מעל לעשור מאז הוקמה, עם רעש גדול ב”תקשורת” בישראל, הנושא נעלם, ולא במקרה: הם לא רוצים לדווח על הכשלון המדהים ביותר של “עם” מומצא, שאין לו עבר, אין לו הווה, וגם אין לו עתיד.
כאשר החלה בה ההשקעה הקטרית, של כמליארד וחצי דולרים, התכנון היה שהעיר “רוואבי” תהיה עיר המעמד הבינוני המומצא של הפל-תינאים, עם כ- 40,000 תושבים. כמה רעש חוללו כתבני תודעה ישראליים, אך הכל היה בלוף. הכוונה היתה להיתקע בגרון הישראלי, עם עובדה בשטח.
בעיר נמכרו עד היום בסך הכל כ- 5,000 דירות, רובן ככולן לפני שנים, וזה שנים אין תנועת מכירה בכלל. רוב הדירות נרכשו על ידי ערבים ישראלים תמימים, שחשבו שיקנו להשקעה, אך אין להם למי להשכיר, והדירות נטושות. בניינים שלמים ריקים, כאשר לפי ההערכה “גרים” בעיר כמה אלפי תושבים בלבד. זו עיר רפאים, והכישלון מוסתר מן התקשורת. בינתיים, הדירות מתחילות להתפורר, כדרכן של דירות נטושות, והטבע חודר לתוכן, ומפורר אותן עוד יותר.
מסכנים אותם רוכשים ערבים ישראליים, אין מי שישכור מהם ואין מי שיקנה מהם. ולמה לא גרים שם? כי יצאה שמועה, שמי שקונה ב”עיר הפריצות” הזו – לא יזכה להיכנס לגן העדן המוסלמי, ובזה נגמר הענין.
בניגוד למומצאים, בישראל הכל אמיתי, ואפשר להשוות את “רוואבי” לעיר מקבילה של ישראלים, שהוקמה באותה תקופה, היא חריש. יש כיום 25,000 תושבים בחריש, עם קצב גידול של כמעט 50% בשנה, ותבינו מה אמיתי ומה מומצא ותעמולה.
על המצאת רוואבי וכישלונה, ועל עוד אניית רפאים פל-תינאית מומצאת, שנועדה להונות ישראלים תמימים או טיפשים, במאמר המפורסם שלנו:
יש לי הצעה: שיזם ישראלי יקנה את עיר הרפאים המתפוררת, כדי לשכן שם ישראלים, לנוכח מצוקת המגורים בישראל. אולי השליח מקטר יביא גם לשם מזוודות מלאות בדולרים, שחיתות ושקרים.
מתוך המאמר המדהים:
“ערים הן כמו חלומות, עשויות מאוויים ופחדים, אפילו אם פתיל השיח שלהן סודי, חוקיהן אבסורדיים, נקודת המבט שלהן מוליכת שולל, והכל מסתיר משהו אחר”, מרקו פולו הצעיר לשליט המונגולי הזקן, קובלאי ח’אן, מתוך “ערים בלתי נראות” (Invisible Cities), מאת איטלו קלווינו.
אבל מי מוליך כאן שולל את מי: העיר את תושביה, או תושביה את העיר? ואולי שתי האפשרויות נכונות? ואולי אין בכלל עיר, ואין תושבים, והכל אך חלום הוא, עם מאוויים ופחדים?