להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

נצחונו של דונלד טראמפ

סמסרה

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
למדונו, תלמידי עזה...  המזרח התיכון
03/02/2007
מה מר ונימהר מרגיש היום העולם הערבי. זה אשר העריץ את "ילדי עזה" והאנתפיאדה וסגד להם; זה אשר סבר כי הם העתיד והפתרון למחלות הערביות; זה אשר מתפקח באחת, ומבין כי הכל היה פרי דמיונו הקודח. הוא מבין עכשיו עד כמה היה עיוור. לא תקווה היתה בתלמידי עזה, אלא אסון וחורבן! (בתמונה: המשורר הגדול ניזאר קבאני).
 למדונו, תלמידי עזה...


نزار قباني
الغاضبون

يا تلاميذَ غزَّةٍ…
علّمونا..

הוי תלמידי עזה

למדונו

מקצת ממה שאתם יודעים

למדונו

להיות גברים.

כי הגברים שלנו

הפכו לבצק.


הוי תלמידי עזה

אל תשימו לב

לשידורים שלנו

ואל תאזינו לנו.

אנחנו אנשי החישוב

החיבור

והחיסור.


צאו למלחמותיכם

והניחו לנו.

 

תלמידי עזה

אל תשובו

אל כתבינו ואל תקראו אותנו.

אנו אבותיכם

אל תידמו לנו!

אנו אליליכם, אל תעבדו אותנו!

 

מטורפי עזה

אלף ברכות

למטורפים

הם שישחררו אותנו.

תקופת התבונה המדינית

חלפה מזמן

אם כן, למדונו את הטירוף!

 

השיר הזה, "אנשי החרון", פרי עטו של המשורר הערבי הגדול ממוצא סורי ניזאר קבאני (1923-1998), עיצב דור ערבי שלם. השיר (למטה התרגום לאנגלית) נכתב לאחר פרוץ האנתפיאדה הראשונה, כאשר דור שלם בעולם הערבי סגד לאנתיפאדה הצעירה, לפלסטינים ולמאבק "הטהור" שלהם בישראל. הם היו התקווה הירוקה של דור משכילים ערבי, שראה רק משטרי עריצות, פולחני אישיות, לאומיות נובלת, הצלחה ישראלית, ואכזבה עצמית. הם היו התקווה הלאומית החדשה. כמו אינטלקטואלים אחרים במקומות אחרים העריץ קבאני את מרד הנעורים הפלסטיני, זה אשר פרץ ברצועת עזה, טרי, רענן, גברי; מים חיים על רקע הכמילה הלאומית הערבית. חדש מול ישן.


הוא סגד להם יחד עם העולם הערבי. האלימות הפלסטינית נתפסה כתרופה למחלת הקיפאון הערבית, מעיין נעורים של חיוניות, אשר יביא ליצירת דור הנהגה חדש, מרדני ותוסס. תנועה בתוך הקיפאון, כאילו מדובר במרד הסטודנטים של מאי 1968, או במהפכת קטיפה אירופית. המרד הקסים, האלימות לא הודגשה.


כאשר פרצה האנתפיאדה השניה הפך העולם הערבי שוב את צעירי עזה לגיבורי הדור. הוא סגד להם, והאליל אותם בערוצים הלוויניים, בסיפרות וברחוב, מבלי ששם לב שבאנתפיאדה הראשונה הם עוד לחמו, בשניה הם פשוט התאבדו. מבלי ששם לב שאותם מים חיים שדימה, הם מוות ואבדון. לא. זה לא הפריע למשוררים לקשור להם כתרים. הם עדיין היו העתיד הזוהר, הם היו הכמיהה לעתיד טוב וראוי.

 

נקל להבין את גודל האסון שחווה בימים האחרונים העולם הערבי, זה אשר צפה בשקיקה ובגאווה אחר האנתיפאדה, אחר "המהפכה הפלסטינית" הזקופה והגאה; וזה אשר היה עיוור לגמרי למתרחש.
אותם "תלמידי עזה" היו, מסתבר עכשיו, פרי דמיונו. הם תמיד היו חבורות פורעי חוק, כנופיות רחוב מן הסוג הניקלה, אך כל עוד היה מדובר במאבק בישראל, הם היו קדושים. אך כאשר הם יוצאים זה כנגד זה, והעתיד הזוהר נשטף בנהרות הדם, האכזריות והברבריות, העולם הערבי מוכה הלם ואלם. הוא מבין עכשיו עד כמה היה עיוור. לא תקווה היתה בתלמידי עזה, אלא אסון וחורבן! אסונו שלו!


ניזאר קבאני כבר מת, מאוכזב ועצוב, אך את השיר שלו סיים בנבואה קודרת, כדרכו:

 

תקופת התבונה המדינית

חלפה מזמן

אם כן, למדונו את הטירוף!

 

העולם הערבי חוזה בתלמידי עזה והוא אינו מאמין למראה עיניו. כל חזונו, תקוותיו ואמונתו מתנפצים לנגד עיניו. זהו תהליך של אבל. יתכן ובעקבות הקריסה המוחלטת שהעולם הזה חווה עכשיו תגיע עוד הצמיחה. ההכרה, ניזאר, ש"הטירוף" בכל זאת אינו ראוי. הוא מכוער ואכזרי. אולי עוד יחזור זמנה גם של "התבונה המדינית".

  

O pupils of Gaza .

Teach us

A little of what you have

For we have forgotten

Teach us

To be men

For we have men

dough they become

Teach us

How the rocks become

in the children's hands,

precious diamond . .

How it becomes

The child's bicycle, a mine

And the silk ribbon . .

An ambush . .

How the feeding bottle nipple . .

If detained not

Turns into a knife . . . .

O pupils of Gaza

Care not . .

about our broadcasts . .

And hear us not . .

Strike . .

Strike . . .

With all your powers

And firmly in your hands take matters

And ask us not . .

We the people of arithmetic . .

And of addition . .

And of subtraction . .

Your wars do carry on

And abstain from us . .

We're the deserters

from the service,

Your ropes do bring

And hang us . . .

We're mortals . .

Who possess not tombs

And orphans . .

who possess not masters

We kept already to our rooms . .

And we asked you

To fight the dragon . .

We've diminished, before you

A thousand century . .

And you've grown

-Within a month-Centuries . .

O pupils of Gaza . .

Return not . .

To our writings . . And read us not

We're your fathers . .

Do resemble us not . .

We're your idols . .

Do worship us not . .

We engage in

Political lies . .

And repression . .

And we build graves . .

And jails . .

Liberate us . .

From the fear problem in us . .

And expel

The opium from our heads . .

Teach us . .

The art of adherence to the Land,

And leave not . .

The Messiah saddened . .

O our beloved children

Salam . .

May Allah render your day

Jasmine . . .

From the cracks of ruined earth

You emerged forth

And planted in our wound

Musk rose . .

This is the revolution of notebooks . .

And ink . .

Do become on the lips

melodies . .

Shower us . .

Heroism, and pride

And from our ugliness wash us

Wash us . .

Fear neither Moses. .

Nor Moses' spell . .

And ready yourself

To harvest the olives

Verily this Jewish age

is an illusion . .

That shall collapse . .

Albeit sureness we possess . . .

O madmen of Gaza . .

A thousand welcome . . .

in madmen,

If they liberate us

Verily the age of political reason

has long bygone . . .

Do teach us madness . . .

نزار قباني
الغاضبون
 
يا تلاميذَ غزَّةٍ…
علّمونا..
بعضَ ما عندكمْ
فنحنُ نسينَا…
علّمونا..
بأن نكونَ رجالاً
فلدينا الرجالُ..
صاروا عجينا..
 
علِّمونا..
كيفَ الحجارةُ تغدو
بينَ أيدي الأطفالِ،
ماساً ثمينَا..
 
كيفَ تغدو
درَّاجةُ الطفلِ، لُغماً
وشريطُ الحريرِ..
يغدو كمينَا
 
كيفَ مصّاصةُ الحليبِ..
إذا ما اعتقلُوها
تحوَّلتْ سكّينا…
 
يا تلاميذَ غزَّةٍ
لا تُبَالوا..
بإذاعاتنا.




    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
כללי החצר
evil
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים