מאת ד”ר גיא בכור
מהמאה ה- 16 עד שנות הארבעים של המאה ה- 20: בריטניה כבשה את העולם; שנות הארבעים והחמישים של המאה ה- 20: בריטניה התנתקה מן העולם שכבשה; שנות התשעים של המאה ה-20 ובעיקר היום: העולם כובש את בריטניה.
1 באיחור בירוקראטי בריטי אופייני התפרסמו החודש נתוני ההגירה אל- ומתוך האי הבריטי לשנה שהסתיימה במרץ 2015, וכרגיל יש שם תדהמה צדקנית: ההגירה “החוקית” ל”ממלכה המאוחדת”
זינקה ב- 28 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה, עוד זינוק, כמו כל שנה. הגרף הזה מראה את ההפרש בין ההגירה פנימה לאי, לבין ההגירה החוצה, והפרש השנה עמד על 330,000, עוד שיא. כ- 650,000 תושבים חדשים נכנסו לאי, לעומת כ- 300,000 שהיגרו ממנו. עוד לפני הנתונים, אלה מספרים קשים, משום שהמהגרים החוצה הם המוחות העסקיים והאקדמיים, במסגרת בריחת מוחות, בעוד המהגרים פנימה הם ברובם עובדים קשי יום, שספק אם ישלמו בכלל מס.
בערך מחצית המהגרים החדשים באים מתוך “האיחוד האירופי”, בעיקר רומנים, פולנים, בולגרים ומזרח אירופים, אך גם יוונים, ספרדים ופורטוגזים, ומחציתם מחוצה לו, בעיקר סין, הודו, רוסיה, אוקראינה, המזרח התיכון ואפריקה. במילים אחרות, בבריטניה מתרחשים חילופי אוכלוסין, המואצים משנה לשנה. על הנתונים האלה אמר השבוע שר ההגירה הבריטי, ג’יימס ברוקשייר, שהוא “מאוכזב עמוקות” מהם.
לראשונה חצה מספר התושבים הזרים החוקיים באי את ה- 8 מליון, עם 8.3 מליון, 13% מאוכלוסי
האי.
לגבי הגרף, רואים בבירור את הזינוק, החל משנת 2012, כאשר המזרח התיכון התחיל להבין שהוא מחוסל סופית. אלה נתונים הנכונים לשנת 2014. הנתונים של מרץ 2016 יהיו כבר מדהימים, משום שהבריטים נכנסו לסחרור הגירה, שאי אפשר לעצור אותו. כעשרה מליון סורים, וכחצי המספר הזה עיראקים, מתחילים לנוע עכשיו לעבר אירופה. רבים מהם שואפים להגיע לאי הבריטי.
אלה הנתונים החוקיים, אך הערכות מקובלות הן שיש עוד מליוני מהגרים לא חוקיים באי. איך נלחמים בזה? בסתיו תיכנס חקיקה חדשה בממלכה, לפיה מהגרים לא חוקיים, שייתפסו עובדים, ייכנסו לכלא עד
חצי שנה (בריטניה היתה עומדת ב”מבחן בגץ”? מעכשיו יש להעתיק אצלנו את החקיקה הבריטית החדשה הזו), וצווי סגירה יוצאו כנגד המעסיקים. בשעה כל כך מאוחרת, זה כבר לא יבלום את נדידת העמים.
2 מדוע מליונים ב”איחוד האירופי” ומחוצה לו רוצים רק בריטניה? ראשית, באיחוד עצמו: ברגע
שמדינות מזרח אירופה נכנסו לאיחוד, מותר להם לגור היכן שירצו בתוך האיחוד, והם מבקשים לשדרג את עצמם. כך בריטניה סופגת אותם, וארצותיהם מתרוקנות.
בריטניה נחשבת מדינה מתקדמת, אנגלוסקסית, הקשורה לארצות הברית, ולכן בעיני מליונים היא יעד הגירה בפנים האיחוד, והמגמה הזו צפויה להתגבר. הכלכלה שלה טובה יותר, והליברליות האנגלית רחוקה
ממה שהכירו בבית. בנוסף, הם זכאים מייד למערכת רווחה מפותחת, עם קצבאות ילדים, בריאות ומה לא. אז למה שלא יעשו את זה?
ובנוגע למליונים הנמצאים בדרך מחוץ לאיחוד: בריטניה נחשבת רגועה, פתוחה, “מדינת כל אזרחיה”, שיש בה כבר מיעוט מוסלמי גדול, שניתן להתחבר אליו. כפי שנראה בהמשך, גם מוסלמים שכבר קיבלו
מקלט בצרפת, מעוניינים להגיע לבריטניה. זה נחשב כפסגת האיחוד האירופי.
מערכת האוניברסיטאות והמכללות שיצרה בריטניה עושה גם היא את שלה: לאחר שסיימו ללמוד, מאות אלפי סטודנטים זרים נשארים באי; אין להם שום כוונה לחזור.
3 כאן מגיעים לבעיית המהגרים המוסלמים, שמשנים את אופייה של הממלכה. אם נתייחס לנתונים הרשמיים: במפקד האוכלוסין של שנת 2001 נמנו 1.6 מליון מוסלמים באי, שזה 3%. במפקד הרשמי של שנת 2011 נמנו כבר 2.8 מליון, עלייה של 75% בעשור, המהווים כבר 4.8% מן האוכלוסיה.
נתוני 2013, האחרונים שמצויים בידינו, מעמידים אל המספר על 3.3 מליון, 5.2%. בשל ההגירה המואצת, אוכלוסיית האי מונה כבר 64.5 מליון תושבים רשמיים.
דמוגרפים צופים רוב מוסלמי באי בשנת 2051, על פי קצב הגידול הנוכחי (שהואץ השנה, ועל כך בהמשך): במפקד של שנת 2021 צפויים באי 4.9 מליון, בשנת 2031 צפויים 8.6 מליון, (בצרפת יש כבר בין 8-10 מליון, ולכן צרפת עמוק בבוץ), בשנת 2041 – 15 מליון, ובשנת 2051 – 26 מליון אזרחים מוסלמים, שזה אמור להיות בין 40-50%.
אין כמו היהודים בגלות, כסיסמוגרפים הקולטים סכנות. רבים מיהודי צרפת כבר עוזבים, ויהודי בריטניה נערכים גם הם. מספר העולים לישראל מטפס מבריטניה משנה לשנה: בשנת 2013 – 495, בשנת 2014 – 630, ובשבעת החודשים הראשונים של השנה – 362. המספרים מצרפת הרבה יותר מרשימים,
כיוון ששם הבעיה חמורה בהרבה, והקהילה גדולה בהרבה: בשנת 2013 – 3263
עולים, ב- 2014 – 6658, ובשבעת החודשים הראשונים של השנה – 4585.
הכלל: ככל שאחוז המהגרים המוסלמים גדול יותר במדינה מערב אירופית, כך מזנקת בהתאם העלייה לישראל.
“בריטניה, דאגי לעצמך,
ודאי שבנייך יהיו חזקים,
אם אי פעם תישמע תרועת המלחמה”.
“ודאי שהציים שלך מאיצים, לקול המנון הקרב,
לאחר מכן, כאשר הרוחות מתגברות, וקורות האנייה מזנקות,
הכי בגלים עצומי-הממדים, ופזרי את הרסס אל
האוויר, בעוצמת רעם הקרב, בקול חזק וארוך”.
“בריטניה, דאגי לעצמך,
וודאי שבנייך יהיו חזקים,
ואז תנוחי בשלום,
מבוצרת לך באי, שהוא ביתך”.
המארש ההמנוני הזה נכתב בשנת 1902 בידי ארתור כריסטופר בנסון והמוזיקה היא של אדוארד אלגר המפורסם, לכבוד ההכתרה של המלך אדוארד השביעי, בנה הבכור של המלכה ויקטוריה, לאחר מותה. מעניין, הוא נכתב בשיא כוחה הצבאי של הממלכה, ש”השמש לא שקעה בה לעולם”, כתחינת אזהרה. זו הממלכה, שהתפרסמה בכך ש”ביתי הוא מבצרי”.
אך האנגלים לא שעו לאזהרה, והם נרדמו בשמירה. אלביון אינה דואגת לעצמה עוד; בניה אינם “חזקים”; והאי אינו מבצר. הפטריוטים האנגלים, כאן בווידאו, מריעים בשמחה להמנון (אירוע BBC Proms), אך אינם מבינים עבור מה הם מריעים: הם מריעים למחדלם; הם מריעים לשינה העמוקה בה הם שרויים; אוטמים אוזניהם מפני אותה אזהרה, לה הם מריעים.
ההמונים מריעים לחורבנם.
4 האוכלוסייה האנגלית המקורית מזדקנת מאוד, האוכלוסייה המוסלמית צעירה מאוד, ולכן ברור
של מי העתיד: לראשונה האוכלוסיה מעל גיל 65 עברה את האוכלוסייה מתחת לגיל 16.
בבריטניה, ככלל, לא נהוג לעשות יותר מידי ילדים: המספר הכללי הוא 1.6 ילדים לאם (2.1 דרושים כדי לשמור על מספר האוכלוסייה), כשמתוך נתון זה המוסלמים כ- 3 ילדים, והאנגלים המקוריים 1.4. פי שניים.
במפקד הרשמי של שנת 2001 16% מהלידות באי היו של אם מהגרת, אך במפקד של 2011 המספר זינק כבר ל- 26%. מתוך זה, אמהות שהיגרו לאנגליה מלוב: 5.58 ילדים, מגינאה: 4.84, מאלג’יר 4.32 ועוד.
באופן חד משמעי, העלייה בילודה באי מקורה במהגרים מוסלמים, שכן נתוני הילודה של המהגרים ממזרח אירופה נמוכים הרבה יותר.
נתוני ינואר 2014: מתוך 3.5 מליון ילדים בממלכה בגילאי 0-5 כמעט עשרה אחוזים הם מוסלמים (320,000). ועוד נתונים: 25% מהבשר בבריטניה הוא כבר בשר חלאל, כשבתי ספר רבים כבר עברו באופן מלא לחלאל מוסלמי, גם ללא מוסלמים.
אך זה גם יוצר בעיות קשות: לפי מפקד 2011 50% מהגברים המוסלמים באי מובטלים, ו- 75% מהנשים. זה אומר שהם חיים מקצבאות, ומעבודה שחורה. אוכלוסיית המוסלמים בבתי הכלא: בשנת 2002 הם היו 7.7% אך ב- 2012 13.4%. תופעה מעניינת: אסירים מתאסלמים, בלחץ כנופיות פשע מוסלמיות בתוך
בתי הכלא.
5 כל שנותיה היתה בריטניה אי, עם מנטאליות של אי מבודד וחשדני. במידה רבה זה גם שמר עליה
מהזעזועים בתוך היבשת, בדיוק כמו שהיותנו אי במזרח התיכון מציל אותנו עכשיו. פעם ראינו את תופעת האי בשלילה, עכשיו אנחנו לומדים להעריך אותה. תארו לעצמכם שהגבולות שלנו היו פתוחים, הרי בירדן , בלבנו ובטורקיה יש כשני מליון פליטים סורים, בכל אחת מן המדינות הקולטות. הפליטים האלה כבר לא יעזבו, ואם יעזבו אז רק לאירופה.
שבעים שנים של סכסוך נועדו רק להכין אותנו לרגע הזה, של קריסה מוחלטת והגירת מליונים, והגענו לרגע הזה מוכנים. אך בריטניה מגיעה שברירית ומוחלשת. האיחוד האירופי כופה עליה לקבל מליונים
(כל מחזיק דרכון אירופאי רשאי להתגורר בה בקביעות), והחיבור היבשתי עם צרפת, שפעם
כל כך התגאו בו, חיבר אותה למסת מליוני המהגרים, שלא יהיה לה סוף.
עשרות אלפי מהגרים מגיעים לעיר הצרפתית קאלה, ומשם מסתננים לבריטניה דרך המנהרה המובילה לאי. ברגל, על גבי משאיות, מתחת למשאיות, צמוד לרכבת, ועוד דרכים זוועתיות. העיר קאלה עצמה, ננטשת מתושביה, כיוון שהפכה בלתי ראויה עוד למגורים.
המנהרה מתחת לתעלה פרצה את האי, וחיברה אותו לצרות היבשת. זו המנהרה החתרנית, שנחפרה מתחת למנטאליות הבריטית רבת השנים.
אי המטמון – על המספרים הסודיים של בריטניה
6 לונדון – אינה עוד עיר בריטית, אלא עיר כל תושביה, כאשר לא פחות מ- 620,000 אנגלים
מקוריים עזבו את העיר בעשור האחרון, בין שני המפקדים. אין יותר אנגלי מג’ון קליז, כוכב חבורת מונטי פייטון ו”המלון של פולטי”. לאחרונה עורר “זעזוע” בבריטניה כאשר קבע כי “לונדון אינה עוד עיר אנגלית“, וכי “כאשר תרבות האם שלך מתפוגגת, אתה מתחיל לשאול מה קורה כאן?”
בהחלט יתכן ולונדון היא עיר קוסמופוליטית, עם תרבות, תיירות, אמנות ויצירה, אך עיר אנגלית היא לא. ואם כך נראית הבירה, מה זה אומר על המדינה? המצחיק הוא שהאנגלים כל הזמן נדהמים, ממה שכל
אחד מהם יודע היטב. עוד אייקון בריטי תרם ממש לאחרונה את חלקו, טרנס סטמפ, שאמר שהאנגלית היא כבר שפה זרה בלונדון. לדבריו קשה לו כבר לקנות מוצרים, משום שאף אחד אינו מדבר אנגלית, וכל זה קרה בפרק זמן קצר. לונדון מלאה מהגרים עשירים ממדינות מזרח אירופה והמזרח התיכון, שגם הזניקו את מחירי הנדל”ן, עד כדי בועה. לאנגלים מקוריים אין יכולת להתחרות עם האוליגרכים.
במפקד האוכלוסין של 2011 אחוז המוסלמים בלונדון עומד על 12.4%, כאשר יש שכונות כמו ניוהאם או טאואר המלטס, שם האחוז עולה על 30%. ברור שמאז המספרים זינקו, בשל ההגירה הפראית מהמזרח
התיכון.
לא רחוק היום שכרבע מאוכלוסיית לונדון יהיו מוסלמים. אולי כדאי לחלק את העיר לפי הדמוגרפיה?
7 רדיקליזציה מהירה של הצעירים המוסלמים, בעידן דאעש. מסקרים שנעשו בשנת 2014 ל- -7% מתושבי האי היתה דעה חיובית על דאעש, והאחוז הזה עלה השנה ל- 9%. במספרים: כששה מליון בריטים.
כתבנו כבר רבות על תהליך ההקצנה הזה, וניתן לקרוא זאת במאמרים קודמים. זה רק הולך ומחריף, עד כדי סכנת טרור גוברת.
8 הלייבור – מקור כל הצרות. ראש הממשלה מרגרט תאצ’ר הנפלאה (אני עוד זוכר את הביקור שלה
ברמת גן) לא התלהבה מ”האיחוד האירופי” על גלגוליו, והיא ידעה למה (ועל פי הביוגרף
שלה היא היתה סבורה מאוחר יותר שעל ארצה לעזוב אותו), אך ממשיכיה, בעיקר בלייבור, דווקא
התלהבו ממנו. טוני בלייר, אחד מראשי הממשלה הגרועים של הממלכה בשנים האחרונות, פתח
את שערי המדינה להגירה ההמונית ממזרח אירופה (לפחות מליון עד כה) עם “הלייבור החדש” שלו, ועכשיו אין שום אפשרות לעצור אותה.
המוזר הוא שאותו טוני בלייר עדיין מסתובב אצלנו, בנסיבות לא ברורות, של איזה משא ומתן מוזר עם חמאס, ועוד המצאות בסגנון הלייבור.
גם היום זו מפלגת הלייבור המטורללת, שדורשת מקאמרון לקלוט עוד ועוד מבקשי מקלט. “זו חובתנו המוסרית”, קבעה המפלגה באחרונה, ומועמד מוביל שלה, אחד, ג’רמי קורבין, התומך בחיזבאללה
ובחמאס, קרא לפתוח את השערים לרווחה למבקשי המקלט. הלייבור נע כיום לכיוון שמאל מטורף, מה שימנע ממנו לחזור לשלטון עוד הרבה שנים. כמו אצלנו, השמאל מבקש לבטל את מדינות הלאום, בהצפה מוסלמית של מסתננים.
אותה מפלגה המליצה בפרלמנט הבריטי הקודם להקים “מדינה פלסטינית” מוסלמית. אין עוד צורך, היא כבר קמה, אצלה בבית.
לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולסט
אלפי המסתננים בקאלה יודעים שהאליטות באירופה יגנו עליהם, ולכן הם לועגים למשטרה הצרפתית חסרת האונים. ברגע שיעברו לצד השני של ה”יורוטאנל”, האנגלים כבר ידאגו להם. אין להם מה להפסיד, רק להרוויח.
9 “האיחוד האירופי” נולד בחטא, ולכן ייקבר קבורת חמור. ההתמקדות שלו היתה בראייה אנוכית פנימה: איך למנוע מלחמה פנים אירופית חדשה, ובזה הוא כנראה הצליח. אך ברגע שהוא פתח את שעריו גם למזרח אירופה ולדרומה, כלכלות עשירות וכלכלות עניות התערבבו, כך שהעשירות התעשרו עוד יותר, והעניות התרוששו. האיחוד הזה גם התנכר לסביבה בה הוא חי, וראה את עצמו בלבד, והסביבה הזו ראתה את המצודה של החיים הטובים באירופה, וגם תושבי הסביבה רצו. הדרך היחידה היתה לחדור בכוח אל המצודה, וזה מה שהם עושים. פלישה.
יש להוסיף לכך את הקריסה הכלכלית של מדינות רבות באסיה ובאפריקה, ואת האביב הערבי, ואחריו קריסת המזרח התיכון, והאיחוד מוצף. גורלו נחרץ, ואפילו אם מדינות תפרושנה, וזה עוד יקרה, אי אפשר יהיה לעצור את נדידת העמים. האיחוד הוא שגרם לזה, בפיתוי שהציב מול מאות מליוני ממורמרים, שנשארו מחוץ לחומה לו.
אירופה שלאחר מלחמת העולם השניה אחזה ב”זכויות האדם” כערובה להישרדותה, אך היום אותה אחיזה באותן “זכויות אדם” היא הערובה לחורבנה. פשוט, אין אפשרות לקלוט מליוני מהגרים חסרי כל, שגם משנים את ההרכב הדמוגרפי. מתי שהוא כל העסק הזה יקרוס.
ליהודים כקולקטיב באירופה לא היה לאן ללכת בשנות המלחמה העולמית. היום הם היחידים שיש להם לאן ללכת כקולקטיב באירופה. המעגל ההיסטורי נסגר.
והעניין “הישראלי”? שולי, וכלל לא רלבנטי עוד לזעזועים האדירים של המזרח התיכון ואירופה האומללה. כדאי ליבשת להתחיל לטפל בבעיות האמיתיות שלה, לא המומצאות.
10 אני עוד זוכר את הימים שבהם ישראלים תמימים האמינו לתעמולה ב”תקשורת”, ורצו שנצטרף כמדינה אל האיחוד האירופי. לא נדבר על הרגולציה הטורפת והמעקרת של בריסל, אך תארו לעצמכם, שכל
אירופי, נוצרי או מוסלמי, פשוט יכול לקום ולהגר לישראל. בזה נגמר סיפורה של מדינת היהודים הקטנה והמשגשגת. תגידו תודה שאנחנו לא בכיאוס הזה: להיות אי היום, זו ברכה.
“האיחוד האירופי” בטווח הקצר והבינוני הוא ברכה, אך בטווח הארוך הוא מתכון לאסון, קודם כל בשל ההגירה: המדינות המצליחות מתפקעות ממליוני מהגרים, ואילו המדינות העניות מתרוקנות; גם אלה
וגם אלה מפסידות. ו”האיחוד”? פחות מסך כל מרכיביו. מי שתפרוש ממנו במהירות –
תינצל.
וזה בדיוק מה שקרה לאנגליה: היבשת קינאה כל השנים באי, וכבשה אותו עם חיוך. לא אנגליה השתלטה על היבשת, אלא היבשת עליה. לא היא הביא את הגאונות שלה ליבשת, אלא היבשת הביאה את הבינוניות שלה לאנגליה, והרדימה אותה בנשיקה; אולי לנצח.
ישראל, דאגי לעצמך,
ודאי שבנייך יהיו חזקים,
אם אי פעם תישמע תרועת המלחמה.
ואז תנוחי בשלום,
מבוצרת לך באי, שהוא ביתך.
ואכן, בריטניה דאגה לעצמה, אך האם זה לא מאוחר מידי? .
