To read this article in English
“מוזיאון הילדים” של עמר מוסא
מאת ד”ר גיא בכור
“אנחנו מדינה נייטרלית” אמר אתמול נשיא שוויץ בתגובה לכעס בישראל על שנפגש לארוחת ערב ידידותית עם נשיא איראן מכחיש השואה מחמוד אחמדינג’אד. “אנחנו מדינה נייטרלית” אמרו מנהיגי שוויץ בשנות מלחמת העולם השניה, בטענה שאינם קולטים פליטים יהודים בזמן השואה, “המאבק בין הנציונל-סוציאליזם לגולים אינו צריך להתנהל על אדמת שוויץ”, אמרו אז, כאילו היה מדובר בקרב בין שתי אומות שצד נייטרלי אינו צריך להתייצב בו לימין שום צד. אותה צביעות, אז כמו גם היום.
למרות ששוויץ היתה יכולה להציל יהודים רבים, בהיותה גובלת במדינות אירופאיות רבות, בזמן השואה דווקא נסגרו גבולות שוויץ בפני פליטים יהודים, שהאופציה היחידה שנותרה להם היתה ההשמדה ההמונית. להוטים לרצות את שכניהם הגרמנים מן הצפון הוחלט כי הזכות המסורתית למקלט מדיני שמעניקה שוויץ אינה חלה על יהודים, מפני שהם אינם נרדפים מטעמים “מדיניים“, אלא מטעמים שב”דת וגזע” (!) בעזרת ארגונים הומניטריים פרטיים אכן הצליחו כמה אלפי פליטים יהודים (כשלושת אלפים) לבלות את ימי המלחמה במחנות מעצר שוויצרים. אך עוד אלפים שנמלטו מן הרשת של הגסטפו והצליחו להגיע בדרכים בלתי חוקיות לשוויץ, נתפסו, והועברו חזרה לגרמיה, ישירות לידי הגסטפו, ואחרים לידי משטרת צרפת של וישי, שאחר כך הסגירה אותם לגרמניה.
כמה הוסגרו על ידי ממשלת שוויץ “הנייטרלית” לידי הגרמנים? המספר הרשמי הוא של 10,000 Zuruckzuweisungen, דהיינו אנשים שהוחזרו בפועל ממש על ידי המשטרה בין השנים 1942 ל-1945, אך היו רבים מאוד נוספים.
הסופר ג’יימס ג’ויס, שבמלחמת העולם הראשונה התגורר בשוויץ הניטרלית, נאסרה כניסתו חזרה לשוויץ בזמן מלחמת העולם השניה, כי חשבו שהוא יהודי. רק כאשר יכול היה יוצרו של לאופולד בלום להוכיח שאינו יהודי, חס וחלילה,
“Je ne suis pas juif de Judee mais aryen d’Erin”
כפי שאמר, רק אז קיבל כרטיס כניסה שזיכה אותו לזכות במקלט בשוויץ.
העמדה השלטת סוכמה בפני התאחדות הפטריוטים השוויצרים על ידי ד”ר אויגן בירכֶר, חבר פרלמנט רב השפעה, ומי שפיתח את גרנולת “בירכר מיסלי”: “הגולים האלה יפיצו את ארסם בתוכנו… האנשים האלה יביאו כינים פוליטיות שלא נוכל להתגבר עליהן”.
מי בדיוק המציא את אותה דייסת פריגורט נודעת עם דגנים, “בירכֶר מיסְלי“?
פרדריק גרינפלד כותב בספרו “נביאים בבלי כבוד”, (עם עובד, עמ’ 148) כי היה זה האנטישמי אויגן בירכר, או, לפי מקורות אחרים, קרוב משפחתו, הרופא השוויצרי, חסיד בריאות הגוף, מקסימיליאן בירכר-בנר. לא ממש חשוב, אך הדייסה הזו היתה “דייסת בריאות הגוף וטוהר הנפש”. בבריאות כזו אין מקום, כידוע, לכינים.
גם דעת הקהל בשוויץ היתה עויינת ליהודים ולפליטים הבודדים שהגיעו, כי התעמולה הנאצית שיכנעה רבים מן השוויצרים ש”היהודים בעצמם אשמים באנטישמיות שבאה עליהם“. מנהל משטרת שוויץ, היינריך רותמונד, היה בעל קשרי עבודה כל כך מצויינים עם הגסטפו הגרמני, עד שעל פי הצעתו, הנהיגה המשטרה הגרמנית את האות “J” אדומה ובולטת (דוגמה למעלה), שהוטבעה בדרכוניהם של הפליטים היהודים ובתעודת הזהות שלהם, וכך יכולה היתה משטרת הגבולות השוויצרית להבדיל במהירות בין גרמנים רצויים לבלתי רצויים. רותמונד הבטיח לגסטפו ששוויץ מעוניינת ביהודים האלה בדיוק כמו גרמניה.
שמא תגידו שהאינטלקטואלים בשוויץ יצאו נגד מעשי הזוועה האלה? לא ולא. התאחדות הסופרים השוויצרים מחתה על כי הוגי דעות וסופרים גרמנים-יהודים נקלטים בשוויץ, ואלה עלולים להוות “תחרות לסופרים המקומיים“, ומן הסיבה הזו כל פרסום של גולה יהודי באותן שנים בשוויץ היה צריך לקבל את אישור ההתאחדות, ואישור כזה בדרך כלל לא ניתן. כך גם נפגעה פרנסתם של יהודים רבים, שלא יכולים היו להתפרנס מכתיבתם. כאשר ביקשה המשוררת היהודיה הנודעת אלזה לאסקר שילר, שמצאה מקלט בשוויץ לפני שנאלצה לעזוב לארץ ישראל (היא הותקפה ברחוב על ידי המון) להעלות לבימה את המחזה שלה, “ארתור ארונימוס”, המדבר על אחווה יהודית-נוצרית היא סורבה, בטענה כי זו “תעמולה אנטי נאצית מגמתית, שאין לסבול בארץ נייטרלית”.
◄האם יש עוד מקום לקיום יהודי ביבשת אירופה החולה? מכתב אל יהודי היבשת הישנה
בנוסף לכל, גזלה שוויץ באופן שיטתי וברוע, את כספם של היהודים, שסברו בתמימות שהם מפקידם את הכסף בארץ הבנקים המסודרים והנייטרליים. בזמן המלחמה ולאחריה, כאשר המפקידים לא באו לגבות את כספם, חלק גדול מן הבנקים פשוט גזלו אותו לעצמם. את התכשיטים שהופקדו בכספות, את הזהב, את החשבונות. לא חיפשו את המפקידים, לא שמרו על החשבונות, לא איתרו את היורשים. פשוט לקחו את הכסף שאינו כספם, במעילה רעת הלב הגדולה בעולם. כאשר נשאלו בנקאים שוויצרים מאוחר יותר, מדוע גזלו את הכספות שעליהן שמרו, אמרו על המפקידים היהודים האומללים שהושמדו בשואה: המפקידים לא הגיעו לקחת את רכושם..
על פי ספריהם של איתמר לוין ומחקרים נוספים, שוכב עד היום כסף יהודי של מעל מליארד וחצי דולר בבנקים בשוויץ. בשל התגברות הלחץ בנושא, הסכימו בשנים האחרונות בנקים בשוויץ להקים קרן לסיוע לניצולי שואה, אפס קצהו של הכסף שגזלו, בהיותם ארץ “נייטרלית”.
הנייטרליות הזו לא הפריעה, כמובן, לבנקים בשוויץ, לשמור גם את כספי הנאצים או את הכספים שהנאצים עצמם גזלו. אותה הנייטרליות של שוויץ לא הפריעה לה, כמובן, לחתום בשנת 2008 עסקת גז גדולה עם איראן, למרות מחאות ישראל והעולם המערבי.
כשראשה מכוסה, לפי כללי האסלאם, נפגשה במרץ 2008 שרת החוץ של שוויץ, מישלין קלמן-ריי, בטהרן עם נשיא איראן, מחמוד אחמדינג’אד. היא חתמה על ההסכם עם שר החוץ האיראני, לפיו תעביר חברה שוויצרית 5.5 מיליארד מ”ק גז מדי שנה לאיראן, החל משנת 2011, ולעזאזל הסנקציות, האיומים בהשמדה, הגרעין. “היום אנחנו עדים לחתימת הסכם מכירת גז בין שתי המדינות”, אמר שר החוץ האיראני מותאקי. השרה משוויץ אמרה: “אני שמחה שההסכם נחתם. העסקה היא במסגרת החוק הבינלאומי והחלטות האו”ם”. החוק? הכחשת שואה זהו פשע בשוויץ. ואיפה החוק הזה? לאן הוא נעלם כשצריך אותו?
◄איראן קוראת לרצח עם, זה הזמן לעבוד
◄“מוות לדיקטטור אחמדינג’אד”, השואה, נאצים, ואיראן שלא הכרתם
◄אובאמה הנער וסוד עץ השקד הפרסי
אכן, בהצטדקות, בגלגול עיניים לשמיים, ובמציאת פלפולים משפטיים היו השוויצרים תמיד מוכשרים מאוד. “הנייטרליות” שלהם משמעה: שהם פשוט נהנים מכל העולמות.
כל כך הרבה עצב, המתחבר עם האקטואליה שלנו. אחד המלחינים האהובים עלי הוא שוברט, ורק שוברט הלחין את הקטעים היפים ביותר ועם זאת הנוגים ביותר. אחד מהם הוא חמישיית המיתרים שלו (C major, Op. 163 D. 956). זה בוודאי אחד הקטעים היפים שהולחנו אי פעם, ועם זאת גם העצובים שבהם, עד שקבעתי לעצמי כלל, בהיותי אדם אופטימי מטבעי: את החמישיה והאדג’יו שבתוכה, יש לשמוע רק פעם אחת בשנה, אחרת זה עלול לגרום למלנכוליה.
והפעם הזו היא היום.
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם – כ א ן.
◄להסתכל לרוצחים הנאצים בעינים: על האומה שאיבדה את שפיותה. האם זה יכול להישנות?
◄הפרק החמישי: על הבית ברחוב מודיעין 156 גבעתיים, היטלר והשכל של בומבה
