האמהות היהודיות הנמוגות: על גל העלייה של יהודי צרפת

ז’ורז’ מוסטקי, שחיבר ושר את השיר “האמהות היהודיות” (Les mères juives) נולד במצרים, למשפחה יהודית מקורפו ביוון. בגיל 17 היגר לפאריז, והתפרנס מרוכלות, עד שנקלט בחוגי הבוהמה, ובמיוחד כשחבר לאידית פיאף, שלתקופה היתה מאהבת שלו, למרות גילה, שעלה בהרבה על שלו. הוא כתב לה את שיר הנצח “מילורד“, ולברברה (הזמרת היהודיה מוניק סרף) את “הגבירה בחום“. כאשר התחיל לשיר בעצמו עם “לה מטק” (אצלנו תורגם “פרצוף של צועני”) ו”את חירותי”, הפך להצלחה אדירה בעצמו. הוא תיאר את עצמו כ”יהודי נודד”, שמצא מחסה בצרפת, תוך ש”אני מצהיר על מצב תמידי של אושר וזכות כולם לכל הזכויות”. אחד השירים המרגשים שלו הוא, זה שאתם קוראים ושומעים כאן: על “האימהות היהודיות”.

את פאריז לקחת אותי בזרועותייך – על המהפיכה הצרפתית – המוסלמית- החדשה

האם יש עוד מקום לקיום יהודי ביבשת אירופה החולה? מכתב אל יהודי היבשת הישנה

אלא שיחס ההגירה מצרפת החל להשתנות בחמש השנים האחרונות: יותר עלייה לישראל, ופחות למקומות האחרים. הכלכלה הצרפתית והאמריקנית במיתון, בעוד זו הישראלית מזנקת, עד שהתוצר לנפש בישראל הגיע השנה, לפי נתוני ה”אקונומיסט”, כמעט לזה הצרפתי. ישראל הפכה ליעד מבוקש.

התחושה הכלכלית ביבשת הישנה ובצרפת הסוציאליסטית בפרט היא קשה, עם אבטלה כבדה, ותחושת חידלון, בעוד שבישראל התחושה היא הפוכה. לראשונה רמת החיים בישראל אינה נופלת, ולעיתים אף עולה על זו הצרפתית. ישראל המרתקת הפכה לאלטרנטיבה. דחיפה נוספת החוצה היתה עליית הנשיא הסוציאליסט פרנסואה הולנד, שאיים במיסים הגבוהים על יהודים רבים, בעוד שישראל הבטיחה לעולים הטבות מס משמעותיות ופטורים.

וכך, כל יום נסגרים עוד עסקים יהודיים, בעיקר בערי דרום המדינה, נסגרים בתי כנסת, נמכרות דירות, והיהודים עוזבים. כל יום. הטפטוף הפך לשיטפון, החזקים והצעירים עוזבים, החלשים והזקנים נשארים מאחור, מוטרדים מאוד.  

המכה האנושה היתה, כמובן, הטבח הגזעני בטולוז במרץ 2012 בידי מוסלמי קיצוני, שהיה האיתות להגירה המונית. להערכתי, מהגרים מצרפת לפחות 10,000 יהודים בשנה. לאן? כ-  3,000-4,000 בשנה לישראל (כ-2,500 לפי נתוני משרד הקליטה, אך רבים מגיעים בלי להירשם ובלי לקבל אזרחות ישראלית), והייתר לצפון אמריקה, אוסטרליה, ועוד. מוזר בעיני שיש המהגרים ללונדון, להחליף גלות זמנית בגלות זמנית אחרת. זה אומר שכל יום מגיעים לישראל כ- עשרה עולים מצרפת.

התקרב, יקירי, בוא הנה ילדי,

אל תדאג, אני לא בוכה.

אפילו כשאתה לא מתקשר אלי,

אני זאת שלא אכפת לה.

אני יודעת שאתה כבר לא בן 60,

אבל אתה עדיין הילד שלי.

הן רכות ותמימות,

האמהות היהודיות.

כ- 200,000 עלו עד היום מצרפת לישראל, כ – 40,000 מתוכם בשני העשורים האחרונים, אך רבים כאמור אינם מופיעים בנתוני הרישום כעולים. חלק חזרו לצרפת, וחלק נמצאים על הקו, כי זה נוח להם. העולם הפך לקטן, והם נהנים משני העולמות; אני מכיר אישית כמה כאלה.

היחס לישראל מצד היהודים בצרפת הוא מורכב: מעריצים את ישראל באופן כמעט מיסטי, ליבם נחמץ שלא עלו עם העלייה הגדולה מצפון אפריקה ו”טעו” להגר לגולה אחרת, אבל באותו זמן יש להם קשר נפשי עמוק לצרפת, והם שמחים שלא עברו את הקשיים הגדולים בישראל הצעירה. הם קרועים, לא ממש כאן, ולא ממש כאן.

כתוצאה מכל זה, העלייה מצרפת לישראל מזנקת. ישראל השמשית (חשוב מאוד להרבה אירופים), היזמית, מדינת הסטרט-אפ מציתה את דמיונם. הם רוצים לעלות לישראל, ואנחנו רואים דור חדש של יזמים, שכבר משנים את הכלכלה שלנו כמו מיכאל גולן (“גולן טלקום”), פטריק דרהי (“הוט”, מתגורר בישראל ובשוויץ), פרנק מלול, מקים ערוץ הטלוויזיה הישראלי הבינלאומי בשלוש שפות, ורבים אחרים. עמוסי קשרים, יצירתיים ומוכשרים כשדים. ישראל מתאימה להם, והם לה.

עכשיו, זו ההזדמנות שלנו. מדובר בקהילה גדולה ואמידה על מזוודות, ולהערכתי, השנה יגיעו כ – 2,800 עולים, אך בשנה הבאה המספר עשוי לגדול מאוד. הפוטנציאל הוא של 100-200 אלף בשנים הקרובות, משום שהם בכל מקרה יעזבו את צרפת, השאלה אם נצליח לקבל אותם אצלנו. הסוכנות והממשלה עושות המון, כולל הבאת הדור הצעיר קודם, אך יש לעשות יותר, ועכשיו. זו הזדמנות היסטורית.  חשוב שאנחנו, כציבור נדע לקבל אותם נכון, בבחינת “את, ישראל, לקחת אותי בזרועותייך”.

העולים מצרפת אוהבים את הים התיכון, ולכן יש ריכוזים גדולים מאוד בנתניה, באשדוד, תל אביב, אשקלון, הרצליה, אך גם ברעננה ובירושלים. חלק עוברים ישר ליו”ש או לגליל, אחרים לאילת.

ככל שהקהילה מתרחבת בישראל, כך היא תתרחב עוד יותר, והאחד מושך את השני, אל הפלא הזה בעיניהם, שנקרא ישראל, שבו אפשר ללכת ברחוב עם כיפה! ואשר בו אין גבולות לדמיון היצירתי. רובם מרגישים שהגיעו “הביתה”.

וכך, הצרה של אחת, צרפת, שמוותרת בזה על ההון האנושי הטוב ביותר שלה, היא ההזדמנות של אחרת, ישראל. המנהיגות היהודית המסורתית בצרפת קרסה, למעשה, והנהירה החוצה ולישראל בעיצומה. הצרפתים הלא-יהודים מביטים על התופעה הזו בעצב, וחלק גדול מהם גם מהגר או רוצה להגר. הם יודעים שלעזיבת היהודים יש סיבה, והיא מדאיגה אותם מאוד. הם מביטים ביהודים, וחושבים על עצמם.

מה שקורה עכשיו עם היהודים בצרפת, בלגיה ומרכז אירופה, יקרה בעוד כמה שנים גם באנגליה ובסקנדינביה. בגרמניה מספר היהודים אפסי, כך שאין כמעט על מה לדבר כאן. כך גוועת קהילה אחת, ומזנקת קהילה שניה, והציונות שוב מגשימה את עצמה, כמקלט לכל יהודי המרגיש נרדף.

ואפילו ז’ורז’ מוסטקי, סמל הרנסאנס היהודי בצרפת, ששר על האמהות היהודיות, ואשר האמין כל כך ב”מולדת” הצרפתית ליהודים, הלך השנה לעולמו בגיל 79, כמעט ונשכח בארצו.

כאשר אמא שלי דיברה מעט,

מצאתי את זה בלתי נסבל.

כי ההיעדרות שלה הממה אותי.

ואני חולם כל לילה לשמוע:

אני יודעת שאתה כבר לא בן 70,

אבל אתה עדיין הילד שלי.

היא היתה זכה כמו מי החיים,

האמא היהודיה ש-ל-י.

האמהות היהודיות נמוגות אמנם באירופה, אבל הן חיות ובועטות בישראל.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן