להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

סייקס פיקו מאפס לאפס

מה שומר עלינו

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
התעלומה האלוהית -ישראלית של הנצרות: מי עכשיו עמו של אלוהים?  אירופה
28/12/2015
מסמך חדש ומהפכני ביחסה של הנצרות הקתולית ליהודים, לעם ישראל ולמדינת ישראל מעיד על שבר תיאולוגי עמוק – בגלל שיבת היהודים לארצם. האם המסמך מפסיק עם הכוונה לנצר את היהודים? והאם ישו מוריד את עצמו מעל לצלב? מדינת ישראל מעמידה מראה מול הנצרות הקתולית, והנה, גם המראה רואה את עצמה אחרת. המאמר האחרון בסדרת ההפתעות של חודש דצמבר.
 התעלומה האלוהית -ישראלית של הנצרות: מי עכשיו עמו של אלוהים?


מאת ד"ר גיא בכור
 

חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ;  כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי.
הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.

Miserere mei, Deus: secundum magnam misericordiam tuam.
Et secundum multitudinem miserationum tuarum, dele iniquitatem meam.

 

הגישה הרווחת של הנצרות הקתולית במשך מאות שנים ראתה בברית החדשה שלה עם אלוהים כמי שתפסה את מקום הברית הישנה של היהודים עם אלוהים, ברית שהפסיקה להתקיים, ולכן הכנסיה היא "עמו החדש של אלוהים" (novus populus Dei).

בעוד שעל פי הברית הישנה של אלוהים עם עם-ישראל ישועת העולם תבוא דרך היהודים בלבד, ומהם אל ייתר העולם, הרי שעל פי הברית החדשה של אלוהים עם הכנסיה הנוצרית, הישועה תבוא ישירות אל הכנסייה האוניברסאלית, כלומר אל כלל הנוצרים בכל העולם, ולא דרך היהודים. ולכן, היהודים איבדו את תפקידם כצינור הבלעדי אל אלוהים, ודינם להתנצר, כמו כולם.

כיוון שהיהודים הם שצלבו את ישו, כדי להרוס את הברית החדשה של "אלוהים" עם "בנו", קוללו היהודים, ופוזרו בעולם לעולמי עולמים, או עד שיתנצרו. היהודים הם בוגדנים, ולכן בתפילת "יום ששי הטוב" (בפסחא) זימרו במשך מאות שנים: "Oremus et pro perfidis Judaeis", "הבה נתפלל למען היהודים הבוגדניים, למען יסיר האל הכל יכול את המחסום מליבם, כדי שיכירו בישו אדוננו".

ולכן, לפי תפיסה זו, כל עוד היהודים אינם מתנצרים, ומצטרפים אל ייתר הברואים, לא תגיע הישועה. היהודים הם בולמי הישועה האוניברסאלית. ולכן, גם היום הם ממשיכים וצולבים את ישו בן זמננו כל יום מחדש.

 

תחילת הדרך חזרה:

השינוי ההיסטורי מתחיל את דרכו רק לאחר הקמת מדינת ישראל, עם הגעת האפיפיור החכם יוחנן ה-23. איך אפשר לדבר על סיום הברית של היהודים עם אלוהים, אם הם שבים ומקימים את מדינתם הריבונית? הרי המציאות מעידה שההגיון הקתולי הקלאסי אינו נכון עוד. זה לא קורה אחרי השואה, זה קורה אחרי הקמת ישראל.

יוחנן ה- 23 משנה את תפילת "יום ששי הטוב", כאשר בפעם הראשונה מעולם מתייחסים אל היהודים כאל "עם", קבוצה מוגדרת ולא סתם "יהודים". הנוסח החדש: "הבא נתפלל למען העם היהודי, הראשון לשמוע את דבר האל".

 

ההמשך החשוב של השינוי: ניקוי אשמת הצליבה

בהצהרת האפיפיור פאולוס הששי "נוסטרה אֵטאטֶה" (Nostra Aetate, "בזמנים שלנו"), 28 באוקטובר 1965, לראשונה זה 2000 שנים נוקה העם היהודי מאשמת רצח ישו. וכך נכתב בסעיף 4: "למרות שרשויות היהודים ואלה שהלכו בעקבותיהן לחצו להביא למותו של ישוע, אין להאשים ללא אבחנה את כל היהודים של אותו הזמן, או את היהודים כיום, בפשעים שבוצעו במהלך יסורי המשיח".  

 

היחס אל היהודים

עוד בנוסטרה אטאטה: "אין לדבר על היהודים כדחויים או מקוללים", אך עדיין "הכנסיה היא עמו החדש של אלוהים". היהודים אינם עוד עמו של האל, אך אסור לשנוא אותם, מסיבות הומניטאריות. ועדיין הברית היא הברית החדשה של אלוהים, והרי זה עיקר הקתוליות.

 

התייחסות ראשונה אל מדינת ישראל:

בשנת 1974 נאלצת הקתוליות להתייחס לתופעת מדינת ישראל המודרנית, והיא מסרבת לאמץ אותה מסיבה דתית, אותה נבין בהמשך. נקבע מאז ועוד היום: "יש להבין את קיומה של מדינת ישראל וקשריה הפוליטיים לא בפרספקטיבה דתית, אלא ביחס לעקרונות המוסכמים של החוק הבינלאומי". כלומר: הקמת ישראל אינה מחזירה את הברית בין העם היהודי לבין אלוהים, שכן היא אירוע מודרני - חילוני. אין לה השלכות דתיות.

ההיסטוריה מכה שוב: על ביקורו המסוכן של האפיפור בארץ הקודש

עץ הזית הבוכה, והטיהור של הנוצרים במזרח התיכון

 

הקושי מתגבר

השינוי ממשיך עם האפיפיור החכם יוחנן פאולוס השני, שקבע בביקור חסר תקדים בבית הכנסת הגדול של רומא (13 אפריך 1986): "אתם אחינו הבכורים". נגמר ויכוח הבכורה בן אלפיים השנים: היהודים הם הבכורים.

בנוסטרה אטאטה התייחסו ליהודים רק אחרי היחס להינדואיזם, הבודהיזם, והמוסלמים. לא, אמר פה יוחנן פאולוס: "עם היהדות יש לנו יחס קירבה שאין לנו עם שום דת אחרת". "היהדות היא השורש שלנו". הנצרות מתחילה להבין שהיהדות קיימת, משגשגת, וחוזרת ומתרכזת בארצה. שיבת ציון זו, הנראית וגלויה לעין, יצרה קושי תיאולוגי עצום.

 

כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי:
לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ - תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ.

Amplius lava me ab iniquitate mea: et a peccato meo munda me.
Quoniam iniquitatem meam ego cognosco: et peccatum meum contra me est semper.


 

השלב החדש והנוכחי: דצמבר 2015

חמישים שנים חלפו מאז נוסטרה אטאטה, והכנסיה פרסמה החודש מסמך היסטורי חדש ומהפכני מאין כמוהו. ברצותה להתקרב אל היהדות, ואולי אל עצמה, נכנסה הנצרות הקתולית לסחרור עצמי, ולבעיית זהות כמוה לא ידעה אלפיים שנים. ובעיקר: אם היהדות, שהיא הברית המקורית, חוזרת לארצה ולעצמה, מה, בעצם, הצידוק בנצרות? הנצרות נכנסה לפרדוקס "אלוהי", והיא כאילו מבקשת מהיהדות שתפתור לה את הבעיה המהותית. אין זה קל כאשר הקתוליות ננטשת במסות אדירות בעולם כולו, וצריכה להוכיח את עצמה.

המסמך החדש והרשמי של הכנסיה הקתולית פורסם ביום 10 בדצמבר 2015, והוא נקרא בשם המפתיע (ובהמשך נבין מדוע): "המתנות ויעודו של אלוהים - בלתי ניתנים לשינוי", וניתן לקרוא את כולו באנגלית כאן. המספרים בסוגריים במאמר שלנו הם הפנייה לעמוד המודפס, במסמך באנגלית.

 

1 השגת הישועה

הגאולה על פי היהדות נעשית בברית המיוחדת שבין אלוהים לעם ישראל, ומעם ישראל אל ייתר האנושות (10), אך הנצרות טענה שהקשר החדש הוא בין אלוהים לכנסיה הנוצרית של ישוע, שבה שותפים בני האנושות כולה, כלומר, אין צורך בחוליה המקשרת של העם היהודי.

והנה, המסמך החדש קובע, בהסתמך על מייסד הדת לאחר הסתלקות ישו, השליח פאולוס עצמו (שאול התרסי)(ב"איגרת אל הרומאים") כי אין קטיעה או שינוי בישועה, וכי הישועה תמשיך לבוא מן היהודים. אלוהים הפקיד בידי ישראל משימה (mission, מיסיון), והוא לא הביא את תוכניתו המסתורית לישועה לכלל העמים. זוהי ההלכה היהודית ממש.

המסמך ממשיך: אם כן, פאולוס עצמו מאשר שאלוהים לא התנער מן הקשר שלו לעמו הנבחר, כאשר קבע "המתנות ויעוד אלוהים הם בלתי ניתנים לשינוי" (האיגרת אל הרומאים, 11:29), כלומר הישועה היא עדיין באמצעות המסלול היהודי.

וכאן המשפט הפרדוקסאלי, בו הנצרות מגיעה עכשיו לדרך ללא מוצא, והיא מודה בכך: "ולכן, זה שהיהודים משתתפים בישועה האלוהית הוא מוחלט מבחינה דתית, אבל איך זה יתכן בלי להכיר במפורש בישוע? זה נשאר ויישאר תעלומה אלוהית תהומית". (20)

ועדיין, איך מיישבים זאת באופן מעשי? Deus ex machina, באופן פלאי ואלוהי, יום אחד "כולנו נתאחד", כלומר כלל העמים יחד עם העם היהודי. אך ברור שהסתירה לא ממש יושבה. יותר מזה: הגאולה צריכה להיות אוניברסאלית אך "הכנסיה לא מטילה ספק בהימשכות האהבה בין אלוהים לעם הנבחר של ישראל". כלומר גאולה לכל, אך יש יחס מועדף לעם ישראל, כמו הורה שאוהב את כל ילדיו, אך ילד אחד הוא מעדיף במיוחד (11).

 

2 בעיית הניצור - המיסיון

ה"שליחות" ("מיסיון") של הנצרות הקתולית היא לנצר, כלומר להכניס לברית החדשה את כלל העמים, ולכן גם את היהודים, ואז תגיע הגאולה לעולם.

המסמך החדש מכיר לראשונה ב"שליחות" של היהודים מול אלוהים, אך מה עם "השליחות" של הנוצרים מול אלוהים? איך הן מסתדרות ביחד? האין שליחות מבטלת שליחות? לא. והנה ההלכה החדשה: "אנו בהחלט מבינים שמה שמכונה 'השליחות אל היהודים' היא עניין עדין ורגיש ליהודים, משום שהיא נעוצה בעצם קיומו של העם היהודי" (22). במקביל, השליחות של הנוצרים גם היא עצם קיומם.

ולכן, מעכשיו הכנסיה הקתולית תתייחס אל היהודים אחרת מאל שאר אומות העולם, ואין לנצר אותם, אם מכבדים את הברית שלהם, המקבילה. "במונחים מעשיים, זה אומר שהכנסיה הקתולית לא תנהל או תתמוך בשום עבודת מיסיון מעשית המכוונת כלפי היהודים". זה חדש.

בנצרות יש שני מונחים: "מיסיון" (שמכוון מהקהילה החוצה) ו"עדות" (המכוונת מהקהילה פנימה). ויחד עם זאת, "כאשר יש דחייה עקרונית של מיסיון מאורגן ליהודים, הנוצרים נקראים להעיד על אמונתם גם ליהודים, אם כי הם צריכים לעשות זאת בשפלות רוח וברגישות, בזוכרם שהיהודים הם נושאי דבר אלוהים, ובמיוחד לאור הטרגדיה הגדולה של השואה". שימו לב להבדל: "נושאי דבר אלוהים" (גם כיום), לעומת "הראשונים לשמוע את דבר האל" (בעבר).

המסמך מקבל לראשונה גם את המיסיון היהודי, ועדיין, הם סותרים זה את זה. אז איך המסמך מיישב זאת? שוב, ההתערבות האלוהית הבלתי מובנת: "כאן אנו נתקלים במסתורין של עבודת אלוהים, שאינה עניין של מאמצים מיסיונריים לנצר יהודים, אלא ציפיה שהאל יביא את שעת (הגאולה), כאשר כולנו נהיה מאוחדים" (21), ומיסיון יתחבר עם מיסיון. ועדיין אין הסבר אנושי אלא אלוהי.

"הנוצרים נקראים לשים את מבטחם בידי אלוהים, שיבצע את תוכניתו האוניברסאלית לישועה בדרכים שרק הוא יודע. הנוצרים הם עדים לישו, אך הם עצמם אינם נדרשים ליישם את הישועה לאנושות". (22)

בתקשורת העולמית צויין החודש בהרחבה שהנצרות הקתולית מוותרת בזאת על המרת הדת של היהודים, וזה נכון. אך הנצרות אינה פועלת מעוצמה, אלא דווקא מחולשה תיאולוגית. לא על היהודים חושבת הכנסיה, אלא על עצמה, ועל הכרח צידוקה מחדש.

 

3 האם הברית החדשה מבטלת את הישנה?

המסמך החדש קובע חד משמעית: "הברית שאלוהים הציע לישראל בלתי ניתנת לערעור", ואלוהים "מעולם לא התכחש לה" (2, 15, 21), וזו התקדמות. ועוד: הברית החדשה אינה מבטלת את הברית הישנה, ולא "מיישמת אותה" כבעבר, או "מעניקה לה מימד חדש של משמעות" (16). זו התקדמות ניכרת, שכן יש הכרה מלאה בדרך היהודית.

הכנסיה מכירה כאן בטעות שנעשתה בעבר, למשל בידי מרקיון במאה השניה, שטען כי עם הופעת הברית החדשה, הברית הישנה "התיישנה", שגורלה למוג לאור זוהר הברית החדשה, "כשם שאיש לא זקוק לאור הירח כאשר מופיע אור השמש". אך הם גם מציינים שגישה מתבדלת זו מעולם לא היתה הדרך הרשמית של הכנסיה, והרי מרקיון נודה לבסוף מן הכנסיה.

אז מה הקשר בין שתי הבריתות ושני הספרים? פעם הציע אוגוסטינוס: "בברית הישנה נחבאת החדשה, ובחדשה ניגלית הישנה", אז מה במסמך החדש? "הנוצרים חייבים להכיר בכך שהקריאה היהודית של התנ"ך היא אפשרית, ושתי הקריאות בלתי ניתנות לצמצום".

ועדיין: אם הברית הישנה קיימת, בשביל מה צריך את זו החדשה, "כשם שאיש לא זקוק לאור הירח כאשר מופיע אור השמש". ואם היא נשארת, הרי היא בלעדית של עם ישראל. עוד סתירה לוגית עמוקה מכיוונו של המסמך, שלא הגיעה לעימות, כל עוד היחסים היו מרוחקים.

  

4 רומא וירושלים

כיוון שהיחסים בין הנצרות והיהדות חזרו להתקרב, כאשר הנצרות היא זו המתקרבת, בחפשה את שורשיה ואחר זהותה הלא-ברורה לאחר כל כך הרבה שנים, ירושלים מתחזקת, ורומא נחלשת.

המסמך מציין שמאז 2002 נערכות פגישות של ראשי הכנסיה עם נציגי הרבנות הראשית בישראל, פעמים בירושלים ופעמים ברומא (7), עד כדי יצירת ידידויות אישיות. רומא היתה מקלט בן מאות שנים לכנסיה, אך חזרת העם היהודי לארצו מחזירה לירושלים גם את המרכזיות הדתית.

כל זה לא היה קורה אם מדינת ישראל לא היתה קמה, והרי זה חזונו של משה הס ("רומא וירושלים", 1862), שהיהדות שתחזור למדינת ישראל כלאום וכדת – וכך היא תביא גאולה לעולם. אם כן, מדינת ישראל היא התגלגלות עם ישראל הקדום, הצינור אל הגאולה, וזו הסיבה מדוע כל כך קשה היה לותיקאן, ובמידת מה גם היום, להכיר הכרה תיאולוגית במדינתנו. אם רומא תכיר דתית בירושלים, תיטול בכך ירושלים את מקומה.

הנצרות החלה בירושלים ונדדה לרומא, ועכשיו היא חייבת למצוא את עברה ואת עתידה בירושלים, שוב אצל היהודים.


על נהרות בבל: הגיע הזמן לקבל בחזרה לעם היהודי את צאצאי אנוסי ספרד. מדובר במליונים


אין זו התעלומה הבלתי מוסברת הראשונה במבנה של הקתוליות, אפילו בעיקרון הבסיסי שלה: עד החצי הראשון של המאה הראשונה, המונותאיזם היהודי הבין את "אלוהים" כמי שיש לו אישיות אחת ואופי אחד. אך הופעת "ישו" במאה הראשונה אתגרה את תפיסת המוצא היהודית. ישו ביצע מעשים המזוהים עם אלוהים, למשל מחילת חטאים, כאשר היהודים האמינו שסמכות כזו מזוהה עם פעולות אלוהים. וכך הפך ישו ל"בן" של "האב", והזהות האלוהית בנצרות הסתבכה עוד יותר, כאשר ישו אמר שהאבא ישלח "רוח קודש", עוד פן של אלוהים, שלישי, לעזור לנוצרים בהתפתחות הרוחנית שלהם.

במשך 400 שנים אחרי מות ישו הנוצרית התווכחו, איך בדיוק יכולים להתקיים זה בצד זה האחדות של אלוהים עם הריבוי המשולש שלו. הנוצרים הראשונים היו מאוד מוטרדים מהפרדוקס הזה. הוסבר להם שזו תעלומה, שרק אלוהים מבין אותה, אך הם התקשו לקבל את הניגוד.

היה זה התיאולוג טרטוליאנוס (160-225) שהציע פתרון: אלוהים הוא ישות אחת, אבל שיש לה שלוש צורות אישיות. מאה שנים אחר כך הנוסחה הזו של "שלוש דמויות במהות אחת" התקבלה כהלכה, עד היום. ומי שדורש הסבר? "בסתום חכמה תודיעני", זו תעלומה אלוהית.

כאן לפנינו היצירה המוזיקלית של גרגוריו אלגרי "חנני, אלוהים" בתרגום שלה ללטינית:

Miserere mei, Deus (תהילים, נ"א), ה"מיזררה", אולי המוזיקה היפה ביותר שהולחנה אי פעם. אז של מי הברית? כתבנו כבר את תולדות היצירה הזו, האיסור, החרם, חלקו הפלאי של מוצארט, וגם כיצד הבנתי אותה מחדש.

הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.
הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.

Tibi soli peccavi, et malum coram te feci: ut justificeris in sermonibus tuis, et vincas cum judicaris.

Ecce enim in iniquitatibus conceptus sum: et in peccatis concepit me mater mea.
Ecce enim veritatem dilexisti: incerta et occulta sapientiae tuae manifestasti mihi.

ומתי עפה כאן הנשמה אל על? 1:55, 4:44, 7:30, 10:21, 13:10



5 מדינת ישראל, בארץ הקודש

תקומת העם היהודי בארצו המובטחת בידי אלוהים מהווה אתגר עצום לנצרות: אם העם היהודי חזר לארץ ישראל כריבון, זה אומר שזהו רצון האל, ולכן מימוש של הברית בין אלוהים לעם ישראל. זו ההוכחה לברית, הממשיכה להתקיים ולהתממש. ואם הברית החדשה אמורה להיות ההתממשות, אז זו החדשה בבעיית הצדקה.

ולכן יש קושי עצום להכיר בישראל מבחינה דתית. כאן המסמך החדש נעצר, ורק מצטט את ההתקדמות שהושגה, כפי שראינו למעלה, בשנת 1974: "נוצרים נקראים להבין את הזיקה הדתית הזאת הנועצת את שורשיה במסורת התנכית, מבלי שהם עצמם יגיבו באיזושהי פרשנות דתית לקשר הזה". (4). ועם זאת, הוא מכנה כאן את מדינת ישראל "ארץ האבות".

"יש להבין את קיומה של מדינת ישראל וקשריה הפוליטיים לא בפרספקטיבה דתית, אלא ביחס לעקרונות המוסכמים של החוק הבינלאומי". ישראל מבחינת הקתוליות היא עדיין תופעה פוליטית-היסטורית (חילונית), ולא דתית, וכך הנצרות פותרת לעצמה את הפרדוקס הזה. לכן נוח לה להכיר ב"מדינה פלסטינית" (שכמובן לא נזכרת במסמך התיאולוגי החשוב, אין הוא מתעסק עם הבלים), מה שמעמעם את הזיקה הדתית, ומציג זאת כעניין חילוני-מדיני. כאן אין עדיין שינוי במסמך החדש.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.



6 ישו היה יהודי. מקור הנצרות – ביהדות

"ישו היה יהודי" (8) לעומת טענות ההבל של אבו מאזן וכנופייתו, שישו היה "פלסטינאי". על פי המסמך החדש ישו "חי במסורת היהודית של זמנו, ועוצב בידי המילייה של בני הדת שלו". "אי אפשר להבין את הלימוד של ישו או של תלמידיו, בלי להציב זאת באופק היהודי של המסורת ה-ח-י-ה של ישראל" (8). "הוא היה יהודי של זמנו" (9). ולכן, הנצרות לא יכולה להבין את עצמה בלי לחשוף את שורשיה ביהדות. יותר מזה, היא אפילו יכולה לפנות גם אל ההתפתחות היהודית אחרי שהנצרות פרשה ממנה, וזה חידוש.

כל זה יוצר קושי תיאולוגי עצום לנצרות, שעכשיו צריכה לבצע רוויזיה בכל דרכה הדתית. ישראל הפכה למראה המוצבת מול הנצרות, ואין זה קל: חוזרת לעבר, כדי להצדיק את ההווה, וכדי לשריין גם עתיד.

ההתקרבות הזו טעונה, והיהדות הפכה להיות כמו אש לנצרות: אם תתקרב אליה תתחמם, ותנסה לפתור את בעיותיה; אך אם תתקרב יותר מידי, תישרף.

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק? יש בו פרשנויות מהירות של ד"ר גיא בכור, שלא תמיד מופיעות באתר:


7 מניעת אנטישמיות

לאורך מאות שנים היחס של הנצרות כלפי היהדות היה של ברוטאליות ערלת לב, אכזרית ועוינת, בהיותם "רוצחי אלוהים" ו"מונעי הגאולה", מה שראינו בצדק כאנטישמיות. אך גם בנושא הזה יש תפנית תיאולוגית במסמך:

אם הנצרות יונקת מן היהדות, והנצרות התנכרה ליהדות, הרי שהנצרות התנכרה לעצמה. מכאן שאנטישמיות היא דבר אסור בתכלית. (24) לא רק מהסיבה ההומניטארית, אלא מהסיבה הנוצרית.

ההיגיון: האנטישמיות היא מעכשיו פגיעה בשורש של הנצרות, וכיוון שאין עוד התנתקות מן השורש, הרי שמה שגדל עליו, וממשיך להישען עליו, ייפגע גם הוא.


תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר;
תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין
.

תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.

Asperges me hysopo, et mundabor: lavabis me, et super nivem dealbabor.

Audi tui meo dabis gaudium et laetitiam: et exsultabunt ossa humiliata.



8 רוב ומיעוט

במשך 2000 שנים הנוצרים היו הרוב, והיהודים מיעוט נסבל, אם בכלל. והנה, לראשונה שוב מדינת ישראל מציבה מודל חדש: היהודים הם הרוב, בארץ היהודים, והנוצרים הם מיעוט, אפילו בטל בשישים. "בדיאלוג היהודי נוצרי, מצב הקהילות היהודיות במדינת ישראל הוא בעל חשיבות, משום שרק שם בעולם כולו, מיעוט נוצרי עומד מול רוב יהודי". הנצרות היא זו שמבקשת עכשיו חסות אצל היהודים, ולא להיפך, כפי שזה היה כל כך הרבה שנים. האם היהדות תפעל כלפי הנצרות כמו שזו פעלה כלפי היהדות? יש כאן חשש.

לא נוכל לדרוש מהקתוליות הכרה דתית, זה צריך לבוא ממנה, אך על מדינת ישראל לממש את ריבונותה, ולדרוש מן הוותיקאן, כריבון בארץ הקודש, הכרה מדינית מלאה, ושיתוף פעולה הדוק. ולכן אין מקום למדינה "פלסטינית" שמעולם לא היתה בהיסטוריה המדינית או הדתית, וגם לא תהיה. את ענייני הכנסיה צריך הוותיקאן לנהל מול ממשלת היהודים בלבד, וכל עוד זה לא יקרה, גם לא ייחתם שום הסכם פיננסי או אחר עם הקתוליות. אל לרוב לפעול כמיעוט, ולמיעוט כרוב.

לעומת הנצרות, שלא גוננה על היהודים (לאורך מאות שנים ובוודאי בשואה), היהדות דווקא תגונן על הנצרות בעידן של אסלאם קיצוני, משום שאנחנו הריבון. חובה לחזק את הקשר המדיני בין הוותיקאן אל מדינת היהודים דווקא בגלל הקהילות הנוצריות הנכחדות במזרח התיכון, גם בממלכה של אבו מאזן. ואכן, רק השבוע הותקפה מכוניתו של הפטריארך הלטיני פואד טוואל, בדרכו חזרה מבית לחם, במיסת חצות, לעבר ירושלים. המכונית ניזוקה קשה בידי פלסטינים שיידו כלפיה אבנים ובקבוקים. הם ממש לא רוצים טקסים נוצריים, אותם חיסלו כבר בחלק גדול ממדינות ערב (בסעודיה הנאורה, מי שחוגג את סילבסטר ייכנס מעכשיו לכלא לעשר שנים).

החזקים לא שמרו אז על החלשים, אך החזקים היום בהחלט ישמרו על החלשים.

"שאלוהים יביט וישפוט": על רעידת האדמה בעולם הנוצרי, שמשפיעה גם עלינו


9 המילה רבת המשמעות - ישראל

המסמך החדש מרבה להשתמש במילה הרב-משמעית "ישראל" בהקשר של "היהודים", של "עם ישראל", של "עמו הנבחר של אלוהים", של "המסורת היהודית", ועוד, מה שיוצר קירבה למהות של ישראל המודרנית. למילה ישראל יש משקל אמוני עצום בנצרות, וחובה לדרוש ממנה לחבר בין ישראל התנ"כית שאותה הוא מכיר לבין ישראל המודרנית, שהיא המשכה של זו הקודמת. מכאן שזו ארצו המודרנית של "ישראל", כפי שזו היתה ארצו של "ישראל" גם לפני 2000 שנים.

ישראל היא העבר, היא ההווה והיא עתיד. אז מה יהיה עם עולמה העצום של הכנסיה? המרכיב של "ישראל " מתרחב בתך הנצרות, שחוזרת לחפש את שורשיה דווקא בקרבו.

השלב הבא צריך להיות חיבור הקשר בין "ישראל" של אז, ל"ישראל" של היום.


הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית המאמר.


10 מה אנחנו עושים עם ההתקרבות הזו?

הכנסיה הקתולית במצוקה מספרית ותיאולוגית: סובלת מבריחת מליונים, או לחילוניות או לכנסיות האוונגליסטיות, וראינו זאת במאמר קודם. בצר לה, היא מנסה להתקרב אל מקורותיה, ואלה נעוצים ביהדות.

אך אין זו עוד יהדות מפוזרת, מפוחדת, תלותית ומקוללת בעולם כולו, אלא יהדות חזקה, שחזרה לביתה התנ"כי, הציביליזציוני, וכל זה הושג בזכות הקמת מדינת היהודים, שהיא, עכשיו מבינים, מימוש תיאולוגי עצום, שאין להתנגד לו, כאשר גם זרים, שפעם התנגדו, מכירים בו. לא רק העם היהודי הקים את המדינה, המדינה מקימה את העם היהודי. היהודים שוב צועדים כריבון בירושלים, בשומרון, ביהודה, בבנימין ובגליל, כאילו אנו הולכים חזרה בזמן: ישו מסיר את עצמו מעל הצלב, וחוזר לחיות את חייו, כיהודי. כל כך הרבה קרה במהלך 2000 שנים, וכאילו לא קרה בכלל.

המסע הוא של הנצרות, לא שלנו. לא באנו להתחרות איתה, להתעמת או לבטל אותה, ולא נעשה כמעשה מרקיון בשעתו, של השמש על חשבון הירח. אין זה תפקידנו, אלא למצוא נקודות שיתוף. ואולי כדאי להשאיר את הדברים בנקודה הזאת, האלוהית והבלתי מוסברת, "ובסתום חוכמה תודיעני". אך עלינו להבין שיש לנו לגיטימציה לדרוש הרבה יותר בתחום המדיני והתרבותי מן הוותיקאן, שכן הקירבה אלינו מעניקה לו סוג של לגיטימציה עצמית. קירבה דתית נוספת אולי עוד תגיע.


הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי;
וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה
.

לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

Averte faciem tuam a peccatis meis: et omnes iniquitates meas dele.
Cor mundum crea in me, Deus: et spiritum rectum innova in visceribus meis.


היהדות עמדה על שלה 2000 שנים (מאז חורבן הבית השני). זו הנצרות שפרשה, התרחקה, התרחקה מאוד, ועכשיו נעה חזרה אל השורש:

"בזמנים ש-ל-נ-ו".


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

לחברינו בארץ ובעולם:



כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
השבעת הנשיא טראמפ
הופעה של ד"ר בכור באירוע שלך
השובבים נעלמו
יורדת ויורדת
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים