להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

סייקס פיקו מאפס לאפס

מה שומר עלינו

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
מיוחד: על המתיקות שבמרירות, העוד המנגן, עצי הזית והחיים בישראל  בכור, Bechor
31/03/2008
על סוד הטעם המתוק שבמרירות, בזיתים, בכלי הנגינה העו?ד, בלהקת "תיבת הלילה", ובחיים שלנו כאן. על החיים הפשוטים. אתם מבינים? אילו הם חיינו בישראל, מרירות עדינה, שלבסוף הופכת למתיקות, ואותה אין למצוא בשום מקום אחר בגלובוס. אנו הרי מכים שורשים.
 מיוחד: על המתיקות שבמרירות, העוד המנגן, עצי הזית והחיים בישראל


מאת גיא בכור

מה לעשות, הייתי ילד שלא אוהב לאכול, וככה נשארתי במידה רבה גם היום, להוציא דבר אחד: אני מאוד אוהב זיתים. בגיל שנתיים הוריי היו כבר מודאגים לגמרי: הילד לא רוצה לאכול שום דבר, חוץ מזיתים! הם ניגשו לטובי המומחים, שמא יש איזושהי בעיה פיזיולוגית, אך לא נמצא דבר. בסופו של דבר הם התייעצו עם מומחה תזונה לילדים, שאמר להם: הילד רוצה רק זיתים? אין בעיה, תנו לו רק זיתים, תוך כמה ימים הוא יישבר. הוא ילד קטן, ובסוף יימאס לו מזיתים. דווקא כך תגרמו לו לרצות לאכול דברים נוספים.

 

אחרי 40 יום אפילו הוריי נשברו, אך אני לא. ילד שרוצה רק זיתים! 

 

גם כיום אני אוהב לטעום זנים שונים של זיתים, וכמובן לאכול אותם, ועם השנים גיליתי שאני הכי אוהב את הזיתים שעודם מרירים מעט, דהיינו שלא הוציאו מהם לגמרי את החומר המריר שהמצוי בקליפתם. הרי את הזית אי אפשר לאכול בגלל טעמו המר-חריף, אלא לאחר תהליך של כבישה, שנעשה בשמן, במים, בחומץ, במי מלח, במלח ואפילו בסיד. גיליתי שהמרירות העדינה היא התבלין המוצלח ביותר בזית הכבוש, חוץ מהתוספות הנפלאות של השום, הפלפלים החריפים, הלימון, התבלינים ושמן הזית. אין דבר טוב מזה, עם לחם שחור, טרי, או אפילו סתם פיתה. זהו. כך זה אצלי עד היום.

 

המרירות הזו היא בסך הכל חומר כימי, חומר שנקרא  אולרופן, Oleuropein, אך כמו שתראו כאן, אני טוען שמדובר ביותר מכך. זוהי מרירות, אך היא כה מתוקה, היא הבלוז של המזון. אולי היא סוד הקיום שלנו.

 

חברים מהכרמל ומהגליל למדו עם השנים להביא אלינו הביתה כדים גדולים של זיתים ביתיים, עם טיפה מרירות, שכן הם מכירים את הטעם שאני מחפש, עד שבאחרונה ממש עשינו מעשה.


רכשנו שטח, ובו כמה עצי זית, חלקם עתיקים, נושאי פרי רב, ובקרוב אקבל את השטח הזה. עכשיו נעשה במשפחה זיתים משלנו, במידה הנכונה של המרירות. והנה, המעגל נסגר, ואני מאוד שמח על המעשה הזה. למטה אתם יכולים לראות צילום של אחד העצים מן השטח הזה, מדובר בעץ ותיק מאוד, עוד נראה בסתיו את הזיתים שלו.


 


ה
אם יש גם כלי נגינה מריר-מתוק? כן, זהו ה
עו?ד, מלך כלי הפריטה של המזרח התיכון, אשר הצליל המתכתי שלו, זורק את השומע לעולמות אחרים ורגישים. הנגינה המאלתרת על העוד היא היפה ביותר, ולכן "תקסים" (אלתור) על העוד נחשב כהבעת הרגש המוזיקאלית הנעלה ביותר, בדרך כלל מרירה. לעיתים זו "תחמילה", דהיינו אלתור, ואחר כך חוזרים שוב ושוב אל הפזמון החוזר. העוד כה וותיק באיזור שלנו, עד שהוא חוזר אל האלף השלישי לפני הספירה, ולדעתי קשה להבין את המזרח התיכון, ההגבלות שלו, הציוויים והחומרה, בלי להבין את הכלי הנפלא הזה; את המרירות שיש בו, שהיא האולרופן של החיים, פעם בזיתים, ופעם במוזיקה.


לעוד יש 11 מיתרים, והיכולת הווקאלית שלו עצומה, בטונים, רבעי טונים, ופחות מכך. אין כמו העוד להגיע ל"טרב", דהיינו לאותו רגש התעלות כתוצאה מן המוזיקה. אין כמו העוד להפיק מה שנקרא בלשון המוזיקה ויברטו, דהיינו הנעת האצבע על המיתר, כדי לשחק עם הצליל המופק. כך העוד מדבר, ומספר את סיפורו. היש מריר ומתוק מן העוד? יש בו עוצמה ויש חולשה, יש ביטחון ויש היסוס, ויש לו צליל שאי אפשר לטעות בו.

 

כאחד מבוני העוד החשובים בעולם נחשב התורכי Faruk Türünz, היושב באיסטנבול. הביטו כיצד נגנים חובבנים מתקבצים בחנות הקטנה שלו, והוא (יושב משמאל) בוחן את נגינתם ואת העוד בעינים מקצועיות קפדניות. 

 

ישנם אצלנו כמה נגני עוד מעולים, בראשם יאיר דלאל ("אדון הסליחות" הנפלא), ובוודאי אחרים נוספים, שלמדו את האמנות הזו, ופורצים דרכה אל העולם, הצמא לצלילים החדשים האלה, מבחינתו. העוד הוא המרירות שבמוזיקה. רק בשנים האחרונות גילו המוזיקאים שלנו שהעוד יכול להיות גם תבלין ביצירה שלהם, ויותר ויותר הם מכניסים אותו כרמז, כסימבול של מרירות, כעומק, כתהודה, כבגרות. הם הבינו שבדיוק כמו בזית, כך המרירות של העוד משביחה את היצירה שלהם. ישראל מתחברת דווקא דרך הטעמים והמוזיקה יותר ויותר אל המרחב בו היא נמצאת.

 

**


רוב נגני הג'ז משתמשים באופן קבוע בויברטו, מה שמביא אותי לאחת הלהקות האהובות עלי במיוחד, המשלבת באופן המריר-עדין את המוזיקה המזרחית עם ג'ז, וזו להקת נייט-ארק (Night Ark, תיבת לילה). זו רביעית ג'ז אמריקנית שנוסדה בשנות השמונים, עם שורשים ארמניים, ושימוש מוגבר בעוד, הבוראת קסם מזרח-מערב משלה. הכוכב בהרכב הוא Ara Dinkjian, נגן עוד מחונן, שגם ביקר בארץ, וכן Arto Tunçboyacıyan , מוזיקאי תורכי-ארמני מחונן ויוצא דופן, (שימו לב, איך הוא מנגן כאן על בקבוק קוקה קולה, ומה הוא מפיק מכך. הומור ומוזיקה, מאוד ממליץ להקשיב) ואחרים.




מה שמאפיין את הצליל שלהם הוא העוד, התוף המזרחי, הפסנתר הג'זי האלתורי, הצלילים האוונגרדיים של ארטו, ומרירות עדינה שחודרת אט-אט אל הנפש, עד שהיא הופכת למתיקות גדולה. צריך להקשיב לביצוע שלהם של Blackbird (במקור של הביטלס), כדי להבין. את הדיסק הזה אפשר להשיג גם בארץ, של הד ארצי.

 

מנגינה ארמנית שאתם מכירים, משום שהועברה גם לעברית, אך שימו לב לתקסים המקסים על העוד.

 

והופעה של נייט-ארק בירושלים, כמה שהעו?ד, והמרירות שלו תורמים!

 

אין טוב מן הצלילים של נייט ארק לשלוות הנפש, ביום קיץ חם, בשקט, ליד עצי הזית, עם רוח חרישית מבושמת, או סתם בבית לפני השינה, עם זיתים ופיתה פשוטה.

 

אתם מבינים? אילו הם חיינו בישראל, מרירות עדינה, שלבסוף הופכת למתיקות, ואותה אין למצוא בשום מקום אחר בגלובוס. אנו הרי מכים שורשים.

 

האתר שלנו נקרא כמעט בכל מדינות העולם, ואני שואל את הישראלים שנמצאים שם, ומתייבשים להם: מה יש לכם לחפש שם? כסף יש גם כאן. ישראל היא הטעם המר, המתוק ביותר שתוכלו למצוא, קודם כל עבור עצמכם.



אנא, סייעו לאתר, ושילחו את המאמר הזה לחבר. עושים זאת באמצעות הכפתור המלץ לחבר, כאן למטה. ניתן פשוט לרשום את החברים ישירות למוקד שירות ההתראות.

למצטרפים החדשים לאתר: ניתן להירשם ולקבל את המאמרים ישירות למייל שלכם. המאמרים ישארו אצלכם לתמיד. נרשמים -
כאן. 


לתגובות על המאמר



 "שובה של הציונות" - שב הביתה


האקורדיון ותיאטרון האבסורד של החיים. ומה נשאר לסוף
?

נשף המסיכות של לילה, והואלס האחרון בקאהיר

על פרדוקס התמר ההפכפך, וכיצד מטילים סנקציות במזרח התיכון




    הדפסת עמוד זה

מבצע למנויים הוותיקים לחידוש המינוי בהנחה!
- כ א ן 

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
מה קורה במאלמו
הופעה של ד"ר בכור באירוע שלך
השובבים נעלמו
יורדת ויורדת
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים