מאת ד”ר גיא
בכור
הכלל במזרח התיכון הוא פשוט, והוא
כלל נצחי, שאין להתעלם ממנו: ככל שהקריאה לשינוי תהיה חזקה יותר, כך ריאקציית הטרור
שתבוא בעקבותיה תהיה אלימה יותר. מהפכת אוסלו הולידה את הדם והפיגועים, עד שנבלמה.
קריאת הדמוקרטיה של הנשיא בוש והפלת סדאם חוסין הולידו את הזעזועים האדירים שחווה
עכשיו המזרח התיכון, ועכשיו אובמה.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה עדיין
אינו מבין איזו ריאקציה נוראה תוביל קריאת השינוי שלו, שכן הוא העיז ונגע בכל קודשי
העולם הערבי, ועל נגיעה כזו, המזרח התיכון לא סולח.
הוא קרא להם
להשלים עם ישראל
הוא קרא להם
לקיים נורמליזציה עם ישראל, על הטכנולוגיה
שלה
הוא רוצה שהם
יישבו את הפליטים הפלסטינים אצלם
הוא מבקש לפתור
באמת את הבעיה הפלסטינית
הוא “הסתנן” אל
לב העולם הערבי לצורך קריאת השינוי שלו
הוא קרא להם
להכיר בשואה, ביהודים, באחר
הוא קרא להם
לצאת נגד האסלאם הרדיקלי, הפוליטי, בעצם נגד השיח השולט היום בעולם
הערבי
הוא קורא להם
להיפתח אל המערב
הוא קורא להם
ליישם דמוקרטיה וזכויות אדם
הוא רוצה להיות
שליט העולם, גם העולם המוסלמי,
הוא יודע טוב
מהם הכל
הוא מבקש לשלוט במזרח ובמערב
ומה
לא.
אובמה אינו יודע את מה שחז”ל כבר
לימדו אותנו: “תפסת מרובה לא תפסת” או את האימרה האמריקנית דווקא:
more
is less. הוא רוצה הכל,
וסופו, כמו קודמיו, שיקבל אפס. כבר ראינו זאת בעבר, כאשר כיניתי זאת קסם האחוזים המתהפכים. זו היהירות
בהתגלמותה.
נפוליאון בונפרטה, מנהיג גדול ויהיר, כמו ברק אובמה, רצה לכבוש את
העולם. אני ואני. רצה להראות לעולם מיהו נפוליאון. יהירות, מגלומניה והתרסה נגד
ההיסטוריה. את חייו סיים גלמוד ועזוב על תאוותו הזו, על אי מרוחק של כלא (ציור:
נפוליאון חוצה את האלפים, ז’אק לואי דוד,
1800).
על דברים הרבה פחות נוקבים האיזור
שלנו סער. ככל שהקריאה לשינוי גדולה יותר, הריאקציה קשה יותר, בעיקר מכיוון ארגונים
אסלאמיים כמו גם נותני הטון במחנה השמאל הערבי. שני אלה רואים בארצות הברית “החדשה”
איום קיומי, ועל כך אין סליחה. בוש היה אוייב, אך אוייב מובחן. אובמה הוא אוייב
בתחפושת, ולכן לפי תפיסה זו מסוכן יותר. השפעתו עלולה להיות מבחינתם קטלנית
יותר, שכן הוא מחבק את המוסלמים חיבוק דוב. הוא מרדים אותם,
לכאורה.
ככל שהשינוי גדול יותר, כך
תגובת הנגד תהיה חזקה יותר, ובאיזור שלנו זה בא לידי ביטוי בטרור ובשפיכות
דמים. בוש הפך את השלטון בעיראק מסוני לשיעי, ותגובת הנגד היתה ועודנה איומה
ונוראה. השאה של איראן הפך את ארצו לחילונית, ותגובת הנגד של ח’ומייני היתה קשה.
מכאן אנחנו מבינים שעוד תגיע תגובת נגד גם למהפכה של ח’ומייני, זה רק ענין של זמן.
הכלל הרי עובד לשני הכיוונים.
אנשים בכל העולם פוחדים
משינוי. יתכן שהם יודעים ששינוי מחויב המציאות, אך באותה שעה הם פוחדים
ממנו, כפי שאנחנו יודעים שיש לסיים בצורה זו או אחרת את עניין השטחים, אך אנחנו גם
מאוד פוחדים מן השינוי הזה, ובמידה של צדק.
מקיאוולי טען כי כל מנהיג המטיף ומבצע
שינוי חייב לאחוז בנשק, אחרת לא יוכל לכפות את השינויים שלו, אך מקיאוולי גם הוסיף
כי מנהיג שנשען רק על כח הזרוע, סופו שייפול.
ולכן, בשל עניין הפחד, כל מהפכה
עולמית גררה בעקבותיה מהפכת נגד, שבה אנשים חזרו אל המסורת הישנה, מבלי להודות בכך.
כל שינוי מפחיד, במיוחד באיזור השמרני, הקפוא שלנו. זהו איזור של פחדים, ואובמה
נגע, מבלי שידע, בעצבים החשופים ביותר. הוא נגע בפחדים של כולם, ואלה עוד
יגיבו.
לאלקאעדה, למשל, נוצר עכשיו צורך קיומי לפיגוע גדול בארצות הברית או
באינטרסים שלה, שכן לפי תפיסת אלקאעדה אמריקה שוב מתערבת וחודרת לענייני
תחום המוסלמים. זו הסיבה שבן-לאדן יצא עם קלטת איומים חדשה דווקא ביום
נאומו של אובמה. הוא מבין למה. הנשיא מובארק, בקיא גדול בכללים הנסתרים של המזרח
התיכון, ידע שהרוח שאובמה מביא לכאן עלולה להיות נוראה, סופה גדולה, ולכן בחר שלא
להיות נוכח בנאום. גם הוא יודע למה.
זו היתה דרכו של האסלאם להתפשט: הוא
היה שינוי ורפורמה גדולים במאות השביעית עד לעשירית, ולכן היכן שהגיע השאיר בדרך
כלל מסורות חברתיות איזוריות קיימות, כדי שלאנשים יהיה קל יותר להתרגל לדת החדשה,
שברוב המקרים נקלטה בכפייה ובאלימות. כך למשל, תופעת מילת נשים,
קדמה לאסלאם, והאסלאם השאיר אותה.
אלא שעד שחיזבאללה, איראן, חמאס,
השמאל הערבי והאינטלקטואלים יתחילו להגיב ברמת הטרור, יקח עוד כמה שבועות, וכאן
נוצר חלל מעניין.
דווקא בחלל הזה מתקיימים שני
אירועי בחירות באיזור: ביום ראשון הבחירות בלבנון, וב-12 ביוני באיראן. התסריט של
נשיא אמריקני ידידותי הוא סיוט של חיזבאללה ואחמדינג’אד, שבנו את כל המערכת הבחירות
שלהם על האיבה לאמריקה ועל איבת אמריקה להם. והנה, אין איבה, לכאורה. הם מאבדים בכך
את הלגיטימיות לתביעתם לשלוט!
נכון שבעוד כמה שבועות הם יתחילו
להסיט ולפגוע בארצות הברית, כדי להרוס את התקווה, אך לבחירות האלה הם עדיין לא
יספיקו. ולכן הסיכויים, שממשלת הקואליציה של חרירי, ואויבי אחמדינג’אד יזכו בבחירות
הקרובות, עולים.
כך שנכון הוא שככל שהשינוי גדול יותר
כך עולה הטרור, אך כאן יש חשיבות למימד הזמן. אוייבי התקווה עדיין לא
הצליחו להתארגן. זהו חלון הזדמנויות, שיתכן ואובמה לקח אותו בחשבון מבחינת
עיתוי הנאום, ואולי לא. בעולם הערבי
נוהגים לומר שאובמה רק מדבר, אך בינתים לדיבורים שלו יכולה להיות השפעה אמיתית
בקלפיות, ולכן גם השפעה מוחשית על מדד הרדיקליות במזרח התיכון. נמתין עוד כמה ימים,
ונראה.
◄קיראו
את התגובות למאמר זה, בפורום החדש של
האתר.
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר
חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי
לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או –
כ א
ן.
◄למבקשים
להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה –
כ א
ן.
◄כדי
להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet
Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר
פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם –
כ א ן.
◄האם תצרפו
עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? אנא, ספרו להם על האתר, שמחו אותם. עושים
זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן
למטה.
______________________________________
◄קסם האחוזים המתהפכים
