להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

סמסרה

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
חסן רוחאני: הנשיא, שבנו התאבד בהתרסה כנגד המהפכה הח'ומייניסטית  איראן
16/6/2013
צריך להיות ברור: שום דבר באיראן של היום לא קורה ולא יקרה בלי אישור המנהיג הרוחני הקיצוני עלי ח'מנאי, בוודאי לא בחירת נשיא למדינה, ולכן זהו רצונו הברור של ח'מנאי שרוחאני יבחר, משום שהוא מביא עימו הקלה משמעותית למשטר הדתי. ועוד דבר צריך להיות ברור למן ההתחלה: חסן רוחאני הוא בשר מבשרו של המשטר החו'מייניסטי. הוא מעוניין בהצלחתו, לא בכישלונו.
 חסן רוחאני: הנשיא, שבנו התאבד בהתרסה כנגד המהפכה הח'ומייניסטית

 

מאת ד"ר גיא בכור

באלף השנים האחרונות היו השיעים עדה קטנה ונרדפת בידי רוב סוני שולט ומדכא. כתוצאה מכך נאלצו המנהיגים השיעים לפתח כמה תכסיסי עורמה סודיים, אשר מלומדי הדת השיעים פיתחו וקבעו להם כללים. כללים אלה הופעלו היטב בידי האייתאללה ח'ומייני, והביאו לנפילת השאה; הופעלו בהצלחה בידי חסן נסראללה כנגדנו; וכרגע גם כנגד ישראל והעולם המערבי בעניין הגרעין האיראני. הכללים הללו נלמדים בשיעורי הדת בקום, בקורסי מוטיבציה של חיזבאללה, וגם בישראל הגיע הזמן להכיר אותם. אנו היינו קוראים לכך לוחמה פסיכולוגית, אך זה הרבה יותר מכך. כוהן דת כמו חסן רוחאני מכיר אותם היטב. גם המנהיג הרוחני עלי ח'מנאי.

 


תקייה (מילולית: העמדת פנים)

 

כאשר שיעי (או עלווי) נמצא בסביבה עויינת, מותר לו להעמיד פנים שהוא חלק מן הרוב, או שהוא מסכים לדעת הרוב, תוך שמירת דעתו האמיתית פנימה. חלק מן הפוסקים השיעים קבעו שמותר לנהוג כך רק במקרה של סכנה אישית. כך למשל נשתלו אנשי המהפכה הח'ומייניסטית בתוך ארגונים שהיו שייכים לשאה, כמימוש תקיה. התנהלותו של נסראללה כל העשור האחרון בפוליטיקה הלבנונית היתה סוג של תקיה, וכך גם התנהלותו הנוכחית כלפינו. הוא מתעצם ומתחמש, אך שמר במשך השנים על יציבות מערכתית. זהו תכסיס עתיק יומין אשר הסונים מתנגדים לו, ואפילו בזים לו.

 

 

1 כרגיל במחוזותינו, מרבית התקשורת בישראל יוצאת מגידרה, ונופלת בפח: כאשר עלה בשאר אלאסד לשלטון הוא תואר כחובב אינטרנט והמערב, שיפתח בדמוקרטיזציה; כאשר נבחר אחמדינג'אד לראשונה הוא תואר כאיש ביצוע, שיתרחק מהאידאולוגים; ואך לאחרונה, עם שיחת ההתנצלות המביכה לארדואן, כבר הכריזה התקשורת הזו על חזרה לטורקיה של הכל-כלול. וכך קורה גם עכשיו, עם פרשנים משתנקים מהתרגשות על המועמד חסן רוחאני "המתון" (זה כבר הפך למטבע לשון בישראל, בבחינת נכס הסברתי ראשון), וכי זו מכה קשה למנהיג הרוחני ח'מנאי.

צריך להיות ברור: שום דבר באיראן של היום לא קורה ולא יקרה בלי אישור המנהיג הרוחני הקיצוני עלי ח'מנאי, בוודאי לא בחירת נשיא למדינה. מעל 680 מועמדים סולקו בידי ח'מנאי (כל הנשים נפסלו אוטומאטית), עד שנשארו ששת המועדים האחרונים (פחות מאחוז מהמועמדים המקוריים), כולם חיים מידיו.

יותר מזה, זהו רצונו הברור של ח'מנאי שרוחאני יבחר, משום שהוא מביא עימו הקלה משמעותית למשטר הדתי הנתון בקשיים. ועוד דבר צריך להיות ברור למן ההתחלה: חסן רוחאני הוא בשר מבשרו של המשטר החו'מייניסטי. הוא לחם נגד השאה, הוא נלחם למען המייסד ח'ומייני, והוא זכה לכל קשת התפקידים הבכירים שהמשטר יכול להעניק. הוא אחד מאנשי הדת שזכו לטובות הנאה הרבות ביותר מאיראן המהפכנית. רוחאני כל כך מזוהה עם המנהיג הרוחני, עד שבנו, מוחמד, התאבד בשנת 1992, במחאה על הקשר הזה. במכתב ההתאבדות כתב הבן הצעיר לאביו חסן רוחאני: "אני שונא את הממשלה שלכם, את השקרים, את השחיתות, את ההונאה, הצביעות, את הדת שלכם.. בכל פעם שאני רואה אותך מנשק את ידו של (המנהיג הרוחני) ח'מנאי אני חש בחילה. נמאס לי לשקר לעצמי". זהו חסן רוחאני שאירוע כה דרמטי לא ממש שינה אותו.

כמה נוח לח'מנאי הערמומי להתנער עכשיו מאחמדינג'אד, ולהציג סוג של פתיחה חדשה עם מועמד "מתון", שיודע שפות מערביות (אנגלית, צרפתית, גרמנית), בהדגישו שהמהפכה האסלאמית היא מעל לכל, מעל לפוליטיקה, והיא נצחית. זהו תרגיל מבריק, שמחזק את המהפכה האסלאמית, ולא מחליש אותה.

למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג'יפלאנט

הרצאה של ד"ר גיא בכור באירוע העסקי שלך

לקריאה ברצף של מאמרי האתר על איראן משבע השנים האחרונות
  
 

2 החשוב ביותר מבחינת ח'מנאי היא זירת הפנים. המתח הגדול עם המהפכה הירוקה לפני ארבע שנים, המיעוטים שמאיימים להתפרץ (איראן היא מדינה של מיעוטים: אין בה רוב. גם הפרסים הם מיעוט, מתחת לחמישים אחוזים, אך הם המיעוט הגדול ביותר. הייתר, אזרים, טג'יקים, לורים, בלוצ'ים, טורקמנים, כורדים, ערבים, שונאים זה את זה), והפחד האמיתי הוא שהמדינה תתפוצץ מבפנים. למה לצאת נגדם אם אפשר להשתמש בהם? האיראנים המסכנים בחרו במועמד הכי פחות קיצוני, וכי יש להם ברירה, אך רוחאני, שפיזר הבטחות זכה בקולות המתנגדים מלפני ארבע שנים, וכך הכניס אותם שוב מתחת לכנפי המשטר. ח'מנאי נתן להם תחושה שהם משפיעים, מבלי שבעצם ישפיעו כלל; קואופטציה. בינתיים התרגיל הצליח, אך מה יקרה בעתיד, כאשר יתברר ששוב הרבה לא השתנה?

המהפכה הירוקה נכנסה תחת כנפי המהפכה האסלאמית. זוהי מכה למערב, לא הישג.

 איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
 

3 המפתח לכלכלה האיראנית הקורסת הן הסנקציות העולמיות, וזו סיבה נוספת מדוע היה ח'מנאי מעוניין ברוחאני. הוא אמור לבצע את הצגת המתינות מול המערב, לקנות זמן, ואולי לקרב מחדש את המערב המפוחד; אולי יצליח למרוח אותם ולבטל חלק מהסנקציות. רוחאני שלמד במדרסות של קום את כל תכסיסי המנהיגות השיעית, צפוי להשתמש בהם: רוח חדשה, הבנות, והונאות. המבחן חייב להיות מבחן התוצאה, לא הכוונה, ואנחנו כישראלים תמיד היינו חלשים במבחנים מתוחכמים כאלה.



(תמונה: אימג'בנק Getty Images)
 

4 הכוח אינו בידיו של רוחאני, והנשיא הוא סמכות מספר שש לערך בהררכיה האיראנית. אחמדינג'אד שהעז ליטול קצת יותר כוח, הורחק ומודר בידי ח'מנאי. השניים כמעט ולא דיברו בתקופה האחרונה, וזה ברור היטב, או צריך להיות ברור, גם לרוחאני. הוא הרי ראה את השפלת אחמדינג'אד.

ויחד עם זאת, מה יקרה כאשר ח'מנאי (כיום בן 74) ימות? אז יכולות להיפתח אפשרויות מעניינות, שאולי עם מועמד מאוד שמרני לא היו אפשריות, אך את זה עדיין מוקדם להעריך.

 

כתמאן  (מילולית: הסתרה)

התכחשות למעשיך ולדיעותיך, למרות שאתה ממשיך לחתור להגשימם. כל ההתנהלות השיעית הנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן, כאשר אין זה שקר ממש, שכן את ההתכחשות מסייגים "באותיות קטנות מאוד", למשל: "בהתאם לאסלאם", "על פי השריעה" וכדומה.

 

ח'ומייני הודה שהשתמש בכתמאן כדי להפיל בפח את הנשיא ג'ימי קרטר ואת האמריקנים, כאשר אנשיו ניהלו עוד לפני המהפכה מגעים עם שגריר ארצות הברית באיראן, וויליאם סליבן, והודיעו לו כי "הממשלה האסלאמית" תוסיף ותשמור על קשרים הדוקים עם ארצות הברית, דבר שכמובן ח'ומייני לא התכוון כלל לעשות. ח'ומייני גם השתמש במילים "ממשלה אסלאמית" כדי ליצור את הרושם שלא יהיה שינוי דרמטי באיראן לאחר המהפכה. המנהיגות האיראנית מדברת על "זכויות אדם" (אך "בהתאם לאסלאם") וכך הלאה.  כל התנהלות השיעים בעיראק של העשור האחרון היתה סוג של כתמאן, כאשר מנהיגם הדתי האייתאללה סיסתאני שיתף פעולה עם האמריקנים, רק כדי לקבל מהם את השליטה על המדינה. את החשבון עשו איתם השיעים מאוחר יותר.

 

 

5 איראן בתקופת אחמדינג'אד הפכה לדיקטטורה צבאית, בנוסף להיותה דיקטטורה דתית, וכת האליטה שמנהלת אותה ביום יום היא "משמרות המהפכה", שסידרה לאחמדינג'אד את השלטון. לא יכול שרוחאני יפגע בהם, משום שהם זוכים לברכת המנהיג הרוחני ח'מנאי, והם חזקים מידי. זוהי רשת של עשרות אלפים, הנעוצים היטב בשלטון ובמנעמיו; הם מוקד כוח גדול בהרבה מהנשיא חדש.

כך שמבחינת האליטה הצבאית השולטת לא צפוי שינוי ממשי. האם עכשיו איראן לא תשלח לוחמים ונשק לסוריה? מישהו מעלה את זה בדעתו?

 

6 מה שרוחאני כן יכול לעשות, במגבלות, זה להקל קצת את הלחץ בנושאי הפנים, למשל בלימת משמרות הצניעות בנוגע ללבוש נשים, אך גם זה בשוליים, שכן המנהיג הרוחני מקפיד מאוד בנושא הזה. אולי איזה שהן הקלות כלכליות (למשל החזרת סובסידיות, שבוטלו בשנים האחרונות על מוצרי יסוד שמתייקרים כל הזמן), אך לשם כך הוא זקוק לתקציב, ושוב חוזרים לעניין הסנקציות. כגודל הציפיה לשינויים באיראן יכולה להיות האכזבה, אך בינתים המשטר צלח בהצלחה את משוכת הבחירות של 2013, ומבחינתו זה הרבה. גם אם ירצה רוחאני, האפשרויות מוגבלות 

האם הוא, למשל, יפסיק את ההוצאות הפומביות להורג על מנופים בלב העיר, כל יום ששי?

 

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד מאמרים מקוריים של ד"ר גיא בכור, שלא מופיעים באתר, ותגובות החברים, בדף קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק. ואיך מצטרפים? למי שהמילה "אהבתי" או "Like" מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.



 

7 המערב הרופס בהנהגת ברק אובמה והאירופים האומללים מחכה לקצה חוט מצד האיראנים כמו אוויר לנשימה. הרי הם לא רוצים בשום אופן מלחמה נגד איראן, והפוטנציאל הכלכלי העצום של המדינה קורץ להם מאוד. עכשיו נשמע את האירופים טוענים שיש לתת לנשיא החדש זמן (שנה? שנתים?) ג'ון קרי שר החוץ האמריקני הנאיבי יגלה התלהבות, או שלא. אולי הם כבר יבינו לבד. אך זה כמובן נותן לאיראן אוויר, שדרכו יכולות רוסיה וסין להיכנס (לפוטין היתה בעייה קשה עם הצהרות התוקפנות של איראן נגד ישראל) ושדה דיפלומטי בינלאומי חדש נפרש עבור המדינה המצורעת. מה רע? עוד לא עשה דבר וכבר יש הישגים. אך הוא יצטרך לתחזק אותם.

 

תנפיה (מילולית: הכחשה)

כאן הטקטיקה היא ליטול את העוקץ של היריב או האויב, תוך שימוש באנרגיה שלו. במלחמת לבנון השניה הכוונה היתה להסית את האוכלוסייה בישראל כנגד המנהיגות שלה, ובכך להפוך את היתרון הדמוקרטי לחיסרון; את העוצמה הישראלית לבלבול ולרפיון, ולשם כך עשה נסראללה שימוש הדוק בתקשורת הישראלית שציטטה בהרחבה כל הונאה שלו. תכסיס זה הצליח מעל למשוער, ואותה תקשורת אף טענה שנסראללה "ידוע כדובר אמת". אתן כאן דוגמה לתנפיה עליה המליץ האייתאללה ח'ומייני בעצמו.


בזמן המהומות נגד השאה הוא המליץ לשים בראש המפגינים ילדים, דווקא ילדים, שכן, קבע, ילד שמת מאש שומרי השאה ידגיש את "האופי הציוני של השאה", כלומר את שטניותו, ובכך גם יאבד השאה לגיטימציה ואת תמיכת העם. התנפיה כאן היא להשתמש בעוצמתו של היריב נגדו. כך היה גם בלבנון במלחמה האחרונה, כאשר האוכלוסיה השיעית שימשה מעין מגן אנושי ללוחמי חיזבאללה. מבחינת חיזבאללה הרוגים אזרחים הם סוג של יתרון, המבאיש את ריחה של ישראל בדעת הקהל העולמית. חומייני בעצמו הרי נהג כך, והסונים המכונים פלסטינים, למדו זאת מהשיעים.

 

8 אך דילמות היסוד של איראן אינן משתנות. האם איראן תפסיק את העשרת האוראניום? הרי חסן רוחאני מזוהה עם פרוייקט הגרעין, והוא כבר הצהיר שאין כוונה להפסיקו, שכן הוא "לצרכי שלום". אך אולי תהיה זו הזדמנות עבור המנהיג ח'מנאי להגיע לפתרונות זמניים? את זה עוד נראה, במסגרת תכסיסי הלוחמה החדשים-ישנים. ומה בדבר השתתפות איראן בשדה הקטל בסוריה? עכשיו מדובר כבר על אלפי לוחמים איראנים המגיעים לסוריה עצמה כדי להילחם. או התמיכה בחיזבאללה, שהשתלט על לבנון? או הטרור האיראני הבינלאומי? או ההשתלטות על עיראק? אחיו של הנשיא החדש, חוסין פרידון, הוא עצמו בכיר במודיעין האיראני, וכיהן כסגן שר המודיעין, כלומר השר לענייני טרור. אגב, שמו המקורי של הנשיא החדש הוא חסן פרידון, ואינני יודע מתי ומדוע שינה את שמו לחסן רוחאני.

אדרבא, שתואיל איראן ותבטל את תוכנית הגרעין שלה, כמו שקדאפי ביטל בזמנו. נשמח כולנו.
 

9 לאט לאט מתקבע מצב הגרעין בנוגע לאיראן: הם יכולים להגיע לפצצה גרעינית, אך לא רוצים. האירופים יכולים לחיות עם מצב כזה, ואולי גם אובמה. במצב כזה אולי תיתכן איזו עיסקת הונאה בין המערב לאיראן, אך האם ישראל יכולה לחיות עם זה? הבחירה החדשה, הנתפסת כ"מתונה", מרחיקה עכשיו את תרחיש תקיפת איראן בידי ישראל ובוודאי בידי ארצות הברית. גם זו עוד הצלחה של ח'מנאי עם המועמד "המתון".

 

חִ'דעה (מילולית: תחבולה) 

טקטיקת הח'דעה היא להביא את האוייב שישפוט את מצבו באופן בלתי מציאותי. האייתאללה ח'ומייני הודה בשנת 1984 כי השתמש כמה וכמה פעמים בח'דעה, "כדי להפיל בפח את אוייבי האסלאם".

השימוש שלו בח'עדה היה פשוט אך יעיל: מראשית הדרך כנגד השאה הוא הכריז על ניצחון, או נתן תחושה שהניצחון הוא עניין של זמן בלבד. כך רכש עוד ועוד תומכים, שכנע את המערב, ושבר את אנשי השאה. לא יאומן, אך בסופו של דבר אחד הצבאות החזקים בעולם, צבא השאה, נפל שדוד לרגליו. כן, בעולמנו המבולבל, שקר שחוזרים עליו הרבה, עלול להפוך בסופו של דבר ל"אמת".

 

מי שעשה שימוש יעיל בח'דעה היה מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. בנאומיו המרובים בזמן המלחמה הוא ניסה, והצליח, לשבור את רוח חלק מן הישראלים. הוא נתן תחושה שחיזבאללה הוא הצבא האדיר במזרח התיכון ואילו תל אביב, חיפה וצה"ל על סף שבירה ("מה שאחרי חיפה"), וחלק ניכר מן הישראלים אף קנה לצערנו את התכסיס עתיק היומין. רוב הישראלים סבורים כיום שהפסדנו באותה מלחמה, תחושה שתכסיס הח'דעה העצים. מיד לאחר סיום הקרבות מיהר נסראללה להכריז כמובן על "ניצחון אלוהי", ובכך ביקש לשרטט את תוצאות המערכה.

 

מי שהשתמש בח'דעה היה גם אחמדינג'אד, אשר יום יום חזר על הטיעון שישראל היא בת חלוף והיא תיעלם, טיעון שמטרתו להחליש את ישראל, לגרום לתושביה לברוח, לייאשם, ולקבע את התיזה שאין ישראל לגיטימית עוד בשיח העולמי.

 

 

10 ומה איתנו? כמה שפחות להתערב, צבאית ומילולית, שכן מלחמת העולם הסונית-שיעית עושה עבורנו את המלאכה, מבלי שביקשנו. הסכסוך שלנו ירד מגדולתו ואינו מעניין איש (חוץ מהעסקנים המקצועיים שלו, אצלנו ובעולם; כן "השלום" זו עסקנות שלמה עם הרבה מאוד כסף בצידה), בעוד איראן ממשיכה להסתבך עם הסונים, סוריה מתפוצצת, לבנון נגררת, עיראק מתפרקת (לוחמים כורדים נוטשים עכשיו את הצבא העיראקי ומצטרפים לצבא הכורדי, הפשמרגה), טורקיה משלמת מחירים, ארצות הברית נגד רוסיה, ואין פתרונות באופק.

חיזבאללה השיעי נכתש בסוריה ומאות מלוחמיו נהרגים, ושום תכסיסים לא עוזרים כאן, כי זו המציאות. מה שנותר לנו הוא להבהיר ולחשוף את התכסיסים האיראנים האלה, ולדאוג שהלחץ על מדינה כוחנית זו ימשיך ויתהדק. אם נצליח בכך, עשינו הרבה.

הרי מי שחושף את תכסיסי האויב, הופך אותם בכך כנגדו.




כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן",
או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

מבצע חנוכה באוויר!

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
מה קורה במאלמו
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים