להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

נצחונו של דונלד טראמפ

מלחמת הסחה

מה שומר עלינו

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
מתחת ללהב הגליוטינה: המדינה הסלפית הראשונה כבר קמה  המזרח התיכון
11/2/2013
שנתיים לפרוץ סופת הדמים במרחב הערבי שסביבנו: באיזור כבר השתרשה תרבות של אלימות, בוז לאחר וכוחנות, כאשר כל דאלים גבר. את החזק מכבדים, ועל החלש דורכים; למזלנו אנחנו נתפסים כחזק. ובאמת, מה התחדש מאז המאמר על "אפקט פרח הצבעוני", ואיפה אנחנו מול הסופה שמרסקת את העולם הערבי?
 מתחת ללהב הגליוטינה: המדינה הסלפית הראשונה כבר קמה


מאת ד"ר גיא בכור

קשה להאמין, אבל אותה מכונת מוות מדממת ואיומה, הגיליוטינה, הומצאה דווקא בשם ערכי ההומניזם, ההשכלה, השוויון והדמוקרטיה. ואכן "מהפיכות" לא מעטות נפתחו בתרועה דמוקרטית, והסתיימו בחורבן.

בשנת 1789, עם תחילת המהפכה הצרפתית הציע רופא בעל דעות מתקדמות וליברליות בשם ג'וזף איניאס גיוטן (את הל' אין מבטאים) (Guillotin) רפורמה בשיטת הענישה הפלילית בצרפת המהפכנית. מושפע מרעיונות ההומניזם וההשכלה הוא הציע טכניקה אחידה של הוצאה להורג, שתחליף את זוועות המוות מלא הדם של הגרזן או חבל התלייה. הכוונה שלו היתה למנוע סבל מן הקורבן, תוך הפיכת גזר דין המוות ליותר דמוקרטי ושוויוני: עריפת ראשים היתה שמורה באופן מסורתי רק לאריסטוקרטיה, ומכונה יעילה תעניק את הפריבילגיה הזו לכלל האוכלוסייה.

בשנת 1791 מינתה האסיפה הלאומית הצרפתית ועדה לקדם את הפרויקט, והעיצוב שהתקבל היה מסגרת עץ שבראשה להב מתכת כבד מאוד, שהורם בחבל, ואז שוחרר בבת אחת. לא היה בכך חידוש, שכן כבר היו מכונות כאלה בעבר. החידוש היה בלהב המשולש והמשופע, "שחותך כמו סופה", כהגדרת הממציא גיוטן.

אך מהר מאוד הפכה מכונת המוות לסמל קיצוניות ואכזריות המהפכה, כאשר נפתח משטר של טרור כנגד "אוייבי העם והמהפכה", וכמובן המפורסם מכולם היה המלך לואי ה- 16, שהוצא להורג עם הגליוטינה ב- 21 בינואר 1793. קשה להאמין, אך הצרפתים היו כה גאים במכונת הדמוקרטיה והשוויון הזו שלהם, עד שהיא נשארה בשימוש בצרפת עד שנת 1981.

 

כאשר פרסמנו כאן, החודש לפני שנתיים, את המאמר הצופה פני עתיד על "אפקט פרח הצבעוני", היה זה אך בתחילת מה שכונה באופן אומלל "האביב הערבי" ("א-רביע אלערבי"), כאשר התחושה הקשה בישראל היתה שכל זה עוד יתפרץ אלינו. המאמר טען ההיפך: הצדדים הערביים הולכים להסתבך עם עצמם, עד שלא יישאר להם זמן עבורנו, ומכאן שמעמדה של ישראל רק יזנק כתוצאה מכך, תוך שהעניין "הפלסטיני" ייהפך לשולי. המאמר, שנכתב עוד לפני פרוץ האלימות בסוריה, צפה את המהומה האדירה: סונים נגד שיעים, עדות, מיעוטים, שבטים, דתות, אסלאם כנגד הלאומיות, הכל יזנק החוצה במערבולת חורבן מפוארת.


אפקט פרח הצבעוני, ומותו האפשרי של הסכסוך הישראלי - ערבי


עברו שנתיים, ומתברר שהמאמר עוד המעיט בחומרת מצבו של העולם הערבי, שבינתיים - התרסק. כמו עם הגליוטינה, גם כאן היו כאלה שראו במהפכה הערבית בבחינת דמוקרטיה, שוויון והומאניות, אך זה נגמר, בינתיים, עם חורבן "שחותך כמו סופה", ומוות. העולם הערבי יצא מכלל שליטה.

ליברליזם שנובע ממוות, ובעצמו מוביל לעוד מוות; הפורום יוצר את ההוויה, שבעצמה קובעת את הפורום.

 

1   גבולות בינלאומיים נמחקו, וישויות חדשות צצות. שימו לב למפה המפתיעה שלפניכם: ישות פוליטית חדשה הולכת וצצה בצפון אפריקה, חוצה לפחות שמונה "מדינות" של העבר הלאומי, ההולך ונמוג. לשלטונות המרכזיים במדינות אלה אין כבר שליטה של ממש על שטחי המדבר האדירים האלה, ושם פורחת המדינה הסלפית הראשונה, שקמה על חורבות הלאומיות של העבר. האימפריאליזם הוליד את הלאומיות הערבית, וזו הולידה את הסלפיות.

צבא צרפת שנלחם עכשיו בצפון מאלי שותף, בעצם, לאותו מאבק של צה"ל מול עזה וסיני, משום שסיני היא שלוחה של "המדינה" הזו, אם כי שלוחה מרוחקת. המדינה הסלפית מגדירה את עצמה בעיקר מול אירופה, העיסוק שלה הוא עם אירופה, כך שהעיסוק האובססיבי של קדאפי, למשל, עם ישראל, כבר שייך לעבר. הגבול בין לבנון לסוריה כבר אינו קיים, וזהו למעשה רצף טריטוריאלי אחד, וכך מתעמעם גם הגבול שבין המובלעת הכורדית בצפון סוריה לבין המובלעת הכורדית האדירה בטורקיה. גם הגבול בין המובלעת הכורדית של עיראק לבין אחותה בסוריה כבר אינו קיים. סוריה כבר לא תחזור להיות ישות אחת, כפי שהיתה בעבר, וההיפרדות הראשונה היא של הכורדים המדוכאים שלה מן העבר. לוב התפרקה לשתי ישויות שונות, טריפוליטניה וקירנאיקה, וכל אחת מהן לתחומי השבטים השונים.

באופן מוחשי ניתן כבר לראות, שישראל ואירופה כבר ניצבות בפני אותה מדינת אויב משותפת. המפה הזו יכולה לשנות הרבה בתפיסה הישראלית-אירופית בעתיד, לקראת הגדרות חדשות של שותפות גורל.




סלפים "פלסטינים" בעזה, סלפים מצרים, סלפים של מאלי, סלפים בלוב ובאלג'יריה – ורצף אחד. אם תתמוך צרפת בסלפים של עזה, היא תומכת בעצם באויבים הסלפים שלה. פעם היו אומרים שישראל היא המוצב הראשון של המערב מול הקיצוניות המוסלמית, אז זהו, שאלה כבר מוצבים שונים של המערב מול אותו אויב, רק מכוונים שונים. האם תקום עוד מדינה סלפית-סונית שנייה, שתקרע את שטחי סוריה, עיראק ולבנון? הכל עוד צפוי, וכאן הם כבר מתעמתים עד מוות עם השיעים, שאינם מצויים בצפון אפריקה.

הרצאה של ד"ר גיא בכור באירוע העסקי שלך? מי כבר הזמין? 

ומתי פורצות מהפיכות?

ללא התראה הגיעו הסלפים והחלו לתקוף

2 שלטון האספסוף. מקיאוולי, באקסיומות שלו על טבע האדם, כבר קבע שעם מושחת (כלומר, לא-שוויוני ובלתי מתורגל בשליטה עצמית), שרגיל לחיות תחת דיקטטורה, יתקשה להחזיק בחירות שלו, אם הוא נעשה חופשי, וזהו המצב בכל העולם הערבי, לעומת, למשל, השתחררות מדינות מזרח אירופה מן הדיקטטורה הסובייטית (1989). תחושת הפחד של ההמונים פחתה, ואיתה ה"הייבה", כלומר תחושת הכבוד שרוחשים באופן טבעי, ואפילו דתי, למשטר.

במרבית העולם הערבי שולטת כבר האנרכיה ("פווד'ה"), וזה כולל את סוריה, מצרים, עיראק, לוב, תוניסיה, תימן, לבנון, בחריין וחלקים מאלג'יריה. המשמעות היא שאין עוד שלטון של החוק, וכל אחד יכול לפשוע כרצונו, מבלי שייתפס.

בשקט מוקמות מיליציות, שמתחילות להתחמש. בסוריה, כמובן, אך גם במצרים, בעיראק, בלוב, בתוניסיה ואיפה לא. אין מחסור בנשק באיזור, והכל נערכים. בתי המשפט, האמונים על אכיפת החוק, התפרקו בסוריה ובלוב, והם בתהליך התפרקות במצרים, בתימן ובתוניסיה.


רבים ביקשו את המאמר "כל הדרכים מובילות לומא, על עשרה שקרים שסיפרתי לעצמי" - באנגלית. ניתן לקרוא אותו בדף הפייסבוק של האתר - כאן. אנא, שתפו אצלכם, ושילחו לחברים בחו"ל


3 המדינה כמקור סמכות נעלמת, ובמקומה עולים פוסקי הלכה דתיים בלתי מימסדיים, רובם סלפים. אלה מפרסמים פסקי הלכה מחייבים, שחשיבותם כיום עולה על חוקי המדינה. זו הסיבה ש"האחים המוסלמים" ביקשו חוקה אסלאמיסטית, כדי לחבר בין הפתוות המוזרות-לעיתים של הפוסקים הסלפים לבין המדינה. כך למשל פרסם פוסק הלכה סלפי בשבוע שעבר פסק הלכה המתיר את דמם של ראשי האופוזיציה במדינה, תוך אזכור שמם, ויתכן ומסיבה דומה נרצח ראש האופוזיציה התוניסאית הלאומית, שוקרי בלעיד. החיסול הזה העצים את גל המהומות והאנרכיה בתוניס, מדינה שפעם היתה כמעט-חילונית, תחת הנשיא חביב בורגיבה, יציבה ומאירת פנים. כל זה, אבוי, נגמר.

 

4 כתוצאה מכל אלה הנושא הפלסטיני אינו רלבנטי עוד, אלא כפיסת נוסטלגיה בלתי פונקציונאלית. עד לפני שנתיים היו המשטרים הערביים מפנים את תשומת הלב מן הצרות בבית החוצה לעבר ישראל וה"פלסטינים", אותה ישות שבה לכאורה תמכו, אך למעשה רק הנציחו את בידודה ואסונה, כפי שהציג זאת היטב הסופר רסאן כנפאני. "כל המהפכות שהרו בפלסטין, הפילו את ולדן בבירות ערב", היה נוהג לומר אבו איאד (צלאח חלף), מבכירי פתח. כבר שנתיים ישראל כמעט ואינה קיימת בתקשורת הערבית, ובחודשים האחרונים (להוציא הבלחה של רגע במבצע עזה האחרון) אף נעלמה לגמרי. למי יש זמן ל"פליטים הפלסטינים" מלפני כשבעים שנה, אם כיום יש כמעט מליון פליטים סורים חדשים?

לפלסטינים המתגוררים ביו"ש יש מזל, שצה"ל והמתיישבים הישראליים נמצאים שם, אחרת, כמו בעזה, הם היו מתחילים להילחם זה בזה: אסלאם פוליטי ואסלאם סלפי נגד כל השאר. ישראל ושליטתה עושים את ההבדל בין הפלסטינים לייתר הערבים באיזור, מי היה מאמין. נוצרייה כחנאן עשראווי מחזיקה מעמד בהנהגה הפלסטינית רק בשל השליטה הישראלית. תחת שלטון חמאס אין לנוצרים שום קיום, בוודאי לא בהנהגה, והיא יודעת זאת.



(תמונה: אימג'בנק Getty Images, קריקטורה בת התקופה)

 

5 תרבות ההסכמים מתה. איש אינו מקיים עוד משא ומתן במזרח התיכון, ומכל עבר מוטלים אולטימאטומים ודרישות כפייה. במצרים קמה מחתרת חדשה בשם "בלאק בלוק" שהודיעה, לדוגמה, שאם עד היום (11 בפברואר) מוחמד מורסי ו"האחים המוסלמים" לא יסתלקו מן השלטון, בכוונתם לסגור את המדינה כולה בשיתוק הרכבת התחתית, מבני הציבור, ואפילו "להתפרץ ולכבוש את ארמון הנשיאות באיתיחאדיה". בסוריה המשטר והמורדים מנהלים פינג-פונג של אולטימאטומים, בעיראק השיעים והסונים נלחמים בכפייה, וכך זה גם בין חיזבאללה השיעי בלבנון למיליציות החדשות הסוניות-סלפיות שקמו שם. מדוע? משום שאין אפשרות לגשר בין הלאומיות הערבית לבין האסלאם הפוליטי, שניהם רוצים לשלוט, וכל אחד בטוח שהשני מעוניין לחסל אותו, וכנראה שזה גם נכון. מה שהיה נכון לפתח-חמאס, מתרחש עכשיו בעולם הערבי כולו. כיוון שכולם "מהפכנים" ולכן גם צודקים, כל אחד מואשם כ"כופר" בעיני האחר. חוסר אמון טוטאלי, תרגילים והונאות.

המגוחך הוא שמכל המזרח התיכון יש המבקשים דווקא מישראל לנהל "משא ומתן" עם "הפלסטינים". בינם לבין עצמם הם מנהלים תרבות של כפייה, בין פתח לחמאס, אז עם ישראל?

   

הגליוטינה אפשרה ליטול חיי אדם כהרף עין, ויש המשתכרים מן הכוח. במימי "הטרור" של רובספייר הוצאו כך להורג במהפכה הצרפתית כ- 17,000 איש. כל "מהפכה" היא מסוכנת, את זה כבר ראינו, שכן מהפכה בעיני פעיליה היא הצדק המוחלט (במצרים זוהי חזית "המצפון" האסלאמית נגד חזית "ההצלה" הלאומית), ולכן היא מצדיקה, לכאורה, את כל האמצעים. ומי אם לא מי שכונתה "המחאה החברתית" או "מחאת האוהלים" הציבה בשדרות רוטשילד, בקיץ 2011, דגם של גליוטינה.

אנשים "צודקים" מידי תמיד גורמים לי לחשוד. ההיסטוריה מלמדת שעם אנשים כאלה זה תמיד ייגמר רע. אנשים צודקים מידי - היזהרו, קל לזהות אתכם.


6 האמנויות והצחוק נעלמו; האסלאם הסלפי אוסר זאת. כאשר הסלפים במצרים קבעו שספריו של חתן פרס נובל לספרות, נגיב מחפוז, "נוגדים את האסלאם" (בעיקר "ילדי שכונתנו" המפורסם), כאשר רקדניות בטן מפסיקות לפעול בשל איומים, השחקן עאדל אימאם הועמד למשפט בשל "התנגדות לאסלאם" (בינתיים זוכה, בערעור), סופרים מאוימים במוות, תערוכות פיגורטיביות נסגרות, קריקטוריסטים מצטווים לאייר "בהתאם לערכי האסלאם", "המכון הצרפתי" המהולל של קאהיר, על אוספיו הנדירים, כבר הוצת, במאלי אסרו הסלפים לצחוק, חמאס הפך את עזה לנסיכות אסלאמית, ולוב חוזרת להיות מדבר פיזי ותרבותי - נעלמת גם התקווה. הרי בסוף, אנו יודעים, נשארת רק האמנות (Ars longa, vita brevis). איזה מורשת תשאיר הסופה הסלפית הזו, חוץ מגליוטינה?
 

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר, אבקש את תשומת ליבכם: כדי שהשינוי התודעתי בישראל יצליח - חובה להגדיל את קהל קוראי האתר, ולשם כך אבקש מכם להצטרף אל מועדון קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק, ואף להזמין את חבריכם. איך מצטרפים? למי שהמילה "אהבתי" או "Like" מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.




חופש הדיבור היחסי שהושג בשנתיים האחרונות - מתפוגג. מורסי השליך לכלא יותר עיתונאים ובלוגרים מאשר מובארק, כאשר חוקי העונשין על מי שמשמיץ את הנשיא או את בכירי השלטון נשארו שם על כנם. אפילו ב"רשות הפלסטינית", צעיר משכם שמתח ביקורת על אבו מאזן בפייסבוק, נידון החודש ללא פחות משנת מאסר. מפגינים שמבקשים להפגין בערים ראשיות במצרים, בלוב, בתוניסיה, מוכים באכזריות ונאסרים, ובית משפט במצרים הורה לחסום לחודש את יוטיוב. בחלק ממדינות ערב האינטרנט כולו מוגבל בהגבלות קשות, ובעיקר האתר השטני בעיני המשטרים הערביים החדשים, פייסבוק. הוא העלה אותם לשלטון לפני כשנתיים, והוא עלול להפיל אותם עכשיו.

התקשורת בעולם הערבי נובלת מחדש. תקשורת המדינה חסרת ערך, והתקשורת הלווינית, שכה תלו בה תקוות, תועמלנית גם היא. אחד הגרועים הוא ערוץ אלג'זירה, המשמש כלי ממומן של ממשלת קטר, לזרוע עוד אנרכיה באיזור, ואם אפשר, לחזור לקלף הישן של הסתה נגד ישראל. תגובות הקוראים במדיה הערבית בכלל חזרו להיות מסוננות, מבוימות ומתוזמרות על פי האינטרס.

איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

8 אין הווה, אין עתיד ברור, אך אין גם עבר. התיירות הבנויה על העבר, ממנה חי המזרח התיכון - גוועה, ובמקום 15 מליון תיירים בשנה למצרים מגיעים עכשיו כמעט אפס. אין תיירות לתוניס, עוד מדינה חשובה בתחום, שחייה פעם מן התיירים הצרפתים, או בלבנון וסוריה. גוויעת התיירות משמעה עוד שנים ארוכות של חורבן כלכלי, הרס ורעב. התיירים היו צבע אחר, טעם אחר, קצת עולם שונה, שנכנס אל המזרח התיכון; אך גם זה נמוג.


9 החלשים כבר נמחקו, למשל הנשים, שסולקו בגסות מן המרחב הציבורי, ומי שמעיזה להראות את פניה בכיכר תחריר ("שחרור", כמה אירוני), למשל, עלולה להיאנס באכזריות. המסר הוא: מי שלא רוצה להיפגע ולהיאנס, שלא תצא עוד מביתה. ברוטאלי, אלים, אכזרי וברור. בעידן הלאומיות הערבית עוד ניתן משקל חשוב לנשים, למשל בסוריה או בעיראק של סדאם, אך כיום הן פשוט הועלמו. אחרי מכוניתה של מזכירת המדינה האמריקנית, כאשר ביקרה שם (יולי 2012), צעקו מפגינים מצריים: "מוניקה, מוניקה", כדי לביישה. האם האמריקנים יעזו עוד לבקר במדינות החורבן הערבי?

כך גם המיעוטים, ובראשם הנוצרים. עם הפלת סדאם חוסין בשנת 2003 היו בעיראק 2 מליון נוצרים, אך כיום נשארו מהם פחות מחצי מליון, הייתר ברחו והיגרו. כך המצב עם הנוצרים בכל איזורי המזרח התיכון, שבעידן הסופה הסלפית אין להם עוד מקום. המדינה היחידה השומרת על זכויות הנוצרים בתחומה על פי החוק היא ישראל. איזו אירוניה, שכן הנוצרים במזרח התיכון היו מראשי המסיתים נגד ישראל.

באיזור כבר השתרשה תרבות של אלימות, בוז לאחר וכוחנות, כאשר כל דאלים גבר. את החזק מכבדים, ועל החלש דורכים; למזלנו אנחנו נתפסים כחזק.



גיליון מיוחד לסיכום השנה: ישראל עברה את בריטניה, צרפת ויפן. אתם מוזמנים להצטרף אל מועדון ג'יפלאנט פריים, ולקרוא. מה הנתונים הכלכליים שלנו יחסית לעשר השנים האחרונות, ולאן צועדת החברה שלנו בעידן של גז ומשאבי טבע חדשים?

להצטרפות למועדון ג'יפלאנט פריים


10 ובאמת, איפה אנחנו באוקיינוס החורבן הזה, שכולו הרוגים? (מניין הרוגי סוריה ולוב בשנתיים האחרונות עבר את ה- 100 אלף, והמספרים בסוריה, בלוב, בעיראק, בלבנון, בתימן ובתוניסיה, רק ממשיכים ועולים. הגליוטינה דורשת את הדם היומי שלה).

לנו יש נכס אחד ויחיד ביד, שהוא אסטרטגי אך שברירי: אנחנו לא סונים ולא שיעים, לא אסלאם פוליטי, לא אסלאם סלפי ולא לאומיות ערבית. אשרינו, יהודים אנחנו, והנכס הזה מבדל אותנו מכל השאר, ושומר עלינו פן נשקע גם אנחנו במחול החורבן האיזורי. זה היה המסר של המאמר על אפקט פרח הצבעוני לפני שנתיים, אלא שאז זו היתה תחזית, וכיום זו כבר מציאות. פעם נטען שאנחנו זרים; ובכן, "הזרות" הזו שומרת עלינו עכשיו מלשקוע בחורבן האיזורי.

אך חובה לזכור: זהו נכס שברירי, שקל לחסל אותו. זה אומר שאסור לנו באיסור חמור להתערב בנעשה בסוריה, כפי שלמרבית הצער עשינו לאחרונה, או בלבנון, שכן אפשר בהחלט להרוויח הישג טקטי חשוב, אך להפסיד בכך את אי-המעורבות האסטרטגית הזו. במצב החדש הצדדים הערביים המתקוממים שונאים זה את זה יותר משהם שונאים את ישראל, והמצב האיזורי הזה צפוי להימשך עוד שנים ארוכות. הגנו על הגבולות, ואל תסתבכו.

וככל שהעולם הערבי ימשיך ליפול, כך מעמדה של ישראל רק ימשיך ויתחזק. "זהו כישוף. כמעט בלי שנבחין, גדל עכשיו, משתרג ומתפתח 'אפקט הצבעוני' סביב ישראל".





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן",
או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
השבעת הנשיא טראמפ
איש עם טורבאן
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים