מאת ד”ר גיא בכור
האם ליזום הרג ומלחמות יכול להיות מוצדק? התיתכן מפלצת כזו? סוריה היא רק דוגמה אחת לכך, עם כניסתה לשנה הרביעית של מעשי הזוועה שלא יתוארו. מלחמה היא דבר טוב, יגידו שם כל הצדדים, באידיאליזציה של הרוע, ובשימוש בו.
ב“דו”ח על עקרונות המוסר הפוליטי” (1794) טען מקסימיליאן דה רובספייר (1758-94) שהטלת אימה וטרור הם דבר מוצדק, אם האינטרסים של המדינה ושל המהפכה החברתית דורשות זאת. על פי גישתו, אם המדינה והמהפכה מאוימות, הרי שהן יוכלו להינצל מן האויבים שלהן באמצעות שימוש ב’מידות הטובות’ של האזרחים. הטרור הוא לכן מוסרי ומוצדק, לגישתו, משום שהוא עוזר לשמור על ערכי המהפכה הנכונה והרפובליקה. הטרור, על פי רובספייר, הוא חיוני לשרידות הרעיון הנאצל של חירות ושוויון.
כתוצאה מכך, במהלך שלטון הטרור בצרפת (1793-1794) הוצאו להורג בעריפת ראשם 16,594 אזרחים, כולל עריפת ראשו האירונית של רובספייר עצמו. הוא האמין שלטרור יש מוסריות עמוקה, משום שהמהפכה היא קדושה, ומי שמתנגד לה, חייב להיות מסולק. הכוונה שלו היתה ליצור “רפובליקה של המעלות הטובות”, עוד דוגמה, שבשם רעיונות טובים נעשו בהיסטוריה הדברים הנוראים ביותר.
1
כל הצדדים משקרים, משום שאינם יכולים להגיע לניצחון – בכל פעם אנו שומעים ב”תקשורת” דיווחים על צד זה או אחר ש”מנצח”, אך המציאות הסורית, שנכנסה השבוע לשנה הרביעית היא עגומה מאוד: זו מלחמת התשה, שבה אין לשום צד יכולת להגיע לניצחון מוחלט. כיוון שגם האמת והשקר משועבדים כאן למערכה, אז כולם משקרים.
אסד, להערכתי, שולט על חמישית ממה שהיתה פעם סוריה, כלומר על דמשק ופרבריה (לא כולם), עם מסדרון מאויים-תדיר בצמוד לגבול הלבנוני (תחת חסות חיזבאללה) עד למובלעת העלווית לאורך ערי החוף טרטוס ולטקיה. את השליטה בערים אחרות במדינה הוא כבר איבד, אם כי יש לו בהן איי שליטה: חאלב, העיר הגדולה והחשובה ביותר בסוריה, חומס, חמאה, א-רקה, אדליב, קונייטרה, ועוד. בחלק מאיזורים אלה יש כבר שלטון ממוסד של ארגונים סונים ג’יהאדיסטיים, ואין להם שום כוונה לחזור אי פעם לשלטון משפחת אלאסד. בצפון קיימת ושרירה המובלעת הכורדית, שלא תחזור עוד לסוריה. אין גבולות ברורים, כיוון שזו מלחמת התשה. פעם צד זה פורץ קדימה, ואז נסוג, וחוזר חלילה. 146,000 הרוגים, ארבעה מליון פליטים מחוץ למדינה, עשרה מליון עקורים, וזה רק הולך ומתרחב, ללא סוף.
המורדים הלאומיים הולכים ונחלשים (הם סמכו, בין היתר, על ארצות הברית והמערב), הסלפים ג’יהאדיסטים מתרבים, ויש כיום בסוריה, לפי הערכות שונות עשרות אלפי “מתנדבים” סלפים מכל רחבי העולם. סוריה הפכה לבור השחור של העולם. לאפגניסטן על סיפה של ישראל ושל אירופה.
בתחילת המשבר, במרץ 2011, ציינו שהוא יימשך 15 שנים לפחות, וגם אם משטר אסד ייפול, המלחמה רק תתרחב. עכשיו נראה שעימות הנצח הזה ימשיך ויתפתח, משום שסוריה היא הרבה יותר מסוריה, היא גם מצב נפשי, ונבין זאת בהמשך.
גלגלי הענק נאנחים: על מותה של המדינה הסורית
2
הלאומיות הערבית מתה בסוריה, ובייתר העולם הערבי – הרעיון הערבי כמאחד את העדות והמיעוטים אומץ בהתלהבות בידי המיעוטים, שכך התחברו אל הרוב, בעיקר הנוצרים, העלווים, הדרוזים, הטורקמנים ואחרים, אבל עכשיו הוא מת מיתה משונה בסוריה. המיעוטים מגורשים או מטוהרים, והסונים התנערו מן הערביות. כתוצאה מכך אין עוד גבול בין עיראק, סוריה ולבנון, וגם ירדן מאויימת.
סוריה, שהציגה את עצמה תמיד כ”מצודת הערביות” “קלעת אלערובה”, הפכה למצודת האין-ערביות. היא טענה תמיד שהיא תהיה המצודה האחרונה של הערביות, וכך קרה, למרבה זוועתה. המוסלמים אינם מגדירים עצמם עוד כערבים אלא כסונים ושיעים, ובהגדרות מצומצמות כאלה המיעוטים נעלמים. במרחץ הדמים בין הלאומיות לבין האסלאם הרדיקלי, נכתשה הלאומיות, שעכשיו מתברר שהיתה בסך הכל מלאכותית, המצאה מערבית שלא ממש נקלטה במרחב סביבנו. כם גם הלאומיות המצרית, הירדנית, הבחריינית, הקטרית, העיראקית, הכל מתברר כהמצאות שלא מצליחות להחזיק מעמד. לאומיות פלסטינית?
אם אין לאומיות סורית, אז תהיה לאומיות פלסטינית?
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
3
סוריה הפכה לשדה מלחמה בינלאומי, שבו כמעט כולם מעורבים, ולא מעורבים. מצד אחד פוטין, איראן, עיראק, חיזבאללה, קטר, ואסד, ומהצד השני ארצות הברית, נאט”ו, טורקיה, סעודיה, קטר, והמורדים הלאומיים. רגע אחד, קטר בשני המחנות?? בקליידוסקופ הרוע, גם זה קורה. הבעיה היא עשרות אלפי המתנדבים, שמגיעים להתאמן בערים הסוניות-ג’יהאדיסטיות בהכנת מטעני תופת, מכוניות ממולכדות,
אסלאם קיצוני, ואז חוזרים לאירופה ולייתר העולם. צעירים אלה עוד יבעירו את המערב כולו, מה שנותן לנו הזדמנות פז מול מדינות אלה, שכן לנו יש טכנולוגיות נגד טרור שאין לאיש בעולם. במסגרת אפקט פרח הצבעוני, מעמדנו ממשיך להתחזק עכשיו, ואת זה ביקשו האנגלים בביקור האחרון של ראש ממשלתם אצלנו. אנחנו צריכים להגיד: רוצים עזרה? יש לזה מחירים מדיניים. אסור להתבייש.
וארצות הברית של אובמה וקרי? הלכה לאיבוד בסוריה, באיראן, בעיראק, באפגניסטן ואיתנו. כואב לי לראות עד לאיזה שפל הם דרדרו את ארצות הברית בכל התחומים, שכן ארצות הברית חשובה לעולם וכמובן לנו. היא לא שייכת לא לאובמה ולא לקרי, אך הנזקים ששניים אלה גורמים ממשיכים להיערם.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
4
אכזריות ופשעי מלחמה שלא יאומנו בעידן המודרני – מספר הרוגים שעד סוף החודש יגיע ל- 150,000, ובכן זהו טיהור אתני הדדי, רצח עם, שרק הולך ומתרחב (כמובן תוך שתיקה עלובה של מוסדות האו”ם וארגוני “זכויות האדם”, שלגבינו תמיד היו צעקניים מאוד). חיי אדם בסוריה הפכו לאפס, אנשים נשחטים, נתלים, מעונים, נטבחים, נדרסים, נדרסים, נורים, מורעלים, אך בעצם לאיש בעולם לא אכפת. אין
כבר איפה לקבור כל כך הרבה גוויות ואין מי שיקבור. משטר אסד מחזיק מחנות ריכוז והרעבה, כדי לחסל את מנהיגי המורדים, ותמונות של העצורים המחוסלים ברעב נחשפו לעולם, אך זה לא אכפת. מאות נהרגים בנשק כימי, והשימוש בנשק כימי נמשך גם כיום. מיעוטים נכחדים, בעיקר הנוצרים, שאין להם מגן. סונים נגד שיעים וההיפך, סונים נגד כל הייתר, כורדים נגד כל הייתר, במערבולת הרג שאינה נפסקת
לרגע. עכשיו מתקרב האביב, מה שאומר שהלחימה תתגבר. למערב, שהתרגל לסיסמאות נבובות בסגנון אובמה, קשה להאמין שדברים כאלה ייתכנו, ולכן קל לו להתעלם מהם. קשה להאמין, אבל האו”ם הודיע שהוא מפסיק לספור את מספרי המתים בסוריה, שכן “אין טעם”.
מה קובע החודש מדד האיומים הבטחוניים, שפיתחנו באתר זה שבע שנים? כלי חשוב לכל אחד, להבין במימד השוואתי איפה אנחנו נמצאים. כדי לקרוא יש להצטרף למועדון ג’יפלאנט פריים.
5
תאווה המלחמה אינה ניתנת לשליטה, כאשר הכלל המנחה את כולם שם הוא: “אל תרחם, כי עליך לא ירחמו”. זה אומר שיש להרוג ילדים, נשים וזקנים, כי אי אפשר לדעת מאיפה תבוא הרעה. כיוון שנשק זורם למדינה הזו מכל הכיוונים, תאוות ההרג מצליחה לתרגם את עצמה. סוריה הגיע למצב שהרומאים קראו: המלחמה מזינה את עצמה (Bellum se ipsum alet), כלומר אי אפשר כבר לעצור אותה. שר החוץ הנאיבי של ארצות הברית דחף לועידת ז’נבה בין הצדדים, מה שמעיד עד כמה הוא לא מבין את עומק הבור. כמובן שלא יצא מכך דבר, ההיפך, בזמן הועידה מספר אלפי ההרוגים רק זינק. הדבר הנורא הוא שמאז פרוץ המלחמה ועד היום לא השתנה דבר: מי שיפסיד יישחט, ולכן אף אחד אינו יכול להרשות לעצמו להפסיד. זוהי מלחמה לחיים או למוות, וכולם רוצים לחיות. לכן הם מתים.
היתכן ומלחמה היא ערך נעלה ורצוי? כך לפחות טען ראש הצבא האגדי של הצבא הפרוסי הגנראל הלמוט פון מולטקה (von Moltke). הוא כיהן בתפקיד הזה 30 שנה, והיה אחראי לתפיסה הצבאית המזהירה של ארצו. לטענתו, המדהימה כיום, למלחמה יש ערך חברתי מרכזי, משום שרק במסגרתה צצות המעלות הטובות של הפרט, ובעיקר הקרבה עצמית, נאמנות ואומץ לב. מידות אלה, הוא טען, לא נראות בימי שלום, ולכן לקידום שלהם יש חשיבות לקידום המוסר, ומכאן שמלחמה מידי פעם היא דבר טוב. הלוחמים צוברים תהילה, שהיא בעצמה, טען, מופת חברתי ומודל לחיקוי ולהתחדשות. בלי מלחמה, הוסיף פון מולטקה, אומות מתנוונות, הופכות לעצלות, ואנוכיות.
במלחמה הפרט מקריב את עצמו למען הכלל, ואינו עסוק רק בענייניו האנוכיים. הוא חושב על הקולקטיב, ולכן מקדם אותו.
6
כמה חשוב השטח – במסגרת רעיונותיו המנותקים מכל מציאות הפיץ פעם שמעון פרס את התפיסה לפיה הטריטוריה והשטח אינם חשובים; שאנו כבר בעידן של חברות בינלאומיות ולא בעידן של מדינות, וכל מיני משחקים כאלה. מכאן נובע הזלזול בשטח, כפי שהוא קיים ב”ממסד” הישראלי. רמת הגולן? אפשר לוותר. יהודה ושומרון? אפשר לוותר. עזה? אפשר לוותר. סיני אפשר לוותר.
והנה באה סוריה, ומלמדת עד כמה חשוב השטח, וששום דבר לא השתנה במלחמות האנושיות. מי שאין לו שטחי הגנה או מקלט, פשוט לא יהיה. במשך שנים נלחם האתר שלנו נגד התפיסות המפונקות שגרסו לתת את הגולן שלנו. תארו לעצמכם את הכיאוס האנושי הסורי – בגליל. אותו היגיון פועל על יהודה ושומרון, הרי ברור שמה שקורה בסוריה יקרה שם בתוך שעות, אם צה”ל יפנה את השטח. אך הפעם זה יהיה על גוש דן, שיסתיימו החיים אותם הכיר. לא יהיו חיים.
אנו חיים במציאות חדשה של ארגונים ג’יהאדיסטיים שאין להם שום מימד של אחריות, אין להם מה להפסיד, ולכן יהיה קשה להרתיע אותם. לדוגמה, ניסיון הפיגוע האחרון בגבול שלנו עם לבנון. לא היה זה חיזבאללה אלא ארגון הסלפים הג’יהאדיסטים הסונים “המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט”. ועל “הניצחונות” של חיזבאללה בסוריה (אבוי, אלה דווקא תבוסות נוראיות, עם מאות הרוגים לארגון השיעי האומלל) תמיד תגיע הנקמה הסונית.
השטח הוא הכל. אין הוא קדוש בעיני, וגם איני בז לו, אך הוא המציאות, ומי שלא יבין זאת, בפשטות לא יהיה. כיוון ש”החוק הבינלאומי” חל רק על ישראל, ואף פעם לא על הצדדים הערביים, מקדם ביטחון הוא קריטי.
בברית המועצות, לא רק בתקופת הטרור הנוראה של יוזף סטאלין, אלא גם מאוחר יותר, מי שנתפס כאויב המהפכה והעם, נשלח למוסד לחולי נפש. מדוע? משום שאם החצוף אינו מבין את חשיבות הקומוניזם ו”הצדק החברתי”, משהו פגום מאוד אצלו, וחייב תיקון.
הקומוניזם דיבר על המעמד המקופח, על חלוקה מחדש של הכסף, ועל שיתוף לעומת רכוש פרטי, אך היישום שלו היה אולי הנורא בהיסטוריה האנושית. רציחות של מליוני אנשים שלא התאימו למהפכה, רעב מתוכנן של מליונים, הגליה למחנות עבודה, בין שמונה לעשרים מליון קורבנות. והכל בשם השוויון, הערבות ההדדית והצדק החברתי (זו הסיבה מדוע איני מסוגל לשמוע את צירוף המילים “צדק חברתי”, שעסקני “התקשורת” כל כך אוהבים).
ולכן, בכל פעם שאני שומע על איזו מהפיכה חדשה, ולא משנה באיזה תחום, אני תמיד חשדן, וכך צריכים להיות גם אתם. היזהרו בבעלי הלשון החלקה, אלה המבטיחים את כל הערכים הנהדרים והנשגבים. הם תמיד מסוכנים.
אז עידן המלחמה, כפותרת את הכל, אופייני רק למזרח התיכון שלנו? ובכן, עיכול קרים בידי הצבא הרוסי ואולי ההמשך לעוד שטחים, מראה ששום דבר לא השתנה בעולם, ומקהלת הצבא האדום ממשיכה לשיר את “המלחמה הקדושה”, אחד ההמנונים החשובים של הצבא הסובייטי. פוטין? קודם צ’צ’ניה, אחר כך גאורגיה, עכשיו קרים ואוקראינה. ואחר כך עוד מלחמות ‘נעלות’? (“המלחמה של העם, המלחמה הקדושה, נילחם עד לקבר“, 1941).
7
מעבדת הרעיונות – סוריה הפכה לחור השחור המוחלט, כבשן מהפכני לוהט, משום שכל הרעיונות והאידאולוגיות מותכים שם, נשרפים, ואחרים נולדים במקומם. ח’ליפות אסלאמית? אמירויות? שלטון סוני? אלקאעדה? שלטון על בני חסות, כפי שזה כבר קיים שם, דיכוי הנוצרים? לבנט אסלאמי? חזרת המהדי
השיעי? זוהי מעבדת הניסויים המטורפת של המזרח התיכון ושל העולם, מעבדת הרעיונות של רובספייר, פון מולטקה וסטאלין, ואיש עדיין אינו יודע איזה רעיונות עוד ייצאו מן המעבדה הזו, והם ייצאו. סוריה היא כבר מצב פילוסופי. מדינת סטארט-אפ הפוכה למדינת הסטארט-אפ הישראלית. אצלנו יוצרים, שם מחריבים.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
8
מעבדת הניסויים – אחרי שלב הרעיונות, סוריה הפכה לחירות מוחלטת לטרוריסטים גם להגשים את הרעיונות החדשים. שטחים עצומים נשלטים כיום בידי הכנופיות המסוכנות בעולם, עם חירות שאין להם בשום מקום בעולם הערבי או האסלאמי, אפילו יותר מאפגניסטן. זה אומר חירות לתכנן משם פיגועים בינלאומיים, אכזריות אישית (עריפת ראשים, כריתת איברים, התזת ראשי ילדים לעיני הוריהם, אונס, ועוד מיתות משונות) וקולקטיבית (למיעוטים אומללים, פליטים, עקורים, חסרי זהות ושם), כמו גם הצבת מודל אסלאמי אחר, כלומר לא זה של מדינות הלאום המוכרות. המודל הזה ישאף לשכפל את עצמו בעוד איזורים, וזה כבר קורה בסיני, בלוב, בעיראק, באיזורים של לבנון, בצפון ירדן, ועוד. סוריה, מסתבר, היא הרבה יותר מסוריה, במסגרת הרוע המוחלט; ה- reset של המזרח התיכון, ואפילו של מה שפעם היה “הסכסוך
הערבי-ישראלי”.
9
אי-הבנה מוחלטת של “גופי ההערכה” הישראליים – במשך שנים הערכת אמ”ן מחקר, ולכן של צה”ל ושל “המימסד” היתה שיש לתת לאסד את רמת הגולן, כדי “לנתק אותו מאיראן ומחיזבאללה”. קשה לחשוב על איוולת גדולה מזו, בייחוד כאשר אנו רואים את הברית הקיומית בין אסד, איראן וחיזבאללה. אז לנתק ביניהם? ראשי אמ”ן לדורותיהם (וג’והן קרי בגלגולו הקודם כראש ועדת החוץ של הסינאט) התפרסמו והתפרנסו מחזיונות על מוכנות “סוריה” לשלום, דיפלומטים כתבו ספרים ואחרים הקימו מכוני מחקר ותנועות “שלום”. מובן שדבר לא יצא מכך. הדבר הלא יאומן הוא, שאותם אנשים, שהטיפו כל השנים לוותר על הגולן שלנו, ממשיכים גם היום לככב בארגונים ביטחוניים ואקדמיים, ולדרוש ויתור על שטחים נוספים. ה”תקשורת” אצלנו ממשיכה לשמש אותם, והם אותה.
10
“לקחת סיכונים”? “ויתורים כואבים”? “החלטות קשות”? סוריה שנכנסת לשנה הרביעית של לחימה היא תמרור שבאיזור הזה אין הזדמנות שנייה, ומי שלא נזהר, לא יהיה. כשארצות הברית תיקח סיכונים צבאיים מול פוטין, או תוותר ויתורים כואבים על חצי הבירה וושינגטון לאלקאעדה, נאמץ גם אנחנו סיכונים וויתורים. סוריה היא תמרור ענק לישראל: היזהרו. היום אני, מחר גם אצלך.
ברומי הקדומה היו נוהגים לחרוט על מצבות המתים את המילים הלטיניות: “hodie mihi, cras tibi” כלומר: “היום לי, מחר לך“.
אל תאמינו למאחזי העיניים, למוכרי הסיסמאות הנבובות, ולבעלי משאלות המוות, לא בעניין הסורי, לא ב”פלסטיני” ולא בנוגע לצדדים אחרים באיזור. זוהי התזכורת הסורית מבחינתנו, ולנו אין שום עניין להצטרף למה שהיתה פעם סוריה, במחול המוות והחורבן. כל עוד מדובר במלחמת אזרחים שאינה תוקפת את ישראל, וכך זה צפוי להימשך, אין לנו שום הצדקה ועניין לקפוץ פנימה, ואפילו רובספייר, פון מולטקה וסטאלין, לא ישכנעו אותי בכך.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן