מאת ד”ר גיא בכור
למלחמת השוורים הספרדית יש כללי טקס נוקשים ומחייבים. הפר מגיע אל הזירה העגולה כשהוא כבר מוחלש במכוון ומותש. כמעט-מענים אותו ימים שלמים לפני הקרב, והוא מגיע כמעט עיוור. המשחק האכזרי נחלק תמיד לשלוש מערכות:
במערכה הראשונה, הפאון, מתעתע בפר בתוך הזירה, כשהוא מנפנף כלפיו בבד. המטרה היא ליצור מתח אצל הקהל ולהחליש עוד יותר את הפר האומלל. במערכה השניה עולים הפיקאדורים על גבי סוסים שעיניהם מכוסות, והם נועצים חניתות בגב הפר, המדמם והמבוהל. המערכה הזו נמשכת זמן רב. על גבו של הפר נועצים גם חניתות קצרות וצבעוניות, וממשיכים להחליש אותו.
במערכה השלישית מופיע המטדור, שמשמעותו בספרדית – “ההורג”. הוא אוחז בידו הימנית חרב ארוכה וחדה, המוסתרת בבד אדום. הוא מעביר את הבד מצד לצד, ומעסיק בו את הפר, עד שהוא נועץ את החרב בעוצמה בצווארו של הפר, והורג אותו לקול תשואות הקהל. אם המטדור היה מוצלח במיוחד, הוא רשאי לכרות את אזנו של הפר כמזכרת. אך אם הפר מצליח להישאר בחיים, למרות כל הסבל שהוא עבר, הקהל מבקש ממנהל הזירה לחוס על חייו, והפר הזה חוזר אל החווה, ממנה נלקח, והוא זוכה לחסינות.
המערכה השלישית הזו במלחמת השוורים נקראת “מערכת המוות”, ואכן, ההנהגה באיראן מריחה את ריח הפחד של עצמה.
1. ההנהגה באיראן כבר מבינה שגורלה הכלכלי נחרץ, עם הסגירה הקרובה של המסלקה הבנקאית העולמית “סוויפט” בפניה, והרבה מה לעשות אין לה, חוץ מאשר לעבור לזהב ולסחר חליפין. ובאמת, טהראן הודיעה השבוע למי (שעדיין) סוחר איתה כי יתכונן לשלם לה במטילי זהב ובסחר חליפין. אתם מבינים? מדינה של 75 מליון תושבים תקבל את תמלוגי הנפט שלה במטילי זהב, בקמח ובאורז.
האם כך היא מתכוונת לנהל את עצמה? נגיד הבנק המרכזי של טהראן, מהמוד בהמני, אישר: אנחנו מתחילים לעבוד עם זהב, אפשר לשלם לנו גם באורז ובחיטה. החלטת סוויפט צפויה בימים הקרובים, ומשמעותה רעב קרוב באיראן.
2. צפון קוריאה היכתה אתמול את איראן בתדהמה, כאשר נודע אתמול שהיא בורחת עם האמריקנים, מי היה מאמין. צפון קוריאה היא המשענת היחידה של איראן בנושאי הגרעין והטילים, ובלעדי המדינה הזו איראן לא שווה הרבה ברמת היצור הצבאי. איראן יודעת להעתיק, אך לא לפתור בעיות. צפון קוריאה הגיעה להסכם דרמטי עם האמריקנים שבו היא תשעה את העשרת האורניום שלה ואת ניסויי הטילים ארוכי הטווח, תמורת מזון. ממה פוחדים האיראנים? שהצפון קוריאנים ימכרו אותם לאמריקנים. כלומר יקבלו טובות הנאה נוספות תמורת המידע על איראן, והמשטר באיראן יודע שלא תהיה לאף אחד בעיה למכור אותו.
הצפון קוריאנים יודעים את כל הסודות הגרעיניים של איראן, והרבה מעבר לזה. הם יודעים לפרטי פרטים את תוכנית הטילים האיראנית, הרי הם מכרו להם את הטכנולוגיה, הם מכירים את מערכות הצבא האיראניות, את הקודים והצפנים, ומה לא. חרדה אמיתית למי שנבגד.
3. כאשר סוריה של בשאר אלאסד קורסת, וצפון קוריאה הולכת לפתע עם האמריקנים בצעד בלתי צפוי, איראן נשארת לגמרי לבד. נכון, היא עובדת עם סין והודו, אך היא גם יודעת שאלה יכולים למכור אותה ברגע, על פי האינטרס שלהן. טהראן התנחמה עד היום שגם תוכנית הגרעין של צפון קוריאה מאויימת, והיא אינה לבד במערכה, אך עכשיו צפון קוריאה מתחילה להשעות את תוכניתה הגרעינית, ואיראן – אכן לבד. זו תחושה קשה.
4. מחר, יום ששי, אמורות להתנהל הבחירות ל”מג’לס” האיראני, הוא הפרלמנט. אילו בחירות בתוך המימסד השולט, ומבחינת הרחוב אין להן שום משמעות. ובכל זאת, זהו צומת מסוכן. “המשטר פוחד פחד גדול פן הבחירות האלה יהיו בבחינת ניצוץ, שידליק את המהומות של שנת 2009 מחדש”, אומר עבדאללה מהתדי, מבכירי המפלגה הכורדית (האסורה) באיראן. והוא מספר כיצד המשטר מקיים כבר כמה שבועות צעדי דיכוי ומסע מעצרים בערים השונות, כהכנה לבחירות. “משמרות המהפיכה ומנגנון ‘אטלָאעָאת’ (הבולשת) מאוד מודאגים, ולכן הם עצרו אנשים רבים, וזימנו אחרים למשרדי אטלאעאת, כדי להזהיר אותם”, הוסיף הבכיר הכורדי, שאינו מסתיר את רצון אנשיו להסתפח לכורדיסטאן הגדולה, שתקום יום אחד, כלומר להסתלק מן ההקשר האיראני.
מאז יום ראשון השבוע, נותקה לגמרי אספקת האינטרנט לאיזורים הכורדיים של איראן, וגם לאיזורי מיעוטים אחדים, מחשש שהרשת החברתית תקרא להם לשוב ולרדת לרחובות. לא רק זאת, המשטר פתח במלחמה נואשת נגד צלחות לוויניות באיזורים הכורדיים. כל צלחת שהם רואים, הם מחרימים. “אבל אנחנו מחזירים צלחת אחרת כבר למחרת, משום שאנחנו חייבים לדעת מה קורה. אף אחד לא מאמין כאן לחדשות של הממשלה”. בחודש שעבר כבר טען קצין משטרה בכיר באיראן שגוגל הוא בבחינת “ריגול מסוכן”. התובע של טהראן, עבאס ג’עפרי דולת אבאדי, הזהיר מצידו שמי שיפר את הסדר ביום הבחירות השבוע “יטופל בחריפות”, הד לדיכוי האלים מלפני שלוש שנים.
אחד מאבות שיטת הצעד-אחר-צעד היה פרידריך הגדול (1712-1786), שאמר פעם: “להכפיל את הנצחונות הקטנים זה כמו להשיג אוצר אחר אוצר. עם זמן אדם נהייה עשיר, בלי שאפילו הבין איך הגיע לזה”. חנית אחר חנית, חרב אחר חרב, עד למכה האחרונה, המפילה את הפר.
5. לפי מסמכים שפורסמו השבוע באתר ההדלפות “ויקילקס”, ייתכן שישראל כבר פעלה בעומק איראן. במסמכים נטען כי צוותי קומנדו ישראלים “השמידו מתקני גרעין” בשטח המדינה. המסמכים שהאתר חשף מגיעים מחברת Stratfor, זהו ארגון מחקר וחברת מודיעין אזרחית, שאליה הצליחו אנשי האתר לפרוץ ולדלות את המידע ממילים של החברים. לפי אחד המסמכים, אמר מקור ישראלי לאיש המודיעין כריס פרנהאם כי תשתית הגרעין האיראנית נהרסה. לדבריו, כוחות קומנדו ישראלים שיתפו פעולה עם מורדים כורדים והרסו מספר מתקני גרעין תת-קרקעיים ברפובליקה האסלאמית.
קשה לדעת האם המידע הזה הוא נכון, אך לאור החיסול המדהים של אבי תוכנית הטילים האיראנית במחצית חודש נובמבר, חסן טהרני, ועוד בבסיס הטילים שמור מאוד בקרבת הבירה, כל אלה מראים שמי שחיסל אותו נהנה מחדירה גבוהה מאוד למוסדות האיראנים הסודיים ביותר. זה אמור להטריד מאוד את מערכת הביטחון האיראנית. היא חשופה בבטן הרכה שלה.
6. אותם מומחים של stratfor באותם מיילים סודיים שהם החליפו, ואשר פורסמו בוויקיליקס, מתייחסים גם אל תולעת הסטאקסנט כאל עבודה ישראלית לכל דבר. התולעת הזו ממשיכה להיוולד מחדש במערכות המחשוב הרגישות ביותר של איראן, עד היום. כל כמה חודשים מכה התולעת שוב.
7. עוד מפרסומי וויקיליקס, על פי חברת המודיעין Stratfor: ישראל ורוסיה ערכו עסקה להחלפת צפני תקשורת של מערכות הגנה ותצפית אוויריות.
על פי הדיווח, ישראל העבירה לרוסיה צפני תקשורת של מטוס ללא טייס שנמכר לגאורגיה בתמורה לצפנים של מערכת הגנה אווירית מסוג Tor-M1 שרוסיה מכרה לאיראן.
אם הדיווח הזה הוא נכון, הוא אמור להגביר את הפאניקה בטהראן, שכן המשמעות היא שהרוסים מוכרים אותם, ואת הפרטים החשאיים ביותר שמכרו להם, בלי קושי. ואם עשו זאת פעם, אולי עשו זאת שוב? זה אומר שאיראן אינה בטוחה עכשיו בשום נשק או טכנולוגיה שהרוסים מוכרים לה. ואולי הרוסים גם מספרים לעולם על פרטי הסיוע הגרעיני שהם מעבירים לאיראן? עד היום מסרבים הרוסים למכור לאיראנים מערכת הגנה אווירית מתקדמת מדגם S-300.
(תמונה: אימג’בנק/GettyImages)
8. שמא תיזום איראן איזו הרפתקה צבאית במיצרי הורמוז, כפי שאיימה? לא ולא. המפרץ הפרסי מלא עכשיו עשרות כלי שייט מלחמתיים של המערב, בעיקר של ארצות הברית, צרפת, בריטניה, קנדה ועוד, הנושאים מאות טילי שיוט המכוונים לעבר ערי איראן. מבחינת טהראן מצב כזה הוא קטסטרופה.
9. איראן מביטה בעיניים כלות במרחץ הדמים בסוריה, ובבעל הברית שלה, בשאר אלאסד, הממשיך ומסתבך. היא יודעת: היום זו סוריה, מחר זו יכולה להיות היא עצמה. גם אצלה יש אינסוף מיעוטים העויינים זה לזה, וגם היא מועדת להתפרקות. סוריה היא מראה: איראן רואה דרכה את עצמה.
10. ולבסוף, הפרנויה. כל כך הרבה גורמים פועלים נגד המשטר באיראן, כל כך הרבה חניתות, פקחי גרעין שמסתובבים בין הרגלים, והמשטר כבר רואה אוייבים בכל מקום, צל הרים כהרים. וזה אולי הגורם המסוכן והכואב מכל. וכשמבוהלים ופועלים תחת לחץ ואיום – מבצעים שגיאות.
מה המכנה המשותף של כל ההתפתחויות השליליות האלה מבחינת האיראנים? שהם כמו מלחמת השוורים. כל חנית שננעצת בגב הפר לא תהרוג אותו, אך היא מחלישה אותו יותר ויותר. ההצטברות היא המכרעת, עד למכה האחרונה.
השיטה הזו מאמינה במנה-מנה. על כל מנה כזו שניחתת עליה אומרת איראן – לא נורא, נוכל לעמוד בזה. הדבר מראה שהמשטר הזה בסך-הכל שמרני, ולא רוצה להיכנס לעימות צבאי עם ארצות הברית או המערב. אך עוד מנה ועוד מנה, עוד צעד ועוד צעד, עד שהפר נופל. בשיטה הזו יש חובה לשים לב לחולשות הרגעיות של היריב שלך, ולמשברים שלו, ולפעול מהר. אילו מנות קטנות אך חזקות.
ומנגד, אסור למהר, וזהו הטכס המדוד והקבוע של מלחמת השוורים: אם תבלע מהר מידי, אתה עלול לעמוד בפני איומים קשים, שכן אתה מעיר בכך את הצד השני, ומחייב אותו לפעול. והוא עלול להיות אלים.
ללא ההרעבה של הפר, הכנסתו להלם הזירה, ההתשה שלו והחניתות בגבו, לא היה המטדור מצליח להרוג אותו באיבחה אחת. בשלב הזה הפר כבר מוכן להנחתה הסופית. ואת זה ראוי לזכור: ללא צעדי ההכנה הנדרשים האלה, או שהם לא נעשו נכון, היו כבר מטדורים ששילמו בחייהם, שכן פר פצוע עלול להיות גם מסוכן.
