מאת ד”ר גיא בכור, הארוורד
דבר מוזר הוא שאחד הגאונים בתולדות האנושות, ליאונרדו דה וינצ’י (1452-1519), האיש שרצה לדעת הכל, לפני כ- 500 שנים, המציא מכונות מלחמה נוראיות, בצד ציוריו המופלאים, פסליו, מחקריו והמוזיקה שלו.
דה וינצ’י עשה זאת למען השליטים האכזריים של אותה תקופה, אם כי מרבית המצאותיו לא פותחו, כי הקדימו את זמנן במאות שנים, והיה קשה להבין אז, עד כמה הן מהפכניות.
אחד ההמצאות הללו היתה הטנק, אותו יצר דה וינצ’י כדי לשנות את כללי המלחמה. הוא פיתח את רעיון “הפלאנקס” של אלכסנדר מוקדון, דהיינו מעגל של לוחמים המפנים את כלי הנשק שלהם החוצה – אל תוך מכונה. מפלצת גדולה הנעה באופן מכני, ושרשרת של תותחים מקיפה אותה מכל עבר. דה וינצ’י כתב כי האימה שתטיל המכונה הזו אל תוך המערכה תשנה את כללי המלחמה, והוא צדק, אך זה לקח מאות שנים עד שהטנק הראשון נבנה. דה וינצ’י המציא מכונות פיצוח חומות, קירות ניידים להגנה, ריאת ברזל מלאכותית כדי לצלול מתחת למים, הליקופטר ראשון, מטוס ראשון, ומה לא.
אז מה לא בסדר בתמונה? תוכנית הטנק של דה וינצ’י
השרטוטים שלו לטנק מעולם לא נוסו, עד לשנים האחרונות ממש, כאשר מהנדסים מומחים בבריטניה לקחו את השרטוטים והכינו מהם יצירה מדויקת של הטנק. לתדהמתם התברר שגלגלי השינים בשרטוטים היו הפוכים מן המציאות.
האם דה וינצ’י טעה בכיוון הגלגלים? באופן מפתיע המסקנה שלהם היתה שדה וינצ’י לא טעה. הוא צייר בכוונה את גלגלי השיניים מבולגנים, כיון שאז לא נולדו עדיין זכויות היוצרים והוא פחד מהעתקה, אך קודם כל כיוון שכנראה לא רצה שהמצאתו תיושם!
רמז לדעותיו אלה נמצא בכתב ידו, כאשר ליד תוכניות ריאת הברזל שלו לצוללנים כתב: “ביודעי את הרוע שבלב בני האדם, הם ילמדו איך להרוג אנשים (עם ההמצאה שלי) בקרקעית הים”.
דה וינצ’י הגאון הגה ופיתח, אך גם רצה למנוע את המימוש באותו הזמן. כיום אנחנו יודעים ששרף במו ידיו הרבה מאוד שרטוטים והמצאות, רק מן החשש שישמשו יום אחד כלים להרג אנשים.
מכונת המלחמה של לאונרדו דה וינצ’י היתה מציאות הזויה בכוונה, או הזייה מציאותית מאוד.
המצאותיו ושרטוטיו המופלאים של אדם אחד
והנה מכונת המלחמה שלנו. עשיתי היום מאמץ לשרטט מכונה של החוסן הלאומי שלנו, נוסחה שתדריך אותנו בעתיד איך להבין את מה שקורה לנו באיזור שלנו, מדוע מתייחסים אלינו כפי שמתייחסים, ומדוע אנו כה סובלים.
נוסחה שתבהיר מתי נסבול ומתי נצליח.
בגלגולים אחרים קראו לכך “קורי העכביש”, “הרתעה” “חוסן לאומי”, ועוד מרכיבים שהם חלקיים, חלק מן הנוסחה, שאותה נראה מייד. גם המכונה הזו היא מציאות הזויה בכוונה, אך באותו הזמן היא הזיה מציאותית מאוד. שילמנו עליה בדם יקר מאוד.
המודל הראשון הוא מצב המזכיר את השנים האחרונות ממש: בעקבות שורה של מבצעים צבאיים (חומת מגן, מלחמת לבנון השניה, עופרת יצוקה) מעמדה הצבאי של ישראל מתחזק מאוד במזרח התיכון, והיא משיבה לעצמה את יכולת ההתרעה. לא בנקל יפתח גורם כלשהו עימות צבאי חדש איתה. ההתנגדות הצבאית כנגדנו באיזור פוחתת, אך המחיר הוא התנגדות בינלאומית גוברת, קריאת תיגר על עצם קיומה של ישראל, כיוון שישראל חזקה (מידי בעיניהם) יוצרת התנגדות. באירופה, באמריקה, בקהילות מוסלמיות בעולם המערבי. קולות של חרם, הפגנות קשות, ותקשורת עוינת במיוחד בעולם.
ותמונת המראָה לכך היא החוסן הלאומי שלנו. ברמה הצבאית הוא עולה מאוד, אך אנו משלמים מחירים מול הזירה הבינלאומית, ושם כוחנו יורד. יהיו כאלה בינינו שיגידו, אז מה, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הדיפלומטי והבינלאומי, העיקר שמפחדים מאיתנו במזרח התיכון.
המודל השני הוא הפוך, וניסינו אותו כבר בשנות התשעים. היינו בתהליך של “שלום”, וויתורים טריטוריאליים. בעולם רבים העריצו את ישראל ומשקלנו הבינלאומי עלה מאוד. בזכות זה הסכים האו”ם, למשל, לבטל את ההחלטה הקובעת שציונות זו גזענות (היום הם היו שמחים להחיות את אותה החלטה, ברור לכם עכשיו למה). אך העוצמה שלנו ויכולת ההרתעה שלנו באיזור הידרדרו, והזמינו איומים צבאיים על עצמנו, שאכן הגיעו. נסראללה קרא לכך “קורי העכביש”, מרואן ברגות’י ואדריכלי האינתיפאדה השניה סברו שישראל תקרוס מאימת המתאבדים והטרור שהפעילו נגדה.
הרי כל העשור האחרון אנחנו נלחמים לתקן את התדמית הנוראה והרכרוכית שיצאה לנו במזרח התיכון.
יהיו כאלה בינינו שיגידו, לא נורא אם יש לנו תדמית חלשה באיזור שלנו, העיקר שמעמדנו הבינלאומי גבוה.
המודל השלישי הוא המומלץ על ידי, אך לא קל לאמץ אותו, שכן הוא מודל ניהולי והוא לא פותר הרבה. אני שואל: מהי הדרגה המקסימאלית של עוצמה צבאית, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו באיזור שלנו, תוך מינימום פגיעה בחוסן הבינלאומי? חמישים אחוז. זו נקודת האמצע.
עכשיו, במודל הזה אין לנו הרתעה עצומה, זה נכון, אך אנחנו לא משלמים על כך הרבה בעולם. ובמודל הזה אין לנו שם בינלאומי יוצא מן הכלל, זה נכון, אך אנחנו משמרים מידה משמעותית של הרתעה איזורית.
זהו מודל המתרחק מהתלהמות ומסמלים, אך מעניק הישגים הדדיים לישראל. לפיו אתם מבינים שאחרי מבצע צבאי תהיה ביקורת בינלאומית, אך היא תהיה במידה, לא מדובר בלגיטימיות קיומה של ישראל, ולכן אני לא מופתע מדו”ח האו”ם האחרון, ויש להילחם בכך, ובהצלחה, שכן זה מוגבל. באותו זמן ישראל שומרת על עצמה ועל היכולת שלה להרתיע מפני מלחמה חדשה. איש כבר לא מדבר באיזור על קורי עכביש, או על חברה ישראלית נכנעת.
בעצם ימים אלה, אנחנו נמצאים במודל השלישי, וזה טוב. מדוע? כי בעזה ידענו מתי לעצור, ולא להיכנס יותר מידי לעומק הפלסטיני ולהיתקע שם. לאתר הזה היתה השפעה על כך. בלבנון ידענו מתי לעצור, ובחומת מגן ידענו מתי לעצור. כך ההישג הצבאי הוא חלקי (50%?) אך גם הביקורת מסביב. נוצר איזון.
וזוהי מכונת המלחמה שלנו, מכונת החוסן הלאומי שלנו, שכמו אצל דה וינצ’י היא בנויה כולה על פרדוקס. אל יקל הדבר בעיניכם, זו מציאות הזויה? ובכן, ההזיה הזו מציאותית מאוד.
*
ערב ראש השנה החדשה תש”ע, הירגעו.
אנחנו הרבה יותר חזקים ממה שאתם משערים, ויכולת ההרתעה שלנו גדלה הרבה יותר מאשר אתם חושבים. יש לנו כל כך הרבה ידידים ואנשים שרוצים את טובתנו בעולם, ואסור לשכוח זאת. ההיפך, יש לעודד אותם, ולהלהיב.
במהלך כל השנה היוצאת קיבלתי מכם אלפי אימיילים מודאגים, וכתבתם גם בפורום החדש שלנו. מי ישמיד אותנו? האויבים שבחוץ, האויבים שבפנים, הדמוגרפיה, מהגרי העבודה, החרדים, הכלכלה, אנחנו עצמנו, השמאל, הימין, ומה לא.
ובכן, ישראל היא כבר מדינה גדולה, בשנה הבאה תתקרב לשמונה מליון תושבים, יותר משורה ארוכה של מדינות אירופאיות. היא מעצמה כלכלית, צבאית וטכנולוגית בכל קנה מידה, שאי אפשר להתעלם ממנה. לא פחות משאנו זקוקים לעולם, העולם זקוק לנו.
הירגעו, והפגינו ביטחון עצמי. למרות שהתחביב הלאומי שלנו זה לא לפרגן, לא לאחרים ולא לעצמנו, ההישגים שלנו גדולים. איש לא יוכל לערער עליהם עוד, למרות המחלוקות הקשות. אתם יכולים לחוש סיפוק.
ומילה אישית קטנה, לכבוד השנה החדשה.
הקמתי את האתר הזה לפני עוד מעט שלוש שנים, כדי להראות את המציאות עבורכם הקוראים, משום שכלי התקשורת שלנו, לצערי, תמיד ידגישו את רבע הכוס הריק. כדי לפתח וכדי לשפר.
בעבודה קשה התחלתי עם עשרות קוראים, אך כך מאות, אחר כך אלפי קוראים, ועכשיו עשרות אלפי קוראים, וגם יותר, בתקווה שבשנה הבאה יהיו גם מאות אלפים. בידיכם הדבר.
מדן ועד אילת, ממונגוליה (כן, גם שם יש ישראלים) ועד סין, מאמריקה, לאסיה, לאפריקה ולאוסטרליה. עשרות אלפים ישראלים, שאכפת להם מהמדינה שלהם, קוראים את המילים האלה ממש עכשיו. נוצרה קהילה של ממש סביב Gplanet ומסריו. האין זו עוצמה אדירה שלנו?
שרשרת של ישראלים וישראליות מכל העולם, שעוצמתה ושגשוגה של ישראל חשובים להם מאוד. שבשנה הקרובה יתאמצו עוד יותר, כדי שהמחזה המדהים הזה, ששמו ישראל, יצליח יותר, ויחיה את הקיום היהודי שלנו, כפי שלא היה מעולם בתולדותיו. אלה בינינו שחיים בחו”ל אולי אפילו ישקלו השנה לחזור, מי יודע.
תנו ידיים כולם, החזיקו ידיים חזק, אל תתביישו, בשרשרת עולמית אדירה. ראו כמה כוח יש לנו, להיפרד עכשיו יחד מן השנה שיוצאת, ולהפנות את עינינו קדימה באופטימיות, אל זו שנכנסת ממש עכשיו. אנחנו מאוחדים.
אתה מבין, ליאונרדו דה וינצ’י, עם כל הכבוד להמצאותיך, לנו יש את המכונה המוצלחת מכולן. את הישראלים.
שנה טובה!
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה – במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.
◄האם תרצו לשלוח את המאמר הזה לחברים? עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה כ א ן.
האם ערב ראש השנה תש”ע, ישראל היא מדינה חזקה יותר או חלשה יותר? השמיעו את קולכם – ישירות לפורום.
