[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
ביוון הקדומה היו מקדשים רבים שיוחדו לאסקלפיוס, אל הרפואה, ונקראו אסקלפיה. אלה היו מקומות ריפוי בטכניקה מאוד מעניינת: באמצעות החלום. כדי להתחיל את הליך הריפוי ישן המטופל לילה במקדש. למחרת היו מעירים אותו תוך כדי שינה, והוא היה מספר לכהן הדת על מה הוא או היא חלמו. כוהני הדת היו מפענחים את החלום, ומעניקים תרופה בהתאם.
עיראק היתה ספינת הדגל של מדיניות החוץ האמריקנית בימי הנשיא ג’ורג’ בוש: שם חלמו האמריקנים לכונן דמוקרטיה ערבית ראשונה, עם שוק חופשי והתחברות אל המערב. זה היה הניסוי הפוליטי המוחלט. מקורבי בוש היו טוענים שארצות הברית תישאר שם 50 שנים, ועד אז, הכל יושג, כולל פיוס בין העדות והדתות. ואכן, עם סיום הקדנציה של ג’ורג’ בוש זה נראה כקורה, ועיראק נרגעה ונשלטה. אלא שכאשר הגיע משטר אובמה, והכריז מייד שהוא ייצא מעיראק, נכנסה המדינה לסחרור. לאחר שהצבא האמריקני פשוט נמלט מן המדינה בדצמבר 2011 עוד היתה תקווה לסיום מוצלח של המעורבות, והעובדה שהמדינה לא קרסה מיד למלחמת אזרחים, גרמה לאובמה לנשום לרווחה. אך מייד נראה מה הוא כנראה שילם לשם כך.
עכשיו, כאשר המדינה נכנסה למלחמת אזרחים שאין לה סוף, וה”צבא העיראקי” מפציץ יום ולילה את פלוג’ה והערים הסוניות, והסונים תוקפים בחזרה עם מכוניות תופת, אובמה לא יכול עוד לטעון ש”סיים את המלחמה” בעיראק. בעצם היא רק התחילה, בעטיו.
בלי הגזמה, זוהי הבריחה מסייגון של אובמה ומשטרו, כאשר אנו רואים את דגל אלקאעדה השחור מתנופף מעל לערים הסוניות בעיראק, וכאשר בעל הברית השיעי, ראש הממשלה נורי אלמאלכי, חושש להיכנס כבר לערים הסוניות המורדות. לחיות בחלום? עיראק היתה חלום של בוש, והיציאה היא חלום של אובמה, אך לחיות בחלומות זה מסוכן, במיוחד באיזור שלנו. כל חלום נגמר כאן בהכרח בסיוט.
חלומות ופשרם תפסו מקום מרכזי בתרבות המערבית: מיוסף בעל החלומות שלנו, המקום המרכזי של החלום אצל המשורר אובידיוס ב”מטמורפוזיס”, וכזכור, הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס שעבר לנצרות בעקבות חלום. מדנטה ב”קומדיה האלוהית” ועד לואיס קרול ב”אליס בארץ הפלאות”, הנופלת מטה-מטה במחילת הארנב. יפה במיוחד הוא הפרק על “בית השינה” (אובידיוס, “מטמורפוזיס”, ספר 11, 590 (כאן בתרגום מלטינית של שלמה דיקמן, מוסד ביאליק):
“אצל שדמות קימֶרים יש הר, מערה עמוקה בו,
מלך השינה הנרפֶה איווה חשכתה למשכן לו.
פויבוס ירחק מגבוליה בבוקר, ביום ובערב,
רק ענני ערפל אפלים יעלו מן הארץ,
בסביבתה – צאלים עמומים. לא יום ולא לילה..
יש שם יצוע הבִנים, שחור הוא משחור וגבוה,
רך, מרופד בפלומה הוא, וארג כהה יכסהו,
בעצלתיים עליו יפנק אל השינה אבריהו.
סביב המיטה חלומות נבובים, מחקים הם כל צלם.
המה כמו שיבולי הקמה, כעלים בצל יער,
או כמו חול הימים, גליהם עלי חוף הֱקיאוהו.
2 משליטה מוחלטת בעיראק רק לפני עשר שנים, עם משטר צבאי, לאובדן מוחלט של השפעה אמריקנית כיום. סגן הנשיא ג’ו ביידן מתקשר בטלפון לראש ממשלת עיראק, נורי אלמאלכי השיעי, (הכל בטלפון) מפציר בו או נותן לו הוראות, לא ברור, והאמריקנים שולחים למאלכי טילים ומזל”טים, זה מה שיש להם לעשות. מהכל, ללא כלום. אז בשביל מה הקריבו האמריקנים בעיראק 4,500 חיילים, והאם מותם מתברר כמיותר?
זיגמונד פרוייד הפך את קריאת החלומות למדע-לכאורה, כאשר קבע ש”פשר החלומות היא דרך המלך להכרת הפעילות הבלתי-מודעת של המוח”. אך האם הוא צדק? והאם בעולם הזה אנחנו מודעים עד כדי כך שיש לנו אי שם פעילות בלתי מודעת?
3 מה אומר ביידן למאלכי האומלל? השלם עם השבטים הסונים של עיראק, ככה אנחנו עשינו, וייצבנו את המצב בסוף שנות האלפיים. השבטים הסונים יצאו אז נגד אלקאעדה הסונית, ויכלו לה. אבוי וכמה מביך, ביידן אפילו לא יודע שהשבטים היום השלימו עם אלקאעדה, הם חלק ממנה והיא מהם. מה שהיה נכון פעם, כבר אינו נכון היום. האמריקנים האלה חיים בחלום, אומר מאלכי לעצמו, האם הם לא מכירים את הנתונים? עצוב לראות עד כמה משטר אובמה אינו רלבנטי עוד לזירה. הוא בקושי מכיר אותה. גם אצלנו.
פרויד טען שניתן לתרגם את החלומות, וכי לכל אדם יש מפתח אישי משלו לפענוח החלומות והתת מודע שלו. פרויד האמין שהחלומות הם השאיפה הבלתי מודעת והבלתי מוגשמת שלנו, בבחינת הרצון המודחק. תלמידו קארל גוסטב יונג העניק לחלומות משקל עוד יותר גדול. גם הוא ראה בהם אשנב הצצה לתת מודע, אך הוא הלך קדימה והאמין שלחלומות יש שפה פנימית והגיון, וכי העולם התת מודע חשוב כמו זה המודע. אך האם זה נכון? אני לכשעצמי סבור שחלומות הם רסיסים כימיים של זיכרון מוחי, לכשעצמם חסרי חשיבות, חוץ מן החשיבות שאנחנו בוחרים להעניק להם. הרי בעידן שלנו, בשונה מן המאה ה – 19, רבים מעיזים ומגשימים את הרצונות המדוכאים שלהם, אפילו בהתרסה. אז הם מפסיקים לחלום?
4 האמריקאי הממוצע אומר: מה אכפת לי עיראק או סוריה, העיקר שיצאנו, מבלי להבין שבכך מחריבה ארצות הברית את ההרתעה שהיתה לה מול הטרור הסלפי של אלקאעדה והג’יהאד העולמי. זה אומר שאם ארצות הברית מגלה חולשה כה גדולה ובורחת, הטרור ירדוף אחריה, אליה הביתה. היא ממש מזמינה זאת. בריחה אולי מצטיירת יפה במשטר אובמה, אך היא בריחה. כך לא נוהגת מעצמה, שיש לה אחריות גלובלית, כך נוהגת ציביליזציה מתפרקת ומוגת לב. בורחת מחלום אחד לחלום שני, ושניהם בעצם סיוטים.
יונג הספיריטואליסט ואחרים אף החלו ליצור “שפה” של חלומות, כאילו לכונן חוקים במה שאין לו חוקים. למשל, בפעולות מטרידות, שפרויד ויונג ראו בהן ביטוי של רצונות מדוכאים וחרדות. נבחן עכשיו את פשר החלומות של יונג ואת אלה של האמריקנים:
ריקוד בחלום, זה בא לאותת על מזל טוב.
מעורבות צבאית אמריקנית: התלהבות עד להרוגים הראשונים, ואז בורחים.
5 האמריקנים עבדו על הקמת צבא עיראקי חדש במשך שנים ארוכות, במליארדים של דולרים: המבנה שלו, הגיוס, תורות הלחימה והמתגייסים, זה היה הכל באמצעות האמריקנים, מומחים וכסף. הם באמת מאמינים שבכסף שלהם יוכלו לשנות את הבלתי ניתן לשינוי. עכשיו, למשל, הם עובדים על הרשות הפלסטינית, מאמנים, מכשירים, יוצרים “שלטון החוק”, ועוד אשליות שיגרסו במטחנת החלומות. החלום האמריקני שטחי, תוך התעלמות מנתוני היסוד, ולכן הוא גם מתפוגג מהר.
עכשיו מתברר שהצבא שהאמריקאים הקימו בעיראק בעמל כה רב הוא עדתי, עצל, וחסר מודיעין מהותי. הם הקימו בועה בחלום.
עירום בחלום: זה אומר שערוריות בחיים.
דמוקרטיה: השלטת האסלאם הקיצוני ביותר
חלומות השפיעו על אמנים רומנטיים כמו הנרי פוסֵלי, גויָה, וויליאם בלייק. התנועה הסוראליסטית של המאה העשרים חבה המון לחלומות, עם סלבדור דאלי (שאת “החולם” שלו, אנחנו רואים כאן, רנֵה מגריט, וחואן מירו. לואיס בונואל, חברו של דאלי, יצא עם סרט חלומות הסיוט “כלב אנדלוסי” (Un Chien Andalou) בשנת 1928, והדהים את עולם הקולנוע של אז. באמנות, חלומות והזיות יכולים להסתדר יפה, אך ממש לא בחיים.
הביטו בסרטון, וראו את ההזיות של האמריקנים, ואת ההזיות שלנו: הברית עם המארונים, הברית עם ערפאת, עם אבו מאזן, חזיונות הנסיגות שיובילו ל”כפרי נוער וספורט” (כפי שהזה ועדיין הוזה שמעון פרס), ומה נשאר מכל זה? חורבות מרחפות ורסיסי זיכרון דואבים. לאמנות זה טוב, אך לקיום, רע מאוד. הרצוי והמצוי.
6 עכשיו אנחנו מבינים שמשטר אובמה “מכר” בעצם את עיראק לאיראן, כדי שזו תיצור מראית עין של שקט במדינה, ואז אובמה יוכל להכריז שהוא סיים בהצלחה את המלחמה. הכוונה היתה שיעברו כמה שנים, ואז יוכלו האמריקנים לטעון שזה כבר לא בגללם. אלא שרק שנתיים חלפו, השלטון האיראני בעיראק השיעית התברר כבלתי קביל מבחינת הסונים, והמרד פרץ. האם הויתור האמריקני לאיראנים, שהם יוכלו להמשיך להפעיל סרקזות העשרה, תוך הפחתת הלחץ הכלכלי עליהם, הוא חלק מהדיל על עיראק? לא אתפלא.
ריחוף גבוה: בעיות בזוגיות. ריחוף נמוך: מחלות. ליפול ולהתעורר לפני שנוגעים בקרקע – מזל טוב.
ועידת “פיוס”: סכנה מוחשית למלחמת אזרחים, ואם היא כבר פרצה, אז התגברות שלה.
קיראו את המאמר החגיגי השנתי שלנו (במסגרת מועדון ג’יפלאנט פריים) על ביצועי ישראל לשנת 2013, מאמר משמח השם קץ לקולות הביקורת, והלסת תיפול לכם: תוצר לנפש של 38,310 דולר. המאמר המסכם את נתוני האקונומיסט לישראל מ – 12 השנים האחרונות, תוך השוואה לאירופה ולמרחב סביבנו, והתוצאות מפתיעות. לא תמצאו את זה במקום אחר. לרישום למועדון ג’יפלאנט פריים – כאן. לחידוש מנוי קיים – כאן.
7 מי יסמוך עכשיו על האמריקנים, כאשר ספינת הדגל שלהם, עיראק, צוללת למעמקים? להציב חיילים אמריקנים בבקעת הירדן, כדי לשמור על קיומה של ישראל? בעיראק היו מאות אלפי חיילים, שברחו מן הטרור, אז כמה מאות או אפילו אלפי חיילים כאן ישנו? עם ההרוגים הראשונים תתחיל הצעקה שם להתפנות, וזה גם מה שיקרה. כפי שמופיע בספר הזיכרונות של שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס, המנהיגות הביטחונית של אובמה היתה פשוט נלעגת. אין פיקוד. גייטס מגלה שאובמה לא האמין בעצמו במדיניות האפגנית של עצמו, שזו התפתחות פנטסטית בתורת החלומות: חלום בתוך אשלייה, או אשלייה בתוך חלום.
הקריסה בעיראק חיסלה עכשיו את רעיונות המעורבות הצבאית האמריקנית בבקעת הירדן. המציאות חיסלה כתמיד את חלומות האשליה המתוקים. אז טוב שהיא ארעה עכשיו.
שחייה: סימן טוב לבאות. טביעה: מאבק מתקרב. צלילה: דאגה.
הסכם מסגרת, הסכם ביניים: הסתבכתי, אני לא יודע מה לעשות, ולכן אני חייב לצאת עם נייר כלשהו, העיקר שתהיה שם איזו חתימה עם טכס.
8 עוד לקח שברור עכשיו לכל: מי שנשען על האמריקנים – ייבגד בשלב זה או אחר, אם זה המשטר באפגניסטן, שכבר מתרחק מהם, המורדים בסוריה, ירדן, אבו מאזן או אנחנו. אנחנו המסכנים הראשיים, שכן בנינו את המדיניות שלנו עשרות שנים תוך השענות על האמריקנים. אך עכשיו אין עוד אמריקנים, הם הרי בוגדים אפילו בעצמם, שזו כבר אשלייה משולשת: אתה לא מאמין בעצמך, שלא מאמין באסטרטגייה באפגניסטן, שהיא בעצמה חלום.
שיניים: לאבד שיניים – סימן לא טוב. שיניים נופלות: אסון קרוב. בדיקת שיניים: צורך בבדק בית כללי.
בחירות: הורדת הקבוצה השלטת לטובת הנשלטים, שהיו מדוכאים, ועכשיו ינקמו. המשמעות היא חורבן חברתי ופוליטי.
ספרו גם לחברים שלכם על האתר הזה ועל מסריו? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג’יפלאנט שכאן, כשבצד שמאל כתוב: “הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה”. יש ללחוץ – “הזמן” – ליד תמונות החברים:
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר. הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
צריך להזדרז, זה קצוב בזמן: קריקטוריסט הבית שלנו, מושיק גולסט, זקוק לעזרתכם: הוא מנסה לגייס מימון לפרסום ספר קומיקס עתידני על שלום אוטופי, המסתיר סוד גדול. דרך גיוס הכסף עוברת מעל להוצאות הספרים וה”תקשורת”, והיא באה ישירות מן הקוראים. זהו העתיד. אנא כנסו אל הלינק הזה, ובדקו כיצד תוכלו לסייע לפרוייקט, זה מרתק.
9 השיטה של ג’והן קרי וחבריו: העיקר לחתום על איזה נייר, חסר חשיבות ככל שיהיה, לברוח מהר מהר לאחר החתימה, ולסגור את האזניים, שלא לשמוע אחר כך את הקריסה האדירה מרחוק. זוהי דיפלומטיית אקזיט, שבאה להימלט ולא להישאר, וכל אחד במזרח התיכון כבר מבין זאת. אחרַי המבול. פינאלה, ולא אוברטורה.
בתרבויות עתיקות גם לבעלי חיים היתה משמעות בחלום. דבורים: סימן חיובי של הצלחה; חתולים: חוסר מזל. תנינים: סכנה נסתרת; כלב מת: סימן גרוע מאוד; סוס שחור: מסתורין; סוס לבן: שפע, ועוד.
זכויות אדם: ליבוי מרד פנימי בתוך החברה נגד הקבוצה השלטת, או הנצחת שלטונה של קבוצת מיעוט.
10 עיראק היא הכישלון האמריקני הגדול ביותר של ברק אובמה, וזה קורה עכשיו. גדול יותר מאשר סוריה, ולכן ממעטים בתקשורת האמריקנית להתעסק בזה, הם הרי עדיין חולמים, סוגדים-ברובם לנשיא, שמחריב את ארצו ואת האיזור שלנו. לא יכולה להיות קריסה יותר מפוארת, מה גם שהכישלון בעיראק התחבר לכישלון בסוריה, למפלצת סלפית מונומנטאלית, המאיימת כבר על האיזור כולו. ומה הלקח? לחיות בעולם של חלומות והזיות זה אולי רומנטי, אמנים אולי יאהבו את זה. אך בסופו דבר זה עלול להתברר כמסוכן מאוד.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
