[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
מתי עברו הצבאות במערב ממדים צבעוניים וטווסיים למדים דהויים בצבעי הסוואה?
עד לסוף המאה ה- 19 רוב הצבאות במערב הלבישו את החיילים והקצינים שלהם במדים צבעוניים ובהירים, לא רק כדי להבדיל בין אויב לידיד בעשן שדה הקרב, אלא כדי להלהיב מתגייסים חדשים. מדים צבעוניים ונוצצים נתפסו כמעמד חברתי, כמשהו גברי, רומנטי ואטרקטיבי, וגם מהסיבה הזו צעירים רבים היו מעוניינים לשרת בצבא. הצבא הפרוסי הקפדני הרחיק לכת עם המדים הצבעוניים שלו: מעילים כחולים, חולצות אדומות, עם קישוטי זהב, או חולצה ומכנסיים צהובים מתחת למעיל הכחול, ומעל כל אלה כפתורים צבעוניים וקישוטים. כך גם בצבא הצרפתי, שהגיע למלחמת העולם הראשונה עם מכנסיים אדומים וחולצות כחולות. הנימוק היה שמדים צבעוניים נראים יותר בשדה הקרב, ולכן מפחידים ומרתיעים את האויב. אלא שהמדים הצבעוניים של הצרפתים לא עשו שום רושם על מכונות הירייה הגרמניות.
הראשון שנטש את המדים הצבעוניים היה הצבא הבריטי, לטובת מדי הסוואה. היה זה לאחר המרד ההודי של שנת 1857, כאשר הבריטים ספגו אבידות קשות, ואז החליטו ראשי הצבא בהודו לעבור לצבע חום משעמם, שקראו לו “חאקי”. הם היו צובעים את המדים הלבנים במסורת טבילת התה שלהם. מדי החאקי הפכו לסטנדרט בהודו כולה בשנות השמונים של המאה ה- 19, ובצבא הבריטי כולו, עם מלחמת הבורים השנייה, בשנת 1902.
לאחר שהצרפתים הבינו שעם המדים הצבעוניים הם בשר תותחים, גם הם החליטו בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה לעבור למדי הסוואה, וב- 1915 הקימו הצרפתים יחידת הסוואה מיוחדת. אמנים גוייסו לצבוע ביד אוהלים וכיסוי לארטילריה, כמו גם מדים ליחידות העילית.
כך המציאו הצבאות המערביים את עצמם מחדש. זה לא רק הצבע, אלא גם חשיבה צבאית אחרת: מהרתעה להגנה, מניראות למיסתור, מהתקפה חזיתית, לגרילה ולהתקפת פתע. המדים, כמו גם הצבא, לא היו עתה מעמד חברתי אלא בעיקר כלי מקצועי לצרכים צבאיים.
צבאות המערב המציאו את עצמם מחדש, בשל הכורח, עם אימוץ של זהות חדשה, וזה טוב. גם אנחנו צריכים להמציא את עצמו מחדש בשאלת השב”חים, השוהים הבלתי חוקיים, המציפים את מדינתנו. גם אצלנו הכורח עוד יוביל את השינוי.
1 כמה שוהים ערבים (“פלסטינים” ו”ירדנים”) יש כרגע בארץ? יש אומרים 30 אלף, יש 50 אלף ויש הטוענים שיש כ- 80 אלף. העובדה שאין נתונים, בדיוק כמו עם המסתננים מאפריקה, היא ליבה של הבעיה. אנחנו מדינה קטנה ומאוימת, ללא גבולות ונטולת נתונים, אולי משום שלא רוצים שנדע.
למעשה חזרנו לידי אוסלו הלא-עליזים, עם גבול פרוץ בין חלקי הקו הירוק, מי שרוצה עובר, ומי שלא רוצה לא עובר. באווירת השלום שמנסים להנחיל לנו, למה להקפיד על קטנות? הרי הם באים להתפרנס, במסגרת ההסדר. אך חשוב שאתם, הציבור, תדעו את התמונה הקודרת כולה, בשבוע בו שוהה בלתי חוקי בבת ים פיתה חייל ישראלי לאיזור קלקיליה, ושם רצח אותו, כדי לסחור בגופתו.
2 לישראל אין שליטה של ממש על גדר הביטחון שהוקמה לפני כעשור. תחזוקה חלקית, פרצות בגדר, כשעד היום ארגוני “זכויות האדם” מתישים את בג”ץ הנאיבי, והוא מזיז את הגבול, ומחזיר, בעלות מליוני שקלים. כיוון שהתקציב בוזבז על תמרוני בג”ץ, הגדר בדרום הארץ עדיין לא הוקמה, כ- 13 שנים אחרי תחילת ההקמה. אז בשביל מה השקיעה ישראל מליארדי שקלים בהעמדת הגדר, אם היא פרוצה? גם בירושלים מטפסים צעירים ערבים על סולם, ומשתלשלים לחלק הישראלי של השטח, לעין כל וללא חשש. מדוע לא אוכפים? משום שבישראל זה הפך לבלתי פוליטיקלי קורקט לשמור על הגדר ועל הביטחון שלנו, זה לאומני-כביכול, אז אף אחד לא רוצה להתעסק עם השב”חים. מקהלת “שומרי הסף” ודומיהם מטיפים לעולם כמה רעים אנחנו, וזה אנושי שהאחראים לא רוצים ללכלך את הידיים ולהיות “רע”. זה השינוי שחוללו עמותות “זכויות האדם”, הממומנות בכסף זר, ובעקבותיהן, בתי המשפט.
3 זה לפחות שנתיים שבחודש רמדאן המוסלמי מתירה מערכת הביטחון ללפחות 100 אלף פלסטינים להיכנס לשטחי ישראל באופן חופשי, כנראה כדי שיוציאו לחץ בבילויים ולא בפיגועים. הם מגיעים לחופי הים, לצפון, אך כמה מהם לא חוזרים לישובים שלהם? רבים. הם רואים כמה עשירה ומשגשת היא ישראל, אז למה שיחזרו לפושטת היד והרגל הקבועה, המכונה רשות פלסטינית?
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
4 מי אחראי על איתור ואיסוף השב”חים? המשטרה? בתי המשפט? פקחי העיריות? משטרת ההגירה? משמר הגבול? השב”כ? כך נופלת הבעיה בין הכיסאות. בתי המשפט, ברובם, מקלים מאוד עם השב”חים, ויש כמעט תחרות מי יקל יותר. ישנן הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה/ מפכ”ל המשטרה, שיש להגיש כתב אישום רק אם שוהה כזה נתפס בפעם השלישית. ואני שואל אתכם: האין זה מעודד אותם דווקא להגיע לישראל? הרי זה מעניק חסינות.
ומי שנתפס, ונעצר למעצר ימים, משוחרר לאחר מכן במחסום, וכעבור שעות אחדות הוא שוב בעומק ישראל. כאשר פקחים של עיריית תל אביב עיכבו שב”חים בחוף הים בתל אביב כדי שלא יטרידו את הציבור, הגיש ארגון השמאל שקורא לעצמו “האגודה לזכויות האזרח” תלונה כנגד העירייה. עמותות אלה עושות הכל כדי לטשטש את הזהות היהודית-ציונית של ישראל, וכדי להכניס לתחומה כמה שיותר זרים: בין אם אלה פלסטינים, ערבים אחרים, או המסתננים מאפריקה. כך הם מקרבים את ישראל להיות מדינת “כל אזרחיה”, והטשטוש המערכתי משרת בדיוק את המטרה הזו, בבחינת “הפרד ומשול”. ומה המכנה המשותף בין המסתננים מאפריקה לבין השב”חים? קודם כל ה”עמותות”.
כחלק מאותה תפיסה כל שב”ח שעומד לדין מקבל ייצוג משפטי חינם מן הסנגוריה הציבורית, עליו אתם משלמים מליוני שקלים כל שנה. כך מתגמלת המדינה את מי שלועג לה ולריבונותה. מחזקת אותו, על חשבונה, תרתי משמע.
(אימג’בנק, Getty Images)
5 התוצר לנפש בישראל הוא 32,000 דולר, בעוד שהתוצר בשטחי יו”ש הוא כ- 2,000 דולר, ועכשיו אתם מבינים הכל. אלה רוצים להגיע, ורבים בישראל רוצים להעסיק, כי אין די פועלים. אפילו בשנות אוסלו הפיתוי הכלכלי לא היה כה גדול, כאשר התוצר של ישראל היה פחות מחצי ממה שהוא היום.
אלא שפה יש משתנים חדשים: הצעירים הפלסטינים של היום לא חולמים עוד לעבוד בישראל כפועלי בניין. הם רוצים להיות מהנדסים ואנשי מחשבים, ולכן רבים מהם (מעל 10,000 צעירים בשנה) מהגרים למערב. חלק גדול מן השב”חים הם מבוגרים יותר, שלא יתאימו למערב, אך גם צעירים, הבאים לעבוד בעבודות דחק בעל כורחם. בעבודה בתחומי ישראל, היא מונעת מהם להגר למערב.
צה”ל נוסד לאחר שהמערב כולו כבר עבר למדי הסוואה, ולכן השינוי הזה לא חל אצלנו. ההיפך, בצה”ל היה (ועדיין יש) אפילו בוז כלפי כל מה שהוא מצועצע וטווסי, בהיותו צבא ענייני, שנולד עם מודעות טבעית להסוואה ולהסחה. עם השנים צה”ל קצת התבגר, ולכן מדי הייצוג הפכו למסודרים וחליפתיים יותר, כמקובל בצבאות במערב, אך עדיין הלובשים אותם מרגישים מעט לא נוח.
לא נוח, כאילו אנחנו מתנצלים, וזו הבעיה. עד היום אותם ישראלים שם למעלה לא למדו להיות בעלי הבית, ולהפסיק להתנצל. אנחנו מתנצלים על הגבול שלנו, על שימוש בכוח שלנו ועל המדים שלנו. המדים הם הגוף, ואנחנו כאילו מתביישים ומתנצלים על הגוף שלנו, על הקיום ועל הזכות שלנו.
ביום שננהג מנהג בעלי בית, נמציא את עצמנו מחדש. זו שאלה של ביטחון עצמי והגדרה עצמית. בתוך הבית שלי, בתוך הדירה שלי, אני אנהג איך שאני רוצה! בשביל זה בדיוק הקמנו מדינה. אינכם מבינים? הנבוך רק מגביר את הרצון לתקוף ולנצל אותו, ולכן לימדו להגיד את המילה, שרבים אינם מסוגלים לומר אותה: “לא!” (בווידאו: דוגמה למעבר – הצבא הפרוסי. ממדים צבעוניים ומצועצעים למדי קרב מודרניים).
6 כיוון שישראל תופסת את עצמה עד היום כמי שמפרנסת את הרשות הפלסטינית בקשר תלותי נצחי, היא גם מוציאה אישורי עבודה חוקיים, כ- 48,000, בנוסף לעוד 3,000 העובדים בעבודה חקלאית. בכך מגיע מספר הפלסטינים העובדים בישראל לכמאה אלף לפחות, ובזה חזרנו לשיא ימי אוסלו. חלק מבעלי ההיתר מגיעים לישראל, ואינם חוזרים, ומבעלי היתר הם הפוכים לשב”חים. כל זה במסגרת של “מחוות” לאבו מאזן; עוד מחוות.
האם עצימת העין בישראל נובעת מחשש פן אותם פלסטינים “יתפוצצו” אם לא יעבדו אצלנו? אם כן, זוהי גישה גלותית מביכה. עכשיו אנחנו מבינים למה אותם שב”כים מסוכנים, שכן אם לא היה בהם סיכון, הם היו יכולים להגיע כעובדים עם אישורי עבודה.
למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
7 זוהי גם בעיה פלילית קשה: פריצות, גניבות רכב, התפרצויות, פשיעה מינית ומה לא, וזו עבודת השב”חים. כיוון שמשטרת ישראל כמעט ואינה מעניקה ביטחון בתחום עבירות הרכוש, התמונה היא קשה, של ויתור, כשהעלות הפלילית של השב”חים עולה לישראל מליוני שקלים רבים בכל שנה. רבים מכירים את התופעה: ליד פרויקטים של בנייה חדשה מתחילים להצטבר שב”חים, שמתחברים אל הפועלים החוקיים, ומייד מתחילה באיזור סדרה של התפרצויות פליליות, שמגיעות לפעמים גם לרצח.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
8 שלא יהיה ספק: זו רק שאלה של החלטה מבחינת ארגוני הטרור ששב”חים יהפכו למחבלים. לא שאלה של יכולת, אלא של החלטה. כיוון שכל-כך קל להחדיר פלסטינים, נכנסים לעומק ישראל גם מודיעים, סוכנים, פעילים, תצפיתנים ועימם אמצעי לחימה. כך היה בשנות אוסלו, דבר שהביא לטרור המאבדים. אם המשא ומתן המדיני ייכשל, או אם יצליח, ארגוני הטרור יכולים לחזור לפיגועים. וזאת לדעת: כל הארגונים הפלסטיניים דוחים את המשא ומתן הזה, חוץ מהפתח הרשמי. אך גם בפתח חזרו פעילים לטרור, והם פועלים כיום נגד הרשות הפלסטינית, למשל בג’נין.
האם תטען אז מערכת הביטחון שלנו: לא ידענו? ובכן, עכשיו כולנו יודעים.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: תגובות, ומאמרים מקוריים נוספים של ד”ר גיא בכור – במועדון קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. איך מצטרפים? למי שהמילה “אהבתי” או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
9 בין המסתננים אלפים רבים הם מירדן (שוב, אין נתונים של ממש). רובם הגיעו עוד בשנות אוסלו, ופשוט נשארו כאן, וחלקם בישראל כבר כעשרים שנים, התחתנו, ילדו ואף הביאו גם קרובי משפחה. אך חלק מגיעים גם היום. מתייצבים ביו”ש מירדן כמבקרים, ואז מסתננים לישראל. איש אינו יכול לתת מספרים, כי הציבור עלול להיבהל. אתם מדינה בלי כבוד ובלי ריבונות, אמר לי פעם מסתנן מירדן, שחי פה כבר שנים ארוכות, ואפילו למד עברית. למה לא מחזירים אותם לירדן? זה הרי הרבה יותר פשוט מתושבי יו”ש הערבים.
10 אז מה לעשות? להמציא את עצמנו מחדש; להחליף את המדים. ראשית לכל: מבצע ליישור קו: סריקה של כל המדינה, בעיקר בישובים הערביים, לבדוק למי יש תעודות ולמי אין. יש למפות, לעצור ולגרש. בכך תאכוף ישראל את הריבונות שלה. אם פעולה כזו תתבצע בפתאומיות, במהירות ובנחישות היא תעורר פחד ותשמש תקדים. אחריה המסתננים יהיו במגננה, בשל החשש שתכו שנית.
את הגדר, שלמזלנו כבר קיימת, יש לסגור; זה לא קשה, ומעכשיו להקפיד על הכניסה והיציאה במעברים המסודרים. כדי להרתיע יש גם לבטל מייד את הכלל המוזר של הגשת כתב אישום רק לאחר שלושה מעצרי שב”חים. ולאחר כתב אישום גם לשלוח לכלא. המדינה גם אינה צריכה לממן ייצוג משפטי של מי שמפר ולועג לריבונותה.
מסובך? לא ממש. אלא אם כן המדינה שלנו, כמו עם המסתננים מאפריקה, לא ממש רוצה ללכלך את הידיים, והיא רוצה להמשיך להילחם עם המדים הצבעוניים והבוהקים של “ליברליות” מדומיינת, אך גם להיות טרף קל למכונות היריה של האויב; אלא אם כן המדינה אינה מעוניינת להמציא את עצמה מחדש, ולהמשיך בקרב, שבנתונים שלו כיום הוא אבוד מראש.
החליפו את המדים: אתם במערכה של העתיד, עם מדי העבר. ומי שלא יעשה זאת עכשיו – בממשלה, במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט, יישא אישית באחריות לתוצאות.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
