איך מסבירים שטביעות אצבעותיו של עבדאללה מלך סעודיה נמצאות כמעט בכל מקום במזרח התיכון? השבוע הוא הזמין את בכירי פתח וחמאס למכה הקדושה, כדי לנסות ולפייס ביניהם; דווקא במקום הקדוש ביותר, במכה, כדי להדגיש את האסלאם האותנטי, העומד מאחוריו ומאחורי הקו הפייסני שלו; בנושא נסראללה והמהומות בלבנון הוא הרים טלפון לאיראנים, ותוך שעה נעצרה מחאת חיזבאללה; בסכסוך הישראלי-ערבי קיימת יוזמת השלום שלו משנת 2001, ובנוגע להרתעת איראן הוא מווסט למטה את מחירי הנפט בעולם (לסביבות 50 דולר לחבית, זאת המטרה), כדי לפגוע כלכלית בטהראן ולאלץ אותה להפסיק את העשרת האורניום. איך כל זאת עושה מדינה שתמיד נחבאה מאחורי הקלעים, ושמרה על ריחוק בטוח?
התשובה איזורית וקיומית, וקודם כל, נפילת משטר סדאם חוסין. בכך הועבר מייד קו התפר בין עולם הסונה לעולם השיעה מעיראק לסעודיה. חד משמעית. אם סדאם תפס וביצר קו עימות מול השיעים באיראן ודיכא את השיעים אצלו בבית, קו כזה אינו קיים עוד, ולכן מי שעומד כיום מול עולם שיעי מחוזק הרבה יותר הוא עבדאללה הסעודי. עיראק הפכה היום מאנטי שיעית לאנטי סונית, והוא רואה בעולם השיעי איום ישיר עליו, כמו על משטרים ערביים אחרים. בסעודיה מיעוט שיעי ההולך ומתרבה, הטרור המגיע מעיראק מאיים עליו, ושאיפות ההתגרענות האיראניות מחרידות אותו. אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית, משמעות הדבר שהיא תשלוט על שדות הנפט של המפרץ הפרסי כולו, במיוחד שלו. משמעות הדבר לא רק הפיכת סעודיה לבת חסות של טהראן אלא סדר שיעי חדש במזרח התיכון כולו.
איום זה מביא אותו לנקוט קו אקטיבי ובהול מתמיד, כדי לבלום את השיעים; כדי לאחד את הסונים; ואפילו להיעזר בישראל בשעת הדחק. על פי דווח של היומון הערבי “אלקודס אלערבי”, היוצא לאור בלונדון, היה זה האיש השלישי בסעודיה, בנדר בן סולטאן, שנפגש עם ראש הממשלה אולמרט בזמן המלחמה, כדי לוודא שישראל תשלים את המלאכה מול חיזבאללה, שבה סעודיה רואה גרורה איראנית. (בנדר הוא בנו של יורש העצר בממלכה, הנסיך סולטאן, המשמש כשר ההגנה). בזמן המלחמה וגם אחריה העמידה סעודיה את כל מנגנוני התקשורת הבינלאומיים שלה כנגד חיזבאללה, תוך הדגשת הנזק שהוא גורם ללבנון. בפלסטינים רואה סעודיה סונים, שיש להעביר אותם, והכוונה לחמאס והג’יהאד, מן המחנה האיראני-שיעי, חזרה אל המחנה הסוני. לשם כך היא מתכוונת לקיים את המיפגש במכה. באותה הזדמנות יציע עבדאללה לפלסטינים גם סיוע כלכלי נדיב, שיעלה על מה שאיראן יכולה לספק להם.
מצב זה הופך את עבדאללה מלך סעודיה למנהיג הערבי החשוב ביותר במזרח התיכון כולו. לא רק בשל עושרה האגדי של הממלכה, בעקבות זינוק מחירי הנפט, אלא גם בגלל שהוא שומר כיום על חומות הסדר הערבי הסוני הקיים, ההולך ומעורער. סדאם נתלה. עבדאללה תפס את מקומו. בצדק רב ניתן לכנות אותו כיום בתואר – מלך הסונים.
ישנה סיבה נוספת מדוע הקו של עבדאללה פעיל הרבה יותר עכשיו מאשר לפני נניח שנתיים. האמריקנים זנחו את רעיון הדמוקרטיזציה במזרח התיכון,שהטיל אימים גם על הסעודים. הסעודים עדיין זוכרים באימה כיצד לאחר פיגוע 11 בספטמבר 2001 היו בארצות הברית שקראו להפיל את בית המלוכה הסעודי, על מחדליו. ובכן, הקולות האלה בארצות הברית נדמו, ועבדאללה יכול לחזור ולסייע למי שהילכו עליו אימים עד לאחרונה. אילו הסעודים שפועלים בוושינגטון בעוצמה מאחורי הקלעים להרתעת איראן, פחות ישראל.
באשר לזווית הישראלית, האם הסעודים יהיו יותר נוחים מבחינתנו? אין לי ספק בכך, אך תמיד בחשאי ובסודיות. הם יהיו מוכנים לתיאומים ומפגשים עם ישראל, כמי שניצבת באיזון אינטרסים עם הברית הסונית שהם מקימים באיזור. אך לצורך כך אסור לנו באיסור חמור להדליף את דבר המגעים, אחרת מי יסכים בעתיד לתאם איזשהו מהלך חשאי עם ישראל?
“אני, מלך הסונים”, זו בעצם הכותרת היום של מלך סעודיה, תפקיד שהסעודים חלמו עליו תמיד, אך לא העיזו להגשימו, מה גם שהיו שחקנים בולטים מהם בעבר. אני , “שומר שני המקומות הקדושים”, כתוארו הרשמי, הן מכה ומדינה.
במזרח התיכון שהולך ומוגדר על פי הדת ופחות על פי הפוליטיקה הלאומית, מכה ומדינה חוזרות ומקבלות משמעות פוליטית. הן הקדושה בהתגלמותה בעולם האסלאם, הן מעניקות הלגיטימציה, ובלית ברירה מגייס מלך הסונים גם את הקדושה כדי להעצים את מאבקו באסלאם הרדיקלי של אלקאעדה, בשיעה המיליטנטית ובסדר הערבי, הממשיך ומתכרסם לרעתו.