[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
“אנחנו נוטים להאמין במה שאנחנו מקווים, ומדמיינים שהאחרים חושבים כמונו” –
משפט המפתח הזה שהשמיע יוליוס קיסר (102-44 לפני הספירה) הוא הרבה יותר עמוק ממה שנדמה. המציאות היא סובייקטיבית, והיא נוצרת על ידי כל אחד מאיתנו באמצעות סינון האירועים דרך הפילטר הנפשי שלו. אנחנו רואים את מה שאנחנו רוצים לראות, ובמיוחד נכון הדבר לגבי החברה הישראלית, שכל כך קל להעלות אותה לגבהים אדירים, לקטרזיס בדוי, ואז להשליך אותה למטה להתרסקות מדומיינת. כאשר ברצונך ליצור מסך של תעתועים לגבי האוייבים שלך, עליך לטוות רשת של מציאות, לפעמים בנאלית, כמו החיים, ולתוך כך ליצוק את התעתוע, את ההטעיה וההסחה, עד ששניהם מתלכדים לאחד, ומסע התעתועים שלך נתפס כמציאות. במילים אחרות, כל מציאות היא תעתוע, השאלה רק של מי ובידי מי.
כמה מוזר. אמני התעתוע, המנהיגות האיראנית לדורותיה (ואנא קיראו שוב את המאמר הוותיק בעניין), נופלים מטה, קורבן לרשת שכמותה הם עצמם לימדו פעם לטוות. האם המומחיות שלהם היא בבחינת יתרון? לא בטוח הפעם.
מבחינת המשטר באיראן כל הארץ מרגלים-מרגלים, והמשטר הזה הולך ושוקע בפרנויית הריגול נגדו. כל המקרים להלן הם מהשנה:
מפקד המשטרה באיראן קובע: גוגל אינו מנוע חיפוש אלא כלי ריגול, ובתגובה אנחנו נקים באיראן רשת אינטרנט פנים איראנית “כשרה” (“חלאל”). לא נגמר הדיווח הזה והשלטונות האיראנים מודיעים שתפסו ועצרו “שתי יונים מרגלות”. כיצד? הן נשאו טבעות של מתכת כחולה על רגלן, ונטען בתקשורת המקומית שמדובר במכשיר כלשהו של שידור. לא נודע מה עלה בגורלן של היונים המרגלות.
טיילים מערביים, תיירים, עיתונאים – כולם חשודים כמרגלים. בחודש ינואר השנה נידון למוות תייר אמריקני ממוצא איראני, שהגיע לדבריו לבקר את סבתו, באשמת ריגול. האיש, אמיר מירזאה קמאטי, היה נחת לשעבר בצבא האמריקני, ודי בכך כדי לגזור את גורלו, במדינת התעתועים.
במרץ השנה פורסם שחברה סינית מכרה ציוד ציתות לשיחות טלפון ואינטרנט לחברת הטלפונים הגדולה באיראן, בחוזה של 130 מליון דולר. באפריל נטען ב”בלומברג” שדווקא חברה ישראלית, ששמה לא צוין, מכרה לאיראן ציוד ריגול ומעקב אחר אימיילים, דרך גורם קש בדנמרק, וכל אלה מגובים תחת “המועצה העליונה לעולם הסייבר”, בראשות מומחה המחשבים הנודע, מחמוד אחמדינג’אד.
“פייסבוק הוא מכונת ריגול של הציונים” הסביר פעם אחמדינג’אד, ולכן הרשת הזו אסורה בכניסה לאיראן. לגבי אתר ישראלי שהוקם לאחרונה לקשר בין ישראלים לאיראנים נטען שמטרתו לגייס סוכנים באיראן, ולכן הוא אתר מסוכן, וכך גם נטען לגבי עמותת “לחופש נולד”, שנועדה לאתר ישראלים שנעלמו, והמשטר טען שהיא מיועדת לגיוס מרגלים עבור ישראל, שכן היא מציעה כסף רב. האינטרנט בכלל נתפס בחמיצות רבה אצל המשטר באיראן, למרות שהוא עושה בו שימוש לתועלתו.
הפרנויה הולכת ומתגברת, משפטים פליליים הולכים ותוכפים, והפרסומים מפני ריגול באיראן הולכים ונהיים היסטריים יותר ויותר. יחד איתם מסתחררת גם הגישה כלפי בעיית הגרעין: בין הצהרות איראניות שבסבב הבא “תבוא על סיומה בעיית הגרעין” לבין הצהרות נוקשות ומיליטנטיות. הרבה ביטחון עצמי מופגן, להסתיר את החרדות ואת החשד בכל מה שזז סביבם.
שימוש בריגול או בתעתועי ריגול? במציאות שהיא הזייה ובהזייה שהיא המציאות? ההיסטוריה מלאה בכך. זהו כלי נשק בפני עצמו (המוזיקה המהפנטת – Spy Game, 2001, אחד מסרטי הריגול הטובים שנעשו).
בסביבות שנת 480 לפני הספירה יווני גולה בשם דמרטוס ראה את התעצמות הצבאית הפרסית, והוא ביקש להזהיר את היוונים. הוא רכש צמד לוחות עץ לכתיבה, שהיו אז מכוסים בשעווה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם שוב. הוא גרד את השעווה, דיווח על תוכניות ההתעצמות הפרסיות, וכיסה את הלוח בשעווה חדשה. היוונים שקיבלו שני לוחות שעווה ריקים הבינו שהמסר נמצא מתחת לשעווה, דבר שעזר להם להתכונן לפלישה הפרסית שבדרך.
◄למבקשים לקבל התראה למייל האישי, על כל מאמר שמתפרסם בג’יפלאנט – עושים זאת – כ א ן.
ב- 23 באפריל השנה הוכרז בארצות הברית על ידי הפנטגון על הקמת סוכנות מודיעין חדשה, לריגול אחרי מטרות שאינן בעימות צבאי עם ארצות הברית, וראשית לכל, הכוונה לאיראן. הסוכנות נקראת “שירות ההגנה החשאי” (Defense Clandestine Service), שתעביר אליה מאות סוכנים ומרגלים מסוכנות המודיעין DIA, אחת מסוכנויות הביון האמריקנית הרבות, במטרה להכפיל את היקף הפעילות של אנשים אלה ואת מספרם. הסוכנות הזו מתחרה או משלימה את ה- CIA המפורסם, שבראשו עמד בעבר ליאון פנטה, שר ההגנה של ארצות הברית. פנטה הוא שהקים את הסוכנות החדשה.
תשאלו, לשם מה להכריז על הקמה כזו, האין זה פוגע במטרות הפעילות “החשאית”? התשובה היא התעתוע והמציאות. האמריקנים מבינים שידיעה כזו רק תזעזע עוד יותר את הפרנויה האיראנית, ותגביר אצלם את תחושת הבהלה והשיתוק. הם ממילא רואים מרגלים בכל מקום, ועכשיו גם מאשרים להם את זה, או שלא.
(תמונה: אימג’בנק GettyImages)
לשלוח שליח דרך קווי האויב זה מסוכן. אך אם לא לוחץ לכם יותר מידי, אפשר להשתמש בטריק של היסטיאוס היווני (מת 494 לפני הספירה). הוא גילח את ראשו של השליח, קעקע את ההודעה הסודית על פדחתו, המתין שהשיער יגדל, ושלח את השליח, אשר ידע שהוא נושא מסר, אך לא ידע מה תוכנו. כשהגיע ליעדו הוא פשוט גילח את ראשו מחדש.
האם מדובר בפרנויה איראנית או במציאות? האיראנים טוענים שיש בסיסי ריגול אמריקנים, ישראליים, בריטיים ומערביים אחרים, בחמש מדינות סביבם: עיראק (בחבל הכורדי), אפגניסטן, פקיסטן, טורקמניסטן ואזרביג’אן. לראיה הם מצביעים על המל”ט האמריקני שהם הצליחו להפיל בחודש דצמבר, ואשר היה במשימת צילום וריגול מעל איראן. האיראנים יודעים שארצות הברית הוציאה בשנה שעבר לא פחות מ-55 מליארד דולר על ריגול בתוך המדינה ומחוצה לה, סכום עצום, שלא הולך להיות מופחת. למשל, השימוש האמריקני במל”טים לצורך מודיעין רק יילך ויגבר. האיראנים מחברים את הידיעות הרבות על הריגול נגדם, וההערכה שלהם היא שארצות הברית מכינה יעדים לצורך מתקפה צבאית, שאת היקפה ומועדה אין הם יודעים. מבחינתם הריגול המערבי היא מציאות לכל דבר, אך הוא כבר הפך אצלם לאובססיה.
בסביבות המאה הראשונה לספירה הבחינו הרומאים בדיו סתרים, כמו למשל מיץ צמח ה-Thithymalus , שהוא שקוף כשהוא יבש, אך כשהוא מחומם בעדינות הוא הופך להיות חום. גם מיץ לימון היה יעיל והשתמשו אפילו בשתן. ג’יובאני בטיסטה דלה פורטה, המדען בן המאה ה-16 תיאר כיצד תרכובת של מלח אלום וחומץ יכולים לכתוב הודעה סודית על ביצה קשה חמה, כאשר על הקליפה ההודעה בלתי נראית, אך כאשר מקלפים את הביצה ניתן לקרוא את ההודעה על החלבון שבפנים.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
הנחת העבודה של המשטר באיראן היא שארצות הברית תתקוף את המתקנים הגרעיניים שלו בשלב זה או אחר, ולו רק כדי להביא את איראן אל שולחן הדיונים בעמדת חולשה. ההנחה הזו מעוררת שם חרדה מפני תסבוכת פנימית גבוהה. אז הריגול נגדם הוא פרנויה או מציאות? כפי שאנחנו כבר יודעים מופעל נגדם עכשיו השילוב שבין השניים, שהוא הקטלני ביותר, משום שאז נוצרת תדמית של מציאות אלטרנטיבית אצל המשטר באיראן, בדרך לבלבול, לרפיון, לפגיעה בביטחון העצמי, ולחרדה. לכן הם גם חושדים בכל אחד, וכל אחד סביבם נחזה כמרגל. קשה לחיות בתחושה נמשכת כזו. ולמה זה עובד במיוחד על האיראנים? דווקא בשל מומחיותם בלוחמה פסיכולוגית. לאור אימרתו של יוליוס קיסר, הם מדמיינים שאחרים חושבים כמותם.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
