מאת ד”ר גיא
בכור
מסעוד ברזאני, נשיא המובלעת הכורדית בצפון עיראק,
מכנה כבר את האיזורים הכורדיים בסוריה – “מערב
כורדיסטאן”.
לאורך ההיסטוריה האנושית בניינים נבנו
בשיטה המסורתית וההגיונית-לכאורה: קירות חזקים, שנשאו עליהם את משקל הבניין כולו,
מה שלא אפשר בנייה רבה לגובה, בשל כובד המבנים. אלא שבאמצע המאה ה- 19, עם פיתוחים
מתקדמים של פלדה, החלה חשיבה אחרת לגמרי, ששינתה את האנושות. היה זה אדם פרטי,
מהנדס אזרחי ואדריכל אמריקני בשם וויליאם לה ברון ג’ני (William Le Baron
Jenney,
1832-1907(, שהגה ויישם
רעיון מדהים ומהפכני: הוא יקים מסגרת ושלד של בניין מפלדה, ולתוכם “ישחיל” את
הקירות. כלומר הבניין לא יישען על הקירות, אלא על המסגרת, מה שיאפשר הקמה של קומות
רבות. כך, במחשבה מקורית ושונה מן המקובל, נולד “גורד השחקים” (Skyscraper).
השאיפה של ג’ני לבנות לגובה היתה אילוץ:
לפתח שטחים מסחריים ואחר כך מגורים על קרקע צפופה בעיר שיקאגו. ג’ני נשען על פיתוח
טכנולוגי נוסף של זמנו: זה של אלישע גרווס אוטיס (Otis, עד היום חברת
מעליות בינלאומית), שהמציא מתקן שמנע ממעליות ליפול, אם הכבל שהרים אותן נקרע, מה
שאפשר לאנשים להשתמש במעליות בבטחה. עד לג’ני בניינים גבוהים נבנו כדי להציג לראווה
עושר גדול או למטרות דתיות, אך הוא הרים את המבנים לשמיים – עבור
האדם.
ג’ני תכנן בניין בן עשר קומות עבור חברת ביטוח
בעיר שיקאגו, הוא גורד השחקים הראשון, דבר שגרם לתדהמה אצל אנשים, עד שטענו כי הוא
בונה “מגדלים בשמיים”. “איך אנשים יטיילו בגובה של מאה מטרים באוויר”? היתה טענה
נפוצה. הבניין הוקם בשיקגו תוך שנתיים, בשנים 1884-5, והיה הראשון בעולם להשתמש
במסגרת פנימית ושלד פלדה, כשהקירות היו בעצם קירות וילון ששובצו בתוך מסגרת הפלדה.
מאותו רגע אדריכלים החלו להתחרות מי יבנה גבוה יותר, שכן המחסום הטכני הוסר, במיוחד
בעיר ניו יורק, שבה לא היו חוקים שהגבילו בנייה לגובה. כיום גורדי השחקים נבנים עם
מסכי זכוכית, והם עמידים בפני מזג אוויר קשה או רעידות אדמה. אי אפשר לדמיין את
חיינו המודרניים או את הרחוב המודרני, בלי המצאת הבנייה
בשחקים.
ג’ני חשב אחרת וריכז את האנרגיה של הבניין
בשלד פלדה, במקום לפזר אותה. כך הצליח ליצור מבנה שרגליו יציבות על הקרקע וראשו
בעננים. חשיבה אחרת, אחיזה אחרת, נקודת משקל שונה, ריכוז במקום
התפזרות.
לקוראי ג’יפלאנט בחו”ל – גם אתם יכולים
להצטרף למועדון ג’יפלאנט פריים!
הכורדים היו עם שננטש לכל אורך המאה העשרים, היחידים שלא זכו להישג לאומי
משלהם לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואשר נבגדו בידי המעצמות המערביות פעם אחר פעם.
בנוסף, האימפריאליזם חילק אותם שלא בטובתם בין ארבע מדינות: טורקיה, עיראק, סוריה
ואיראן, ומדינות אלה פעלו לכפות את שפתן ותרבותן על הכורדים. הכורדים הם קבוצה
אתנית הנבדלת מן הערבים, הפרסים והטורקים. בדומה לבנייה המסורתית, לא עלה על דעתם
להתמרכז, וכך לאורך כמאה שנים כל קבוצה כורדית כזו פעלה לבדה, אם זה בטורקיה (שם
הכורדים כבר הכריזו על “אוטונומיה דמוקרטית”), בסוריה, בעיראק
ובאיראן.
מסיבות מובנות אין מספרים מדויקים אך בטורקיה חיים כ- 15-20 מליון כורדים
עם קצב ריבוי גדול בהרבה מזה של הטורקים; באיראן כ- 5 מליון; בעיראק כ- 5 מליון;
בסוריה כ- 2-3 מליון (ובגרמניה, אגב, כמעט מליון). זהו עם בעל מורשת וזהות עצמאית
של אלף שנים ויותר, עוד לפני הכיבוש המוסלמי של המזרח התיכון, בעל שפה וכתב
משלו.
והנה, בעשור האחרון – שינוי. היכן שמדינות הלאום נחלשו, שם התחזקו
הכורדים. קודם כל בעיראק שלאחר סדאם חוסין, שם שולט כיום הנשיא מסעוד
ברזאני על מובלעת שהיא למעשה מדינה בצפון “עיראק”: לא מניפים בה עוד את דגלי עיראק
אלא את הדגלים הכורדיים, והמובלעת העשירה הזו בנפט מציפה כיום את השווקים, ומתעשרת מאוד. בין עשרות למאות אנשי עסקים
מישראל שוהים שם, בונים ומפתחים.
בטורקיה ארדואן נלחם בכורדים, וכך המצב גם
באיראן.
אך השינוי הדרמטי חל עכשיו בסוריה, עם התפרקות המדינה. בחודש יולי
השנה הפתיע צבאו של בשאר אלאסד כאשר בתרגיל מבריק נטש את האיזורים הכורדיים, כדי
להוציא את הכורדים מצד המורדים (“הפרד ומשול” קלאסי), וכך קמה האוטונומיה הכורדית
בסוריה.
החודש, בדצמבר, הכריזו מנהיגי החבל הכורדי של סוריה על הקמת אוטונומיה
כורדית בכורדיסטאן הסורית, בדומה לאוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, דבר שהתקבל בחרדה
רבה הן בטורקיה והן אצל המורדים הסורים.
המורדים אינם מוכנים לקבל התפרקות של סוריה, למרות שהכורדים בשלב זה אינם
דורשים רשמית מדינה, אך הם כבר מבינים שהכורדים לא יחזרו עוד לקולקטיב הסורי של
העבר. הכורדים של סוריה כבר מקימים צבא של אלפים ואולי אפילו עשרות אלפים בשטחם,
מתמגנים, מתחמשים ונערכים. קרבות בינם לבין צבא המורדים כבר מתקיימים מידי פעם
בנקודות חיכוך, כאשר ברור שזה רק יגבר. הרי חלק מן המורדים בסוריה, למשל קבוצת
הג’יהאד “ג’בהת אלנוסרה”, רואים בכורדים “כופרים“, שיש להורגם.
רוב הכורדים, אגב, הם סונים, אך הסלפים רוצים לטהר אותם, כמו את הנוצרים ועדות
מיעוט אחרות בסוריה.
מאז חודש יולי הכורדים חופשיים באיזורים שלהם בצפון סוריה, עם בתי ספר
משלהם, מנהיגות, ודגלים כורדיים. בשום אופן הם לא יסכימו שהערבים יחזרו לשלוט בהם.
כך התפרקה כבר סוריה למרכיב העדתי הראשון, והאחרים עוד יגיעו, בעיקר זה העלווי,
שצפוי להתמרכז באיזורי טרטוס ולטקיה, אם אסד ייאלץ להימלט מדמשק.
(תמונה: אימג’בנק,
GettyImages)
אך המבוהלת הגדולה ביותר היא
טורקיה, הרואה בהקמת ישות כורדית בסוריה בבחינת אסון. מדוע? משום שמאז
יולי שולטת מחתרת ה-PKK במובלעת
הכורדית הסורית הזו, עד הגבול ממש עם טורקיה. משם חותרת המחתרת הזו נגד טורקיה
וחוברת עם הכורדים של טורקיה לגל מעשי טרור, כמוהו לא זכור מאז השיא של שנות
התשעים. הצבא הטורקי די חסר אונים לנוכח גל הפורענות הזה בחייליו באיזורים הכורדיים
של טורקיה.
זו
הסיבה מדוע איחוד המורדים הסורים הפך בעצם לקבוצה המנוהלת בחסות הטורקים. ארודואן
מקווה שעם הפלת בשאר והמלכת המורדים הם אלה שימנעו הקמת ישות כורדית עצמאית, וזו
הסיבה העיקרית מדוע הוא תומך בהם. “הצבא הסורי החופשי לעולם לא ירשה הקמת מדינה
כורדית בסוריה או את התפרקות סוריה”, אומרים בכירי המורדים, אך זה מה שכבר קורה
בפועל. הכורדים לא צפויים לציית. לכן זוהי מלחמת אזרחים בתוך מלחמת
אזרחים.
ארדואן נדהם
בבנייה המסורתית הקירות הם חזקים, אך בבניית הפלדה הקירות דווקא
חלשים, הם וילון של זכוכית או בפנים אפילו קירות גבס. כך השתנתה נקודת הכובד: במקום
להתפזר לאורך הקירות היא התמקדה בשלד. כך זה גם בחיים: שימור כוח בנקודה החזקה שלנו
נותן אפקט רב יותר מפיזורו לאורך שטחים וזמן. למשל, מבצע צבאי חד וממוקד כמו “עמוד
ענן” טוב מפיזור אנרגיה של שנים לאורך רצועת עזה או 18 שנים בלבנון.
מכאן אני גם למד: כיצד משפרים מצב? מוצאים את
הנקודה החזקה שלנו, ומרכזים בה את הכוח ואת האנרגיה שלנו. בווידאו שלפניכם שני
מוקדי הבנייה לגובה המתחרים במזרח התיכון: דובאי מול תל אביב, כל אחת וגורדי השחקים
שלה. אלא שבעוד שבדובאי הכסף בא מן הנפט, ממתנה חיצונית, בישראל הוא מגיע מן ההון
האנושי, מבפנים. זו הנקודה האזרחית החזקה שלנו, עלינו ללחוץ עליה חזק, והעולם עוד
יגיע. לחצו חזק, אל תחששו.
הוכחה לכך: השבוע עלו לגמר שלוש הערים
המובילות בעולם, בתחרות הערים החדשניות של וול סטריט ג’ורנאל. בין שלישיית הגמר:
ניו יורק ותל אביב. דובאי כלל לא קיימת. עיזרו לתל אביב בהצבעה שלכם להגיע
לצמרת – כאן.
וכך, הכורדים שמעולם לא ידעו אחדות
פנימית, שכן אחרים תיככו או חתרו בתוכם, מתכנסים לראשונה בתולדותיהם המודרניים לשלד
אחד עם מסגרת פנימית, אפילו אם לא מושלמת. עדיין מדובר בכעשרים מפלגות כורדיות
בסוריה, אך השלד הוקם. בקיץ התכנסו כל המפלגות והקבוצות הכורדיות בעיר הכורדית
ארביל שבצפון עיראק, ושם, בחסותו האקטיבית של מסעוד ברזאני שליט כורדיסטאן
העיראקית, הם הקימו ארגון גג בשם “המועצה הכורדית”, המאחדת את “המועצה הלאומית
הכורדית” (KNC), שבעצמה מורכבת
מ- 12 תנועות שונות, ו”מפלגת האיחוד הדמוקרטי” (PYD), המקורבת למחתרת
ה –PKK. בירת החבל החדש
היא העיר קמישלי שבצפון סוריה של פעם, וכבר יש גבולות למחוז הזה. לוחמים כורדיים
שאומנו בכורדיסטאן העיראקית מוצבים על הגבולות האלה, והם כבר חלק מן הצבא
הכורדי הענק של ה”פשמרגה”. מסעוד ברזאני, ראש המחוז הכורדי העיראקי, הודה
לאחרונה שהוא מאמן בשטחו חיילים כורדים “ממערב כורדיסטאן”, ביטוי חדש ומדהים,
שמשמעו – סוריה, “לנוכח הואקום הביטחוני שהשתרר שם, וזה שעוד ישתרר לאחר נפילת
אסד”. מדובר באלפים רבים של מתאמנים כורדים בצפון עיראק, שלאחר מכן הם שבים חזרה
לסוריה.
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור
“המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.
הדרך הטובה, האישית והמהירה
ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם
כאן, ולקבל התראה למייל האישי.
הנרשמים קוראים ראשונים.
הרצאה של ד”ר גיא בכור
באירוע העסקי שלך?
למעשה, כורדיסטאן
העיראקית וכורדיסטאן הסורית התחברו כבר, מי היה מאמין רק לפני שנתיים-שלוש; שני
החלקים הראשונים בפאזל הכורדי בן ארבעת המרכיבים, שמתחברים. שני המרכיבים הנותרים,
האיראני והטורקי מחכים לתורם, וזו רק שאלה של זמן.
הפיזור הוא אסון צבאי, הריכוז הוא חוכמה, הרי אנחנו כבר יודעים
שנפוליאון תקף תמיד בנקודה החלשה ביותר של האויב, תוך שהכיר בחשיבות ריכוז הכוחות.
פיזור דעת הוא אסון, התמקדות היא ברכה.
בווידאו המדהים הזה אנו רואים אלפי חיילים
כורדים מסוריה, שעברו אימונים וקיבלו ציוד צבאי במובלעת הכורדית העיראקית – חוזרים
לכורדיסטאן הסורית, כדי להגן עליה ולהילחם. המשמעות של הווידאו הזה היא ברורה:
סוריה כבר התפרקה, והמיעוט הראשון כבר תפס בה את מקומו העצמאי. מתי והאם יבואו
אחריו עוד מיעוטים? הנוצרים מסוריה נמלטים ללבנון, וגם העלווים והדרוזים יצטרכו
להגן על קיומם; אין מנוס מכך.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: תגובות, ומאמרים
מקוריים נוספים של ד”ר גיא בכור – במועדון קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. איך מצטרפים?
למי שהמילה “אהבתי” או “Like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל
המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
גיליון מיוחד
לסיכום השנה: ישראל עברה את בריטניה, צרפת ויפן. אתם מוזמנים להצטרף אל מועדון
ג’יפלאנט פריים, ולקרוא. מה הנתונים הכלכליים שלנו יחסית לעשר השנים האחרונות, ולאן
צועדת החברה שלנו בעידן של גז ומשאבי טבע חדשים?
להצטרפות למועדון ג’יפלאנט
פריים
היה והמורדים הסורים ינסו לפלוש לאיזורים
הכורדיים של סוריה, צבא של חיילים כורדים יזרום לתוך סוריה מעיראק, ובכך תהפוך
המלחמה לאיזורית. המורדים יודעים זאת, ולכן ייזהרו מתרחיש כזה. הם מבינים כבר
שהכורדים יצאו מן המטריה “הסורית”, והפחד שלהם הוא שכך יקרה גם עם מיעוטים אחרים
במדינה המתפרקת. המלחמה שלהם בכורדים היא קודם כל לנסות ולהציל את גבולות סוריה,
כפי שהיו מוכרים עד היום. אלא שבעוד שהכורדים מאוחדים במטרה ובזהות, המורדים הסורים
מפולגים, מסוכסכים בינם לבין עצמם ואין להם שום יכולת להסכים על היום שאחרי אסד,
וגם לזה עדיין לא הצליחו המורדים להגיע.
אנחנו כבר לא מדברים על אחדותה של סוריה, זה כנראה שייך לעבר;
ירדנו מדרגה, מן הלאומיות לעדתיות. אנחנו מדברים כבר על אחדות העדות כל אחת לעצמה:
הכורדים, הסונים, העלווים, הדרוזים, הטורקמנים והנוצרים.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף
אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את
כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את
תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני
מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש
אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או –
כ א ן.
◄אם
ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף
הזה, למטה.
◄למבקשים
לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א
ן.