מאת ד”ר גיא בכור
יותר משנה אני עומד פעור פה באתר הזה, ואתם, יחד איתי, כיצד מדינת ישראל פועלת הפוך מן האינטרס המתבקש שלה עצמה! איך זה יכול להיות שבממשלת ישראל אין מבינים זאת? ובכן, בימים האחרונים האסימון, כך נראה, נפל לראש הממשלה אהוד אולמרט, ולמעשה הוא ביצע חיסול מוחלט של כל תהליכי המשא ומתן הכושלים, שהתבצעו בשמו בשנתים האחרונות עם הפלסטינים ועם המצרים. קריסה מונומנטאלית של מדיניות כזו לא רואים כל יום.
זהו ביטול מוחלט, וחזרה לנקודת ההתחלה. חלוקה מחדש של הקלפים ויציאה למשחק חדש. העברת הנטל לממשלה הבאה בישראל.
התעלומה שלי, נפתרה סוף סוף, ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא. ראש הממשלה אולמרט הבין, כך זה נראה ממעשיו הדרמטיים, את הקטסטרופה אליה הוליכו אותו “יועציו” ו“שליחיו”, אשר בחלק גדול מן המקרים פשוט אימצו בהתלהבות את עמדת האוייב או היריב. עוד נחזור אל “היועצים” האלה. אם כך קורה, משמעות הדבר היא שממשלת ישראל לא הבינה באופן מוחלט את האינטרסים של מדינת ישראל.
נתחיל במסלולים. מאז חטיפת גלעד שליט לפני שנתים וחצי התנהל משא ומתן אחד בעניינו ובעניין האסירים הפלסטינים, על ידי “יועץ” אחד, ובמסלול נפרד לחלוטין שלא נפגש מעולם עם הראשון, בעיית עזה והטרור ממנה, על ידי “יועץ” אחר. היום גם מתברר ששני ה”יועצים” צהובים זה לזה.
מדוע, בעצם, שני המסלולים האלה אף פעם לא נפגשו? מדוע נזכרנו להתנות את פתיחת המעברים רק לאחר שנתים וחצי? כי שני היועצים הקפידו להדגיש שאסור לעשות זאת, וראש הממשלה קיבל את דעתם. כל אחד מהם ידע שכריכת המסלולים תכשיל את המסלול שלו. אחד ידע שהתניית האסירים תמנע הגעה ל”רגיעה”, דהיינו כשלונו שלו, והשני ידע שהתניית “רגיעה” תכשיל את עסקת האסירים, דהיינו כשלונו שלו.
כך נראה המשא ומתן: שני מסלולים מקבילים לגמרי, ניסיון של הממשלה לשנות את כללי המשא ומתן באמצעות “עופרת יצוקה”, וחזרה בדיוק לאותם שני מסלולים לאחר המבצע, שלא הועיל הרבה. אבוי. כמה השתדלנו באתר הזה שהמסר יובן בזמן אמיתי!
אנו רצינו את גלעד אך לא רצינו רגיעה במתכונת חמאס, בעוד חמאס רוצה רגיעה במתכונתו, אך בלי שחרור אסירים. שני המסלולים לא נפגשו.
וכאן קרה, סוף סוף, אירוע דרמטי. ראש הממשלה, רק לפני כעשרה ימים, הבין את הקטסטרופה הזו, ופוצץ את המשא ומתן כך: בחיבור בין שני המסלולים, ובעצם בסיכולם.
ראש הממשלה האמין ל”יועצים” שדיברו על “אוטוטו רגיעה”, ו”אוטוטו עסקת שליט”, עוד כיווץ קטן ואנו שם, עוד ויתור קטנטן, ולכן ויתר וויתר וויתר, עד בלי די, בשני המסלולים. הרי זו השיטה הערבית: שיטת האוטוטו, וכאשר זה מתפוצץ יגידו: כמעט היינו שם. ויתר וויתר פה ושם, ודבר, כמובן, לא קרה.
◄עשר הונאות חמאס מתוקות כלענה, ותמימות הפרשנים שלנו
ההליכה על המסלול המצרי התבררה סוף סוף לראש הממשלה כאסון, ולפיכך המשא ומתן דרכם, עד כמה שידוע , נגמר. הממשלה הבאה תצטרך למצוא מתווכים חדשים, וישנם רבים מאוד. אולמרט הבין, סוף סוף, את כל מה שכתבנו כאן במשך החודשים והשנה האחרונה בנוגע לתיווך המצרי.
עכשיו מבינים בממשלת ישראל שלהמתין שהמצרים יחלצו לנו פירות פוליטיים מ”עופרת יצוקה” היתה במקרה הטוב טפשות. עכשיו מבינים שנכון הוא שלמצרים ולישראל היה אינטרס משותף להחליש את חמאס, אך מכאן מתפצלים האינטרסים, כאשר כל צד רוצה שעזה תהיה של הצד השני.
פרשת עמוס גלעד מעידה שאולמרט מבין ש”יועציו” הטעו אותו, למשל, כאשר יעצו לו לאסור על פתיחת רפיח כל עוד לא ישוחרר גלעד שליט. כך קיבלו המצרים אליבי שלא לפתוח את המעבר הזה ממי? מישראל בעצמה.
◄עשרת החטאים שחטאנו נגד גלעד שליט, ואולי בעצם נגדנו עצמנו?
אולמרט, כך יש לקוות, מבין שיועציו הטעו אותו כאשר הציגו לו את פתיחת רפיח כאיום מצרי איום ונורא. זהו בעצם אינטרס ישראלי שהם יפתחו. בבקשה, יואילו עכשיו ויפתחו!
אולמרט מבין עכשיו שזו היתה טעות לפתוח את המעברים שלנו לעזה, ולכן הורה השבוע לסגור אותם. כל הקלה במעברים שלנו מסירה אחריות מן המצרים, שפעם הם “מתווכים”, ופעם צד לסכסוך.
אני מקווה שאולמרט מבין עכשיו שלעולם אסור לקחת מתווכים מן האיזור. מדוע? כי אנו עוורים לחלוטין לכללי הכבוד הערביים, איננו מכירים אותם. תארו לכם שאנו נזקקים לכללי כבוד גם מול המתווכים! אי הבנה כפולה עכשיו.
אולמרט, כמעט נואש מקריסת כל התהליך עליו שקד, ושבו סמך על עמוס גלעד ועל שני יועצים נוספים, החליט לחסל את התהליך כולו, וזה מה שהוא עשה. נגמר, וכאילו לא היה מעולם.
הוא הקשיב יותר מידי ליועצים דעתניים מידי, מלאים בערך עצמם, אלא שמה לעשות, הבנה אסטרטגית של האינטרסים של המדינה שלהם עצמם, לא היתה להם. הוא הבין שהיועצים הפכו למקבלי החלטות, שפקידים מנהלים מדיניות עבור הממשלה הנבחרת, וכבר פרסמתי ב”ידיעות אחרונות” (ראו למטה) מאמר על עמוס גלעד, וכיצד הפך מיועץ, למקבל החלטות, תופעה בלתי נסבלת בכל דמוקרטיה.
יד חופשיה מידי ליועצים, לשליחים ולמתווכים, מזכירה לי תמיד את שוליית הקוסם, כאשר העוזר הצעיר מחליט לקחת את העניינים לידיו, וכאשר הקוסם נעדר, מחליט הוא עצמו להפעיל קסמים, למרות האיסור המפורש של הקוסם. התוצאה היתה נוראה, והמטאטא, אותו הפעיל בקסם, כדי שיחליף אותו, הופך לאלפי מטאטאטים, שמביאים שיטפון נורא, ועוד מים, ועוד מים, והכל כבר טובע, עד שהקוסם חוזר, ומבטל בבת אחת את הכל.
שם לא נגרם בסופו של דבר כל נזק, אך כאן יורדים לטמיון שנתיים של משא ומתן עקר, עם נזקים כבדים למדיניות הישראלית, למוניטין שלנו, ולחייל מסכן אחד, שמערכת שלומיאלית ישראלית שלמה – כשלה בשיחרורו.
שוליית הקוסם של יוהן וולפגנג פון גתה, ופול דוקאס (1897).
עוד ועוד ויתורים… עוד ועוד ויתורים, עד שהקוסם חזר.
◄ומה קרה לאחר מכירת החיסול הישראלית? הפתעה. על התרנגולות ערופות הראש
**
אז מה עושים עכשיו? שום משא ומתן עם חמאס, הרי אנחנו אוסרים זאת על אחרים! יש לקבוע כללי גב-אל-גב. הם לא יורים, אנחנו לא יורים, זה הכל.
וישראל סוגרת, כמובן, באופן היסטורי, את הגבול שלה, לאותה ישות עויינת המכונה עזה, כמו שכל מדינה יכולה לסגור את גבולה למדינת אויב. אם מצרים תרצה לפתוח את הגבול שלה אל אחייה הערבים, אם תרצה לשלוט שם, להעניק להם מדינה, כל זה עניינה שלה.
לא צריך לפחד ולא לחשוש. עדיף היה לעשות זאת לפני שלוש וחצי שנים, עם ההתנתקות, אך עדיין לא מאוחר מידי.
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם – כ א ן.
◄האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? אנא, ספרו להם על האתר. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן למטה.
◄מאמרי על עמוס גלעד, פורסם ב”ידיעות אחרונות”, 5 בפברואר 2009
אנו על מסלול של התנגשות עם סוריה, ולכן יש ללכת לשלום איתה, שכולל כמובן את העברת רמת הגולן לידיים סוריות – זו תמצית דבריו של ראש “האגף המדיני-בטחוני” במשרד הביטחון, עמוס גלעד בכנס הרצליה. מדוע? כי אם נגיע לעימות צבאי עם סוריה, משטרו של אסד עלול ליפול, ונקבל קואליציה סונית קיצונית נגדנו.
מבלי להיכנס לשאלה כיצד זה פקיד ממשלה, שאינו נבחר, קובע מדיניות פוליטית באשר לשלום עם סוריה, נתן גלעד בעצמו את התשובה מדוע תרחיש מלחמה עם סוריה דווקא אינו הגיוני מבחינת המשטר הסורי, שכן בכך הוא עלול להביא לנפילתו. סוריה הרי נמנעה מלהיכנס לעימות כזה לא לפני שנתיים, לא אחר הפצצת הכור שלה ב- 2007 ולא במערכה אחרונה, ולא במקרה. היא יודעת למה.
אם כן, מדוע ללכת ולהתנדב להעברת רמת הגולן לידיים סוריות, אם מבחינת הגיונו של גלעד עצמו תרחיש המלחמה דווקא אינו גבוה?
טענתו של גלעד אינה מקרית. מערכת הצבא והבטחון בישראל, הפוליטית ביותר שיכולה להיות, כבר קבעה מזמן: היא אינה רוצה להילחם, והמערכה האחרונה בעזה דווקא המחישה זאת היטב. לא רוצים להילחם בצבא סוריה, אם יתקוף, ולא רוצים להילחם יותר מידי בעזה, כדי להגיע להכרעות צבאיות או דיפלומטיות מחוייבות המציאות.
מהו המסר? שהמזרח התיכון מסוכן מידי, ולכן יש לפייסו. זהו המסר הגרוע ביותר שיכולה מערכת הביטחון לפרסם באיזור הזה, מסר הנוגד כל הרתעה, שכן מה למד מדבריו של גלעד כל טרוריסט וכל מחרחר מלחמה באיזור: אם יציק יותר לישראל, יקבל יותר. הרי גלעד פוחד מאיראן גרעינית, פוחד מהטילים החמאסיים, מחיזבאללה וממה לא. וכך פועל משרד הביטחון למסמס עוד יותר את ההישגים הדלים של המערכה האחרונה בעזה, שיצרה מעט הרתעה.
גלעד טען שמשטרו של בשאר חלש, עלול להתמוטט, ולכן עלינו לחזקו בשלום, ודווקא בשל הסיבה הזו יש צורך קיומי מבחינת ישראל להחזיק ברמת הגולן, כחיץ למלחמת האזרחים שעוד תגיע לסוריה, כפי שהגיעה ללבנון, לעיראק ולרשות הפלסטינית. הרי המשטר שם הוא מלאכותי, כ- 7 אחוזים עלווים שנואים, השולטים ב-93 אחרים, וזה לא יחזיק עוד הרבה זמן. ולכן, מי שמעוניין לשמור באמת על בטחון ישראל, מחוייב לשמור את החיץ הבטחוני, המכונה רמת הגולן. אחרת אותה מלחמת אזרחים תגיע אליו לגליל.
ועוד טענה מעלה גלעד, כמו גם אחרים המחזיקים בדעה דומה: שלום עם סוריה ינתק או יחליש מאוד את הקשר בין דמשק וטהראן, וזו שוב, טעות.
דמשק עצמה קבעה באופן הרשמי ביותר, שגם שלום עם ישראל לא ינתק אותה בשום אופן מאיראן או מחיזבאללה, וכי שלום כזה לא ישנה את מערך הכוחות באיזור. אם הסורים בעצמם מבהירים זאת, למה לא להאמין להם? ואם לא יהיה ניתוק של קשר כזה, לשם מה להחליש את עצמנו, ולהכניס את ישראל לתזזית?
ולשם מה נאמרו ההצהרות הללו, שמגבילות מאוד את יכולת התמרון של ישראל במשא ומתן עתידי? לשם מה להפגין חולשה ישראלית מדומה בפומבי? למה לחשוף קלפים, שכל מערכת בטחונית שומרת לעצמה?
עמוס גלעד טועה, כפי שהליכתו, והליכת משרד הביטחון במסלול המצרי בנוגע לעזה היא טעות. עובדה, זהו מסלול עקר, שלא הניב לישראל שום תוצאות, ההיפך. המצרים קיבלו אמנם מרכזיות, בלעדיות וסגירת רפיח. אך מה יצא לנו מכך, כאשר מתחיל להיות ברור ששוב נצטרך לחזור לעזה?
אפשר עוד להתנתק מהכפיה המצרית הזו, וללכת על פתרונות בינלאומיים חדשים בעזה, זה עוד אפשרי. אך אם יעבור הגולן לידיים סוריות, זה כבר יהיה בלתי הפיך. הסורים יישבו שם מליון אזרחים שלהם באופן מיידי, כדי ליצור “התנגדות” עממית מהגולן הריק כיום, ואז יגלגלו את עיניהם השמיימה, בטענה שאינם שולטים בטרור שיגיע משם. אנחנו עוד ניזכר בערגה ובצער אמיתי, כיצד היו בידינו פעם גם השטח וגם יציבות מלאה. משמעות שלום כזה עם סוריה תהא שלא ישארו לנו, לא השטח ולא יציבות.