מאת ד”ר גיא בכור, רומא
בווסטפאליה, בטירת הברון תונדאר-טק-טרונק היה עלם שניחן על ידי הטבע בתכונות נעימות מאוד. פניו העידו על נשמתו, מחשבתו היתה ישרה למדי ונפשו תמימה מאוד. משום כך, סבורני, נקרא קנדיד (כלומר “תמים”, בלטינית ובצרפתית).
מורהו של קנדיד היה פנגלוס, וקנדיד הקטן שמע את שיעוריו בלב מלא אמון, כדרך בני גילו ואפיו. פנגלוס הוכיח, לפי דבריו, כי הקיים אינו יכול להיות לא כמו שהוא, לפי שהכל יש לו תכלית, והכל מכוון בהכרח לטובה שבתכליות. האף נוצר כדי שיורכבו עליו משקפיים, ולכן יש לנו משקפיים. הרגליים נוסדו לשם נעילת מנעלים, משום כך יש לנו נעליים. אבנים נבראו כדי שיחצבו אותן ויבנו טירות, החיות נבראו כדי שיאכלו אותן, ולכן אנו אוכלים בשר כל ימות השנה. מכאן שהאומרים – הכל טוב, אומרים שטות. צריך לומר – הכל לטובה.
וולטיר (1694-1778), “קנדיד, או האופטימיות“. תרגום לעברית א. ראובני
האיחוד האירופי קם לפני כעשרים שנים (הסכם מסטריכט, 1992) מתוך תפיסה קנדידאית טיפוסית: אם יהיה איחוד, כל האנשים ייהפכו לטובים. ואם האנשים הם טובים, סימן שזה בגלל האיחוד. היתה זו תפיסה אידאליסטית שלאחר מלחמת העולם השניה, שהאמינה שהכל לטובה, והכל גם חייב להתגלגל לטובה. אלא שמכאן, הכל דווקא התחיל להידרדר.
עכשיו, כאשר המהגרים המוסלמים כבר שורפים רבעים, תחנות משטרה וחנויות, בכל פעם במקום אחר, הקנדידאים מבינים שאולי טעו; שאולי הכל לא מכוון בהכרח “לטובה שבתכליות”. הם מביטים באינתיפאדת המהגרים המוסלמים המתרחשת לילה אחר לילה בשטוקהולם ובערים שוודיות נוספות, ומתחלחלים. הם כבר יודעים שהיום זו סטוקהולם, שפעם היתה שלווה, ומחר זה הם. זה התחיל בפאריז (2005), עבר ללונדון (2011) ועכשיו מתרחב לסקנדינביה. הצעירים המוסלמים באירופה מחקים את המזרח התיכון, והגל הזה רק הולך ומתגבר. אם מה שהתרחש בצפון אפריקה נתפס במערב כ”חגיגה דמוקרטית” אז למה לא בשוודיה, בסקנדינביה ובאיטליה?
האירופים יודעים שזהו הר געש, שיכול להתפרץ אצל כל אחד בחצר, מחר בבוקר, וזה מבהיל. התגובה הקנדידאית היא, כמובן, להאשים את עצמם. למה לא דאגנו למהגרים יותר. כך המהגרים מאשימים את האירופים, והאירופים גם הם מאשימים את האירופים, ויש הסכמה, אמר פנגלוס.
במאמר הקודם (2010) כתבתי שהיבשת איבדה את האופטימיות שלה. עכשיו זה כבר יבשת שהלכה לאיבוד.
1 ההגירה המוסלמית לאירופה יצאה מכלל שליטה: בשנתים וחצי מאז אותו “אביב” אומלל מדובר על מאות אלפים ועד שני מליון מהגרים למדינות האיחוד האירופי מהמזרח התיכון וצפון אפריקה, ואם טורקיה תצליח להסתנן לאיחוד הזה, יהיה מדובר על מליונים רבים מאוד של מוסלמים. 15% מתושבי שטוקהולם הם זרים, 30% מתושבי מרסיי (העיר השניה בגודלה בצרפת) 25% מתושבי פאריז; 12% מתושבי בריטניה. אלה מספרים רשמיים, הנתונים האמיתיים כנראה יותר גבוהים. רוב הזרים הם מוסלמים, והאחוזים ממשיכים לזנק. זו רק שאלה של זמן, עד שהזרים יהיו רוב.
הדילמה האירופית: אם יעצרו את הזרים, או יגרשו אותם, יבגדו במורשת הקנדידאית שלהם, ובעיני עצמם הם ייתפסו כפשיסטים עריצים. אך אם לא יעשו זאת – ייכחדו. זו הברירה העומדת בפניהם.
שוודיה תוארה אצלנו כגן עדן, וככלכלה הנכונה, אך רק עכשיו מבינים שבגן העדן הזה מתפתח גהינום, ומדינת הרווחה של פעם הולכת ומתמוטטת שם. אין לי רחמים על שוודיה זו, אחת המדינות הכי לא נחמדות כלפי ישראל, אך האם גם עכשיו ישראל ו”הכיבוש” אשמים? ויחד עם זאת, איש אינו מעלה על דעתו לתת למוסלמים פיסות מולדת, כדי שיירגעו. אז למה רק אצלנו?
אגב, נתוני המוסלמים בחלק ממדינות מערב אירופה שווים או כבר עברו את אלה של ישראל (בישראל כ- 13% אזרחים מוסלמים).
לקרוא ברצף את מאמרי האתר על אירופה והאסלאם
שטוקהולם בלהבות, השבוע, במשך כל השבוע, וזה לא נגמר. בקבוקי תבערה, אבנים, שריפת חנויות ובזיזתן, תחנות משטרה עולות באש, זו רק ההתחלה. המשטרה האירופית כבר מפחדת.
2 האיחוד האירופי, על 27 מדינותיו, הגיע בפועל לסוף דרכו, ומשאלים מראים, שרוב אזרחי איטליה, צרפת, יוון, בריטניה, קפריסין או ספרד יצביע לסיים את חיי הענק האומלל הזה, שביקש להשיג אחדות מדינית מתוך איחוד כספי כלכלי. זה לא עבד משום שאין שום דבר המאחד מדינות אירופאיות שונות, והגיון כלכלי הנכון למדינות הצפון אינו נכון לדרומיים, וההיפך. האימפריה הרומית הקדושה החזיקה מעמד אלף שנים דווקא משום שלא היו בה כללים וחוקים המחייבים אוטומאטית את כולם (היו שטענו שלא היו בה כללים בכלל), לעומת האיחוד שמתקשה להחזיק מעמד 20 שנים.
אלפי חוקים, תקנות ורגולציה בשלל לשונות הפכו את החיים באיחוד לסיוט, שבו יזמים ואנשי עסקים נובלים, וכבר אמר טאקיטוס הרומי ש”ככל שהרפובליקה מושחתת יותר, כך מתרבים בה החוקים” (Corruptissima republica plurimae leges). האם האיחוד הזה הוא ברית המועצות של ימינו? כך לפחות טוען ראש ממשלת רוסיה, דימיטרי מדבדב.
האירו (או היורו, עד היום אין לו שם אחד) הפך למטבע שנוא בידי רבים, ויש המתגעגעים לפראנק הנשכח, ללירטה ולדרכמה, משום שכוח הקנייה של האירו קטן. מי שלא עבר לאירו, כמו בריטניה, שוודיה או צ’כיה יודע שעשה עסק נכון. זו שאלה של זמן עד שמדינות ינטשו את האירו.
כתוצאה מכך הפכה גרמניה העשירה לשנואה בכל החלק הדרומי של היבשת. “הגרמנים כבשו את אירופה בלי ירייה אחת, באמצעות הכסף שלהם”, יש האומרים. שמעתי את הביטוי “הרייך הרביעי”, שבו שולטת כיום גרמניה על אירופה כולה. רק בגרמניה יש רוב שתומך בהישארות האיחוד, בייתר המדינות זה כבר המיעוט. מעניין למה.
כמה קנדידאי: כאשר הוא מתקרב לסוף דרכו, קיבל האיחוד האירופי את פרס נובל לשלום לשנת 2012. קבלת הפרס הזה הפכה כבר לסוג של קללה.
(קריקטורה צרפתית, 1899, אימג’בנק, GettyImages)
3 מדינת הרווחה האירופית קרסה. ההנחה הקנדידאית היתה שכולם ירתמו, וכך תתפתח עוצמה כלכלית, שתאפשר שגשוג, אך זה דווקא לא קרה. מליוני מהגרים שנזקקים למערכת, אך אינם תורמים לה בחזרה, סייעו לקריסה, ואין אפשרות לשקם את מדינת הרווחה, משום שאין לזה מימון.
התוצאה: זעם ציבורי עצום, על מיסים גבוהים מאוד ביחד עם צנע ועליבות השירותים, כמו בריאות וחינוך. “תהיה מהפיכה, זה ברור”, שמעתי נהג מונית ברומא, “ורק אחרי המהפכה יהיה טוב”. האיחוד הזה הפך מהפתרון – לבעיה.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
4 זה כבר עניין אירופי פנימי, שהתנתק מהמזרח התיכון. אלה מהגרים שחיים באירופה, או שבכלל נולדו בה, אין הם כאלה המגיעים מהמזרח התיכון לבצע פיגועי טרור או מהומות, וזה הדבר המפחיד ביותר את האירופים, הטרור העצמי הזה, עליו אין שליטה, כמו הרוצח המוסלמי האכזרי מלונדון, שכרת, כך לאור היום, את ראש קורבנו, חייל בריטי.
החשיבה על האיחוד של אירופה הסתיימה, וערפילי העבר שוב עולים: מצד אחד תנועות ימין עמוק, שהולכות ומתגברות, ומהצד השני שמאל קומוניסטי מטורלל של כת ה- PC, ומהגרים מוסלמים אלימים. המתח ביבשת הישנה הזו הולך ומתגבר, פחד, שנאה וזעם, ורוחות ההזיה המפתות, שנדמה שהאיחוד מחק אותן, חוזרות ללחוש. בווידאו: מתוך הסרט של פליני, “אמרקורד, Amarcord“, “אני זוכר” (1973).
5 ויחד עם זאת המזרח התיכון בכל זאת משפיע: ההגירה ממנו, וההשפעה התודעתית. צעירים מוסלמים-אירופים טסים לסוריה לעבור סידרות סלפיות, ואז הם חוזרים טעוני שנאה ואקטיביזם; מצרים הפכה למוקד של הקצנה דתית אסלאמית לפעילים מאירופה, וכמו שהדת הפכה להיות המגדיר במזרח התיכון, ולא עוד הלאומיות, כך קורה באירופה. הם לא עוד “מרוקאים” או “מצרים”, אלא המגדיר הוא דתי-תרבותי, כלומר “מוסלמים”. מכאן קצרה הדרך לאלקאעדה ולסלפים גם באירופה.
מדינה סלפים שקמה מול אפה של אירופה, בצפון אפריקה, הפכה לאיום מוחשי, של טרור ושל השפעות שליליות, ומדינה כמו צרפת כבר מעורבת צבאית כנגד המדינה הסלפית הזו. האיחוד האירופי גילה לחרדתו שהוא תיבת תהודה אדירה של תופעות שאין לו עליהן שליטה.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
6 ה”רב תרבותיות”, עוד מונח קנדידאי, נכשלה, ועל כך מעידים הקנצלרית הגרמניה, ראש ממשלת בריטניה, ואחרים. התפיסה הנאיבית שאין דת, שאין לאומיות, ושכולם שווים, או כמעט שווים, התרסקה, משום שאין לה סיכוי לעמוד מול מבחן המציאות. האיחוד יצטרך להשקיע עכשיו מליארדי דולרים באבטחה וביטחון (תחומים שבהם חברות ישראליות דווקא שולטות) מה שרק יגביר את החיכוך עם המתפרעים המוסלמים, וחוזר חלילה.
מה שקרה בארץ ישראל, קורה עכשיו באירופה: היו אלה המנדטורים הבריטים שפתחו את שערי ההגירה לרווחה בארץ ישראל לעובדים מוסלמים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, וזאת כדי להגדיל את אחוז המוסלמים אל מול היהודים. מהגרי עבודה אלה, שבאו ממצרים, מהחורן שבסוריה ומלבנון, ואשר נקראו אחר כך “פלסטינאים”, פתחו בסופו של דבר בפרעות ובהפגנות. אותו תהליך מתרחש עכשיו באירופה, ועוד תישמע הדרישה למדינה מוסלמית באירופה.
7 אין באירופה ילודה. הפסימיות ביבשת היא כה עמוקה, עד שהילודה הולכת ופוחתת. נדיר למצוא ילדים בכפרים ובערים, אלא אם כן אילו ילדי מהגרים. הממוצע האירופי הוא בסביבות ילד וחצי, לעומת מספר כפול מזה של ילדים יהודים בישראל, למשל. אם אין ילודה, אין עתיד, ואין מי שיעבוד. הבעיה היא שאם יש כבר מי שיעבוד, הוא לא רוצה. שעמום, חוסר תוחלת, מלנכוליה וחוסר עניין.
ילדים זה עניין של אופטימיות, וזו אינדיקציה לבאות. זוהי יבשת חסרת אמביציה, וחסרת חדוות חיים.
8 ניצול הקנדידאיות והכנסת האורחים של האירופים, להתבדלות בלבוש, שפה, אוכל ומינהגים. חלק מהמהגרים כבר לא טורחים ללמוד את השפה האירופית המקומית, שכן הקהילות של המגרים כבר עצומות; בבחינת ישות בפני עצמה, והמשטרה, כלומר המדינה, כבר לא מעיזה להיכנס לפרברים מסויימים. המהגרים הפכו לבדיחה את תפיסת “האדם האירופאי” שהתיימר האיחוד לכונן.
אבל זה יותר מזה. אלה שתי תפיסות עולם הפוכות.
אירופה מבטלת את הלאומיות כדי לצעוד לעבר חילון; אך המהגרים המוסלמים מבטלים את הלאומיות כדי לצעוד לכיוון ההפוך, לעבר הדת. שניהם מדברים על אותו דבר, ומתכוונים בדיוק להיפך. אלה מדברים על אינדיבידואליזם; אלה על קולקטיביזם. בשביל אלה המילה “כופר” היא עניין מוזיאונלי של העבר; עבור אלה זהו העתיד. בשביל אלה המילה “קדושה” היא בדיחה; אך אלה יהיו מוכנים למות למענה. אלה חוקרים ונוברים; אלה פטליסטים, שעבורם הכל קדוש, עניין של אלוהים. אלה מוכנים למות, ואלה לא ימותו עבור שום דבר.
בשכנותם גר דרוויש מוסלמי מפורסם. הוא נחשב לפילוסוף ראשון במעלה בטורקיה. הם הלכו אליו לשאול עצה. פנגלוס פתח ואמר: אדוני, באנו לבקש ממך שתגיד לנו, למה נוצר יצור מוזר כמו האדם?
מה לך ולדבר הזה? ענה הדרוויש, האם זה עסקך?
אבל אבי הנערץ, אמר קנדיד, הרע רב כל כך על האדמה, עד שזה מבהיל.
מה זה חשוב, אמר הדרוויש, אם רע ואם טוב? כאשר שולח הוד מלכותו אנייה למצרים, האם הוא שואל אם נוח להם, לעכברים שבתוכה?
אם כן מה לעשות? שאל פנגלוס,
לשתוק, ענה הדרוויש.
קיוויתי לדון איתך קצת בשאלת הסיבה והמסובב, אמר פנגלוס, והטוב שבעולמות ומוצא הרע, וטיבעה של הנשמה.
לשמע הדברים האלה טרק הדרוויש את הדלת בפניהם.
9 עד לשנתיים האחרונות העיסוק האירופי בישראל היה אובססיבי, מתוך הנחה שאם יתקפו את ישראל, ירגיעו בכך את הנמר המוסלמי החי אצלם בבית. הגרועים ביותר היו הסקנדינבים, שראו את הנמר, שעדיין לא התפרץ. לאחר האביב הערבי הבינו האירופים שלמה שמתרחש אצלם, או בכלל במזרח התיכון, אין הרבה קשר לישראל. בין אם יהיו האירופים נחמדים לישראל או לא, זה לא ישנה דבר בהרמת הראש המוסלמית ביבשת הזו, ולכן הם כמעט ולא מתעניינים עוד ב”סכסוך” של ישראל. הם הבינו. מסיבה זו ירד מעל סדר היום עניין סימון מוצרים מיהודה ושומרון, וכך הלאה. זה כבר לא תורם להם; ההיפך, אירופה צריכה היום את ישראל, על היזמות שלה, לא פחות מאשר ישראל צריכה את אירופה. האירופים הרי שחטו וגרשו את “הכלי” היצירתי ביותר שהיה להם, היהודים. עכשיו זה כבר מאוחר מידי.
10 לישראלים הגרים ביבשת הישנה, ואשר אני יודע שקוראים אותנו: צאו בזמן. המתח הדתי-עדתי באירופה רק יילך ויקצין, לצד טרור בשם האסלאם, חורבן כלכלי ויסורים. זה לא יעזור לעבור ממדינה אירופית אחת לרעותה, משום שלכולם התופעה הזו עוד תגיע. גם לכם וגם לנו טוב שתגיעו לחיות את חייכם בישראל, המקום היחיד בו אתם בעלי הבית. צאו עכשיו, משום שבעתיד מחירי הנכסים שלכם באירופה יהיו שווים הרבה פחות, בעוד שערך הנכסים בישראל רק עולה. עתיד שם אני כבר לא רואה: לא כלכלי, לא פוליטי ולא דמוגרפי.
ויחד עם זאת, חורבנו של האיחוד יהיה דווקא תחייתה של ישראל, כיוון שלמליון היהודים הגרים שם יש מדינה. לאחרים פשוט אין לאן ללכת.
זו היבשת שאיבדה את דרכה, וזהו, כנראה, גורלה, למרות שהיא, כמובן, תכחיש זאת. הרי קנדיד תמיד יישאר קנדיד;
ולפעמים היה פנגלוס אומר לקנדיד: כל האירועים כרוכים בעולם הזה, שהוא הטוב בעולמות האפשריים, והרי הכל לטובה..
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
