מאת ד”ר גיא בכור
במפקדת חיזבאללה הוכו בתדהמה במוצאי שבת, מעט לאחר השעה 22:15: המיתולוגיה שטיפחו בקנאות ושמה “סמיר קונטאר” – חוסלה בתוך שניות אחדות, יחד עם בכירים נוספים של חיזבאללה ושל הדרוזים בהר הדרוזים, בבניין מגורים רגיל בפרוור ג’רמאנא, דרום מזרחית למרכז דמשק. מי ביצע את החיסול הפלאי?
חיזבאללה הוא ארגון של סמלים “אלוהיים”, ולחסל סימבול כזה חמור מבחינתו יותר מכל מאות ההרוגים שהיו לו עד כה בסוריה, ועוד קונטאר. הוא סמל משום שהוא “שוחרר” מידי ישראל בכפייה, בעסקת חילופי שבויים משפילה לישראל; הוא דרוזי, ובכך הוא מקרב את השיעים לדרוזים בברית של מיעוטים; הוא רצח עבור הפלסטינים, ולכן הוא חיבור גם אל הסונים, בקיצור, מבחינת חיזבאללה קונטאר הוצג כסמל הרמת הראש השיעית המוצלחת, לאחר 1300 שנים.
ופתאום הפכה האגדה לקללה; הניצחון לתבוסה; העתיד לעבר. מי חיסל אותו, ומה יעשו עכשיו?
מי שמשתמש בשירותיה של “התקשורת” בישראל יכול לחשוב שהוא נמצא בשנת 1995, כלומר ישראל נגד חיזבאללה, זה הסכסוך ואין בלתו. כמו להביט דרך חור המנעול ולראות דרכו ציפורן, מבלי לדעת שפיל שלם מחובר לציפורן הזו. אך הסיפור הישראלי פשוט לא רלבנטי עוד מבחינת חיזבאללה, שנכתש באכזריות בסוריה ובעיראק, עם מספר הרוגים הגדול מכל הרוגיו ב- 18 שנות הסכסוך איתנו. כחמישית מן הכוח הלוחם שלו נוטרלה, עם 1500 הרוגים ומספר כפול מזה של פצועים. אלה השבועות הקשים ביותר מבחינת הארגון, שיש ספק אם ימשיך להתקיים בקצב חיסול עצמי כזה. הוא מרותק להרי קלמון ולחזית הצפון סורית, ואם ירפה לרגע, דאעש והג’יהאדיסטים הסונים יפרצו ללבנון, אליו הביתה. הם הרי נשבעו לשחוט את כל השיעים שנואי נפשם, וכבר ביקרו אותו בבורג’ אלברג’נה, דרום ביירות, בחודש שעבר.
אז מה יעשה הארגון? לקשור את חיסול קונטאר לסונים? המכה המוראלית תהיה עצומה, ללא תקנה. ואז הוא שלף את הנשק הישן: להשתמש בישראל, מן נוסטלגיה כזו, שפעם עבדה תמיד, והרחוב הערבי הריע לה באיוולתו. היו אלה אתרים שקשורים בחיזבאללה ואל-ג’זירה תומך איראן, שעוד באותו לילה כבר מיהרו להאשים אותנו. ה”תקשורת” הממסדית בישראל מיהרה לצטט, וכך עצם הדיווח הפך לסוג של הודאה. הסחת הדעת עבדה, ההונאה השיעית נקלטה.
אז מי ביצע את החיסול, באמת ישראל? ואולי הסונים? מבחינת חיזבאללה זה ממש לא חשוב, העיקר שהאשמה תיפול במגרש הישראלי, מתוך תקווה שאם זו ישראל, זה ייתפס כעניין כלל-ערבי, כמקור גאווה ולא מקור בושה; לנסות ולהציל את המיתוס; להציל את עצמו.
במונחים המוכרים לנו, חיזבאללה ניסה לפעול נגד “אפקט פרח הצבעוני”, והרי אנחנו יודעים שמי שפועל נגד האפקט, האפקט פועל נגדו, וכך היה.
הסונים רתחו מזעם על שהשיעים ניסו לפחלץ את המיתוס, ותגובתם לא איחרה להגיע.
תגובה ראשונה: שיגור כמה קטיושות פלסטיניות-סוניות מאיזורי צור. אין זה תרגיל חדש של “הפלסטינים”, שכך מנסים לסבך אותנו, הרי הם ציפו שצה”ל יפציץ מייד את חיזבאללה, וכך תיפתח מלחמה, אך זה לא קרה. נסראללה ואנחנו לא עד כדי כך טיפשים.
תגובה שנייה: נטילת אחריות. מורדים ג’יהאדיסטים מ”צבא סוריה החופשי” פרסמו היום סרטון נטילת אחריות. זה לא ישראל, זה אנחנו, ולא נוותר לשיעים. לא נניח לכם להחזיר את העימות למגדירים מבוימים כנגד ישראל, ובכך לברוח מאיתנו.
“האשמת חיזבאללה את חיל האויר הציוני אינה אלא נסיון שלו להפחית מאומץ הצבא הסורי החופשי, ולהעלות את מוראל שכירי החרב שלו… דעו לכם, במפלגת השטן, אנו ממתינים לכם, ונשבעים באללה, שכל התנועות שלכם נמצאות תחת מבטנו. לא תינצלו ממכותינו הבאות”
תגובה שלישית: המשפחה הלוחמת. גרושתו הפלסטינית של קונטאר, כיפאח (“מאבק”) כייאל יצאה היום נגדו בחריפות שלא תאומן, תוך שמחה על חיסולו. הסיפור הזה מעניין. היא “נישאה” לו על הנייר לפני עשרים שנים בהיותו אסיר והיא אסירה ביטחונית. היא היתה, ואולי עודנה, אזרחית ישראלית מעכו, שכנראה מתגוררת עכשיו ברשות הפלסטינית. כאשר הוא הוחזר במסגרת עיסקת חילופי שבויים, הוא מייד התחתן בביירות עם צעירה שיעית, זינאב ברגאווי, דבר שלא ייעשה אצל הדרוזים. זינאב היתה אשתו השניה, בלי שגירש את הראשונה.
לפני שנתיים הצליחה אשתו הראשונה כיפאח להתגרש ממנו – מיוזמתה – באפשרות אסלאמית נדירה (זה נקרא “ח’ולע”), ומהסרטון שפרסמה היום אפשר לראות עד כמה היא מחבבת את רוח הרפאים שלה:
“מה שעשה קונטאר, ומה שעשה חיזבאללה בסוריה, בשטח סוריה, לא היתה מלחמה נגד ישראל, לא נגד האויב הציוני, ולא כלפי איזושהי תוקפנות. מה שעשה הוא ו’מפלגתו’ זה מלחמה נגד העם הסורי והעם הפלסטיני. זו מלחמה נגד המורדים על אדמת סוריה. אנחנו לא נביע הזדהות עם הרוצחים, דין ההורג – להיהרג!”
כך רואים הסונים את קונטאר ואת “חיזב א-שייטאן” (“מפלגת השטן”, כפי שהם מכנים אותה) – ארגוני בוגדים כופרים, שאין להם מחילה.
תגובה רביעית: קרבות הסונים למיניהם (דאעש, ג’בהת אלנוסרה, הג’יהאדיסטים, המורדים) נגד חיזבאללה מתעצמים, מספר ההרוגים ממשיך לזנק לשני הצדדים, גם בדרום סוריה (קונייטרה-דרעא), גם בראוטה המזרחית של דמשק וגם באיזורי חומס וחאלב. זוהי מלחמה עצומה, נקמנית, מוחלטת, שאין לה סוף. אם חשב נסראללה להסב את תשומת הלב אלינו, הוא נכשל. ארונות המתים שלו ממשיכים לזרום.
הכל כאן זה סונים ושיעים, וישראל ככלי. השיעים, הנלחמים בסונים, ניסו להשתמש בישראל, והסונים, הנלחמים בשיעים, ניסו להשתמש בישראל. וכל כך הרבה שנים חיבקנו באהבה את תפקיד “הכלי”.
וכך רוחות הרפאים (“אשבאח”) יורדות אט-אט: קונטאר נולד כדרוזי, תפקד כ”פלסטיני” סוני, חדר לישראל, רצח יהודים, למד ב”אוניברסיטה הפתוחה” אצלנו, ערק לחיזבאללה, פעל וחוסל בסוריה, ונקבר בקבורה שיעית בלבנון. הוא היה כולם, ולא היה באמת אף אחד מהם. רוח רפאים של חורבן איזורי, שהקדימה את זמנה. הוא בלוף המאבק נגד ישראל, הוא הסחת הדעת הגדולה, עליה שילמנו מחירים כה יקרים בעסקת החילופין. הוא קינת גורלם האינסופי של השיעים והסונים (4:09).
הוא רוח הרפאים של מה שפעם היה חיזבאללה, תעתוע עדתי של ההיסטוריה, או יותר נכון היסטוריה של התעתוע. הוא רוח הרפאים של העולם הערבי, ושל ההאשמה העצמית הדוהה שלנו.
ישראלים תמימים ראו בקונטאר מטרה, אך הוא היה אמצעי. אין לכם מה לחפש בעולם הנורא והאפל הזה, שאין לו סוף. השתדלו להתרחק, הסיפור העדתי הזה עוד ידמם רבות. אל תתעסקו עם רוחות רפאים. כמה חבל שהן העתיד.
נתעלם מהסחת הדעת של נסראללה: אז מה יעשה הארגון השיעי, שעלול להיכחד ככל שהשנים שלו בסוריה נמתחות? הוא ממולכד מול כולם. אולי “ינקום” על הכבוד האבוד באופן נקודתי, ואולי לא, אך הסלמה גדולה אין לו אינטרס או רצון לעורר.
1 ממולכד מול הסונים בסוריה – בדרום סוריה נמשכים ומתעצמים קרבות ההתשה בין המחנה השיעי לסוני, כאשר כל הגבול שלנו נשלט כבר בידי סונים. מעניין לציין שקונטאר חוסל בפגישה עם מפקדי חטיבה 90 של צבא סוריה, זו החטיבה המרחבית בצפון רמת הגולן. הם מודאגים. אם המורדים ימשיכו צפונה יוכלו לפרוץ ללבנון או להטיל מצור ממערב על דמשק. חיזבאללה קבור בעמדות שלו בהרי קלמון במערב סוריה, מבלי יכולת לוותר עליהן. אם ייצא, לא יהיה.
הדרוזים ממולכדים, ולכן הקימו מיליציה עדתית גם הם. המנהיג הגדול שלהם, ווחיד בלעוס, חוסל בפיצוץ מסתורי בספטמבר, ולכן הם פונים לחיזבאללה להגנה. היחסים דרוזים-אסד-חיזבאללה ממולכדים, ומי שייצג את המשיכה ואת הדחייה ביניהם היה קונטאר.
2 ממולכד מול הרוסים – פוטין נתן התחייבות לנתניהו, שרוסיה תמנע מאיראן ומחיזבאללה לפתוח חזית מול רמת הגולן, ולכן האינטרסים של כל אלה מאוחדים בשלב הראשון, אך מתפצלים אחר כך. זה אומר שחיזבאללה והדרוזים של הר הדרוזים שיקרו לפוטין, שכן קונטאר פעל גם נגד ישראל. ובלי הרוסים, לחיזבאללה, לאסד ולדרוזים – אין תקומה.
3 ממולכד מול איראן – לקראת ההסרה הקרובה של הסנקציות, הדבר האחרון שהאיראנים רוצים בו זו התלקחות עם חיזבאללה. מנכס הוא הפך עכשיו לסוג של נטל. עד כמה תשקיע איראן בהישרדותו? עיראק וסוריה זה נכס או נטל?
4 ממולכד מול לבנון – גם כך מאשימים בלבנון את חיזבאללה שהוא זה שסיבך אותם במלחמת האזרחים בסוריה, ובוודאי שאסור לו להפעיל טרור מגבול לבנון כנגד ישראל. חיזבאללה הפך לגורם השנוא בלבנון, ולמי שמפורר את המדינה עדתית. אי אפשר איתו, אך אי אפשר בלעדיו.
5 ממולכד מול השיעים שלו – עם כזו כמות של הרוגים ועם חוסר יכולת גיוס באוכלוסיה קטנה – נסראללה כבר אינו פופולארי בעדה השיעית בלבנון. אין להם ברירה אלא לתמוך בו, בלעדיו יגיעו הסונים מסוריה וישחטו את כולם, אך הם מבועתים. כיוון שאין לו עודף לוחמים, מגייס הארגון הזה נערים, נוצרים, דרוזים וכל מי שמוכן לקבל 500 דולר בחודש. כתוצאה מכך יש נהירה של משפחות שיעיות אל מחוץ ללבנון, כדי שהבנים שלהן לא יהפכו לבשר תותחים.
איך נראית מלחמת ההתשה של חיזבאללה בהרי קלמון? בדיוק כפי שנראתה מלחמת ההתשה שלנו בלבנון. מוצב של הארגון, וטיל ישיר של ג’בהת אלנוסרה הסונית לעבר המוצב. אנחנו יכולנו לצאת, אך מפלגת אלוהים קבורה שם, ללא שום קו סיום. “כך חולפת תהילת עולם”.
6 ממולכד מול אסד – אסד מנסה בכל כוחו לקבל לגיטימציה דרך הרוסים, הרי שאלת מעמדו היא אחת מנקודת הפיצוץ בין הסונים לשיעים. להיות מזוהה עכשיו עם ארגון טרור מוכר, וכך להדגיש את הטרור שלו עצמו? זה לא הזמן.
7 ממולכד מול הסונים בלבנון – המחנה הסוני של לבנון, זה של חרירי בביירות, וזה של הסונים בטריפולי, מביטים בנסראללה בחמיצות. הם מתעבים אותו ואת ארגונו, אך חוששים להתחבר יותר מידי אל דאעש וג’בהת אלנוסרה בסוריה. כל שינוי במערך שלו מול ישראל או בסוריה, ישפיע עליהם ועל יחסם אליו. אם יגזים, הם יתחילו איתו מבפנים.
8 ממולכד כלכלית – ימי הזוהר שבהם שפכה איראן שפע כלכלי על הלוויין שלה נגמרו מזמן, ולבנון שקועה במשבר כלכלי, עם תוצר לנפש דועך. נכון שאיראן תקבל (לצערנו) את כספי הסנקציות, אך הצרכים שלה עצמה הם עצומים. כמה מזה יקבל חיזבאללה? פרשיות שחיתות, גניבה ונפוטיזם מעיבים על הנהגת הארגון הזה, הנחשדת בעיני השיעים כמושחתת כלכלית.
9 ממולכד עם מוצבי הטילים שבנה – כולם מכוונים דרומה, לעבר ישראל, אך אם הסונים יגיעו ממזרח ומצפון, מה יעשה עם הבונקרים? איש לא העלה בדעתו שהאויב יתחלף כך, אך המערכים הם סטטיים, ואין אפשרות להזיז אותם. ומה אם הסונים ישתלטו על מאגרי הטילים שלו? נקודת העוצמה שלו הפכה עכשיו לנקודת חולשה; מניידות לנייחות מכבידה; מהבטחה לדאגה.
תמונה: אימג’בנק Getty Images
10 ממולכד מולנו – וזו המלכודת המכאיבה ביותר. אם יפתח בעימות גדול עם ישראל – היא תכה בו בחוזקה, ואז יבואו הסונים ויגמרו את העבודה. לא מישראל הוא חושש, אלא מן הסונים, ואלה, דאעש, ג’בהת אלנוסרה והג’יהאדיסטים הסלפים, אם יתאפשר להם הדבר, ינקו את לבנון כולה משיעים, ואולי זה גם עוד יקרה.
כאשר באו בשנה שעברה בטענות לחיזבאללה שלא עזר לסונים של רצועת עזה בזמן “צוק איתן”, הוא ענה: ועוד איך עזרנו. בלילה, רוחות הרפאים של לוחמינו קמו מקברן, נלחמו בישראלים בעזה, וחזרו עם בוקר אל קבריהן.
נסראללה ינסה להרוויח מן המלכוד המוחלט שלו, ולהראות כאילו הוא גמיש או חזק, אך אין להאמין לפוזה: הארגון הזה טחון כל כולו במטחנת הבשר הסורית-עיראקית, ואין מושיע באופק. כל זה אינו אומר שצה”ל לא חייב להיות דרוך ומוכן לכל התפתחות, זו חובתו, אך האינטרס שלנו הוא לא להפריע בין הסונים לשיעים. הם עסוקים.
וכך, סמיר קונטאר, שתואר כסמל ההצלחה של הרמת הראש השיעית, הפך עכשיו לרוח הרפאים שלה. זוכרים את המאמר שלנו “ניצחון אלוהי“, אז טען נסראללה שאללה עצמו העניק לשיעים את הניצחון על ישראל בשנת 2006? ובכן, על פי אותו היגיון פלאי, הקבורה הסורית של השיעים – גם היא אלוהית.
ב”מפלגת אלוהים” (“חיזב-אללה”), אלוהים כבר עזב. נשארה רוח רפאים.