מאת ד”ר גיא בכור, הרווארד
“זו השפלה לאומית, לא נסכים לעולם, זו שאלה של אהבת המדינה”, וכך הלאה, נשמעות בימים האחרונים קריאות התלהבות מצד חברים בפרלמנט האיראני, להתנגד להסכם הגרעיני המוצע לאיראן, הסכם שאם לא תקבל אותו, יתגברו הסנקציות עליה. כמו תמיד ובכל מקום, קריאות פטריוטיות מצטלמות היטב.
“אנחנו בפרלמנט מתנגדים לחלוטין ודוחים על הסף את ההסכם הזה”, הודיע ראש ועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ בפרלמנט עלא א-דין בורוג’רדי (בורוג’רדי הינה משפחה מכובדת מאוד בשיעה האיראנית). למה שנוותר על האורניום המועשר שלנו? הם רוצים להפסיק את ההעשרה האיראנית של אורניום, ולזה לא נסכים לעולם. למה שלא נקנה את הדלק הגרעיני שחסר לנו, במקום להתפרק מהיכולת הגרעינית שלנו”?
אפילו המתנגד הקשה לממשלת איראן, הרפורמיסט, מי חוסין מוסאווי, לעג בסוף השבוע לנשיא אחמדינג’אד, כאשר כתב באתר האינטרנט שלו: מציגים את ההסכם הזה כניצחון, אבל בשביל כמות זעומה של דלק אנחנו צריכים לוותר על האורניות שלנו? זה ניצחון או כניעה? אחמדינג’אד ממשיך עם ההרפתקנות שלו, ומכשיר את הקרקע לעוד סנקציות על איראן ולהמשך הבידוד שלה”. ועוד צירים ועוד התלהבות: “דוחים על הסף”, מכריז ציר פרלמנט אחר, כאט’ם ג’לאני. אגב, בורוג’רדי אמר דבר מעניין. לטענתו, כור המחקר בטהראן אמור לסיים את פעולתו בקרוב, ולכן לא ברור לו למה איראן צריכה את הדלק הגרעיני בשבילו.
ככה זה כשעולם על עץ פטריוטי הכי גבוה, זועקים שנים שאיראן לעולם לא תסכים לדון על הגרעין שלה, עד שנזרקים באכזריות אל קרקע המציאות, וזה מה שקרה לאחמדינג’אד.
הרי עד לפני כמה חודשים עמדתו היתה שאיראן לעולם לא תסכים לדון בנושא הגרעיני שלה, ועכשיו לא רק שהוא דן, הוא גם לא פוסל את האפשרות להתפרק כמעט כליל מן האורניום המועשר. זה לא מהלך פשוט. האם אחמדינג’אד והמשטר מעוניינים בכך? ועוד איך, אך ייקח להם זמן לגשר בין ההצהרות הריקות מתוכן עד לגישור. זה יכול להיות השבוע, זה יכול להיות גם בעוד כמה חדשים.
אבל איך הם עושים זאת כבר עכשיו?
1. לא סוגרים אופציות. איראן היתה יכולה לדחות רשמית את ההסכם, והיא לא עושה זאת. כל מי שמבין בסוד המיקוח באיזור שלנו יודע שהמשמעות היא שמתישהוא יהיה הסכם, הם מעוניינים. תלוי רק בתנאים.
2. אחמדינג’אד מסביר ומתנצל כבר כמה ימים נגד אותם צירים שבסך הכל משמיעים את הסיסמאות שלו עצמו, עד לאחרונה. מה הוא אומר להם ולציבור האיראני התמה? “הנסיבות (אל-ט’רוף) מתאימות לשיתוף פעולה גרעיני כזה עם המערב”. באיזור שלנו כשאדם רוצה לפטור את עצמו מאחריות הוא אומר: אל-ט’רוף”, הנסיבות, זה לא אני, חס וחלילה, ככה יצא. הוא גם משתמש במילה “מציאות”, שכפתה על המעצמות לשבת עם איראן, ובעצם הוא מתכוון שהמציאות כפתה זאת על איראן.
3. ישראל ככלי, כמו תמיד. ביום ששי הוא הצהיר שישראל אינה מרוצה מן המשא ומתן (ומההסכם), רוצה לומר: השטן מתנגד לזה, ומשמעות הדבר שזה טוב לאיראן. כמו תמיד ישראל מעניקה לגיטימציה, אבל הפוכה. שמחתי שהדרג הבכיר אצלנו הבהיר שהוא נגד ההסכם הזה (כך הייתי אני עושה, כדי לגרום לאיראנים לחתום), אך בסוף השבוע ראש הממשלה אמר שזה צעד חיובי קדימה. לא טוב. צריך לומר: ישראל מתנגדת בחריפות למשא ומתן. עמדה כזו תכשיר את הקרקע בשביל השלטונות האיראניים לרדת מהעץ.
ובינתים במשא ומתן הקשה האיראנים מתנגדים להוציא 1,200 ק”ג אורניום מועשר בבת אחת, והם מבקשים להוציאו “בכמויות קטנות” בכל פעם. מה אמרתי לכם, זו הבעיה. הם שיקרו לגבי כמות האורניום שיש להם, ועכשיו נפלו בפח שחפרו לאחרים. המשטר נפל בפח תעלוליו פעמיים:
1. כאשר התיימר שלא לנהל לעולם משא ומתן על הגרעין שלו;
2. כאשר רימה בכמויות שיש לו, ועכשיו מילותיו שלו מונעות ממנו הסכם שהוא טוב לו.
יש פתגם ערבי שאומר: “השקר זורם דרך הזיעה”, והשקר של איראן זורם, ואחמדינג’אד לא יכול לעצור זאת עוד. כשהוא אומר “התנאים” הוא יודע בדיוק למה הוא מתכוון. הוא יושב על הר געש, שיכול להתפרץ נגדו בכל רגע, ולשטוף את המהפכה האסלאמית כולה. הוא יודע, ולכן מגביר את מינון השקרים.
יועץ התקשורת הקרוב שלו, ומי שאחראי גם על התרבות באיראן (ובעצם שר התעמולה של המשטר), מהדי כלהר, מצטיין גם הוא ברטוריקת הקיצוניות. בזמן עופרת יצוקה שאל בקול רם למה איראן לא שולחת חיילים לעזרת החמאס בעזה. והנה, בתו, בת ה-25, נרגס כלהר (نرگس کلهر), נמלטה לפני כשלושה שבועות, ב- 12 לאוקטובר, וקיבלה מקלט מדיני בגרמניה.
הבת, הגיעה לגרמניה להציג סרט קצר שלה בפסטיבל סרטי זכויות אדם. הסרט בנוי על סיפורו של קפקא (היהודי) “מושבת העונשין”, והוא מציג (במשך כעשר דקות) את שיטות הרצח והעינויים המקובלות בבתי הכלא באיראן.
ואז, עם סיום הפסטיבל לסרטים, היא נמלטה מן המלון וביקשה מקלט מדיני, ואכן קיבלה אותו בגרמניה. בראיון בפרסית שהתפרסם ביו-טיוב מספרת הבת על משטר האיומים והפחד באיראן, על המכות, האלימות והרצחנות של המשטר, וכן, גם על אביה, אותו נזהרה שלא לתקוף. את סרטיה אסור להציג באיראן עצמה. נרגס מסתובבת עם צעיף ירוק, סמל לאנטי “מהפכה” באיראן, היא הסירה את כיסוי הראש והרעלה, ואמרה שמליוני נשים באיראן רוצות לעשות כמוה.
האב, יועצו של אחמדינג’ד, בתגובה מדהימה לסוכנות ידיעות רשמית באיראן: התנגדות אשתי לנשיא אחמדינג’אד הביאה אותי להתגרש ממנה. בתי נרגס, שנמלטה עכשיו לגרמניה, חייה עם אִמה בשנה האחרונה. האופוזיציה מנצלת את האירוע הזה כדי לפגוע בממשלת איראן”.
בסוף השבוע נודע שהשלטונות הטילו עכשיו איסור על אמנים, סופרים ויוצרים איראנים לעזוב את המדינה, מחשש שיערקו גם כן, כפי שקרה עם האמנים הסובייטים, עד לנפילת המשטר שם. כל אמן שרוצה לצאת מהמדינה, צריך לעבור אישור של מודיעין הפנים, ולהשאיר בני משפחה באיראן.
השקר, ממשיך לזרום דרך הזעה, זעת הפחד. ילדה אמיצה בת 25 לא מפחדת מ”המהפכה האסלאמית”, והופכת זאת למניפסט. כל הכבוד לך, נרגס.
תרגום קצר של דברי נרגס כלהר: אני מאמינה ששתיקה, כלומר לא להגיד כלום, זה צעד שגוי. הייתי יכולה סתם לשבת בבית או לעשות סרטים אחרים. אבל אני מרגישה שזו חובתי לתמוך בהמוני האנשים שיצאו לרחובות (נגד המהפכה באיראן) וזה לא משנה לי אם המשפחה שלי רוצה את זה; אם אבא שלי מסכים או לא, זו חובתי. (בכל פעם שמזכירים את אביה, היא מחייכת במבוכה. היא יודעת שהוא יצפה בה). הדור שלי רוצה חירות באיראן, והוא לא יוותר. יש הרבה אנשים כמוני, אנשים מתחילים לחשוב באיראן, והם דורשים חופש וחירות.
מההתחלה, לפני כשלוש שנים, כאשר כמעט לא דיברו על כך עדיין, ליוינו כאן באתר את הסטודנטים של איראן.
◄“תנו כבוד לסטודנטים של איראן”
◄“מוות לדיקטטור אחמדינג’אד”, השואה ואיראן שלא הכרתם
◄חד-מיניים וישראל, ואחמדינג’אד שהלך ביניהם לאיבוד
נמאס להם מהמהפכה ושקריה, אבל בעולם לא פירגנו להם, בגל ההפגנות האחרון. לא הנשיא אובמה, לא התקשורת העולמית, לא “ארגוני זכויות האדם” (נו, באמת, הם לגמרי עסוקים עם הפלסטינים, מה אתה רוצה), לא השמאל הליברלי, ולא גופי ההערכה המודיעינית שלנו.
המרד בפראג הפך לסיסמת חירות חשובה, אבל עם החירות של האיראנים לא מזדהים, כי זה לא “פוליטיקלי קורקט”. הח’ומייניזם, רדיקליזם אסלאמי שחובה להבינו, זה היום פוליטיקלי קורקט אצל האינטלקטואלים של העולם. רדיפת החירות והחופש – לא מעניין.
אבל אלה הם הפרטיזנים של שנות האלפיים. אנחנו מפרגנים להם, ועוד איך. סרטון על ימי הזעם באיראן יוני-ספטמבר 2009, לזכרה של צעירה, שנרצחה בידי המשטר.
שום דבר שם עוד לא נגמר.
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה כ א ן
