מאת ד”ר גיא בכור
נפתח בכתב האישום נגד “המתווך” הסורי אבראהים סולימאן בסוריה, נמשיך בניתוח העניין, כולל בהקשר שלנו, ונעבור לתוקפנותה של סוריה במזרח התיכון.
אתר “אלערביה” חושף היום (וכמובן שהדבר לא נחשף אצלנו, מייד נבין מדוע) כי מי שזכה לכינוי “המתווך” בין ישראל לבין סוריה, איש העסקים האמריקני-סורי, אבראהים סולימאן, יועמד לדין בשל “פשעים” שביצע נגד סוריה, ואם יורשע הוא צפוי למאסר של שנים רבות. לא ברור האם סולימאן בסוריה, או שעזב אותה והוא יישפט שלא בפניו, דבר שאפשרי במשפט הסורי.
שני עורכי דין, לואי אסמאעיל ועבדאללה עלי, הגישו קובלנה פלילית עצמאית כנגדו, על ביקורו בישראל, בפני פרקליטות המדינה במחוז עיר החוף טרטוס שבסוריה. גם בארץ ניתן להגיש קובלנה פלילית, ואכן, פרקליטות המדינה (“אלניאבה”) הסורית קיבלה את הקובלנה. עכשיו תחליט התביעה האם היא תוגש בבית המשפט הפלילי הרגיל, בבית משפט צבאי או בבית הדין לבטחון המדינה. עדיף לסולימאן שהאישום יוגש בבית משפט רגיל, אך בכל מיקרה משמעות הדבר שלא יוכל לבקר עוד לעולם בסוריה, אם אכן עזב את המדינה. אם הוא עדיין בסוריה הוא צפוי להיכנס לכמה שנים טובות בכלא.
כזכור טען מנכ”ל משרד החוץ מתקופת אהוד ברק, אלון ליאל, כי ניהל עם סולימאן משא ומתן בשנים 2004-2006, וכי השוויצרים נתנו חסות ומימון למשא ומתן הזה. ברצונו לשכנע אותנו, הזמינו ליאל ועוד כמה חברי כנסת מן השמאל את סולימאן לארץ, והוא אף הוזמן לעדות ממושכת בלא פחות מאשר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בבניין הכנסת. סולימאן הוזמן לבקר גם ב”יד ושם”.
הנה לכם דוגמה ל”כיסוי” של עיתון “הארץ” את הפרשה:
בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת יתקיים היום דיון היסטורי בהשתתפות איברהים (אייב) סולימאן, המקורב למשפחת אסד, שייצג את הצד הסורי בשיחות לא-רשמיות שקיים עם מנכ”ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל. הרקע לכינוס הוועדה ולהזמנתם אליו של סולימאן וליאל היתה החשיפה ב”הארץ” בינואר, אודות השיחות שבמהלכן ניסחו השניים “נון-פייפר” למסגרת הסדר מדיני בין ישראל לסוריה. סוליאמן הוא איש עסקים אמריקאי ממוצא סורי.
ליאל יפרט בפני חברי הוועדה את העדכונים שהעביר לגורמים רשמיים במשרד החוץ ובלשכת ראש הממשלה, בתקופת כהונת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. במשרד החוץ ובלשכת ראש הממשלה מתעלמים מהביקור. (“הארץ” 12.4.07)
ניתוח הטקסט: הדיון לא היה היסטורי אלא הזוי; סולימאן אינו מקורב למשפחת אלאסד ומעולם לא היה מקורב אליה; הוא לא ייצג את הצד הסורי מעולם; השיחות לא היו לא-רשמיות אלא פרטיות לגמרי, ועוד ועוד. זו רמת התקשורת אצלנו.
כיוון שהכל הזוי, כך גם התגובות בישראל של מחנה שרואה בהחזרת הגולן את עיקר מאבקו. לדוגמה, כפי שפורסם בעיתון “הארץ”:
שעות לפני שעזב את ישראל קיבל המתווך הסורי, איבראהים סולימאן, שיחת טלפון מפתיעה מהסופר דויד גרוסמן. האחרון, ששכל את בנו במלחמת לבנון וקרא לראש הממשלה אולמרט להיענות לאיתותים מהנשיא סוריה, שוחח במשך כחצי שעה עם האזרח הסורי. “אני תומך בביקורך וביוזמה שלך ואני מתכוון להתחיל ולעשות דברים בעניין”, אמר גרוסמן לסולימאן.
אלא שסוריה הכחישה תמיד מכל וכל כל קשר אל האיש, דחתה כל דווח על משא ומתן, ואף גינתה את מעשיו. קיראו כיצד התייחס האתר שלנו אל האיש ואל מעשיו כבר אז, ביום הביקור (בלב המאמר). היו אלה איש הזוי, ביקור הזוי והזמנה הזויה לכנסת.
עו”ד לואי אסמאעיל ציין כי הגיש את הקובלנה הפלילית על פי סעיפים 285-287 לחוק העונשין הסורי, העוסקים בפגיעה במורל המדינה ובחוסן הלאומי שלה, ואכן כתב האישום שיוגש ישא את המספר 753/07.
“האשמנו אותו בפגיעה בחוסן המדינה לאחר ביקורו בישראל והצהרותיו על ויתור בשטחי סוריה”, ציין העו”ד הסורי ל”אלערביה”, “וחוק העונשין שלנו אוסר את הפשע הזה. אנו רואים בביקורו בישראל השפלה לעם הסורי, מה גם שהממשלה הודיעה כי אין הוא מייצג אותה. באיזו רשות הולך אזרח סורי לישראל, ומקיים מגע עם מדינת אוייב? זה לכשעצמו פשע בגידה חמור. באיזו זכות הוא ביקר באתר הזיכרון לשואה, ובכה עליה, ולמה הוא לא מבקר את הקורבנות בפלסטין ובוכה עליהם?”
מה אנו למדים מן הפרשה הזאת? בעיקר על עצמנו.
1 כמה קל לאחז את עיני הציבור שלנו בהזיות ובאשליות, והציבור מאמין. כמה קל לאחז את עיני התקשורת, הכמהה, בהטייתה הפוליטית, למשא ומתן עם סוריה, למרות שמדובר בהזייה מוחלטת. להזכירכם שלא נותר כלי תקשורת ישראלי שלא עמד בתור לראיין את איש העסקים התמוה, ובחלק מן העיתונות הישראלית, חלק מכובד, הוא כונה “המתווך”. העיתונות שלנו, המתגאה בחשיפת עובדות ופרטים, לא טרחה לבדוק בדיקה קטנה מיהו האיש הזה, את מי הוא מייצג ומה תכלית הזמנתו לכנסת. ברגע שמדובר ב”אתרוג”, נעצרת אצלנו המדיה.
ועוד שאלה, מדוע העמדתו לדין של סולימאן בסוריה אינה מתפרסמת אצלנו בראש החדשות, אם בכלל? משום שפרסומה יציג את כל המעורבים בכך אצלנו, בפוליטיקה ובתקשורת, כטפשים.
2 כמה קל להגיע אל מקבלי ההחלטות שלנו, בכנסת, ולשטות בועדת החוץ והביטחון, היוקרתית שבועדות בית הנבחרים שלנו. חברי הכנסת, שחלקם מונעים מרדיפה יומיומית אחר כותרת מזדמנת, לא טרחו לוודא על מה מדובר, והאם לא מדובר בתמהוני. ובכלל, כמה קל להגיע מכתיבת מאמר פובליציסטי היישר אל ספסלי הממשלה! איש לא בודק, לא חוקר, הכל עניין של מצב רוח.
3 אם סוריה לא מרשה שאדם פרטי ידבר בשמה, מדוע מדינת ישראל מרשה זאת? האם מותר לאנשים שאינם מייצגים אלא את עצמם לסבך את מדינתם במשא ומתן הזוי? להזכירכם שאוסלו החל כיוזמה פרטית לגמרי של שני אנשים פרטיים, ד”ר רון פונדק ופרופ’ יאיר הירשפלד. הגיע הזמן לאסור בחוק כל משא ומתן פוליטי פרטי או ארגוני עם מדינה או ארגונים זרים, ללא הרשאה ממשלתית קודמת.
4 אם סוריה רואה בביקור של אזרח שלה בישראל משום בגידה חמורה, האין ביקור של ישראלים (מנהיגי הערבים בישראל) בסוריה ללא הרשאה משום בגידה?
5 במדינה כמו סוריה קובלנה פרטית כזו לעולם לא היתה מוגשת אלא אם כן תואמה או שזו פשוט הוראה של השלטונות. כיוון שסולימאן נושא גם אזרחות אמריקנית, לא רוצים להסתבך עם ארצות הברית, ולכן העמידו את ההצגה של קובלנה פרטית. ואכן, מרבית הטוקבקיסטים בעולם הערבי, שהגיבו בעירנות לידיעה על הקובלנה, אינם קונים את ההצגה הסורית. רבים מהם פשוט בזים למדינת המשטרה הזו, כפי שהם רואים אותה. הנה תגובה מאפיינת:
أيوب 22/05/2007 م، 04:47 صباحاً (السعودية) 01:47 صباحاً (جرينتش)
المخابرات السورية الأمن السياسي مسموح لها باعتقال اي مواطن سوري. النظام السوري البعثي نظام قمعي وغبي يعتمد على ارهاب الشعب. سوريا السجن الكبير والذلة والفوضى والمخابرات منذ متى كان العرب قادرين على الحكم ؟؟ ألم تستفيدوا من دروس التاريخ يا عربان ؟؟ هذه هي طريقة العرب في الحكم وهذا هو مفهوم ديمقراطية العرب ظلم وتعسف ودكتاتورية.
כותב איוב: “מותר לבולשת הסורית ולמערכת הבטחון הפוליטי לעצור כל אזרח סורי. המשטר הסורי הבעת’יסטי הוא משטר מדכא ובור, הנשען על הטרור כנגד עמו. סוריה היא הכלא הגדול, ההשפלה, התוהו ובוהו ומשטרת בטחון הפנים. ממתי יכולים הערבים לקיים משפט (גם לשלוט)? לא למדתם מלקח ההסטוריה, ערבים? זו דרך הערבים בשלטון, וזו משמעות הדמוקרטיה של הערבים, שאינה אלא עריצות, שרירות ודיקטטורה.”
מאמרים קשורים:
אינשאללה, הפגישה הבאה בבית הדין הבינלאומי
ומה מגלה חדאם על אסד והשלום?
