מאת ד”ר גיא בכור
במלחמת העולם השניה היא נחשבה בלתי ניתנת לפיצוח. ה”אֶניגמה”, זה היה שמה, מכונת ההצפנה של הכוחות הנאציים, אשר הטילו מצור ימי ואווירי על האיים הבריטיים, ואיימו לכבוש את העולם. הגרמנים הפיצו 30 אלף מכונות אניגמה בקרב פיקוד חיל האוויר שלהם, חיל הים, הצוללות, וכוחות היבשה, ובעזרתן הדהימו את כוחות הברית, אשר עמדו חסרות אונים מול סוד ההצפנה הקשיח. כל מה ששמעו כוחות הברית היו אותיות רנדומאליות, העוברות בשידורי רדיו, ללא כל הגיון ברור.
ובכן, השיטה היתה כזו: הנוסח הגלוי של ההודעה הודפס על-ידי אלחוטן גרמני על המכונה הקטנה (נראתה כמו מכונת כתיבה). באופן אוטומאטי הוכן בתוכה נוסח מוצפן, זה שודר ברדיו, והמכשיר הקולט קלט את הנוסח המוצפן, והדפיס את הנוסח הגלוי עבור המפעיל המקבל. היתרון באניגמה היתה המהירות, נוחות ההפעלה והעובדה שהאויב לא הצליח לפצח את הקוד.
למשל, המפעיל היה לוחץ על האות S ומייד היתה נדלקת על המכשיר האות U, היא אות הצופן. בסופו של דבר כל המסר עבר מוצפן בצורה כזו. הנאצים היו מעבירים לכוחותיהם ספר כל חודש, ובו לוח הצפנים היומי. כל בוקר המפעיל היה מחבר כמה פלאגים (תקעים) בתחתית המכונה, עם לוח הצופן היומי, והמקבלים היו מתחברים גם הם לאותו צופן של אותו יום, ומתחילים לשדר.
מכונת האניגמה הומצאה לשימוש מסחרי על ידי הגרמני ארתור שרביוס (Scherbius 1878-1929), והוא רשם עליה פטנט בשנת 1918. מאוחר יותר הצבא הגרמני התחיל להביע עניין במכונה, והוא אף שיכלל אותה.
בשנות השלושים ההנחה העולמית היתה שאי אפשר לפצח את צירופי האותיות המוזרים ששודרו ברדיו, ושאותם רק הצבא הגרמני יכול היה להבין ולקרוא.
אלא שכאן התחילה עלילה מוזרה. בשנת 1931 משת”פ גרמני בשם האנס ת’ילו שמידט, העביר לשירות החשאי הצרפתי עותקים של תוכניות המכונה, וספרי צופן. הוא המשיך לעשות זאת כמה שנים, אלא שהצרפתים לא ידעו מה לעשות עם החוברות האלה.
מי שפיצח את הסוד היו הפולנים. מודאגים מאוד מתוכניות המלחמה של שכנתם גרמניה, הם נתנו עדיפות גדולה לפיצוח האניגמה הגרמנית. הם בנו מודל על-פי התוכניות הצרפתיות, ואז הבינו שזו שיטה מיכנית-חשמלית, הדורשת פיצוח מתמטי ולא מילולי. מי שפיצח את התעלומה היה המתמטיקאי הפולני מריאן רג’בסקי (1905-1980). הוא שם לב שבראש המכונה ישנם שלושה דיסקים עגולים, ועליהם 26 שיניים, כמספר אותיות האלפבית, והוא הבין שהם המחליפים את האותיות. עוד הוא שם לב לשיטה של האניגמה: לחיצה ראשונה על המקלדת מפעילה את הדיסק הראשון, לחיצה שניה את השני, שלישית את השלישי, ורביעית – את הדיסק הראשון מחדש.
זו היתה התגלית שפיצחה את הקוד: כל דיסק לאות אחת, בנפרד. רג’בסקי הכין צמדים של אותיות. ניקח למשל את המילה זמֶרֶת:
ז- היא נניח X
מ – נניח Y
ר נניח Z
ת – אינה X, כי X היא האות הראשונה.
כך הוא החל להכין מאות אלפי צמדים של האות הראשונה והרביעית, השניה והחמישית, השלישית והששית, וכך הלאה. הצוות שלו עבד במשך שנה, והכין מאות אלפי צירופים, שבסופו של דבר החלו לקבל משמעות על דרך האלימינציה והסדרות המתמטיות. הצפנה ופתרונה.
1 במשך עוד מעט שלוש שנים התמקד העולם באסד וב”מורדים”, בעיקר ב”צבא הסורי החופשי”, מבלי שהבין שמלחמה הרבה יותר עמוקה מתנהלת כאן, להפיכת סוריה לאמירויות אסלאמיות של אלקאעדה, מלחמה שבה אסד והמורדים הלאומיים הם כבר משניים. וזו אמנות ההצפנה הראשונה, שנדבר עליה במאמר הזה: קבוצות המורדים הסלפים עשו הרבה מאוד, כדי להישאר מתחת לרדאר. הם הקפידו לדבר על אסד, לא על עצמם ולא על התוכניות שלהם. המטרה שלהם היתה להרדים את העולם, שלא יבין מה מתרחש כאן, והם הצליחו. אם המערב היה מתארגן כבר בשלבים הראשונים לעצור את התופעה הזו, אולי היתה נעצרת, אך חודשים ושנים עברו, והיא התמסדה: נוצרו כבר עובדות מוגמרות (fait accompli) בשטח. זו טעות של רבים להכריז על תוכניותיהם בראש חוצות, ובכך הם יוצרים לעצמם מייד התנגדות, ונבלמים. אך מי שעובד מתחת לפני השטח, נתח אחר נתח, קם יום אחד והנה יש לו אימפריה,
וזה מה שקרה עם הקבוצות הסלפיות: הם הפכו לסוג של מדינות.
אנו מדברים בעיקר על שני ארגוני ענק: “מדינת עיראק וא-שַאם האסלאמית” (שַאם הוא כינויה הקדום של סוריה) ו”ג’בהת א-נוסרא”, שני ארגונים סלפיים, המשתלטים בהדרגה על סוריה כולה. הם עשו זאת תוך הסתרת כוונותיהם, והפניית תשומת הלב העולמית אל אסד; עכשיו הם מרימים את הראש, והנה אימפריה.
הביטו במפה הסכמטית הבאה שהכנו עבורכם: זו סוריה החדשה, עם שתי אמירויות אסלאמיות, בצפון ובדרום, עם גבולות וסוג של ריבונות, ועם המובלעת העלווית/נוצרים של בשאר אלאסד בחלק מדמשק ובמחוז לטקיה; עם מובלעת כורדית די-עצמאית, ומובלעת דרוזית קטנה בדרום. לפני שנתיים דיברנו על חלוקה עתידית לקנטונים, ובכן היא כבר מתרחשת. אלה ישויות עדתיות ודתיות חזקות מאוד, שיהיה קשה לעקור אותן. סוריה כבר אינה קיימת עוד כמדינה אחת.
2 הדבר המרתק בשתי הישויות הענקיות הסלפיות, שהן מתארגנות כ”אמירויות”, כלומר משטרים תחת שלטון של אמיר, במתכונת אסלאמית של לפני הגעת הלאומיות הערבית. לאמיר יש סמכויות, חצר, נאמנים ומקבלי משכורות, הוא מפעיל בתי ספר, מפעלים, ובחלק מן האיזורים האלה, למשל בצפון, חלק מן האזרחים חזרו לעבוד, אך תחת שלטון חדש, של השריעה האסלאמית בנוסח החמור ביותר. כמו באפגניסטן ובפקיסטן, הגברים מזוקנים, הנשים ננעלו בבתים, והחינוך הוא אסלאמי. האמירויות האלה לא מכירות לא באסד, ולא במורדים הלאומיים, כלומר “המועצה הלאומית”, ו”הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה”, ומבחנתן כולם אויבים.
ההגדרה של “ערביות” נעלמת, ומפנה את מקומה לפקיסטנים, צ’צ’נים, תימנים, סודאנים, ומגיעים אחרים לאמירויות. יש מתנדבים מוסלמים מאירופה ומארצות הברית; הנסיכויות הפכו למגנט, ולכלי יוצר של הבאות.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
לקרוא ברצף את מאמרי האתר על סוריה
3 עכשיו אנחנו מבינים עד כמה נלעג המאמץ האמריקני-מערבי לכנס ועידת “שלום” בג’נבה, בין אסד למורדים. הסוסים כבר ברחו מן האורווה, היא ריקה לגמרי, אבל ג’והן קרי מתעקש שהסוסים עדיין שם. נסיכויות חדשות קמו, מציאות אחרת לגמרי שוררת, אך בארצות הברית מתעקשים על הזיות.
קודם כל, בכלל לא בטוח שהמורדים הלאומיים יגיעו לוועידה כזו, חלק יחרימו, ואולי הרוב. הם דורשים שאסד יילך, ולאסד אין שום כוונה כזו. אסד מצידו לא מוכן שלוועידה יגיעו “טרוריסטים”, כלומר המורדים שבשטח. המורדים הלאומיים שבשטח גם לא מכירים, בחלקם הגדול, במנהיגויות הגולות-לכאורה שלהם, שאותן מעודדים הטורקים, הצרפתים והאמריקנים; תסבוכת קשה.
ואם האמירויות האסלאמיות ימשיכו להילחם, איזה ערך יש למה שידברו עליו בג’נבה? סיכומים הרי לא צפויים שם, במלחמת הכל וכל.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
4 למערב אין אופציות טובות בסוריה, כולן רעות. או אסד, שנתפס כדיקטטור מרושע, או המורדים הלאומיים, שבעצמם הם מפוררים, או הסלפים. אסד מנסה להציג את עצמו כבולם הסלפים, ולכן כמי שצריך להיות יקיר המערב, אך במערב לא מוכנים לקבל אותו. שם מנסים לבנות כמעט באופן מלאכותי את קואליציית המורדים הלאומית, כפי שמנסים לבנות באופן מלאכותי את הרשות הפלסטינית. גם פה וגם שם למערב אין אופציה מקומית אחרת, גם פה וגם שם מדובר באשליות זמניות. המערב מצפין את האמת מפני עצמו.
5 המבולבלת הגדולה ביותר היא ארצות הברית, או מה שנשאר ממנה במזרח התיכון: ג’ון קרי שכל כך התלהב פעם מבשאר אלאסד (וזמם למכור לו את הגולן שלנו בתמורה להתקרבות), עבר לתמוך במורדים, אך לאחר ההסכם הכימי, שב לתת לאסד חמצן וחיים. הוא עוד עלול להציג את ידידו משכבר כהצלת המערב, הכל עוד ייתכן עם האיש הזה. בינתיים ארצות הברית לא מסייעת ממש למורדים הלאומיים, ולכן הסלפים, שיש להם מימון ונשק משלהם, מתחזקים. קטר עומדת, בין הייתר, מאחורי הסלפים.
פירוק הנשק הכימי? בניגוד לפרסומים, הפקחים עוד לא התחילו אפילו את הפירוק, והם רחוקים מכך מאוד, משום שאין הסכמה איפה יפורק הנשק הזה. קרי דרש שהוא יועלה על אניות, ויוצא מסוריה, הרוסים מתנגדים. למה להם למהר, הרי הכל זה תרגיל לתת חמצן לבשאר; הצפנה.
מי שעוד נכנס לתמונה, ועכשיו מלחמת העולם השניה התנהלה במלוא עוצמתה המזוויעה, היה מתמטיקאי בריטי מבריק מאוניברסיטת קמברידג’, בשם אלן טיורינג (1912-1952), ששכלל את שיטת הפולני רג’בסקי, גם כאשר הגרמנים פיתחו את האניגמה והכניסו בה עכשיו חמישה גלגלי דיסק במקום שלושה.
טיורינג והצוות הבריטי פיצחו לגמרי את האניגמה בעזרת שיטת צמדי האותיות של רג’בסקי, והם גם השתמשו בכמה רמזים מעניינים:
המילה הגרמנית wetter (מזג אוויר) חזרה כמעט כל יום בצפנים הנאציים, ועזרה לכונן את הצופן היומי; עצלנות של המפעילים הגרמנים שהשאירו צופן מסוים יותר מיום; ספרי קודים גרמנים נלקחו מצוללות ומאוניות שהוטבעו; ועוד.
טיורינג גילה כי הגורם החשוב ביותר היו הפלאגים (התקעים), שכל יום הוכנסו לפי צירוף שהיה בספר, וכך שינו את צירופי הדיסקים המסתובבים.
השיטה המיכנית-חשמלית של האניגמה התנהלה כך: ברגע שנלחצה אות במקלדת, נסגר מעגל חשמלי, שהדליק נורה עם האות הנבחרת. תפקיד הדיסקים היה להחליט איזו אות תידלק, ותפקיד הפלאגים היה לשנות את מערך הדיסקים.
לקראת סוף מלחמת העולם השניה, כאשר האניגמה על כל הוורסיות שלה פוצחה לגמרי, הוכנו בבריטניה ובארצות הברית מכונות מחשבים אנטי-אניגמה (הן כונו Bombes, סוג של פודינג-גלידה), שהפכו את הסדר, דהיינו מן הצופן אל האותיות המקוריות, ובכך נטרלו לגמרי את סודיות הפעולה של הנאצים.
ללא פיצוח זה, ספק אם הניצחון של בעלות הברית היה אפשרי במידה בה נעשה, ובוודאי שההיסטוריה העולמית היתה שונה. המוזר הוא שהבריטים והאמריקנים הסתירו את האניגמה ואת הפיצוח שלה עד שנות השבעים, ורק אז נודע הסיפור הדרמטי הזה כולו. ועוד דבר, הפיתוחים של טיורינג, מכונות ה”פודינג-גלידה”, ומכונות המחשב האנטי-אניגמה, הם ראשית המחשבים המודרניים, עידן המיחשוב והאינפורמציה בו אנחנו מצויים כיום, ושממנו נהנית ישראל כל כך.
6 לקרב בין אסד למורדים הלאומיים? זה אולי היה נכון לפני שנה או שנתיים, אך אלה כללי העבר. אלה שני הצדדים המפסידים של המשחק הסורי. הלאומיות קרסה בכל האיזור, ראו איך במצרים היא ניסתה לבצע הפיכה צבאית וזו הפיכה כושלת; הרחוב המצרי על המליונים שלו לא מוכן לקבל את ההפיכה הזו. כל יום מהומות, כל יום מעשי טרור, כל יום הפגנות. וכאשר הלאומיות הפכה להזייה של העבר במזרח התיכון, מי נזכר להגיע עכשיו למסיבה הלאומית? הערבים המכונים “פלסטינים”. ובכן, המסיבה הלאומית נגמרה.
כחלק מהעלמות מדינות הלאום הערביות, עיראק הולכת ומתמזגת עם סוריה, כאשר המגדירים העדתיים והדתיים גוברים: אלקאעדה של עיראק (סונים כמובן) התמזגה עם ג’בהת א-נוסרה הסונית של סוריה. אין עוד גבול ממשי בין שתי המדינות, וטרוריסטים סלפים מסוריה הם שעוזרים לבצע את טרור מכוניות התופת נגד השיעים, במה שהיה פעם עיראק. גם בעיראק כבר מתקיים מרחץ דמים יומיומי.
כמה מקפידים אתכם על הגבול שלכם: כל סנטימטר סופרים. ושם, אלפי קילומטרים נטושים, איש אינו חפץ בהם. האם מישהו חשב, למשל, על קניית אדמות מירדן או ממצרים בסיני?
7 הכורדים שומרים בקנאות על האיזור ששחררו בצפון סוריה, איזור ענק, בעיקר נגד המורדים הסלפים, איתם הם מתחרים על השליטה. אסד כבר היסטוריה באיזור הזה, והמלחמה היא בין היורשים. מידי פעם מגיעים מטוסים של אסד, מפציצים, משמידים ושוב נעלמים; איזור שאין בו רחמים. גם הכורדים, כמו הסלפים, עובדים מתחת לרדאר, עד שיום אחד העולם יקום, והנה אימפריה, כך הם מקווים. אלא שלצערם גם הם מפורדים ומתעמתים זה עם זה.
8 מה נשאר למדינת אסד? חלק מדמשק ומפרבריה, חלק מאיזור הגבול עם ישראל (בימים האחרונים שוב מתלקחים שם קרבות כבדים בין צבא אסד לסלפים), הקנטון העלווי בלטקיה, והחיבור האסטרטגי של קוסייר, שהושג באמצעות לוחמי חיזבאללה. כן, נשארה לו המדיה הסורית, המשדרת מדמשק תעמולה, ומראית העין של העבר. אסד יהיה הנהנה היחיד מועידה בינלאומית, אם תתקיים: הוא מוצג עדיין בעולם, למי שאינו יודע, כסוג של שליט בסוריה. הקנטון שנותר לאסד אינו גדול, אך הוא מבוצר, ומתנהלת שם יום יום מלחמת התשה. בניגוד לרושם שנוצר למי שקורא רק את התקשורת הישראלית, המלחמה בסוריה לא נעצרת ליום אחד, ההיפך, כ – 5,000 הרוגים בחודש. אפילו בזמן “חג הקורבן” המוסלמי השבוע, הקרבות לא נפסקו.
9 הסכנה עכשיו היא ערעור השלטון במדינות השכנות, ובעיקר טורקיה וירדן, משום שהמלחמה כבר גלשה במלוא אכזריותה לעיראק. טורקיה, למשל, עזרה ועדיין עוזרת לסלפים, מתוך הנחה שהם יפילו את אסד, ויכוננו משטר סוני, שיהיה כפוף להם. אלא שההנחה הזו הולכת ומתערערת, והם מבינים שמשטר סלפי כזה יאיים גם עליהם, לאחר שיתבסס. או ירדן שקולטת עוד ועוד פליטים (בלבנון יש כבר יותר ממליון פליטים סורים, בירדן זה מתקרב לזה). אך בין הפליטים המסתננים לירדן יש את זרעי הפורענות הסלפיים. עכשיו תארו לעצמכם שיו”ש יהיה שטח עצמאי ערבי. לאן יזרמו המוני הסלפים (עם הטילים), תחת סיסמת “השיבה”? אליכם הביתה.
10 וכאן אנחנו מגיעים לאמנות ההצפנה האיזורית: כולם מצפינים ומוליכים שולל, כולם. האיראנים, הסורים של אסד, הסורים הסלפים, הסורים הלאומיים, אבו מאזן וחמאס. כולם נחמדים, מחייכים, ומעמידים פנים, משום שהם מבוהלים וחוששים לחייהם. הם רואים את האמריקנים שלא השאירו שגיאה אחת שלא ביצעו, והם מפחדים. כולם בעצם הגיעו למסקנה שההצפנה משתלמת: העייפות ממלחמות בעולם, האמריקנים ההרסניים, ומהפיכת המידע, שקידמה את העולם, אך גם החזירה אותו לימי הביניים, כאשר כל שמועה ברשת, או איזו האשמה נתפסת בידי אחדים כאמת. לכל שקר יהיה תמיד מי שיאמין, וברגע שהוטל ספק, זו הצלחה. אסד, למשל, בונה על זה, ויש המאמינים שהוא הפתרון. ומי שיצפין יותר, יזכה.
