שדרות ירושלים ביפו: במשך שנים ביליתי בשדרה הזקנה, הכעורה, המאובקת והמושכת הזו (בעת שירותי בגלי צה”ל, 1980-84, 1990-92), והכרתי בה כל חנות ופינה. ועכשיו, בשקט לא אופייני, הזקנה מביטה כלא מאמינה: עבודות הרכבת הקלה, הקו האדום, מתקרבות לסיום, המסילה כבר קיימת, ועבודות הפיתוח והגננות החלו. זה יהיה מידרחוב:
מידרחוב יפו בירושלים; מידרחוב ירושלים ביפו.
מי אמר שאין חיים חדשים, גם אחרי פרעות הערבים? אנו נמשיך לבנות, ליצור ולהתחדש במדינה העתיקה – חדשה שלנו, ואנו נהנים מכל רגע: צילמתי היום אחר הצהרים, ואנחנו מנצחים:
ועיסקי הערבים ברחוב יפת? אפילו לקוח אחד לא עמד היום, יום ששי, יום שיא, אצל אבולעפיה ודומיו, המסעדות ריקות, להוציא ערבים מקומיים. זה המצב, והם הביאו את זה על עצמם.
זכרונות נעימים מיפו של פעם: לרוץ בתחרות על שובר הגלים, עד לסופו, בנמל. על שדרות ירושלים פינת יהודה הימית, שם עמדתי היום לצלם, כתבתי את המאמר ההיסטורי הזה: