[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
פיתוי הרסני: על עלייתו ונפילתו הצפוייה של האסלאם הפוליטי במצרים
שלטון ההמון והאספסוף: הגנראל האתונאי ניקיאס לא הצליח לשכנע את ההמון שלא רצוי לצאת להתקפה על סיציליה, אך ההמון לא ויתר ודרש במשך תקופה ארוכה התקפה צבאית. לבסוף, בלחץ דעת הקהל, נכנע ניקיאס, ויצא למלחמה שלה התנגד. בשנת 413 לפני הספירה הוא מצא את מותו, תוך כדי שהצי האתונאי הושמד כמעט כולו. ההידרדרות הביאה בשנת 404 לכניעת אתונה בידי ספרטה, והמלחמה הפלופונזית הסתיימה.
על זה אמר שנים רבות אחר כך המשורר והפילוסוף הפלורנטיני דאנטה אליגיירי (1265-1321) ש”פעמים רבות העם צועק ‘הידד’ למותו, ו’מוות’ לחייו” (קונויויו, א’ 2). “פעמים רבות העם משתוקק לחורבנו, משום שהוא הולך שולל אחר מראית מסולפת של דברים טובים”, הוסיף מקיאוולי.
1 מצרים העצומה, מדינה בת 90 מליון תושבים, מידרדרת לאנרכיה, ביזה, ולשלטון האספסוף מכל המחנות. לא שלטון רוצה ההמון ולא רפורמות, הוא רוצה בדם. פעם של מובארק, אחר כך של בכירי הצבא, עכשיו של “האחים המוסלמים” ושל הנשיא מוחמד מורסי, שהוא אחד מהם. גרדומים הם רוצים, בכיכר העיר, כמו פעם, אז יוכלו להריע על הגופות. במצב נפשי קולקטיבי זה נקלעה מצרים למנהרה, שאין ממנה מוצא.
כוח בלתי ידוע, “תמרוד”, “מרד”, שאיש לא יודע מיהו ומה עומד מאחוריו, הפך למכתיב ההוראות במדינה המתרסקת. באמצעות הדף שלו ברשתות חברתיות הוא פרסום היום “הודעה מס’ 1”, שבה קרא למאות האלפים להציף ולפשוט על ארמון אלקובה בקאהיר, שם נמצא כנראה מוחמד מורסי, אם זה לא יתפטר עד מחר בשעה חמש. כך, ממש. לעלות על הארמון. את מה שמתרחש הוא כבר מכנה “מהפיכת 30 ביוני”, ולא רק זאת, הוא דרש מן הצבא והמשטרה לעמוד לצד המורדים. כן, אלה כבר לא מפגינים, אלה מורדים. בכל מקרה הגוף הלא ידוע, שרבים מצייתים לו, מכריז על שביתה כללית החל ממחר, ועל “מרי אזרחי” מהיום. המפלגות הלאומיות, שכולן שמאלניות, מיישרות קו עם שליט ההודעות הלא ידוע, והכל במסלול צניחה מטה. ארגון “מרד” קורא, והמונים מצייתים.
הרשתות החברתיות הפכו עכשיו לעריצות חדשה.
2 מוחמד מורסי הוא הנשיא היחיד במצרים אי פעם (טוב, היו רק שלושה לפניו) שנבחר בבחירות שנראות כחופשיות, ולכן הוא יהיה הנשיא הנבחר הראשון שאולי יודח, ובכך צודק מורסי וצודקים האחים המוסלמים. אלא שהוא הופך במהירות לדיקטטור, וגם אלה שפועלים להדיח אותו פועלים בשרירות. הדמוקרטיה נעלמת עכשיו לגמרי במצרים, והמורדים (תנועת “מרד”) טוענים שהדמוקרטיה היא עכשיו הרחוב המצרי, שיצא במליונים לרחובות. אך במצרים יש 90 מליון תושבים, מה עם הקול שלהם?
מורסי הופך לדיקטטור, ומחריד את מצרים
3 גם המורדים צודקים, משום שבשנה האחרונה מוחמד מורסי, אדם לא חכם במיוחד, כבד גוף ופה, עשה הרבה מאוד כדי לקדם את האג’נדה ואת הפעילים של התנועה שלו, “האחים המוסלמים”, תוך התעלמות מהאחרים. הברוטאליות של ההפגנות נגד מובארק שיכנעו אותו שיש בידו כוח עצום, וכך כפה חוקה אסלאמית על המדינה, הדיח מחצית מן המושלים (במצרים מי ששולט באמת אלה המושלים) ומינה אנשים של תנועתו. פעילים שפעם השתתפו ברצח הנשיא סאדאת (1981), הפכו עכשיו לחברי פרלמנט מכובדים. מורסי התעלם מן הזרמים הלאומיים, שבמצרים יש להם מקום של כבוד, ומן הסלפים, שנואי נפשו. עכשיו הם סוגרים איתו ועם מפלגתו חשבון. צריך להבין, האחים המוסלמים הם “אחווה”, כלומר ארגון חשאי, עם טקסים סודיים, דבר שמצרים רבים רואים כאיזו קונספירציה זרה שנכפתה עליהם. נסיונות ההתקרבות של מורסי לאיראן, נתפסים אצל רבים כאישור לקונספירציה.
4 בחירות חדשות? האסלאמיסטים ינצחו שוב, כך שתקוות הלאומיים לתוצאה אחרת בבחירות לא תתממש. בבחירות האחרונות זכו זרמי האסלאם הפוליטי ביותר משני שליש מן הקולות. אלה עשרות המליונים של האנפלבתים, הכפריים, העניים ואחרים, שימשיכו להצביע לאחים המוסלמים או לסלפים, כמו שארדואן בטורקיה יודע שהציבור העממי נמצא מאחוריו.
שואלים האחים המוסלמים, על עשרות מליוני תומכיהם, למה שנסכים לבחירות חדשות, הרי רק לפני שנה זכינו בנשיאות ולפני כן בפרלמנט (“מג’לס א-שעב”, שבינתים פוזר). הסכמנו לפיזור הפרלמנט, ולמה שנסכים לסילוק הנשיא שלנו? עוד נראה מה יעשו, ומה הם יכולים לעשות.
האתונאים רצו בתפארת ארצם, אך גזרו על עצמם חורבן וכיבוש. טוב הם ביקשו, אך המיטו על עצמם תופת גדולה. ההמון, מסביר ניקולו מקיאוולי, נוטה להתלהב מהבטחות כבירות ומתקוות גדולות, ואכן אנו רואים זאת גם אצלנו: מאחזי עיניים בכל התחומים יש בשפע, והטוקבקים, קול ההמון, מריעים.
מקיאוולי מלמד איך אפשר לקנות את ליבו של ההמון: הציגו מצג דברים שיש בו רווח כספי לשומע, או כזה הנראה כמדיניות אמיצה. “כשרואים רווח בדברים שמניחים לפני העם, גם אם מסתתר מאחוריהם הפסד, או שהם נראים מעשים אמיצים, גם אם מסתתר מאחוריהם חורבנה של הרפובליקה, תמיד יהיה קל לשכנע בהם את ההמון” (“דיונים”, הוצאת שלם, 2010, עמ’ 114). הוידאו הוא הקדימון לסרט שרבים מחכים לו: Rise of an Empire.
מסע אל עולם המומיות החנוטות
חול המדבר כיסה אותי, הצל אותי
5 ובינתיים מצרים קורסת כלכלית וחברתית. צריך לראות את שדה התעופה של קהיר ביומיים האחרונים, כאשר אלפי תיירים נסים מן המדינה, מחשש לפיצוץ גדול, ופעם היו במצרים 15 מליון תיירים וכיום מליונים בודדים. אגב, לא רק קהיר, ר’ארדקה ושארם א-שייח’ הן ערי נופש חשובות, שאילת לא מתקרבת אפילו למקום בו הן נמצאות, למרות המהומות.
וכי מישהו משלה את עצמו שמורסי יכול היה להציל את המדינה במהלך שנה אסונית כזו? מישהו יכול להציל מדינה שעשרות אחוזים מצעיריה מובטלים, שהאליטות שלה נוטשות אותה ובורחות למערב, ושמליונים מאזרחיה כבר רעבים? השחיתות אוכלת בכל פה, שוחד ושלמונים הם תנאי מיקדמי לעיסקות, וכך מי שהיתה פעם מדינה נרקבת. בנקים מתקרבים לפשיטת רגל, ועסקים פרטיים נסגרים.
6 מדוע המדינה בהתרסקות? משום שאי אפשר לשלוט בה. מרובע הכוח במדינה (פעם משולש) מקולל. כל גורם בארבעת מוקדי הכוח שיתקדם, יאחד בכך אוטומאטית את האחרים נגדו.
הצבא שלט עד לפני כשנה, כלומר צעד קדימה, ובכך איחד את האחרים נגדו. הוא נסוג.
האחים המוסלמים שולטים עכשיו, ובכך הם מאחדים את כל האחרים נגדם.
הלאומיים שלטו בתקופת מובארק, ואיחדו את גורמי הכוח האחרים נגדם
ולבסוף, הסלפים, שהתור שלהם לשלוט עוד לא הגיע, אבל הם בהחלט מעוניינים.
במילים אחרות, הצבא, שאמור להשתלט על המדינה במקרה של אנרכיה, לא מתלהב מכך, משום שהוא אחד מארבעת הגורמים, ובכך יקומם את כולם נגדו. הצבא אינו מעל לפוליטיקה במצרים, כפי שהוא מציג זאת, הוא חלק מן הפוליטיקה ומגורמי הכוח המתגוששים. לא מהפיכה חדשה לפנינו, אלא פרק נוסף במשבר מצרי מתמשך, שצפוי להימשך עוד שנים ארוכות, אולי עשרות שנים. והמצרים טובים בסדרות טלוויזיה אינסופיות.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד מאמרים מקוריים של ד”ר גיא בכור, שלא מופיעים באתר, ותגובות החברים, בדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. ואיך מצטרפים? למי שהמילה “אהבתי” או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
7 מתרסקת התוכנית של ברק אובמה להישען על “האחים המוסלמים” במזרח התיכון, ואכן, המורדים ברחובות ערי מצרים זועקים נגד אובמה, שלדעתם העלה את האחים המוסלמים לשלטון. ושוב מוצא את עצמו אובמה בצד הלא נכון.
ואכן, המימשל של אובמה, ביהירות האסונית הרגילה שלו, בנה על טייפ ארדואן בטורקיה, על מוחמד מורסי במצרים, על האחים המוסלמים בטוניסיה ועל האחים לעתיד בסוריה, אלא שהכל מתפרק. ארדואן הפך את טורקיה למדינה שאינה דמוקרטיה עוד; מורסי מתנדנד; טוניסיה מתפרקת; ובסוריה משתלטים הסלפים האלימים ביותר, תוך שהאחים המוסלמים נשארים שם מאחור. כך צוחקים על אובמה “השיגיו”. יש לשים לב שבמערב (או מה שנשאר ממנו), בעיקר באיחוד האירופי, כמעט ולא מתערבים במה שקורה במצרים: הם בהלם, וקודם כל מן העובדה שהם לא רלבנטיים עוד למזרח התיכון. הם לא יודעים מה אפשר לעשות, ומה רצוי.
המערב סולק בפועל מן המזרח התיכון, וחלומם של האסלאמיסטים זה מאה שנים – מתגשם.
(תמונה: אימג’בנק, Getty Images)
8 מדוע המדינה בהתרסקות? משום שהלאומיים והאסלאמיסטים לא יוותרו, כל אחד מכיוונו, ובמלחמה שלהם יהיו מוכנים לשרוף את מצרים כולה. אלה שתי אסכולות של משחק סכום אפס, בדיוק כמו פתח וחמאס, שלמזלן ישראל חוצצת ביניהן, אחרת פעיליהם היו שוחטים זה את זה, כפי שקרה בעזה ב- 2007.
זה אומר שהכללים הממלכתיים מתרסקים, ואם אלה לא קיימים עוד, האנרכיה חוגגת. יש בוז עצום בשני המחנות זה כלפי זה, והתרסה אדירה. כיוון שיש הרבה נשק ברחבי המדינה, הדבר הרה אסון.
לקריאה ברצף של מאמרי האתר על מצרים
9 בכך מצטרפת מצרים לשנת 1913. בכוונה לא הכנסתי במאמר ההוא את מצרים לתמונה, משום שמצרים אינה יציר אימפריאלי מערבי, אלא ישות בפני עצמה, אך גם היא הופכת עכשיו לשטח; המדינה נעלמת וההמון שולט. תמונת המצב הכללית במזרח התיכון מדהימה: מדינות הלאום מתרסקות, ואפילו למצרים המכה הזו הגיעה. מצרים כבר מזמן שטח, שבו הצבא פחות מתפקד, כיוון שגם הוא בתהליכי התפרקות, והעדות היא הרפיון בסיני ובמדבר המערבי (קרוב לגבול הלובי), שם הטרור מקים לעצמו ממלכיות סלפיות.
כשחושבים על זה, זהו האידאל של הסלפים, שלאט לאט מתגשם: המדינות נעלמות, ועל השטח שנוצר אולי תקום יום אחד ח’ליפות אסלאמית גדולה.
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
10 ואנחנו? לא אוהבים אותנו, לא האחים המוסלמים ולא המורדים הלאומיים ברחובות, אלא שכצפוי אין להם זמן לישראל, כאשר הם נלחמים בחירוף שיניים על חייהם. תרחיש “אפקט פרח הצבעוני” הממשיך ומתממש מפתיע גם אותי. לנו אסור להתערב במלחמה הזו הצוברת תאוצה, שכן כל צד יציג במקרה כזה את הצד השני כמשת”פ של ישראל, תכונה השוללת בעולם הערבי לגיטימציה. מי ששולט במדבר סיני הוא הצבא, לא האחים ולא הלאומיים, ומבחינתנו זה בסדר. באפקט פרח הצבעוני מלפני שנתיים ויותר שרטטנו את הדילמה: הזרמים הלאומיים שמרו על יציבות עם ישראל, אך היו אובססיביים בהתעסקות המילולית איתה; בעוד שהאסלאמיסטים לא יהיו אובססיביים בהתעסקות עם ישראל, אך הגבולות יהיו פרוצים יותר.
ושר החוץ האמריקני ג’ון קרי, הוא לא רואה מה קורה כאן? מסכנים האמריקנים, הם לא מציגים עוד את כף רגלם ברוב מדינות ערב, מחשש שיירצחו.
אז איך מסבירים את האובססיה שלו בנושא הישראלי פלסטיני? לא נגד הצדדים הוא נלחם, אלא נגד עצמו. הרי עשרות שנים הוא הטיף שלב הבעיה במזרח התיכון זה אנחנו, ושאם “הסכסוך” שלנו ייפתר (הוא העריץ אישית את בשאר אלאסד), שלווה קוסמית תיפול על המזרח התיכון. והנה, המזרח התיכון מוכיח לו בצורה המפוארת והנשגבת ביותר עד כמה טעה, ולא הבין אותו.
המסכן, נאחז כמו בקרש הצלה בנתניהו ובאבו מאזן, ובהשקפת עולמו המומצאת, שהמציאות רק לועגת לה. מצרים נכנסה למסלול ללא מוצא, כך גם סוריה, עיראק, לבנון, תימן, צפון אפריקה, אך גם מדיניות אובמה במזרח התיכון.
רק אצלנו, להפתעת “בכירים” בישראל המבקשים להטיל עלינו אימה, ולהפתעת האמריקנים, העם צועק דווקא ‘הידד’ לחייו, ו’מוות’ למותו.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
