מאת ד”ר גיא בכור
1 ביום ראשון בשבוע שעבר שוב פרצו מהומות אלימות של מהגרים מוסלמים ברובע האסבי (Hasby) של הבירה השבדית סטוקהולם. המהומות נמשכו לפחות עד ליום שלישי, וכללו, כרגיל, זריקת אבנים על שוטרים והצתת מכוניות. המשטרה שהגיעה עם מסוקים, נגמש”י משטרה וכוחות נגד אלימות, התפרסה בשכונות צפון סטוקהולם, האסבי, קיסטה ורינקבי, בנסיון לבלום במהירות את האלימות. איזורים שלימים של האסבי נסגרו, וזאת כלקח מגל המהומות האדיר שפרץ שם בדיוק לפני שנה, ונמשך כעשרה ימים. לפי העיתון המקומי אפטונבלדט המהומות פרצו הפעם לאחר שאדם נעצר בידי המשטרה לאחר שנהג בשיכרות וללא רישיון. חבריו שמעו על כך, והחלו להתפרע ברחובות.
הוונדליזם של מהגרים מוסלמים בשבדיה כמעט ולא מדווח, ועוד מעט נבין מדוע. בעיר מאלמה, שם מגיע אחוז המוסלמים לבערך שליש (אין נתונים רשמיים) ניזרקו בחמשת החודשים הראשונים של 2014 לפחות חמישה רימוני יד על חנויות ועסקים. פליטה מבוסניה שגרה במאלמה אמרה: “אני גרה כאן יותר מ- 17 שנים, וזה היה בסדר. אבל עכשיו אני לא רוצה לגור פה עוד. אני רוצה לעזוב. היה פיצוץ נורא למטה, כמו במלחמה ממנה ברחתי בבוסניה. מה שברחתי ממנו ב- 1992 הגיע עכשיו לכאן”. הוונדליזם היומי של מהגרים מוצנע בתקשורת המקומית, כדי שלא להותיר רושם שלילי בנוגע למהגרי האסלאם. התקשורת השבדית לעולם לא תכתוב “מוסלמים”, אלא בדרך כלל ungdomsgäng, כלומר “כנופיות צעירים”. וונדליזם במוסדות ציבור, בספריות עירוניות, התפרעויות ואלימות, הם עניין יומי.
אך החשש גדול אף יותר: משטרת שבדיה הודיעה לאחרונה כי במדינה נמצאים כמה מאות מחבלים, המסוגלים ומעוניינים לבצע פיגועים בשבדיה, בסגנון הפיגוע בבריסל, או במדינות שכנות. בכיר במשטרה השבדית אמר לכתבים: “זהו איום עצום. בעשר השנים האחרונות ראינו תנועה של בעלי אזרחות שבדית הנוסעים לאפגניסטן, תימן או לסומליה לאימונים של הג’יהאד. אבל בשנתיים האחרונות המספרים הם יותר מאשר בכל עשר השנים האחרונות גם יחד” (בעיקר בגלל סוריה). לדבריו היו להם 2-3 סיכולים מוצלחים. אמון עבדולהי, כתבת של רדיו שבדיה, נאלצה לחזור למולדתה, סומליה, לאחר שהותקפה בתקשורת השבדית על שמתחה ביקורת על מהגרים מוסלמים קיצונים, ובכלל זה מילת נשים. לאחר שחזרה אמרה לטלוויזיה השבדית שבמוגדישו היא מרגישה בטוחה יותר מאשר באיזורי המהגרים בסטוקהולם.
אימאם שבדי ממוצא סורי, הייתם רחמה, הפך בעצמו ספק של נשק למורדים הסלפים בסוריה. הוא היה קונה נשק בלוב או בבוסניה, ומשגר אותו דרך טורקיה – לסוריה. האימאם כיהן כמטיף המסגד שבמרכז סטוקהולם ליד מדבורגרפלצן, ממש בלב העיר. לא רק זה, הוא גם שימש בארגון האירופי של האימאמים המוסלמים.
גל הפרעות של מוסלמים בבירה סטוקהולם, לפני שנה. שום דבר לא השתנה מאז, רק נהיה גרוע יותר, שכן המתפרעים הבינו שאם יתפרעו שוב, יקבלו הכל. השבדים נכנעים. אומה צפונית זו נהנתה שנים לדווח בהנאה על מה שקורה לישראל במרחב המזרח תיכוני. עכשיו המזרח התיכון בא אליה הביתה, ואין לו שום כוונה ללכת; זה כבר הבית שלו.
2 משטרת שבדיה הגיעה בפועל לחוסר שליטה במצב, עד שהרימה ידיים באיזורים המוסלמיים, בעיקר בעיר מאלמה או בערים נוספות כדוגמת Skäggetorp. כתוצאה מכך קמות משטרות פרטיות של השריעה, ולדברי דובר המשטרה, תומאס טוגנבוק, “הם עוצרים מכוניות ומבהילים אנשים, שכן הם מכוסי פנים. כך הם משיגים כבוד ומאיימים על האוכלוסיה; הם מתנהגים כריבונים”. לפעמים נעזרת המשטרה בכוחות השיטור האסלאמיים האלה, כאשר היא מעוניינת להיכנס לשכונות המוסלמיות בלי מהומה גדולה מידי. כיוון שהוראות הפתיחה באש של השוטרים לא מאפשרות להם לירות, הצעירים המוסלמים מבזים את השוטרים, מכים אותם, ולפעמים הם אף תוקפים תחנות משטרה עם אבנים וזיקוקי דינור. המוסלמים מודעים להשפלה של המשטרה, ונהנים מכך. הם מצלמים אותה ומעלים לרשת. הצבא השבדי כמעט וחוסל בקיצוצים כספיים גדולים, כך שבמקרה של מלחמת אזרחים ספק אם המדינה תוכל לאכוף את ריבונותה.
המכתב המזוייף: זה לא אתם, זה האירופים והמוסלמים שלהם
3 שבדיה היא מדינה מערבית המזנקת באוכלוסיה שלה, מ- 9 ל- 9.5 מליון, ועיקר הזינוק הוא בשנים האחרונות. אך הכל יודעים שאין זה זינוק של השבדים, ההיפך, זהו זינוק של המהגרים המוסלמים במדינה. בשנת 2010 לפי סקר של PEW היו בשבדיה כחצי מליון מהגרים מוסלמים בעלי אזרחות, כ- 5%. בשנת 2012 המספר זינק ל- 574,000 והשנה הוא מגיע כבר ל – 650,000, כ- 7%. הזינוק בשנתיים האחרונות הוא בעיקר בגלל טרגדיית “האביב הערבי”, עם זרימה גדולה מאוד של מהגרים לשבדיה, בעיקר מסוריה ומעיראק. מדובר על כ- 100,000 איש תוספת בכל שנה: 67,000 מקבלי מקלט כפליטים, ועוד 40,000 תוצאה של איחוד משפחות. על מספרים אלה יש להוסיף את הילודה המוסלמית שהיא כפולה מזו השבדית. רוב השבדים גרים בערים, כ- 85%, וכך גם המהגרים, כך שהנראות שלהם גדולה. בעיר מאלמה מספר המוסלמים הוא בין 25-35% (אין נתונים רשמיים).
על פי נתונים מקומיים האוכלוסיה הצומחת ביותר במדינה, ברמה של 14% בשנה היא הסורים, אחריהם הסומאלים 10%, האפגאנים 6% האריתראים 2.8% והאיראנים 1.5%. הגידול של השבדים לעומת זאת הוא זניח. שר ההגירה השבדי, טוביאס בילסטרום, התלונן באחרונה שמדינות אירופה לא מקבלות מספיק מהגרים כמו שבדיה, ולדעתו המדינות באיחוד האירופי צריכות לקבל יותר פליטים, בעיקר מסוריה. רק שנבין, חוץ מן ההגירה הלא חוקית לאיחוד הוגשו בשנת 2013 435,000 בקשות למקלט מדיני באיחוד האירופי, והן בדרך כלל מאושרות. השבדים רוצים יותר.
4 לא רק שהמוסלמים מגיעים בהמוניהם, השבדים עוזבים בהמוניהם. על פי נתוני הממשלה, כ- 50,000 שבדים מקוריים מהגרים מן המדינה בשנה, לכל העולם. חלק לצפון אמריקה וחלק לאוסטרליה, אפילו לסין. הם כנראה לא מאמינים שיש עתיד בשבדיה, ולכן עוקרים.
תמונה: אימג’בנק Getty Images, ומי שהילל את האינתיפאדה, יטעם ממנה עכשיו בעצמו.
5 לאחר מלחמת העולם השנייה ביקשה שבדיה החדשה לכונן אוטופיה: מדינת רווחה לכל תושביה, עם רמת חיים טובה, שירותים חברתיים טובים, דיור נוח, ושוויון. זה היה אמנם ניסוי ב”הנדסה חברתית”, של מדינת רווחה הממומנת במיסוי גבוה, אך היא נשענה על האופי השבדי החרוץ, העמלני והחסכן. המטרה היתה לבטל את העוני, בעייה קשה לפני הקמת מדינת הרווחה. לא פחות מ- 4.4 מליון אמריקנים הם ממוצא שבדי, לאחר שאבותיהם היגרו משבדיה הענייה במאות ה- 19 והעשרים אל היבשת החדשה.
החל משנות הששים והשבעים נראה היה שהאוטופיה מצליחה בגן העדן הסקנדינבי. אלא שבשנות השבעים החל המודל להתערער. גלי הגירה מהוססים ואחר כך איתנים של מוסלמים, אך לא רק, החלו להגיע למדינה, ששוועה לידיים עובדות. אך המהגרים באו בעיקר לקחת, לא לתת. הם הגיעו ליפול על כתפי מערכת הרווחה המפוארת של המדינה, חינוך מלא חינם, בריאות ודיור נוחים, והמכונה החברתית התערערה. היא היתה בנויה על אמון ושיתוף פעולה, תכונות שאופייניות לשבדים, אך לא למהגרים החדשים, שחיפשו איך להונות את המערכת. האוטופיה נבלמה, ושיעורי המס החלו לרדת עם הממשלה המרכז-ימנית שהתמנתה בשנת 2010. רמת השירותים יורדת, והשאיפה לאוטופיה נזנחת. היום מבינים רבים שהיתה זו במידה רבה צביעות; ניסיון לשנות את אופי האדם, כמו הניסויים הסוציאליסטיים בישראל. זו הסיבה מדוע שבדים רבים הזדהו אז עם ישראל והניסויים הסוציאליסטיים שלה, אך כאשר הגיעו המהגרים המוסלמים, והחלה תעמולת השקר נגד ישראל, הם התרחקו. את האוטופיה שלהם הם חיפשו אצלנו, וכמובן לא מצאו.
למרות השקעה של מליארדים במהגרים החדשים, רבים מהם אינם מתערים, ובערים נוצרו גיטאות ענק של מהגרים, ההולכים ומתרבים מיום ליום, כמו שקורה ברוב מדינות אירופה. אך לשבדיה היתה יומרה של חברה אידאלית, או שמא נאמר – אשליה.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
6 המהגרים המוסלמים החדשים אינם באים להתערות, הם באים לכפות את אורח החיים שלהם על השבדים התמימים. לדוגמה, במרץ שעבר סגנית יו”ר הפרלמנט, סוזאן אברסטיין, הורתה לסלק תמונת בארוק של האמן השבדי בריק שרודר מחדר האוכל של האורחים בפרלמנט (ריקסדג), כיוון שמופיעה בו אישה מעורטלת חזה. במסורת האירופית נשים מעורטלות חזה הן דבר מקובל מאוד, אך לא באסלאם. התמונה הזו היתה תלויה שם משנת 1983, ועכשיו סולקה. לאחר שנמתחה עליה ביקורת על הצעד נימקה זאת הסגנית ש”מידי פעם אנחנו מחליפים תמונות”, כך במדינה הליברלית ביותר באירופה.
גם הנורמות האסלאמיות הולכות ומתקבלות. למשל, רצח על רקע כבוד המשפחה: בית משפט לערעורים הוריד באפריל 2012 עונש על רצח כזה מ – 8 שנים ל- 4 לאח (אמנם בן 17) שרצח את אחותו ב- 100 דקירות סכין. היא נמלטה מנישואין כפויים בעיראק לשבדיה, ושם רצח אותה אחיה.
או הסכמה שערורייתית למילת נשים כאשר במרץ השנה הגדירה “הרשות לחינוך מיני” בשבדיה את הטקס, הכולל כריתת איברים מגוף הנערה, כ”נסיון חיובי של הנשים“, וכי הטענות נגד הטכס הן “גזענות מערבית”, ו”הטייה פוסט-קולוניאלית”.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
7 אונס הופך לתופעה נפוצה, עד כי נשים חוששות לצעוד ברחובות, בחברה שפעם היתה בטוחה לחלוטין. הסיכוי של בחורה להיאנס במהלך חייה בשבדיה הוא 1 ל – 4, עם עשרות אלפי מעשי אונס והטרדות מיניות בשנה. במחקר שנעשה בנורבגיה הסמוכה התברר ש- 100% ממעשי האונס בחמש השנים האחרונות במדינה נעשו בידי מהגרים ממדינות “לא מערביות”, והרמז ברור. אונס הופך לכלי של שליטה וכפייה, המשקף בוז עמוק לתרבות ולאוכלוסיה המערבית. הוא הגשמה אישית של חשיבה קולקטיבית.
וההשתקה? סם האונס כאן הוא קולקטיבי.
פעם עוד יכלו השבדים לטעון שישראל היא סיבת האלימות המוסלמית נגד יהודים בארצם. אבל עכשיו, כאשר האביב הערבי הוכיח שהנושא שלנו שולי במזרח התיכון, מה יטענו? שבדיה, שפעם קלטה יהודים לאחר מלחמת העולם השניה, פולטת אותם עכשיו החוצה.
8 היהודים, מה יש להם לחפש שם, עם אסלאם שרק הולך ומתגבר? חלקם הגדול הגיעו לשבדיה כניצולי שואה, ונשארו שם. אפשר לחיות טוב בשבדיה, בתנאי שהזהות היהודית מוצנעת, אך עם סממנים יהודיים כבר אי אפשר להתקיים בערים כמו מלמה, ובעתיד הקרוב גם בערים נוספות. במרץ השנה רוססו כתובות אנטישמיות על קיר חטיבת ביניים יהודית בסטוקהולם, והדבר עורר רעש גדול, אך היו עוד הרבה תקרית אנטישמיות או אנטי ישראלית. כיוון שסקרים על רקע דתי-עדתי לא קיימים, אפשר להעריך את מספר היהודים בשבדיה ב- 20,000, רובם בסטוקהולם. אך פשעי השנאה ההולכים ומתרבים גורמים לחלקם לעזוב, או לתכנן הגירה מן המדינה, בוודאי ממלמה האבודה מבחינת היהודים. חלקם עולים לישראל.
לפחות ליהודים יש לאן ללכת.
אי המטמון, על המספרים הסודיים של בריטניה
את פאריז, לקחת אותי בזרועותייך, על המהפיכה הצרפתית-המוסלמית החדשה
9 מה הדבר הנורא מכל? שאסור לדבר שם על בעיית המהגרים המוסלמים. מי שידבר – ייענש. בחודש דצמבר השנה ייכנס לתוקף חוק בשבדיה המטיל אישום פלילי על אזרחים שימתחו ביקורת על הגירה למדינה או על פוליטיקאים שלכאורה אינם מטפלים בבעיה. חופש דיבור? דמוקרטיה? לא במדינה היומרנית הזו, שלא שוכחת שום הזדמנות למתוח ביקורת על ישראל, מה גם שחוק כזה לא היה אפילו עולה אצלנו על הדעת.
לאחרונה פגשתי בארץ שני עיתונאים אמיצים שכן מדברים, ומוכנים לשאת במחיר: אינגריד קארלקוויסט ממאלמה, והדני, לארס הדגארד. “ההורים בשבדיה ממליצים לילדים שלהם לא להתערב בפוליטיקה, לא להיות קיצוני, ובוודאי לא להתבטא בנושאים שנויים במחלוקת”, אמרה אינגריד. “אבל בסופו של דבר זה מביא לתחושת אין-אונים”. סם האונס.
הם לא הצליחו להקים עיתון בארצותיהם, “כיוון ששבדי לא ירצה שיראו שהוא קורא את העיתון שלנו. בשבדיה מי שמדבר על מהגרים מייד מוכרז כלאומן וכגזען, והוא עלול להיות מפוטר מעבודתו או מסולק מן החברה. הנכונות כאן היא אפס, למרות שבשקט רבים מדברים על כך, אך לא בפומבי. כתוצאה מכך הקימו השניים עיתון אינטרנטי, Dispatch International, וגם הוא מוחרם במדינה. אינגריד עצמה נאלצה לעזוב את שבדיה בשל הביקורת עליה כגזענית. Aje Carlbom, איש אקדמיה שבדי, שחיבר מחקר מקיף על בעיית ההגירה הבלתי נשלטת, הוסיף: “כל מי שמדבר על הנושא מוקע כפשיסט ואפילו נאצי. כתוצאה מכך אין שום דיון בבעיה, בוודאי לא טיפול”. והמהגרים מנצלים כמובן את השתיקה הזו. בקרוב, עם החוק החדש, ייסתמו גם הפיות האמיצים האחרונים במדינה, כאילו אם הרגת את השליח, הבשורה הרעה לא תגיע.
עוד מאמרים של האתר, על היבשת הישנה, המשתנה לנגד העיניים
מחסום הפחד: לא מהמהגרים אלא מהסביבה המקומית. ברגע שזה ייפרץ – הסכר כולו ייפרץ, כפי שנפרץ כבר בנורווגיה השכנה. תנועת הנוער של “השבדים הדמוקרטים” בפרסום ביוטיוב העצמאי מהשבוע. הסרטון רץ כבר בכל אירופה, שכן הבעייה היא אותה בעייה, ומי שאיחד את “האיחוד האירופי” מאחד בכך גם את מתנגדיו.
המחאה שלהם היא קודם כל נגד המכונה החברתית. של “האיחוד האירופי” המפלצתי, של המדינה.
10 מי כן מעז לדבר? ב- 14 לספטמבר השנה יתקיימו במדינה בחירות כלליות ובחירות למועצות המקומיות. כמעט כל המפלגות במדינה הן מפלגות שמאל-לגווניו השונים, חוץ מאחת, שקמה רק בשנת 1988, “השבדים הדמוקרטים” (SD), שקיבלה את האופי המעודכן שלה בשנת 1995. המנהיג הצעיר שלה, ג’ימי אקסון, מזכיר את המפלגות הימניות החדשות שעולות באירופה כולה, בסגנון מארין לה-פן: הוא נגד האיחוד האירופי והוא נגד ההגירה הבלתי מבוקרת. המפלגה אוסרת שנאת יהודים ואין בה עוד מרכיבים פשיסטיים אופייניים, כפי שהיו בראשיתה. מאז 1995 אסור לחבריה ללבוש מדים, אלא בגדים אזרחיים בלבד. אקסון, עם המבטא הכפרי שלו, טוען שאליטת סטוקהולם מנותקת מן המציאות, וכי המדינה מתאבדת. השמאל לגווניו סולד מן המפלגה, וכל מפלגות האוטופיה הודיעו שלא יקיימו עם המפלגה הזו קואליציה. בבחירות הכלליות הקודמות, בשנת 2010, נכנסה המפלגה לראשונה לפרלמנט עם 20 מושבים מתוך 349 (5.7%), ובבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי היא כבר זינקה ל- 10% מן הבוחרים השבדים, וקיבלה שם שני מושבים. חלק מן המסרים שלה עודן, למשל היא מדברת עכשיו על “שבדיות” ולא על “נורדיות”, מונח שיכול לכלול גם מיעוטים על בסיס לאומי ולא עדתי, ולכן הסיסמה שלה היא: “”שמור על שבדיה שבדית” (Bevara Sverige Svenskt).
עכשיו מקווה המפלגה להיות השלישית במדינה, עם לפחות 40 מושבים. המעניין הוא שדווקא המפלגה הזו הציגה מספר גבוה של מהגרים החברים בה, רובם ערבים נוצרים שהגיעו מעיראק וסוריה, אך החרם הפוליטי עליה נמשך, כמו גם הדמוניזציה. “אפשר לשמוע כבר את המגפיים של שנות השלושים” טוענים שונאיה מן השמאל. לכולם ברור שהיא תזנק בבחירות הקרובות, אך ספק אם תצליח לשנות את הקואליציה השמאלית. אמנם הממשלה היוצאת לא היתה שמאלנית קיצונית כמו קודמתה (“אדום ירוק”, כלומר שמאל וירוקים), אך עדיין אין זה ימין. במילים אחרות, למרות התחזקות המפלגה הזו, ספק אם יהיה שינוי של ממש במדיניות שבדיה בנוגע לאיחוד האירופי, בנוגע להגירה ואפילו בנוגע לישראל. אנחנו כבר פחות סיפור בשבדיה, שעסוקה בצרותיה, ובשקט היחסים בין ישראל לשבדיה הם לא רעים בכלל. אך השנאה כלפי הימין עזה, ומשאלת המוות לחלוטין לא נמוגה. הניסוי החברתי מעכל את עצמו.
מכונת ההנדסה החברתית השבדית – התקלקלה.
