – כ א ן.
◄כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או –
כ א ן.
